נדברו

ראיתי היום בס' 'מילי דהספידא ודברי הערכה' על ר' גדליה נדל זצ ל, שכאשר שופט אחד בערכאות לחם עד חורמה בקדשי ישראל, אמר עליו הגרג נ כי הוא יצא מכלל ישראל לגמרי , כי גם לכלל שישראל אע פ שחטא ישראל הוא יש גבול.

כפשוטו?
יש לו חבר בזה?

זכורני שראיתי פעם שהגר י סרנא דקדק ברבינו יונה בשע ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח ל שתכלית הבריאה היא העוה ב והעוה ז הוא רק ההיכי תימצי. כעת לא מצאתי בעיוני הגרי ס על המס י.

מאן דמשכח לי מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא בל נ (עי' ב מ מ א ע א וסנהדרין ס ב ע ב).

המראי מקומות ניתנו על ידי הגאון רבי משה ברזובסקי שליט א ראש ישיבת בית אברהם סלונים, לפני למעלה מ20 שנה לבחור שישנן אותם. מראי מקומות על שקידת התורה שכתב ראש הישיבה.pdf

בס ד

לכל הקוראים היקרים שלום!

אשמח מאוד אם מישהו אולי יודע היכן כתב הרמב ם שהוא עשה את יום עלייתו לארץ ישראל כיו ט?
תודה רבה

אשכול לדיוק פתגמים הנפוצים בשם חז ל. וזה מתחלק לכמה סוגי טעויות שנפלו ביחוס הפתגמים לחז ל. יש שהפתגם לא הוזכר כלל בדבריהם לא מבחינת המסר ובטח לא בניסוח, ויש שהפתגם אכן יש לו משמעות בחז ל, אבל בניסוח שונה מהשגור בפי כולם. כמו כן יש פתגמים שמיוחסים לחז ל הקדמונים, ולאמיתו מקורו הוא משל הפרשנים...

כאן בראש העמוד הקדמה ארוכה של הרמב ם למסכת ידים. היא מסתיימת במילים ושם נאמר שפשפה בחברתה טמאה בראש או בכותל טהורה . גם במשניות זכר חנוך הקדמת הרמב ם מסתיימת במילים אלו.
בפירוש הרא ש (ג כ באותו עמוד) בראש המסכת מעתיק את הקדמת הרמב ם, בשינויי לשון שכפי הנראה אינם משמעותיים (אולי היה לפניו תרגום אחר...

כמה מחיבורי רבותינו נכתבו בשפה הערבית ותורגמו בידי אחרים ללשה ק, למשל פירוש המשניות להרמב ם, חובת הלבבות, כמה מחיבורי הרס ג (או כולם?) ועוד. כמדומה שרוב הנ ל תורגמו ע י ר י אבן תיבון.

האם אפשר לדקדק בלשונות התרגומים?
למשל להוציא הלכה מדקדוק בלשון הרמב ם בפיה מ, או לחדש חידוש במוסר עפ י החוה ל...

ותיקון קטנטן שנתקלתי בו אגב שיטוט בעמוד הראשי של גירסת הבטא: הספר 'מחלקת סנז וסדיגורה' (שכעת מופיע ראשון ב'פופולרי בשבוע שעבר'), צ ל מחל ו קת בוא ו. במצב הנוכחי חיפוש עם המילה 'מחלוקת' לא מעלה תוצאה מהספר הזה.

--

הודעה זו הועברה מהאשכול המקורי על ה ב. נדברו.

תפילה עושה מחצה הוא מאמר חז ל במדרש
והסתפקתי אם שני אנשים מתפללים על ענין אחד, הרי כל אחד פועל בתפילתו מחצה ובסך הכל, נפעל הכל.
אם ההנחה נכונה, אפשר לפרש מה שכתוב בפסוק 'ויעתר יצחק לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו' וברש י כתב: זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת ע כ....

אנו עובדים בס ד לצירוף הספר שדי חמד למאגר תא שמע
עבור כך נדרשת עבודת הקלדה מרובה מאוד.
אנו קוראים למי שיש ברשותו קטעי מספר שדי חמד, מערכת, כלל, או אות בודדת, לשלחם אלינו על מנת שנוכל להשלים את המלאכה בהקדם
בברכת יגדיל תורה
אופיס יהודי

מייל לשליחת קטעים:
jewishoffice@gmail.com‏

הפטרת פרשת תצוה זה על בית המקדש השלישי (יחזקאל מ ג). ופתאום שמתי לב שלא הבנתי את ההפטרה.
ברצוני ללמוד הפטרה זו , וגם את כל צורת הבית השלישי.
הנני מחפש כעת ספר טוב בנושא, עם ציורים, שאוכל ללמוד ולהבין.

