אמירה לגוי
אמירה לגוי
התפרסם http://kore.co.il/viewArticle/48728
במהלך סעודת ליל שבת, הגנרטור בישיבת תושיה שבתפרח כבה, וחושך גמור ירד על מתחם הישיבה, זאת מלבד מספר מנורות בודדות למצבי חרום שדלקו בחדר האוכל.
בנוסף, בבית המדרש היהו מספר מנורות בודדות שדלקו בקדמת בית המדרש, ולאור זאת סדר ליל שבת התנהל כאשר כל מאות הבחורים מצטופפים סביב התאורה.
אחד הבחורים מתאר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי "העובדה שבית המדרש היה חשוך לא הורגש באווירת הלימוד, אך ההתנהלות בכל אותו לילה היתה קשה מאוד, כאשר כל הפנימיות וכל המתחם כולו היה חשוך. כתוצאה מכך אחד הבחורים נכוה בידו כאשר הכין קפה שחור ולא שם לב שהכניס את ידו מתחת המים הרותחים וכן בחור נחתך בידו מסכין כתוצאה מתקרית דומה". עוד נודע כי המו"צ הגאון רבי אברהם קניג סופר, פסק כי אין שום היתר לומר לגוי להדליק את הגנרטור או החשמל וזאת הסיבה שלא הודלק האור.
כך הדין?
במהלך סעודת ליל שבת, הגנרטור בישיבת תושיה שבתפרח כבה, וחושך גמור ירד על מתחם הישיבה, זאת מלבד מספר מנורות בודדות למצבי חרום שדלקו בחדר האוכל.
בנוסף, בבית המדרש היהו מספר מנורות בודדות שדלקו בקדמת בית המדרש, ולאור זאת סדר ליל שבת התנהל כאשר כל מאות הבחורים מצטופפים סביב התאורה.
אחד הבחורים מתאר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי "העובדה שבית המדרש היה חשוך לא הורגש באווירת הלימוד, אך ההתנהלות בכל אותו לילה היתה קשה מאוד, כאשר כל הפנימיות וכל המתחם כולו היה חשוך. כתוצאה מכך אחד הבחורים נכוה בידו כאשר הכין קפה שחור ולא שם לב שהכניס את ידו מתחת המים הרותחים וכן בחור נחתך בידו מסכין כתוצאה מתקרית דומה". עוד נודע כי המו"צ הגאון רבי אברהם קניג סופר, פסק כי אין שום היתר לומר לגוי להדליק את הגנרטור או החשמל וזאת הסיבה שלא הודלק האור.
כך הדין?
Re: אמירה לגוי
הדין בוודאי ככה.אורח כתב: ↑ התפרסם http://kore.co.il/viewArticle/48728
במהלך סעודת ליל שבת, הגנרטור בישיבת תושיה שבתפרח כבה, וחושך גמור ירד על מתחם הישיבה, זאת מלבד מספר מנורות בודדות למצבי חרום שדלקו בחדר האוכל.
בנוסף, בבית המדרש היהו מספר מנורות בודדות שדלקו בקדמת בית המדרש, ולאור זאת סדר ליל שבת התנהל כאשר כל מאות הבחורים מצטופפים סביב התאורה.
אחד הבחורים מתאר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי "העובדה שבית המדרש היה חשוך לא הורגש באווירת הלימוד, אך ההתנהלות בכל אותו לילה היתה קשה מאוד, כאשר כל הפנימיות וכל המתחם כולו היה חשוך. כתוצאה מכך אחד הבחורים נכוה בידו כאשר הכין קפה שחור ולא שם לב שהכניס את ידו מתחת המים הרותחים וכן בחור נחתך בידו מסכין כתוצאה מתקרית דומה". עוד נודע כי המו"צ הגאון רבי אברהם קניג סופר, פסק כי אין שום היתר לומר לגוי להדליק את הגנרטור או החשמל וזאת הסיבה שלא הודלק האור.
כך הדין?
האם אפשר להקל? יש דרכים לצרף קולות, לסמוך על שיטת העיטור שהיא שיטה יחידאה בראשונים, להקל אמירה לגוי לצורך מצוה. אבל רוב הראשונים והשו"ע פסקו שאסור אמירה לגוי באיסור דאורייתא גם לא לצורך מצוה, והרמ"א צירף קולא זו רק במקרים חריגים. בישיבה שהיא מקום תורה, בוודאי שזה צריך להיות יותר נקי.
