נדברו

יעויין בגמ' כתובות בהלכות ז' ברכות שיש קפידא שיהיו פנים חדשות בכדי שיוכלו לברך כל שבעה.
ומבואר בתוס' ובעוד ראשונים שיסוד הדבר דבכדי לברך צריך תוספת של שמחה. וע ע בשבט הלוי .
והדבר תמוה, שכידוע הנוהג הוא להזמין מ כל דכפין וכל אורח יקובל בברכה, העיקר שעל ידו יותר לברך ז' ברכות.
ולא מקפידים כ כ לדקדק...

פעם פנה מדקדק אחד לרבו בשאלה, מנין המקור הנהןג לשמוע 30 פעמים פרשת זכור בשבת זכור?
הרב לא הבין מה הוא רוצה ממנו. אין שום מקור לכך שצריך לשמוע 30 פעמים פרשת זכור, תמיד ידענו ש-20 פעמים כבר די והותר , ענה הרב בפסקנות.

אפתה חלות ושכחה להפריש חלה מה עושים?
צריך להפריש מכל חלה?
עם ברכה??
אני חייב תשובה עם מקור מדוייק!!
דחוף!!!

שו ת מנחת שלמה חלק א' - יצא לאור לראשונה בשנת תשמ ו (בחיי מרן הגרשז א) (ע י מכון שערי זיו שע י ישיבת שער השמים) תחת השם מנחת שלמה . והוצאה שניה בשנת תשס ה (ע י בני המחבר, בהוצאת אוצרות שלמה ) תחת השם מנחת שלמה קמא בב' כרכים. מספר הסימנים בב' ההוצאות זהה - צ א, אך יש שינויים והוספות (כמבואר בשער...

אילת נחשבת כחוץ לארץ לענין קדושת ישראל, והשאלה אם גם לענין יו ט שני.
וראיתי שבפסקי תשובות סימן תצו אות ה' מבאר את הצדדים באריכות.

לדעת הרמב ם (פ ה מהלכות קידוש החודש ה ט - הי ב) יו ט שני של גלויות אינו תלוי בגבולות א י, אלא בב' תנאים:
א. שהיה מקום יישוב בזמן שקידשו על פי הראיה.
ב. שהיו שלוחי בי ד...

מה המקור לחלוקת שום וסוכר בפדיון הבן?

יש אתר מומלץ ביותר לחובבי הלכה למעשה עם עלונים ספרים, ושיעורים בשפה המותאמת לכל אחד כדאי לנסות:

בעומדנו בקרבת מקום לחג מתן תורה אציע כאן מחשבה שאולי ניתן לדון בה, מובא בירושלמי
רשב י אמר, אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא, תרין פומין, חד דהוי לעי באורייתא, וחד דעבד ליה כל צורכיה.
דהיינו רשב י מעורר על כך שקדושת התורה מזקיקה לפה...

בביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו' לענין צום בתשעה באב במקום חולי ומגפת החולרה.
ד ה דבמקום חולי וכו': ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע ר ומעט עשב מיאט ע עכ ל:

הרי לנו שתי ההנחיות של משרד הבריאות...

הרב יצחק יוסף התייחס לקורונה באריכות בשיעורו השבועי.
קורונה 1.PNG קורונה 2.PNG

יש לחקור שאלה שלצערינו הרב מאוד מצויה בדורינו,
מה הדין אדם שסובל מכפייתיות או כלשון בני הישיבות 'נערויסט' לענין דיני התורה,
האם דינו כשוטה (אע''ג שלכאו' רואים שהוא אדם נורמטיבי לחלוטין ואינו מתנהג כמנהג השוטים) ופטור מכהת''כ,
או שדינו ככל האדם ואין לו קולות להיפטר מדיני התורה.

רוב העופות בעולם הם עופות פטם, מזנים מיוחדים שחברות גדולות מטפחות אותם. לפני שנתיים קמו עוררין לחשוש שמא התערבו בעופות הפטם מיני עופות טמאים, ולכן השיגו במאמצים מיוחדים ובהכוונת גדולי הוראה אישורים לגדל זן חדש של בראקל , מלכתחילה העדה החרדית התעניינו בכך, אבל לבסוף הרב משה שטרנבוך יצא בפסק חוצץ נגד...

מצאתי עכשיו בגמ' שבת דף מו, בראש ע ב.
תניא, השירים והנזמין והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלים בחצר.
וברש י ד ה הרי הן ככל הכלים. אע פ שאסור לצאת בהן לרה ר וכו' מיהו תורת כלי עליהן.

רואים בברייתא להדיא:
שאף שהאשה יכולה להתקשט בתכשיטים בביתה בפני בעלה, אין זה שימוש שרגילה בה, ומצד הקישוט הכלי היה צריך...

