נדברו

תוס' בשבת דף עג ע ב מסיקים שא צ להתרות על תולדת מלאכה בשבת משום האב דווקא, ואפשר להתרות גם משום התולדה.

מה הדין להיפך: להתרות על האב משום התולדה. חשיבא התראה?
לפו ר לא מצאתי מי שמדבר בזה.

בגמ' עירובין (נג ע ב) איתא רבי יוסי הגלילי הוה אזיל קא באורחא, אשכחה לברוריה, אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד. אמרה ליה: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה? היה לך לומר באיזו ללוד?,עכ ל.

ובגמ' עבודה זרה (יח, ב) אומרת שהיה מעשה דברוריא , אבל לא מפרש מה קרה. ורש י מפרש: מעשה דברוריא שפעם...

האם יש מישהו שמקשר איסור זה עם צער בעלי לחיים?

בס ד

לכל הקוראים היקרים שלום!

אשמח מאוד אם תעזרו לי באיזה שאלה שעלתה בבית המדרש, וז ל:

איך השביע הקב ה את האומות בשלש או ארבע שבועות למשנה למלך פ י מהלכות מלכים וסיעתו הסוברים שאינם מוזהרים על בל יחל ועל מוצא פיך תשמור. ולא יתורץ משבועתם של אליעזר ועשו ויוסף והשבטים כאן משמע שהיה על מי לסמוך שם...

מדוע אין למדין הלכה מפי מעשה?
בגלל חוסר ידיעת הפרטים או בגלל טעמים אחרים
וגם שמצאנו בש ס שמעשה הוא אסמכתא ראויה וחזקה לקבוע הלכה אז מאי שנא?

מדוע בזמנינו מחמירים לא לענות מפני הכבוד על אף שמדברי הגמרא ברכות משמע לכו ע מותר בין הפרקים?

נו, ב
אמר רבי יוחנן הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב דכתיב לא תעשה חמץ ולא תאפה חמץ במסרס אחר מסרס שהוא חייב דכתיב ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כורת הוא חייב על נותק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב
יש להעיר, מדוע לא נימא דאין מזהירין מן הדין כדאיתא בכמה דוכתי (ועיין מכות ה, ב ויד,...

מנחות סו.
יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם.
מבואר בגמ', ששבת בראשית בשונה מספירת העומר, ספירתה בכל אדם.
וצ ב, האם פירוש הגמ' שיש דין לספור בכל אדם את מניין שבת בראשית?

ע.

מתני' החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון כו'

גמ' תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבולי תעלא

צ ע מדוע פירש הגמרא שיפון קודם לשיבולת שועל, דלא כסידרא דמתניתין וברייתא.

ועיין מתני' פסחים דף לה ובדק ס שם. וע ע בגמרא ורש י שם וצ...

רש״י ד״ה לפני העומר כו' - ואע ג דאמר רבי מאיר לעיל (דף סז:) מוצאין שוקי ירושלים מלאין קמח וקלי שלא ברצון חכמים דגזר דלמא אתי למיכל מיניה התם הוא דעסיק ביה טובא בקצירה וטחינה ״ וקלי ״ והרקדה ועוד שלא במקום פסידא הוה אבל אנשי יריחו דפסידא איכא וקצירה לחודה שרינן להו מודה רבי מאיר דברצון חכמים הוא תדע...

רמב ם פרק ט מאכלות אסורות הלכה י

בד א בשלא נער את הקדרה בתחלה כשנפל החלב אלא לבסוף ולא כסה אבל אם נער מתחלה ועד סוף או שכסה משעת נפילה עד סוף הרי זה בנותן טעם כו'

ועיין טור יורה דעה סימן צב סעיף ב וז ל ונראה שאין צריך רק שינער או יכסה מיד בשעת נפילה, ואפילו פסק אח כ מלנער מיד מתערב הטעם בכל מה...

מנחות סט.

בעי רמי בר חמא חטין שבגללי בקר ושעורין שבגללי בהמה מהו כו'

וראיתי בספר משנת יעקב (רוזנטל) שתמה מדוע השמיט הרמב ם שעורים והזכיר רק חיטין וצ ע

סט.

בעי רמי בר חמא שתי הלחם הנצה שריא או חנטה שרייה מאי הנצה ומאי חנטה אילימא הנצה דפירא וחנטה דפירא השתא השרשה שריא הנצה וחנטה מיבעיא אלא הנצה דעלה וחנטה דעלה מי הוי כי השרשה או לא תיקו

עיין רש י וז ל אלא הנצה וחנטה דעלה - מי הוי הנצה דעלה בפירות האילן כהשרשה דתבואה או לא

וכוונתו בזה לאפוקי...

רב ושמואל דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים עומר מתיר בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר
מאי טעמא ״תרי קראי כתיבי״
״כתיב עד (יום) הביאכם״ ״וכתיב עד עצם היום הזה״ הא כיצד כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים

צ״ע מדוע כתב הגמרא ״עד הביאכם״ קודם ״עד עצם היום״ שלא כסדר דקרא....

סו,ב

תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של עובדי כוכבים ומשל כותיים על של כותיים ומשל כל על של כל דברי ר מ ור' יהודה רבי יוסי ור ש אומרים תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כותיים על של עובדי כוכבים אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ושל...