נדברו

עוסק בתורה

הראוני דבר מעניין, שהרה"ק רבי ברוך מקוסוב (הידוע בספרו עמוד העבודה, ועי' כאן ) הקדים את הגר"ח מוולוז'ין בדבריו המפורסמים בנפה"ח "והאמת בלתי שום ספק כלל" שאם יהיה העולם פנוי מתורה אפילו רגע אחד יחזור לתוהו ובוהו. בספרו של הר"ב יסוד האמונה, קונטרס לחכמת אמת אות רסא, בסוף הקובץ המצ"ב יסוד האמונה - תוהו...

עוסק בתורה

viewtopic.php?f=4&t=72#p277

עוסק בתורה

https://tvunah.org/%D7%94%D7%93%D7%9C%D ... 7%95%D7%A1

https://www.yeshiva.org.il/ask/16576

עוסק בתורה

מה פתאום בבית הכסא?? (השאלה גם על ר"ג ציננער שלא תמה אלא מצד מקום שאינו נקי)

עוסק בתורה

א. אם מדליקים עליו בביתו פטור מעיקר הדין. ומה ששייך לדון הוא לגבי המהדרין, או במי שאין מדליקים עליו בביתו. ב. בתוס' בסוכה מ"ו ע"א מבואר שהיושב בספינה אינו יכול להדליק (אין הכרח שפטור, אלא שאינו יכול לקיים חיובו), ולכן תקנו לו ברכת הרואה, וכן מוכח ברש"י שבת כ"ג ע"א סוד"ה הרואה בשם רבינו יצחק בר יהודה...

עוסק בתורה

יפה מאד. חושבני שעצם קריאת הדברים יש בה משום קיום מצות הלל והודאה. ב.'הריני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי' (מתוך הנוסח שקודם ברוך שאמר) לכאורה מה צריך הכנה וזימון, ומה חסר אם מיד יודה וישבח? נראה שיש כאן לימוד חשוב, 'הודאה' אינה רק אמירה של דברי הודאה ושבח בעלמא, אלא היא עבודה פנימית שבלב ו...

עוסק בתורה

תלמיד חכמים כתב: ↑ נפגש עם כחו של יון ונצחו,

אם נצחו לא היה את כל הבלאגן של היוונים והחשמונאים. ושמא הנצחון היה זמני. וע"ד המחשבה אולי הנצחון הזה השריש את הנצחון שהיה אח"כ בזמן החשמונאים.

עוסק בתורה

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

עוסק בתורה

שאלתי היום ת"ח אחד שליט"א על דברי הרמב"ן האלו, והשיב לי, דהנה הנידון שם בגמ' הוא אם אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, שהגמ' שם (שבת ד.) נסתפקה בזה, והראשונים הקשו מעירובין ל"ב ע"ב דניח"ל לחסיד ליעבד איסורא זוטא ולערב שלא מן המוקף כי היכי דלא ליעבד ע"ה איסורא רבה, וכן הקשו ממקומות נוספים בש"ס. וע"ז כתב...

עוסק בתורה

ייש"כ. הסברו הוא דוחק גדול, אם בכלל. וגם 'חסורי מחסרא' בסגנון של דברי הגר"א הידועים על "שאפר כירה מוכן הוא" לא יספיק כאן.

עוסק בתורה

נפלא. ומלבד הענין הכללי בשינת הצדיק, כדברי הגר"א שציינת, נראה עיקר הטעם כיון שבשינה זו נגלה אליו הקב"ה כדכתיב והנה ה' נצב עליו וגו'.

עוסק בתורה

אין לי אוצה"ח, והקובץ אינו נמצא בה"ב. תוכל להעלות לכאן?

עוסק בתורה

חידושי הרמב"ן שבת ד' ע"א ד"ה וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך

: רמב''ן.jpg (67.2 KiB) נצפה 653 פעמים

עוסק בתורה

ריב"ש: נטל אברהם שכר כנגד הצדיקים שבאותם הדורות: שם, ארפכשד, שלח, עבר, יקטן; לפי שהוא סיגל מעשים טובים הרבה יותר מכולם. איה מקום כבודו של הריב"ש? לחם שמים: יש לומר בדוחק, משום דלא קיימו כל התורה כולה כאברהם אבינו. קאי על המשנה של 'היו מכעיסין ובאין'? כי זה אכן דוחק עצום לפרש כך ב"מכעיסין" כשעדיין ל...

עוסק בתורה

עכשיו אני מבין את דו-שיח החרשים שהתנהל כאן. אתה מבין ש"הכחות הטומאת החיצוניות" הכוונה לבנים המרובים עצמם. דא עקא שהוא מדבר גם על יעקב שאין לחיצונים אחיזה במדתו ולכן התאפשר ריבוי תולדותיו, ויעקב היתה מטתו שלימה וא"כ ודאי שאין הכוונה לבנים עצמם. ולכן צ"ל כפי שאנכי הק' הבנתי, שהכוונה באופן כללי שבמשפחה...

