נדברו

כי מנח תפילין אדרעיה לימא ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להניח תפילין, ארישיה, לימא ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצוות תפילין.
לא הבנתי, אם כבר מוזכר בגמרא הברכה על תפילין של ראש, איך סובר המחבר בשו ע שאין לברכה.
וגם לרמ א שמברכים, אומרים בשכמל ו מחשש לדעות שזה ברכה לבטלה.

איך שכחנו שזה הגורם לרעידת אדמה - גוהא ?
פשוט ...זועה.... על הזוועות...

אגב.
מי שמעוניין להצטרף לדף היומי בחצי דקה - כמו בתמונה המצורפת
מוזמן דרך הקישור הרצ ב

בגמ' ברכות נב:
עני רבא בתריה זו דברי ר מ, אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב ש וב ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף.
על מה נחלקו ?
על המאור ועל הבשמים -
שב ש אומרים על המאור ואח כ בשמים וב ה אומרים בשמים ואח כ מאור .
וא ר יוחנן דנהגו העם כב ה אליבא דרבי יהודה .

שמעתי רמז יפה לזכור את סדר...

מצאתי מעשיות,

פעם שמע החזון איש מישהו קורא ק ש וחוזר על כל מילה שוב ושוב וכו' ושאל אותו למה הוא עושה זאת. הוא ענה שזה בגלל קרא ולא דקדק ואז אמר לו החזו א שקרא ולק דקדק זו מחלוקת ואילו דקדק ולא קרא לכולי עלמא לא יצא...

------------------------------

בהזדמנות אחרת חזר הסיפור על עצמו ואז אמר לו...

א.

בגמרא יש מימרא בשם רב נחמן.
אמר רב נחמן:
משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן. יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ.
דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים - דוד תקן, על ישראל עמך ועל ירושלים עירך. ושלמה תקן, על הבית הגדול והקדוש.
הטוב והמטיב - ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר.
דאמר רב מתנא:
אותו היום...

אמר רבי מני: גדול הקורא קרית שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה: מדקתני 'הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה' מכלל דקורא בעונתה עדיף .

וצריך ביאור, שלכאורה כשקורא קרית שמע בעונתה הרי מקיים בזה גם מצוות תלמוד תורה, ואם כן פשיטא שהוא גדול מהלומד תורה לבד.

ואולי אפשר לתרץ:
שהערך של לימוד התורה הוא...

כשלמדתי את הקטע דלהלן בתחילת ברכות, התפעלתי מאוד מזה שרבן גמליאל הסביר את דעת החולקים עליו, ואף בניו ידעו שאפשר לשואלו על דעת החולקים. (כפי ההבנה שלנו, למרות שאין לנו שום השגה והבנה בתנאים קדושים).
מעשה שבאו בניו וכו'. ועד השתא לא שמיע להו הא דר ג ?
הכי קאמרי ליה, רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים...

בסוכה דף כג-כד יש נידון על עשיית דופן סוכה מבהמה, רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר. אביי (כג ע א) מסביר שרבי מאיר חושש למיתת הבהמה ורבי יהודה אינו חושש, והגמ' (כג ע ב - כד ע א) מביאה מחלוקת אחרת שלהם על לוקח יין מבין הכותים שלר מ יכול להפריש מעשר שיתברר אח כ בביתו ולר י לא, והגמ' מבינה שמחלוקתם היא...

חשיבות הלימוד:
א. קביעת עיתים לתורה.
ב. ידיעת הש ס.
ג. הצטרפות ללימוד הרבים.

ואף אם לא לומד בהבנה ובעיון כדבעי, כל לימוד שהוא חשוב. וכפי ששמעתי עדות מהגאון רבי מאיר גריינימן שליט א, שלמד בבחרותו עם החזו א דפי גמרא, וכשהתעייף ולא היה לו כוח החזו א הורה לו לקרוא את הגמרא בלי להבין, והוסיף שכמה שהוא...

אמר רב אשי: בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא, ולא קמגייר גיורא מינייהו.

רש י ותוספות מפרשים שהיקרא דאורייתא היה שם, מפני שבאו ללמוד הלכות לפני פסח ולפני החגים בתשרי.

ומביאים תוספות ראיתי בספר העתים שחבר הרב רבי יהודה בר ברזילי, ששמע שהיה עמוד של אש יורד מן השמים...

בס ד

לכל הקוראים היקרים שלום!

אשמח מאוד אם תעזרו לי באיזה שאלה שעלתה בבית המדרש, וז ל:

איך השביע הקב ה את האומות בשלש או ארבע שבועות למשנה למלך פ י מהלכות מלכים וסיעתו הסוברים שאינם מוזהרים על בל יחל ועל מוצא פיך תשמור. ולא יתורץ משבועתם של אליעזר ועשו ויוסף והשבטים כאן משמע שהיה על מי לסמוך שם...

בגמ' אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר {דברים יא-כא} למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא:
לכאורה תמיהתו אינה מובנת, נכון שיש סיבה לאריכות ימים בארץ ישראל, אבל לא כתוב שזו הסיבה היחידה לאריכות ימים, ומה הייתה תמיהתו אם מאריכים ימים בלא זה ?

ונראה נלענ ד. שר' יוחנן היה...

אמרו חז ל בגמרא (ברכות ?) גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים, שנא' יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ואילו בירא שמים נאמר וכו'.
והתקשו בזה גדולי האחרונים איך אפשר לומר שיש מעלה יותר מירא שמים, שעליו נאמר כי זה כל האדם שהוא תכלית הכל. ושמעתי שהמהר ל מסביר שכיון שנהנה הוא זה מביא אותו לאהוב את ה'. א כ...

תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח, ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (איוב יח, ד) ויעתק צור ממקומו ואין צור אלא הקב ה שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי ואם המתין לו מה...