Re: אמירה לגוי
ההלכה היא לא כך. לצורך מצוה אסור אמירה לגוי באיסור דאורייתא, אלא רק באיסור דרבנן.אורח כתב: ↑ הדין ודאי לא כך
לצורך מצוה התירו אמירה לגוי
עיין סי' שז ס"ה
ובמשנ"ב שם ס"ק כד שאין לסמוך על דעת בעל העיטור שהוא דעת יחידאה, ורק לגבי מילה מקילים בזה.
Re: אמירה לגוי
להתיר אמירה לגוי בדאורייתא מצד מצוה זו פלוגתא גדולה. אולם מצד הסכנה שבדבר, וכמו שהמציאות הוכיחה שבחורים שם נפצעו וכיו"ב, בהאי גוונא ובמוסד של למעלה מאלף [תושיה!] תלמידים השרויים במסדרונות חשוכים עם סיכונים לא קטנים צריך לחשוב פעמים אם להחמיר או להסתמך על השיטות המתירים או צירופי קולות..
בהלצה הייתי אומר לבחור שנפגע בעקבות החושך.. את מה שאמר החזון איש ליהודי שהסתפק אם מותר לו לנקות את הכתם מעל חליפתו בשבת מפני כבוד השבת, השיב לו החזון איש אין לך כבוד שבת' יותר מלכלוך זה המעיד על עצמו...ועליך כי שומר שבת אתה..
בהלצה הייתי אומר לבחור שנפגע בעקבות החושך.. את מה שאמר החזון איש ליהודי שהסתפק אם מותר לו לנקות את הכתם מעל חליפתו בשבת מפני כבוד השבת, השיב לו החזון איש אין לך כבוד שבת' יותר מלכלוך זה המעיד על עצמו...ועליך כי שומר שבת אתה..
Re: אמירה לגוי
זה לא פלוגתא גדולה, הפלוגתא הוכרעה, כי זה רק דעת יחיד נגד כל הראשונים, והשו"ע להדיא פוסק לאיסור, וגם המשנ"ב מכריע כך.חזקי כתב: ↑ להתיר אמירה לגוי בדאורייתא מצד מצוה זו פלוגתא גדולה. אולם מצד הסכנה שבדבר, וכמו שהמציאות הוכיחה שבחורים שם נפצעו וכיו"ב, לא הייתי ממהר להחמיר במוסד של למעלה מאלפי [תושיה!] תלמידים השרויים במסדרונות חשוכים עם סיכונים לא קטנים.
בהלצה הייתי אומר לבחור שנפגע בעקבות החושך.. את מה שאמר החזון איש ליהודי שהסתפק אם מותר לו לנקות את הכתם מעל חליפתו בשבת מפני כבוד השבת, השיב לו החזון איש אין לך כבוד שבת' יותר מלכלוך זה המעיד על עצמו...ועליך כי שומר שבת אתה..
גם במקצת חולי לא מותר אמירה לגוי, אלא רק באיסור דרבנן.
כל זה מפורש בכל הראשונים ובשו"ע להדיא.
Re: אמירה לגוי
גם מצד הסיכון, זה לא עדיף ממקצת חולי. נכון שחז"ל חייבו להדליק נרות בשבת כדי שלא יכשלו בעצים ואבנים, אבל זה לא מוגדר כסכנה, ולא הותר בשו"ע ובכל הראשונים בשום דרך להתיר לומר לגוי להדליק נרות בבית חשוך או גם בביהמ"ד חשוך, אלא רק לחולה גמור.
גם אם היו אומרים לגוי להדליק, היה אסור להשתמש וליהנות מהאור הזה.
כל זה דינים מפורשים בגמרות בראשונים ובשו"ע
גם אם היו אומרים לגוי להדליק, היה אסור להשתמש וליהנות מהאור הזה.
כל זה דינים מפורשים בגמרות בראשונים ובשו"ע
Re: אמירה לגוי
בשו"ת אגרות משה ח"ג סימן מ"ב התיר אמירה לנכרי במקום מצוה דרבים של תתפילה בציבור וקריאת התורה. ומביאים בשם ר' אהרון קוטלר שהקיל בזה.
