נדברו

במג א (ס' ס ק ב') שצריכים ללמוד להבין דאל כ אינו נחשב ללימוד.
ובשו ע הרב (הל' ת ת פ ב ס' יג) שמחלק בין תורה שבעל פה שצריך הבנה , לבין תורה שבכתב שיוצא גם בלי להבין.

אמנם יש להביא ראיה מכמה מקומות שיש ללמוד אף אם אינו מבין.

א. בעבודה זרה יט. כתוב שיגרוס אדם אפילו שאינו יודע מה שאומר.
ואמר רבא...

ו) וז ל הגמרא במסכת פסחים (דף מד עמוד ב):
ורבי עקיבא, טעם כעיקר מנא ליה?
יליף מבשר בחלב; לאו טעמא בעלמא הוא, ואסור – הכא נמי לא שנא.
ורבנן: מבשר בחלב לא גמרינן, דחידוש הוא.
ומאי חידוש? אילימא דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור – כלאים נמי, האי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדדי אסור!...

בקביעת זמן השבת בכל מקום ומקום בכדור הארץ

א) היממה בכדור הארץ היא באופן שאם במקום אחד יש יום, הרי במקום שני יש לילה. ויש הלומדים כך את פשט הפסוק (בראשית א, ה): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ; היינו שביום אחד יש בכדור הארץ ערב ובקר ביחד. ולכן נאמר: יום אחד , ולא יום ראשון .
וכך הוא בדרך הטבע, שהרי הצד...

בדין פנים חדשות בשבע ברכות

א) הגמ' בכתובות (ז ע ב) אומרת:
תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב יהודה: והוא שבאו פנים חדשות... רב אשי איקלע לבי רב כהנא. יומא קמא בריך כולהו, מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות בריך כולהו; ואי לא – אפושי שמחה בעלמא הוא; מברך: שהשמחה במעונו ואשר ברא ....

דין בשר וחלב הכבושים

א) ז ל ה שולחן ערוך (יורה דעה סימן פז סעיף א):
והוציא אכילה בלשון בישול, לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול. אבל מדרבנן – אסור בכל ענין .
וכתב ע ז בש ך (ס ק א):
כלומר: אבל לא ע י כבוש ומליחה, שאינו דרך בישול .
היינו שבישול הוא דווקא על האש, שהוא חימום הבשר עם החלב, אבל...

ז) וז ל הגמרא במסכת עירובין (דף פ עמוד ב):
ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות .
וז ל הגמרא במסכת עירובין (דף פג עמוד ב):
וכמה עיסותיכם? כדי עיסת המדבר. וכמה עיסת המדבר? דכתיב: והעמר עשרית האפה הוא ... מכאן אמרו: האוכל כמדה זו – הרי זה בריא ומבורך; יתר על כן – רעבתן; פחות...

שיעור ברכה אחרונה בפת הבאה בכיסנין

א) ז ל ספר ערוך השולחן (אורח חיים סימן קס ח סעיף ט ז):
י א דד' ביצים הוא שיעור קביעת סעודה; כלומר: כשאוכל מפת הבאה בכיסנים – שיעור זה מקרי קביעת סעודה (א ר סקי ז בשם אור חדש).
ויש מי שחולק ואומר דזהו הפחותה של סעודת עניים ששיערו בזה לעירוב; אבל סעודה נכונה היא...

ההשטחות על הצדיקים מוזכרת בחז ל על רחל שנקברה בדרך בית לחם כדי שבני ישראל יתפללו על קברה, וכן כלב שנשתטח על קברי אבות (סוטה לד ב).

כמה ציטוטים על ענין זה:

א. זוהר ח ג ע,ב.
ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחייא אזלי ומודעי להו לנפשייהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו… כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי...

ראיתי בספר הליכות אבן ישראל שבת ח ב,
שיצא לאחרונה,
מהרב ישראל יעקב פישר זצ ל ובניו עברו על כל הספר.

שהוא התנגד לעירוב שכונתי, ויש מגדולי הפוסקים וההוראה שתמכו בעירוב השכונתי,
וצ ב מה יענו על טענותיו.

העתקתי את תמצית דבריו שם.
מובא שם מה שכתב באריכות שו ת אבן ישראל חלק ח' סימן לז.
עירוב שכונתי...

פעם פנה מדקדק אחד לרבו בשאלה, מנין המקור הנהןג לשמוע 30 פעמים פרשת זכור בשבת זכור?
הרב לא הבין מה הוא רוצה ממנו. אין שום מקור לכך שצריך לשמוע 30 פעמים פרשת זכור, תמיד ידענו ש-20 פעמים כבר די והותר , ענה הרב בפסקנות.

בריש מגילה (ד.) אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס:

ונחלקו הראשונים האם חיובם שווה לאנשים.

לדעת רש י חיובם שווה. שכתב בריש ערכין (ג. ד ה לאתויי) אהא דאמרינן התם (ב:) הכל כשרים לקרות את המגילה תנא לאתויי מאי לאתויי נשים. שמוציאות לאנשים ידי חובתן .
וכתב הרב המגיד...

לא יודע אם העלו את זה כבר, אבל בהחלט זה מאמר מרתק שנוגע לצום עשרה בטבת ביום שישי הבא, האם אומרים 'אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך' או ' עצור מגיפה':

מאוד מצוי בגבאי צדקה, או מי שנכנס לקרוא למישהו - באמצע קריאת התורה.
השאלה אם מותר לו לצאת. ומה הדין בין גברא לגברא.