שלום לכל חברי הפורום החדש נדברו
שאלני חכם אחד, היכן מופיע הענין המובא בקדמונים כי כל מה שהיה צריך להיעשות בקרבן היה צריך להיעשות באדם עצמו, וזה הטעם גם לכפרות בעיו כ - אני צריך המקור בהקדם
תבורכו

היכן ניתן להתעדכן על הספרים החדשים שעוז והדר הוציאו לאור?

(קשור קצת ל כאן ול כאן )

מצאתי כעת שני מאמרים מעניינים ובהם קצת על דרכו של פירוש רש י עה ת

פרשנותו של רש''י למקרא.pdf

עוד על פירוש רש''י למקרא.pdf

ידוע שראשוני אשכנז מביאים בשם הירושלמי דברים שאינם נמצאים בתלמוד הירושלמי שלפנינו. הדוגמא המפורסמת ביותר היא חיוב ברכה בהדלקת נרות שבת, שהראבי ה מביאה בשם הירושלמי בפרק הרואה.
ההסבר המקובל הוא שהיה בידי ראשוני אשכנז חיבור שנקרא 'ספר ירושלמי', שהיה מסודר לפי סדר הש ס אך היו בו תוספות נכבדות ושינויים...

יש נוהגים השבוע פ' ויקרא כשהבעל קורא מסיים לאשמה בה לומר מיד את הר ת של לאשמה בה - לקל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי . כנראה הטעם כדי שלא לסיים במילים לא חיוביות. אבל לכאורה מה הקשר בין המילים האלו למילים לאשמה בה מעבר לר ת ?

המושג ירידת הדורות ידוע ומפורסם אצל כל אשר בשם ישראל יכונה.

המקורות המפורסמים למושג זה הם בעיקר נקודתיים, למשל מאמר חז ל (שבת קיב:) אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו', שהיה מקום לדחות קצת שאמרו רבא בר זימונא דווקא על דורו ביחס לדורות שלפניו. המאמר (עירובין נג.) לבן של ראשונים כפתחו של אולם וכו'...

יש משמעות לשינוי בין הביטויים הללו?

הגמרא אומרת שיביא יין לת ח
היכן הגמרא?
בכתובות נדמה לי ואני לא מוצא

כמה דברים על המילה שהיא אולי המפורסמת ביותר בהקשר תורני: ודוק.

א. מתי התחיל השימוש בזה?
לי הק' זכור רק מהמהרש א (כלומר, לא לפניו).

ב. משמעותה כמובן: ודייק. והגרשיים הם סימון של החרגה, כפי שהיה מצוי פעם. וכן לגבי 'וק ל'. ( וראו כאן
ומעניין שרבים שלא היו מודעים לכך ניסו פענח פיענוחים מעניינים...

דברים שכתבתי פעם. שלחתים לידיד והוא פירסמם באיזהו מקומן, וקיבלו תגובות חיוביות. מצפה לתגובות החכמים דפה. (יתכן שהדברים קרובים/נושקים לדבריו של הר י ענבל במאמרו על דרכי התחברות ופסיקת המ ב והחזו א).

יש שתי צורות איך לפסוק הלכה: על פי כללי פסיקה ברורים, ועל פי בירור הסוגיא לאסוקא אליבא דהלכתא....

וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם (שמות כא ו).

ופירש רש י ועבדו לעולם - עד היובל, או אינו אלא לעולם כמשמעו ת ל ואיש אל משפחתו תשובו, מגיד שחמשים שנה קרויים עולם וכו'.

והראב ע...

האם הרמב ם ידע על בעלי התוס'?
האם הרמב ם ראה את פירוש רש י?

הנה השחוק הוא תופעה פלאית ממש ואני כותב כאן מהזכרון ומקופיא
ואשמח לקבל עזרה במציאת מקורות וטעמים נוספים וגם זויות אחרות לנושא.
א. עובדה היא שפעמים רבות צוחקים גם כשקורה משהו לא טוב.
ב. הצחוק הוא כתוצאה מהפתעה בלתי צפויה.
ג. כתב הגר א שזה הדבר המבדיל את האדם מבעלי החיים כי הם לא צוחקים (וכמובן מלבד...

כתב בספר אברהם אנכי:
'ואולם ראיתי בספר ש ח שת ח פ ט שהביא מפי השמועה....'

מישהו יודע לפענח??

המילה 'יקום', מלשון מה?
לא הצלחתי למצוא במפרשים עה פ וימח את כל היקום, וגם לא בחיפוש בגוגל.

(ואולי שורשה קימה ועמידה בלשון ציווי, היות וקיום היקום הוא ע י ש הוא אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד , וכמו ש'דבר' נקרא כאן יען הוא קיים ע י דיבורו של הקב ה, ולכן גם בארמית דבר הוא 'מילתא', מלשון מילה - דיבור)

מי יודע?