בנוגע לדמיון בין סיכון למקצת חולי. הסיכון גדול בהרבה ממקצת חולי.
בנוגע לדמיון בין סיכון למקצת חולי. הסיכון גדול בהרבה ממקצת חולי.
Re: אמירה לגוי
זה לא מדוייק במחילת כבודך.
האגרות משה התיר רק במקום שיתבטלו מתפילה בציבור וקריאת התורה, וגם זה רק בצירוף שלא ברור שהכיבוי הוא איסור דאורייתא, ואין הנאה להדיא ממלאכת הגוי.
המשנ"ב התיר לצורך רבים רק להצילם ממכשול, ולא כל צורך רבים.
על סיפורים ודאי שא"א להסתמך. כל מי שלומד את הסוגיא והשו"ע והמשנ"ב, רואה עד כמה דעת העיטור היא דעת יחיד, שצירפו אותה רק במקום דחק גדול.
האגרות משה התיר רק במקום שיתבטלו מתפילה בציבור וקריאת התורה, וגם זה רק בצירוף שלא ברור שהכיבוי הוא איסור דאורייתא, ואין הנאה להדיא ממלאכת הגוי.
המשנ"ב התיר לצורך רבים רק להצילם ממכשול, ולא כל צורך רבים.
על סיפורים ודאי שא"א להסתמך. כל מי שלומד את הסוגיא והשו"ע והמשנ"ב, רואה עד כמה דעת העיטור היא דעת יחיד, שצירפו אותה רק במקום דחק גדול.
Re: אמירה לגוי
שו"ת אגרות משה איננו סיפורים. גם המשנה ברורה התיר במלאכה דארייתא גבי תיקון עירוב סימן רעו סק"כו. אלא ששם להציל מאיסור.אבן יקרה כתב: ↑ זה לא מדוייק במחילת כבודך.
האגרות משה התיר רק במקום שיתבטלו מתפילה בציבור וקריאת התורה, וגם זה רק בצירוף שלא ברור שהכיבוי הוא איסור דאורייתא, ואין הנאה להדיא ממלאכת הגוי.
המשנ"ב התיר לצורך רבים רק להצילם ממכשול, ולא כל צורך רבים.
על סיפורים ודאי שא"א להסתמך. כל מי שלומד את הסוגיא והשו"ע והמשנ"ב, רואה עד כמה דעת העיטור היא דעת יחיד, שצירפו אותה רק במקום דחק גדול.
האגרות משה התיר אפילו שביטול תפילה בציבור הינה רק מעלה ותל"מ. וכאן להתיר בגלל ביטול תורה [ולא רק מעלה] אז בטח שאין סיבה לחלק. וכבר הבאנו בשם ר' אהרון קוטלר זצ"ל שהתיר בישיבתו. וכאן גם יש סיכון מובהק והמציאות שארעה שם תוכיח. וכמו כן היה אפשר לאמר לגוי שידליק כלאח"י והוי שבות דשבות, וגם לדעת השו"ע סימן שז, ה מותר בכה"ג.
נערך לאחרונה על ידי חזקי ב ב' פברואר 11, 2019 10:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: אמירה לגוי
לא כתבתי על אגרות משה סיפורים, אלא על החלק השני.
אגרות משה כתבתי שלא התיר אלא רק בביטול מצוות הציבור, אבל שהרבה יחידים יתבטלו, אין זה שום היתר, ויש כוח מיוחד ל"מצוה דרבים", אפילו אם זה "רק" תפילה בציבור.
על המשנ"ב כתבתי שלא התיר אלא רק להציל מאיסור של רבים.
ההלכה היא פסוקה ומוחלטת אצל כל הפוסקים שמלאכה דאורייתא אסור לומר לגוי לעשות גם לצורך מצוה, ומבואר בערוך השולחן שבזמננו יש למחות ביד המקילים, ולא כמו הרמ"א שכתב על זמנו שאין למחות כי מוטב שיהיו שוגגים.
על הסיכון כבר כתבתי, שמוכח מהגמרות ומהשו"ע שחשכה אינה מוגדרת כסיכון.