עוסק בתורה

התכוונתי שיש לדון על מידת שייכותם של בני קטורה למידת אברהם, ולא על מידת שייכותם של כוחות הטומאה לבני קטורה.

עוסק בתורה

הצב''י כתב: ↑ לבני קטורה אין שייכות. כך דברי בעל ספר החיים

???

עוסק בתורה

קיבלתי. אם כי אכן יש להצביע על נקודת החידוש בכך שגם לבני השפחות יש שייכות עם מידת אברהם. כי לגבי עשו וישמעאל, שמן הסתם מעמדם כ'בני' אברהם ויצחק גדול משל השפחות (לפי התייחסות התורה אליהם, וצ"ע) שנו רבותינו שמדותיהם הם ה'פסולת' של מדות אברהם ויצחק, ישמעאל פסולת חסד דאברהם ולכן היה מצחק בג"ע ולכן הערבי...

עוסק בתורה

הוא מסביר שאין בעיה להרבות בתולדות של אברהם ויעקב כיון שבמדתם חסד ותפארת אין לחיצונים אחיזה, משא"כ יצחק. וע"ז שאלתי, שריבוי התולדות של אברהם לכאורה אין לו שייכות למידתו, שהרי מדובר בסה"כ בבני קטורה, וריבוי כזה לכאו' יכול להיות גם ליצחק, ולא יהיה עי"ז אחיזה לחיצונים במידת יצחק. וא"כ מדוע לא זכה יצחק ...

עוסק בתורה

ע"ז כתבתי שקצת תמוה לומר שע"י אחיזה בבני קטורה יהיה לחיצונים אחיזה במידת אברהם, שהרי לא בהם נקרא לו זרע. ואם קבלה היא נקבל.

עוסק בתורה

כתב רבינו חיים ב"ר בצלאל אחי המהר"ל בספר החיים (ספר גאולה וישועה פ"ד) ספר החיים.png ולא הבינותי, הרי מספר תולדותיו של אברהם הוא בדיוק כמספר תולדותיו של יצחק. ושאר בני אברהם לא היו שייכים לכלל ישראל, וא"כ למי מפריע שיהיה לחיצונים אחיזה בהם. וקצת תמוה לומר שע"י אחיזה בהם יהיה לחיצונים אחיזה במידת אביה...

עוסק בתורה

כוונתך שהתברר שאכן התופעה רחבה?
כי מבחינת ההלכה לכאו' המסקנא זהה שהכל לפי הענין.

עוסק בתורה

לאחר בירור עם בעל של מיילדת ותיקה, ששאל אותה עבורי, וענתה שאף שבעקרון אין שום צורך בתומכת לעצם הצלת היולדת, אך מאחר ונשים רבות הכניסו לעצמן לראש שללא התומכת היא לא מסוגלת ללדת, זה אכן עובד במציאות, וללא התומכת הן כמעט ולא משתפות פעולה, ואף מגיעות להסתכנות מחמת כן, כך שבשורה התחתונה - הכל לפי העניין...

עוסק בתורה

משנה אבות פ"ה מ"ב עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקבל [עליו] שכר כולם. מה עם שם ועבר? ואת"ל ששמרו את התורה לעצמם, והרי היתה להם ישיבה, ומשמע שלימדו תלמידים כמו שאח"כ יעקב אבינו למד בישיבתם. ואמנם מן הסתם לא פירסמו את האמונה כמו אאע"ה א...

עוסק בתורה

שמואל דוד כתב: ↑ וע"ע דברי דוד להט"ז

ברוך שכיוונתי

עוסק בתורה

בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' מ"ב דן במי שקודם שהניח התש"ר על ראשו כשידו אוחזת בתפילין מעל ראשו הפסיק בדיבור, אי אמרינן כיון דסופו לנוח כמונח דמי וקלוטה כמי שהונחה. ומסיק שרק בדבר שנמצא באויר אמרינן קלוטה כמי שהונחה, משא"כ התפילין הנמצאות בידו. לפי זה הזורק תפילין על ראשו ואחר שנזרקו טרם פגעו בו הזיז את...

עוסק בתורה

אולי ר"ל שלוט בחר את ככר הירדן בגלל שהיא מישור, ולכן פירש זאת רק על "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן"

עוסק בתורה

שמואל דוד כתב: ↑ באמת פלא. ועיין במפתח שם שתמהו על הלח״מ

נכון, ולכן אין כל כך ראיה מהרמב"ם עצמו, אך יש ראיה שכך דעת הלח"מ, שאין לדקדק בלשונות הרמב"ם...

עוסק בתורה

עוסק בתורה כתב: ↑ ויעויין בחק"ל שנדחק שהכוונה לאיסור סיכה בשמן המשחה אלא שהאיסור שאסרה תורה הוא מצד מעילה.

