נדברו

מה זה חוב

ברירה במין אחד.
קשיא לי מה טעם החילוק בין מין אחד לשתי מינים בבורר, שמבואר ברמ א שמותר לברור חתיכות גדולות מחתיכות קטנות הרי מדובר באדם שמקפיד דוקא על גודל מסוים, ואותו קפידא אם יהיה לאדם בשתי מינים זה יחשב ברירה וזה מוכח מהט ז שחולק שם על הרמ א, שהביא לו ראיה מדברי התוס' ע ד. שכ' דהא דאיכא ברירה...

בדין סחיטת לימונים בשבת

א) ז ל המשנה במסכת שבת (דף קמג עמוד ב):
אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין; ואם יצאו מעצמן – אסורין.
רבי יהודה אומר: אם לאוכלין – היוצא מהן מותר; ואם למשקין – היוצא מהן אסור .
ומשמע דרבי יהודה מודה שאסור לסחוט לכתחילה, אבל חולק אם יצא המיץ מעצמו, וסובר שלאוכל יהיה...

בדין קריאת שמע אי מדאורייתא או מדרבנן

א) ז ל המשנה והגמרא במסכת ברכות (דף ב עמוד א):
משנה.
מאימתי קורין את שמע בערבין: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן .
גמרא:
תנא היכא קאי, דקתני: מאימתי ?
ותו: מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא!
תנא אקרא קאי, דכתיב: בשכבך ובקומך ; והכי קתני:...

יבמות מה: כי איתמר דרב יהודה כגון דקדיש בת ישראל דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש והיינו בחציו עבד וחציו בן חורין שכיון שבצד חירות תופס קידושין הרי שהצד עבדות בא על אשת איש ואולי מישהו יוכל להסביר לי את הדבר הזה ששיך איסור אשת איש כאשר נשואה לו בעצמו

מה זה בעלות

מהמשנה פ ה בכתובות נראה, שאין שום חיוב לאשה לעשות מלאכה אלא רק את צרכי הבית.
יש שיעור של מלאכה שצריכה לעשות יעו ש בכתובות דף סד ב ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים ער שביהודה שהן עשרים סלעים בגליל.

מעניין שבשבת דף לב בסוף עמוד א',
מבואר שנשים שלא עובדות זה מגונה - שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר...

רציתי לשאול אם מישהו יודע בנידון השתמשות בבימה בביהכנ ס של הס ת האם מותר להניח עליה דברים אחרים שמסוגיית הגמ' נ' לכאורה שאסור.

רצ ב השיעור על פסחים דף כג

ממחר בעז ה אפשר יהיה למצא את השיעור
כאן (פורטל דף היומי)

תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח, ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (איוב יח, ד) ויעתק צור ממקומו ואין צור אלא הקב ה שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי ואם המתין לו מה...

פסחים דף יד

אשמח להערות

בגמרא תענית כח א. מסופר על בני גונבי על י ו קוצעי קציעות .
פעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו אנשים כשרים שבאותו הדור והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם עלי , הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו הדייסא,...

הקטע הבא מועתק מהקדמת ספר חו כ, והוא ביאור מחודש שאינו מופיע באף ספר אחר, ונגד כל הבנת האוסרים וגם המתירים, ומיוסד ע פ התבוננות מעמיקה בדברי הגמ' והראשונים, ובמציאות שהיתה בזמן הגמ', ולפיו מיושבות כל הקושיות משני הצדדים.

.

הגמ' - אסמכתא בעלמא

הגאון רבי יהושע בועז, שהיה הראשון שהתיר לבישת פאה,...

הרמב ם בפ א משכירות ה ד:
שומר שמסר לשומר ומיעט בשמירתו חייב אף בבעלים.
וביאר המ מ: שבבעליו עמו יש לו דין שומר ופטור מתשלומין, וכשמסר לשומר אחר לא שייך הפטור דבעליו עמו.

ולפי המ מ קשה מה שכתב הרמב ם בפ ב משאלה ופקדון ה ח דבשותפין הוי ספק, ובגניבה ואבידה פטור, דלפי המ מ הוי ספק פטור אם נפטר...