אגרות משה כתבתי שלא התיר אלא רק בביטול מצוות הציבור, אבל שהרבה יחידים יתבטלו, אין זה שום היתר, ויש כוח מיוחד ל"מצוה דרבים", אפילו אם זה "רק" תפילה בציבור.
על המשנ"ב כתבתי שלא התיר אלא רק להציל מאיסור של רבים.
ההלכה היא פסוקה ומוחלטת אצל כל הפוסקים שמלאכה דאורייתא אסור לומר לגוי לעשות גם לצורך מצוה, ומבואר בערוך השולחן שבזמננו יש למחות ביד המקילים, ולא כמו הרמ"א שכתב על זמנו שאין למחות כי מוטב שיהיו שוגגים.
על הסיכון כבר כתבתי, שמוכח מהגמרות ומהשו"ע שחשכה אינה מוגדרת כסיכון.
Re: אמירה לגוי
על החלק הראשון כבר כתבתי את מה שאני חושב.אבן יקרה כתב: ↑ לא כתבתי על אגרות משה סיפורים, אלא על החלק השני.
אגרות משה כתבתי שלא התיר אלא רק בביטול מצוות הציבור, אבל שהרבה יחידים יתבטלו, אין זה שום היתר, ויש כוח מיוחד ל"מצוה דרבים", אפילו אם זה "רק" תפילה בציבור.
על המשנ"ב כתבתי שלא התיר אלא רק להציל מאיסור של רבים.
ההלכה היא פסוקה ומוחלטת אצל כל הפוסקים שמלאכה דאורייתא אסור לומר לגוי לעשות גם לצורך מצוה, ומבואר בערוך השולחן שבזמננו יש למחות ביד המקילים, ולא כמו הרמ"א שכתב על זמנו שאין למחות כי מוטב שיהיו שוגגים.
על הסיכון כבר כתבתי, שמוכח מהגמרות ומהשו"ע שחשכה אינה מוגדרת כסיכון.
בחלק האחרון של הודעתך שכתבת: "כבר כתבתי, שמוכח מהגמרות ומהשו"ע שחשכה אינה מוגדרת כסיכון".
אתה מדמה בין חושך בבית פרטי למוסד של אלף בחורים. וכאן החילוק. וכמו גם שהמציאות הוכיחה שם.
Re: אמירה לגוי
הפמ"ג והמשנ"ב אסרו להדיא לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא לצורך מצוה וגם לצורך גדול אפילו כשעושה כלאחר יד, אלא אם כן המלאכה עצמה נעשית בשינוי ולא בצורה טובה כמו שצריכה להיעשות, כגון קציצת צפרניים ביד ולא בכלי.
ובשו"ע אין מזה זכר, וסתם לגמרי לאסור אמירה במלאכה דאורייתא
ובשו"ע אין מזה זכר, וסתם לגמרי לאסור אמירה במלאכה דאורייתא
Re: אמירה לגוי
לא כתבת שום מקור לסברא זו שבהרבה יחידים יהיה היתר של "מצוה דרבים", ובאגרות משה מפורש מדבר על מצווה דרבים, ולא על מצוה של רבים יחידים.חזקי כתב: ↑על החלק הראשון כבר כתבתי את מה שאני חושב.אבן יקרה כתב: ↑ לא כתבתי על אגרות משה סיפורים, אלא על החלק השני.
אגרות משה כתבתי שלא התיר אלא רק בביטול מצוות הציבור, אבל שהרבה יחידים יתבטלו, אין זה שום היתר, ויש כוח מיוחד ל"מצוה דרבים", אפילו אם זה "רק" תפילה בציבור.
על המשנ"ב כתבתי שלא התיר אלא רק להציל מאיסור של רבים.
ההלכה היא פסוקה ומוחלטת אצל כל הפוסקים שמלאכה דאורייתא אסור לומר לגוי לעשות גם לצורך מצוה, ומבואר בערוך השולחן שבזמננו יש למחות ביד המקילים, ולא כמו הרמ"א שכתב על זמנו שאין למחות כי מוטב שיהיו שוגגים.
על הסיכון כבר כתבתי, שמוכח מהגמרות ומהשו"ע שחשכה אינה מוגדרת כסיכון.
בחלק האחרון של הודעתך שכתבת: "כבר כתבתי, שמוכח מהגמרות ומהשו"ע שחשכה אינה מוגדרת כסיכון".