שוב נוכחתי שאין זה כ"כ דוחק, כי כך מוכח לכאורה בתוס' כריתות ז' ע"א ובשיטמ"ק שם בשם תוס' הרא"ש ובתוס' ישנים יומא ס' ע"א.

עוסק בתורה

כאן הועתקה הברייתא בהוריות י"ב ע"א וכריתות ה' ע"ב, המספרת כי שני טיפות משמן המשחה ירדו מראשו של אהרן לזקנו, וחששו משה ואהרן שמעלו בשמן ע"י שמשחו יותר מדי או חששות אחרים, ודורשת זאת הברייתא במזמור קלג בתהלים, "כשמן הטוב על הראש שיורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו". והלכה מפורשת ברמב"ם פ"א מכלי...

עוסק בתורה

אמנם לפי הפירוש הראשון ברש"י שמספר הכוונה מדבר ג"כ פחות 'קולע' מדוע דווקא כשאהרן דיבר השמן היה עולה לעיקרי זקנו, אבל בכל זאת אפשר קצת להבין, שזה מסמל חן מיוחד שהיה לו כשהיה מדבר עם אנשים. שו"ר ברבינו גרשום שכתב "עולות ויושבות לו בעיקרי זקנו - כדי שלא יפלו לארץ כשהוא מנענע פיו לדבר". ואגב דברי רגמ"ה...

עוסק בתורה

בעולם הישיבות מקובל לדקדק בלשון הרמב"ם כמעט כמו בחומש. ובאמת כל לומד מרגיש שלשון הרמב"ם מדוקדקת יותר מלשונות שאר רבותינו הראשונים שנקטו בד"כ כשיגרא דלישנא, ופעמים ממילה אחת שלו ניתן להוציא דינים מחודשים ממש. מאידך, ד"ר צבי יהודה העיד שהחזו"א (אליו היה מקורב מאוד בצעירותו) התנגד לדרך זו. עי' בראיון ש...

עוסק בתורה

הצדק עמך. ראיתי כעת במהרש"א בהוריות י"ב ע"א (שגם שם מובאת הברייתא דכריתות) ד"ה כמין ב' טיפין, שכותב בתוך דבריו

...ובפירוש אחר שפרש"י בפ"ק דכריתות שכשהיה מסתפר במספרים קצת מהזקן היו עולות למעלה בזקן...

עוסק בתורה

אז למה השמן היה צריך לטפס עד עיקרו?

עוסק בתורה

מה פתאום שהשמן יעלה דווקא אחרי שהוא מסתפר, אם בתספורת לא נעשה שום שינוי בזקן? אמנם לפי הפירוש הראשון ברש"י שמספר הכוונה מדבר ג"כ פחות 'קולע' מדוע דווקא כשאהרן דיבר השמן היה עולה לעיקרי זקנו, אבל בכל זאת אפשר קצת להבין, שזה מסמל חן מיוחד שהיה לו כשהיה מדבר עם אנשים. אבל אחרי התספורת אין שום סיבה שהשמ...

עוסק בתורה

תמים כתב: ↑ גם לפי הל"א ברש"י, אהרון לא סיפר את זקנו קצוץ, אלא תיקן את השפם באופן המותר כדי שלא יעכב את האכילה. והזקן עצמו יורד על פי מדותיו.

אבל אם כך לא היו המרגליות צריכות לעלות לעיקר זקנו אחר שהיה מסתפר, כמבואר בברייתא שהועתקה כאן

עוסק בתורה

שנינו בהוריות דף י"ב ע"א ובכריתות דף ה' ע"ב ת"ר (תהלים קלג, ב) כשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כשמן הטוב וגו' (תהל...

עוסק בתורה

לגבי שאלתך, כבר כתב הרד"ק בביאורו לפסוק זה, ש'פי מדותיו' הוא בית הצוואר של כתונת אהרן. יעו"ש. רש"י פירש "שיורד - מראשו אל זקנו אל פי ראש הכתונת שלו, שהזקן שוכב ע"פ הכתונת". ואמנם בעצם ה'כתונת' ניתן לפרש דהיינו בית הצואר כהרד"ק, אבל בלשונו "שהזקן שוכב ע"פ הכתונת" משמע קצת שהזקן נסמך על הכתונת. אמנם ...

עוסק בתורה

מבואר ברש"י בכריתות דף ה' ע"ב ד"ה מספר בפירושו השני, שאהרן הכהן היה מספר את זקנו. עיי"ש בגמ' שלכן המרגליות שהיו לו בזקנו היו עולות ל'עיקרי זקנו' אחרי שהיה מסתפר. ואם היו המרגליות עולות לעיקרי זקנו משמע שהיה מסתפר כהנקרא בימינו 'זקן צמוד', עד שלא נותר למרגליות כי אם לעלות עד עיקרי הזקן דהיינו עד מקום...

החיפוש הניב 359 תוצאות

התחברות • הרשמה