סדר נטילת ידים מהאריז ל והבעש ט צוואת הריבש.pdf צוואת הריבש 2.pdf

מישהו יודע מה נפסק בבתי הדין לגבי תשלומים למטפלות וכדו' שיצאו לחופשה בימי הקורונה ואינם מקבלים מהמדינה תקציב כלל ולא הוגדר מראש איך לשלם במצבים כאלו
אשמח לתגובה

טב למללא אאודנא דשמעי.
נידון זה עלה במקומות אחרים, אך להרגשתי כדי לבאר נושא כזה, צריך מקום כמו כאן שמכבדים את הצדיקים והחכמים ההולכים לאור תורת הבעש ט.

היה מנהג צדיקים וחסידים ההולכים בדרך החסידות, שכאשר הרגישו בנפשם שאינם יכולים לכוין בתפילה הם לא התפללו בזמן. אנו מאמינים שאת הכל הם עשו עפ י...

לדעת המקילים בעת מגיפת הקורונה לצרף רואים מקצתם אלו את אלו במרפסות. יש דיון בפוסקי דורנו על אופן הקריאה כשאין מספיק עולים במקום אחד, האם ניתן לצרף עולים לתורה ממרפסת אחרת כשאינם קוראים מתוך הכתב, ובמה הם נחשבים כעולים לתורה.

דעת ר' אשר וייס זה לשון המנחת אשר לענין קריאת התורה:
אך לגבי קריה ת יש...

נתעוררתי לברר, מה דינם של המפתחות בשבת בתקופת ההסגר, בבתים בהם יש מפתח פנימי קבוע במנעול, ורק כשיוצאים כולם מהבית נועלים אותו בחוץ, וזה כבר כמה שבועות שלא משתמשים במפתח, האם נהפך למוקצה מחמת גופו.
שאלתי ת ח שמתמצא בהלכות מוקצה, אז אמר לי שבאורחות שבת כותב על מפתחות שאינם בשימוש שאינם מוקצה.
אמנם יש...

הגאון רבי מאיר לוריא הביא היום בשיעור רמב ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ ד:
ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה .

לפי דברי הרמב ם ההיתר היחיד לחשוב ולדבר על נתונים של חולי ומוות, כשאנו עומדים...

יצא לאור ג כ אליבא דשמואל בהלכה על סדר השו ע
מרבי שמואל אויערבך זצ ל
בהוצאת קולמוס

שנים שאני מסתפק מה המקור לאמירת קוה אל ה' חזק ואמץ וכו' וכו' שאומרים קודם אין כאלוקינו בסיום שחרית ???

הורה שלא מוצא חן בעיניו התקנון של הת ת או בית הספר, האם יכול להימנע מלחתום על התקנון ואם ביה ס יעשה בעיות, לאלץ אותו לחדול מכך דרך משרד החינוך ?

נניח שהוא עושה בצדק שלא נוהג כתקנון, ויש לו הסכמה מרב לכך.
בנושא זה יש גם שאלה השקפתית, שנותן גיבוי למשרד החינוך להשתלט יותר על המוסדות שלנו. אבל חוץ מזה...

כשאני מוסר עבריין למשטרה, הם יביאו את הדיון לבית משפט. מתי יש בזה איסור של מסירה לערכאות, ומתי מותר ?

כשאתה רואה גנב שפורץ לבית, מה תעשה ?
תתקשר באמצע הלילה למזכירות בית הדין שיפתחו לך תיק לעוד חודש ?
הגנב ייתן לך פרטים אישיים ?
הוא יציית לדיינים ?
הוא יבוא בכלל ?

אציע למע כ חברי הפורום, להעלות כאן באשכול מצוות קלות שאדם מקיימם לרוב ואינו יודע \ זוכר שמקיים בזה מצווה.
והנפ מ, לחיזוק ושמחה בעבודת ה'. וזה מביא לרצון וחשק לקיים עוד מצוות.
ועוד נפ מ שאמר הח ח לרוקח בעיירתו, שאם יכוון בזה לשם מצוה, יצא ידי חובה גם למ ד מצוות צריכות כוונה.

וזה החלי בעז ה:

א....

שמעתי מכמה אנשים שהגר ש אויערבאך היה מאריך ב-ד' דאחד באופן שנשמע כמו אלף האם יש לכך ביאור?

כשמורה הוראה עונה לשאלה בהלכה, ירא הוראה יחשוש לענות לפני שבירר היטב כפי יכולתו את ההלכה.
אך מצד שני מי שבא להוראה חייב להורות, ולא שמחמת החשש שיטעה יפיסיק להורות.

וכן הדבר במחבר ספר הלכה, הקדמונים הסתפקו בכך שאמרו דבר אחד טוב מציל על כל הספר .
ולכן שמחבר מבקש לכתוב ולהדפיס ספר הלכה, אפילו אם חושש...