אתה מדמה בין חושך בבית פרטי למוסד של אלף בחורים. וכאן החילוק. וכמו גם שהמציאות הוכיחה שם.
אני מדמה, כי אין שום חילוק ורמז לחילוק מסוג כזה בגמרות ובשו"ע, אסור לומר לגוי להדליק נר, וזה סתום ומוחלט בלי שום חילוק כמה אנשים יש בבית או אם זה מקום עם 300 בחורים או 800, או אם זה בחורים או ילדים או נשים וכו'. ולא רק שאסור לו לומר, אלא שאם עשה כן אפילו מעצמו, אסור ליהנות ולאכול או ללמוד לאור הזה שהדליק.
Re: אמירה לגוי
לא תלוי במספר כמספר אלא תלוי בסיכון. והמספר הוא אינדקציה מספיק טובה כמו כאן בכדי להבין שיש סיכון וכמו שאירע בפועל!
Re: אמירה לגוי
שבות דשבות היינו פעולה שאיסורה רק מדרבנן, כמפורש שם בשו"ע
ובפמ"ג הלכות לולב לא מתיר באמירה לגוי לתלוש ביד גם כשהדרך לתלוש בכלי, שזה אינו בכלל ההיתר של שבות דשבות, והמשנ"ב בכמה מקומות מתיר רק באופן שהשינוי הוא באיכות המלאכה, והפוסקים הרחיבו בזה. עיין שש"כ ועוד מקורות.
Re: אמירה לגוי
אני לא יודע מה אירע שם בפועל. אני יודע שבגמרא ובשו"ע אין זכר לכאלה סוג סיכונים. תמיד היה חושך בלילות, ואף פעם לא אמורים להיפצע מזה, גם במקום שיש 800 בחורים. וכיון שלא מזרוחניקים אנו, צריך למצוא סיכונים שמוגדרים בהלכה כסיכונים, אחרת מותר גם לבנות את גשר יהודית בשבת וכיו"ב כי אנשים נפצעים שם וכו' כיד הטובה על עוקרי התורה.
Re: אמירה לגוי
כי המלאכה בעצמותה היא דאורייתא, ולגוי בכל מקרה אין הבדל איך הוא עושה, וכיון שבפועל נעשית כאן מלאכה שהיא אסורה מן התורה, את זה לא התירו לומר לגוי לעשות גם אם יגידו לו לבצע אותה ביד שמאל וכיו"ב. רק אם המלאכה יוצאת באופן אחר ממה שהיא יוצאת כשנעשית כדרכה, למשל בקציצת צפרניים ביד שאיכות הפעולה נפגמת, בזה מוגדר הפעולה כפעוולה של שבות שמותר לומר לגוי לעשותו לצורך מצוה.
וכמו שכתבתי האריכו בזה הפוסקים.
Re: אמירה לגוי
הלכת רחוק מדאי.אבן יקרה כתב: ↑אני לא יודע מה אירע שם בפועל. אני יודע שבגמרא ובשו"ע אין זכר לכאלה סוג סיכונים. תמיד היה חושך בלילות, ואף פעם לא אמורים להיפצע מזה, גם במקום שיש 800 בחורים. וכיון שלא מזרוחניקים אנו, צריך למצוא סיכונים שמוגדרים בהלכה כסיכונים, אחרת מותר גם לבנות את גשר יהודית בשבת וכיו"ב כי אנשים נפצעים שם וכו' כיד הטובה על עוקרי התורה.
לא לערבב בין סיכון מוחשי לסיכון דמיוני. לא לערבב בין גשר יהודית בפהרסיא כשיהודים מחללים במו ידיהם את השבת ובין אמירה לגוי בגלל סיכון.
Re: אמירה לגוי
אין בדברים הללו הליכה רחוק. פסיעה אחת עם המצאות שאין להם שורש ענף ובסיס בגמרא ובפוסקים, זה כבר קרוב מאוד לדרך שמביאה להמצאות מהסוג שמתיר הכל.חזקי כתב: ↑הלכת רחוק מדאי.אבן יקרה כתב: ↑אני לא יודע מה אירע שם בפועל. אני יודע שבגמרא ובשו"ע אין זכר לכאלה סוג סיכונים. תמיד היה חושך בלילות, ואף פעם לא אמורים להיפצע מזה, גם במקום שיש 800 בחורים. וכיון שלא מזרוחניקים אנו, צריך למצוא סיכונים שמוגדרים בהלכה כסיכונים, אחרת מותר גם לבנות את גשר יהודית בשבת וכיו"ב כי אנשים נפצעים שם וכו' כיד הטובה על עוקרי התורה.
