ההנחיות כתובות מפורש בביאור הלכה

[כּוֹתָר]

בביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו' לענין צום בתשעה באב במקום חולי ומגפת החולרה.
ד"ה דבמקום חולי וכו': ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל:

הרי לנו שתי ההנחיות של משרד הבריאות מפורשות בביאור הלכה, שאם רוצה לצום (שזה מחליש את המערכת החיסונית)
הוא מוזהר ומוכרח לשמור על עצמו, ב2 אמצעים, שיישאר בביתו, וישים מסכה שתגן עליו על פיו וחוטמו.

והביאור הלכה בראש הדיבור מביא שהמקור הוא מספר "פתחי עולם" שחיבר רבי דב בער קאראסיק.
ושם בפתחי עולם ומטעמי השולחן (ח"ב תקנד,ח) הביא שמקורו הוא מדברי נחמיה מרבי נחמיה הלוי בירך מדוברובנה - חתן בנו של בעל התניא. בשם אדמו"ר.

ושם בדברי נחמיה אורח חיים סימן מא, כתוב שהיא תשובת אדמו"ר הצמח צדק מליובאויטש.

נלקח ממאמר ויתילדו בהמודיע מאת נפתלי אהרן וקשטיין

[סערצע]

האריך שם למעניתו בצורה מוגזמת לחלוטין, וחבל.

[חוטרא]

מה זה "חתיכה קאמפער"? - מסכה?
"מעט עשב מיאט"ע", ודאי שאין הכונה למסכה.

[סערצע]

'מיאט"ע' ט"ס הוא (כבר בס' פתחי עולם סי' תקנד סוסק"י), וצ"ל 'מייענטע' (כ"ה לנכון בשו"ת דברי נחמי' ר"ס מא ובשו"צ צ"צ או"ח ר"ס קי), דהיינו עשב המנטה (הנק' גם נענע).

'קאמפער' הוא 'קומפרס', כמובן.

[סערצע]

בכפ"ח גל' 1861 (י"ב בסיוון תש"פ) ע' 30 הע' 1, כתב ר' מנחם שי' ברונפמן (בתיקונים הכרחיים):

[חתיכה קאמפער:] רבים טעו לחשוב שמדובר על חובת עטיית מסכה, בפרשם את "חתיכת קאמפע[ר]" כחתיכת בד. ואולם כמעט ודאי שזו טעות. כוונת אדמו"ר הצ"צ איננה לעטיית מסכה כדי להגן מפני הנגיף. במשפט "חתיכת קאמפער ועשבי מיי[ע]נטע" הוא הוא מתכוון לקמפור מנטה, שגם היום משתמשים בו ברפואה טבעית ומייחסים לו סגולות שונות לטיפול בכאבי ראש, במיגרנות ועוד. תודה להרה"ג הרב נחום גרינוולד [שליט"א] שחידדני בהבנה המדויקת של דברי הצ"צ.

ולדידי לא ברירא הכי, שהרי כך הוא לשון הצ"צ: "ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער ומעט עשב מייענטע", היינו שחלקם לשניים - 'קאמפער' לחוד, ו'עשב מייענטע' לחוד. וילע"ע.
מלבד זאת, במחכ"ת, מה הקשר בין הרגעת כאבי־ראש למניעת הדבקה בחולירע־כולירה (רח"ל)?!