בפ ק דברכות: ועוזבי ה' יכלו זה המניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא.
ובשו ע סימן קמו ס א:
אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח.

ובפרי מגדים מסתפק:
ובפרי מגדים כתב:
ומסופק אני אם בא אדם...

בשו ע יו ד סימן שסה
ס ב
 קבר הידוע אסור לפנותו. פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה. :

ובספר ערוך השולחן האריך לבאר ההלכה ממקורה:

גרסינן בסנהדרין (מז ב): שלוש קברות הן:

קבר הידוע, שנקבר שם מדעת בעל השדה. ולכן אסור לפנותו, דקנה מקומו לעולם. וממילא דאסור בהנאה אם הוא של בניין.
והשלישי קבר המזיק את...

ראיתי לאחרונה פירסום של משמרת השבת בנוגע למשאבות במים בבניינים החדשים, וחשכו עיניי על התקלות והמכשולות החדשות המתעוררות מבלי משים!

אני מצרף כאן את המאמר לתועלת הרבים

להורדת הגיליון המלא |

להורדה הקובץ

לקבלה במייל: Amikta571@gmail.com

בנושא זה כולם מכירים את המחמירים ומצריכים טבילה (או לכל הפחות השאלה לגוי שהיא בעייתית בפני עצמה) או פירוק הכלי ע י יהודי שגם בזה יש לדון (ראה לקמן).

ורבים מטבילים, מחלק שמעתי שהתקלקל להם, מחלק שמעתי שחוששים ולא יודעים מה לעשות, ומהרבה שמעתי גם שלא התקלקל להם, והניחו בשמש לייבוש, ואין מה לחשוש...

חביתה טוגנה במחבת חלבית שאינה בן יומו,
במזלג בשרי שאינו בן יומו.

1. האם החביתה מותרת ?
2. האם המזלג והמחבת צריכים הגעלה ?

ידוע מנהגם של נקיי הדעת
שכאשר ממספרים את עמודי הספר ומגיעים לעמו רח צ או ער ה וכיו ב
הרי שנמנעים מלרשום את העמוד כסדרן דהיינו ר-צ-ח או ר-ע-ה
והטעם הפשוט הוא משום דרך החכמים לדבר בלשון נקיה ,
וכל סרך שמרמז לדבר לא טוב, הרי שיש ענין להמנע מלהעלותו בפיו ובכתב.
.
וכמו כן גם לגבי עמוד ר-ע-ב נהוג...

תמיד הסתפקת האם מותר מבחינה הלכתית להעתיק דיסקים תוכנות ועוד
הנה היום בס ד תוכלו לדעת תשובה מבוארת
אחת ולתמיד!

סיכום מבואר להלכות גניבת מידע דיגיטלי

למעבר להורדה |

להרשמה לקבלה במייל: Amikta571@gmail.com

לכל חובבי ההלכה למעשה והלכה בעיון!

רציתי להמליץ על אתר חדש עם גיליונות ושיעורים מאוד מרתקים ומעניינים בהלכה בעיון המתאים לכל או א.

כתובות האתר היא:

למה ברוב הספרים מוזכרים האותיות י ו כ-16 ואילו בסימוני הדפים והסימנים והסעיפים כותבים ט ז

להצטרפות office12@betmaran.org

שיעור ממוצ ש פרשת עקב תש פ,
הגליון יוצא לקראת שבת פרשת ראה
עלון בית מרן פרשת ראה.pdf

האם מותר לעבור לפני המתפלל בשעה שהמתפלל נעמד במעבר שמיועד לציבור?

אקדים ואומר שאני אישית מחמיר על אשתי, כיוון שאני סבור שבגד אדום אינו נפוץ במקומנו, ויש בזה משיכת תשומת לב.

אבל אין זה איסור מעיקר הדין, ואין הצבע האדום פרוץ בעצם עצמותו, אלא הדברים משתנים ממקום למקום ומזמן לזמן, ושמעתי שבזמן האחרון רואים יותר ויותר נשים חרדיות לבושות אדום, ואם באמת זה יהיה נפוץ,...

אני מצטט מכתב שפורסם היום בעיתון:

לאחרונה נודע לי על תיקון סופרים שיצא בשנים האחרונות, ונתגלגלה שם טעות בפרשת כי תבוא.
הטעות היא נדירה שלא שמים לב אם לא בודקים, והיא שמקומה של פ' כי תכלה לעשר צריכה להיות סתומה, ז א המילה 'כי' בסוף השורה,
ובטעות ה'כי' ירד לשורה שתחתיה בתחילת שורה וכך נהיתה הפרשה...

בס ד

כתוב בפרשת שופטים לא תטע לך אשרה. כתב רבינו בחיי, וז ל: לשם עבודה זרה ובא לחייבו מלקות משעת נטיעה, וכן דרך עובדי אלילים כענין שכתוב (ישעיה ס ו) המתקדשים והמטהרים אל הגנות. עכ ל. ולפי דברי קודשו עלה על דעתי לשאול, כידוע שהנוצרים ימ ש בימי החג המולד שלהם שמים עץ אשוח בכניסה לביתם. ברצוני לדעת...

בס ד

ברבינו בחיי פרשת כי תצא כתב על הפסוק ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים , וז ל:
על דרך הפשט הזמן הזה שנתן לה הכתוב יש בו כמה תועלות, הא' שהטילה עליה תורה משפט אבלות שהיא שלושים יום כדי שתעשה חיובה באביה ואמה אם שמעה בהם שנהרגו בעודנה שבויה כי האדם יתחייב לכבד אביו ואמו בחיים גם לאחר מיתה. וכו'...