לא לערבב בין סיכון מוחשי לסיכון דמיוני. לא לערבב בין גשר יהודית בפהרסיא כשיהודים מחללים במו ידיהם את השבת ובין אמירה לגוי בגלל סיכון.
אין סיכון ממשי בחושך, כמו שמבואר בגמרא ובשו"ע ובכל הפוסקים, וכאמור איני יודע מה אירע שם בפועל, ורק מי שמכיר את תנאי השטח במקום יכול לקבוע אם קיים סיכון ממשי. ובזה בוודאי שאני סומך על המו"ץ שמכיר את המקום שיודע שזה לא שום דבר אחר ממה שמבואר בגמרות ובראשונים ובהלכה.
Re: אמירה לגוי
אני מצטט את לשון הגרש"ז אויערבאך זצ"ל:
"וחושבני שגם להמתירים [=אמירה לגוי בשינוי מדין שבות דשבות - א"י] אפילו במלאכה שעיקרה דאורייתא אפשר דכל זה רק כשהשנוי ניכר בגוף הדבר שלא נעשה כ"כ כראוי, ולא כשאומר לעכו"ם להביא כלאח"י מרה"ר לרה"י, אע"ג שגם זה רק שבות דשבות מ"מ אסור לכו"ע כיון דלאחר ההבאה לא ניכר כלל שום שינוי"
"וחושבני שגם להמתירים [=אמירה לגוי בשינוי מדין שבות דשבות - א"י] אפילו במלאכה שעיקרה דאורייתא אפשר דכל זה רק כשהשנוי ניכר בגוף הדבר שלא נעשה כ"כ כראוי, ולא כשאומר לעכו"ם להביא כלאח"י מרה"ר לרה"י, אע"ג שגם זה רק שבות דשבות מ"מ אסור לכו"ע כיון דלאחר ההבאה לא ניכר כלל שום שינוי"
Re: אמירה לגוי
מיהם המתירים?אבן יקרה כתב: ↑ אני מצטט את לשון הגרש"ז אויערבאך זצ"ל:
"וחושבני שגם להמתירים [=אמירה לגוי בשינוי מדין שבות דשבות - א"י] אפילו במלאכה שעיקרה דאורייתא אפשר דכל זה רק כשהשנוי ניכר בגוף הדבר שלא נעשה כ"כ כראוי, ולא כשאומר לעכו"ם להביא כלאח"י מרה"ר לרה"י, אע"ג שגם זה רק שבות דשבות מ"מ אסור לכו"ע כיון דלאחר ההבאה לא ניכר כלל שום שינוי"
Re: אמירה לגוי
בהכנת קפה שחור יש איסןר בישול?אורח כתב: ↑ התפרסם http://kore.co.il/viewArticle/48728
במהלך סעודת ליל שבת, הגנרטור בישיבת תושיה שבתפרח כבה, וחושך גמור ירד על מתחם הישיבה, זאת מלבד מספר מנורות בודדות למצבי חרום שדלקו בחדר האוכל.
בנוסף, בבית המדרש היהו מספר מנורות בודדות שדלקו בקדמת בית המדרש, ולאור זאת סדר ליל שבת התנהל כאשר כל מאות הבחורים מצטופפים סביב התאורה.
אחד הבחורים מתאר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי "העובדה שבית המדרש היה חשוך לא הורגש באווירת הלימוד, אך ההתנהלות בכל אותו לילה היתה קשה מאוד, כאשר כל הפנימיות וכל המתחם כולו היה חשוך. כתוצאה מכך אחד הבחורים נכוה בידו כאשר הכין קפה שחור ולא שם לב שהכניס את ידו מתחת המים הרותחים וכן בחור נחתך בידו מסכין כתוצאה מתקרית דומה". עוד נודע כי המו"צ הגאון רבי אברהם קניג סופר, פסק כי אין שום היתר לומר לגוי להדליק את הגנרטור או החשמל וזאת הסיבה שלא הודלק האור.
כך הדין?
Re: אמירה לגוי
בספר אורחות שבת הביאו צדדים לכאן וצדדים לכאןאורח כתב: ↑ התפרסם http://kore.co.il/viewArticle/48728
במהלך סעודת ליל שבת, הגנרטור בישיבת תושיה שבתפרח כבה, וחושך גמור ירד על מתחם הישיבה, זאת מלבד מספר מנורות בודדות למצבי חרום שדלקו בחדר האוכל.
בנוסף, בבית המדרש היהו מספר מנורות בודדות שדלקו בקדמת בית המדרש, ולאור זאת סדר ליל שבת התנהל כאשר כל מאות הבחורים מצטופפים סביב התאורה.
אחד הבחורים מתאר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי "העובדה שבית המדרש היה חשוך לא הורגש באווירת הלימוד, אך ההתנהלות בכל אותו לילה היתה קשה מאוד, כאשר כל הפנימיות וכל המתחם כולו היה חשוך. כתוצאה מכך אחד הבחורים נכוה בידו כאשר הכין קפה שחור ולא שם לב שהכניס את ידו מתחת המים הרותחים וכן בחור נחתך בידו מסכין כתוצאה מתקרית דומה". עוד נודע כי המו"צ הגאון רבי אברהם קניג סופר, פסק כי אין שום היתר לומר לגוי להדליק את הגנרטור או החשמל וזאת הסיבה שלא הודלק האור.
כך הדין?
והעולם נוהג להקל
Re: אמירה לגוי
קשה עד מאוד להגדיר כויה וחתך מסכין דברים שמתרחשים בתדירות די גבוהה ל"ע וכואבים לכמה דקות בד"כ כסכנה. כמובן שיש כויות וחתכים מסוכנים אך משמעות הידיעה לא היתה כלל כזאת ואינה באה רק לתאר שהיה קצת לא נח והבחורים "הקריבו" מנוחיותם. אני יודע שיש פוסקים המתירים לצורך מצווה דרבים של לימוד התורה וכו' אבל זה ברור שזה רק היתר ועיקר המתבאר בלא דוחק הוא שלא לחדש את זה. וע"כ רב שהורה כפשטות המ"ב וודאי כדין הורה. ואפי' אם היה נגרם עי"ז במקרה דנן סכנה מוחשית ואפי' מוות ל"ע! אין בכוחו של מקרה בודד להגדיר את המצב בשונה מהסטטיסטיקה ופשוט.
Re: אמירה לגוי
אמירה לגוי
שני איסורים
1. איסור אמירה- חכמים אסרו לומר לנכרי לעשות מלאכה בשביל ישראל בשבת. האיסור הוא בין במלאכות האסורות מהתורה ובין בדברים האסורים מדרבנן.
2. איסור הנאה ממלאכת גוי - חכמים אסרו להנות ממלאכה שעשה הגוי בשביל ישראל.
האם רמיזה לגוי מותרת?
רמיזה בדרך ציווי אסורה.
רמיזה שלא בדרך ציווי מותרת.
הערה חשובה:הרמיזה פותרת את בעיית האמירה, אבל אינה פותרת את בעיית ההנאה ממלאכת גוי.
מתי תועיל הרמיזה כדי שאוכל גם להנות ממלאכת הגוי?
ההנאה האסורה ממלאכת גוי היא הנאה שללא מלאכת הגוי אי אפשר היה לממשה כלל, אבל אם היה אפשר לממשה בדוחק מותר להנות ממלאכת הגוי.
דוגמאות
חדר שהיה בו נר אחד דולק והיה אפשר לקרוא לאורו, מותר לרמוז לגוי להדליק נר נוסף כדי לראות יותר טוב
חדר שיש בו אור ואנשי החדר רוצים ללכת לישון, מותר לרמוז לגוי לכבות את האור.
אמירה מפורשת לגוי באיסורי דרבנן מותרת במקרים הבאים:
במקום שיש מקצת חולי, לדוגמא: אדם שרגלו כואבת לו , מותר לומר לגוי לעשות לו עיסוי
במקום הפסד גדול
לצורך מצוה
דוגמא: מותר לומר לגוי להביא יין מכרמלית לרה"י כדי לעשות קידוש
אמירה לגוי מפורשת באיסורי תורה מותרת במקרים הבאים:
לצורך חולה שאין בו סכנה.
דוגמא: מותר לומר לגוי להדליק את האש, כדי לחמם אוכל לחולה שאין בו סכנה.
אמירה בבין השמשות
דוגמא: מותר לומר לגוי להדליק נר בבין השמשות.
מותר לומר לגוי לחלוב פרה בשבת משום צער בעלי חיים.
מותר לומר לגוי לחמם את הבית ביום חורף קר.
הטעם:הכל חולים אצל הקור אפילו גדולים, והותרה אמירה לגוי באיסורי תורה לצורך חולה שאין בו סכנה.
הערה: קטן תמיד נחשב לחולה שאין בו סכנה.
אמירה לגוי באיסורי תורה לצורך מצוה
שו"ע - אסור.
רמ"א- במקום צורך גדול אפשר להקל.
משנ"ב - רבים מהפוסקים החמירו אף במקום צורך גדול.
למעשה אין להקל אלא לפי הוראת חכם.
https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=42013&lang=HEB
שני איסורים
1. איסור אמירה- חכמים אסרו לומר לנכרי לעשות מלאכה בשביל ישראל בשבת. האיסור הוא בין במלאכות האסורות מהתורה ובין בדברים האסורים מדרבנן.
2. איסור הנאה ממלאכת גוי - חכמים אסרו להנות ממלאכה שעשה הגוי בשביל ישראל.
האם רמיזה לגוי מותרת?
רמיזה בדרך ציווי אסורה.
רמיזה שלא בדרך ציווי מותרת.
הערה חשובה:הרמיזה פותרת את בעיית האמירה, אבל אינה פותרת את בעיית ההנאה ממלאכת גוי.
מתי תועיל הרמיזה כדי שאוכל גם להנות ממלאכת הגוי?
ההנאה האסורה ממלאכת גוי היא הנאה שללא מלאכת הגוי אי אפשר היה לממשה כלל, אבל אם היה אפשר לממשה בדוחק מותר להנות ממלאכת הגוי.
דוגמאות
חדר שהיה בו נר אחד דולק והיה אפשר לקרוא לאורו, מותר לרמוז לגוי להדליק נר נוסף כדי לראות יותר טוב
חדר שיש בו אור ואנשי החדר רוצים ללכת לישון, מותר לרמוז לגוי לכבות את האור.
אמירה מפורשת לגוי באיסורי דרבנן מותרת במקרים הבאים:
במקום שיש מקצת חולי, לדוגמא: אדם שרגלו כואבת לו , מותר לומר לגוי לעשות לו עיסוי
במקום הפסד גדול
לצורך מצוה
דוגמא: מותר לומר לגוי להביא יין מכרמלית לרה"י כדי לעשות קידוש
אמירה לגוי מפורשת באיסורי תורה מותרת במקרים הבאים:
לצורך חולה שאין בו סכנה.
דוגמא: מותר לומר לגוי להדליק את האש, כדי לחמם אוכל לחולה שאין בו סכנה.
אמירה בבין השמשות
דוגמא: מותר לומר לגוי להדליק נר בבין השמשות.
מותר לומר לגוי לחלוב פרה בשבת משום צער בעלי חיים.
מותר לומר לגוי לחמם את הבית ביום חורף קר.
הטעם:הכל חולים אצל הקור אפילו גדולים, והותרה אמירה לגוי באיסורי תורה לצורך חולה שאין בו סכנה.
הערה: קטן תמיד נחשב לחולה שאין בו סכנה.
אמירה לגוי באיסורי תורה לצורך מצוה
שו"ע - אסור.
רמ"א- במקום צורך גדול אפשר להקל.
משנ"ב - רבים מהפוסקים החמירו אף במקום צורך גדול.
למעשה אין להקל אלא לפי הוראת חכם.
https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=42013&lang=HEB
Re: אמירה לגוי
מאמר ארוך שהוא שיעור עם אפשרות העלאת דפי הכנה ודפי מקורות:
https://olamot.net/shiur/%D7%90%D7%9E%D ... 7%A8%D7%99
https://olamot.net/shiur/%D7%90%D7%9E%D ... 7%A8%D7%99