נדברו

אליקים

ו. וביער בשדה אחר?

אליקים

ב. שקר

אליקים

חזקי כתב: ↑ חידות פרשת משפטים

א. מילה בפרשה שגדול הפרשנים לא ידע לפרשה..?

ב. דבר שאין לו רגלים?

ג. חצי מת בפרשה..

ד. על מי מוזכר בפרשה שהיא אוכלת?

הבהרה: כל הפתרונות נמצאים בפסוקי התורה ממש. אם לא צוין אחרת.

ב. צרעה?

אליקים

כך החלטת! ואולי להיפך?

אליקים

ומה עם אלו שאין להם גישה לפורום ההוא? למשל משתמשי נטפרי.
אם כי ייתכן שהנושא הזה כשלעצמו הוא חסר תוחלת.

אליקים

לגבי שאלה ב, יתכן שלרוחניות מתייחסים לעם ישראל בכללותו, שהוא עובד את הקב"ה כעם והקב"ה מולך עליו כעם (אלוקיכם, ועבדתם). אך עניני הגשמיות הם ענינים פרטיים של כל יחיד ויחיד (לחמך וכו').

אליקים

תלמיד חכמים כתב: ↑ מה דאי אפשר היה לצאת היה כישוף וכוחות טומאה, ואולי דין גרמא למיתתם.

כך מפורסם, אבל יש לזה מקור בחז"ל?
כי הרי לפי הנ"ל זה נוגד את המפורש בדה"י.

אליקים

אורח כתב: ↑
מה שהיה קשה לי מילא אברהם שרה ויהושע מובן , שבשמותם נכנס שם ה' אבל מדוע יתרו זכה לכך

רש"י כותב שהוסיפו לו כשנתגייר וקיים את המצוות. ואתי שפיר קצת.

אליקים

שמתי לב לדברי הבעל הטורים (שמות כ יב), ולכאורה דבריו תמוהים, אודה מאד לחברי ביהמ"ד אם יוכלו ליישב דבריו. כתב הבעל הטורים, שהסמיכה התורה מצות כבד את אביך ואת אמך למצות שבת, לומר לך שכמו שאת השבת צריך לכבד כך גם את אביו ואת אמו. ולכאורה דבריו תמוהים, והיה לו לומר להיפך, שכמו שצריך לכבד את אביו ואת אמ...

אליקים

סענדער כתב: ↑ השאלה לא נכונה, לא מתאים לומר יצירה על ישועה.

אז שיהיה כתוב "צורנו צור ישועתנו"

אליקים

וראוי להזכיר שלכן ביקש ממנו מרע"ה בפרשת בהעלותך (במדבר י לא) "ויאמר על נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעינים", ויעו"ש במפרשים כמה פירושים בזה, והרשב"ם כתב "וגם היית לנו לעינים לתת לנו עצה טובה כדכתיב לוישמע יתרו".

אליקים

אם כך זו קושיא על הרמב"ם מהמפורש בדברי הימים.

אליקים

אין הכי נמי, הרמב"ם כותב באגרת תימן שהמצרים הרגו אותם כשיצאו. ולפי זה כשרש"י כותב שהארץ מסוגרת אין הכוונה בדווקא שלא היתה אפשרות טכנית כיון שהיו חומות וכו', אלא שמי שהיה יוצא המצרים היו הורגים אותו. אמנם זה דלא כהמדרש רבה בתחילת פרשת בשלח שהפלשתים הרגו את בני אפרים.

אליקים

מלכנו מלך אבותינו גואלינו גואל אבותינו יוצרינו יוצר ישועתינו למה אומרים יוצרינו צור ישועתינו ? צור כמו צר צורה, דהיינו יוצר, וכמו שאז''ל ''אין צור כאלוקינו, אין צייר כאלוקינו". צר, יוצר, מצייר, נראה דכולם משורש אחד נפקי, וא"ש. זה מיישב את השאלה על ההבדל במשמעות, אבל לא את השאלה על ההבדל בלשון.

אליקים

המילה 'לאמר' נדרשת בכמה גווני, ואם יואיל רבינו @אליקים לעיין בדברי רבינו אור החיים הקדוש יבחין כי דרכו לדרוש תיבה זו פעמים רבות. אך שים לב! לא בכל מקום הדרשה נדרשת באותו אופן! יישר כח, אכן ראיתי כעת באוה"ח, ואעתיק את לשונו: ולפי זה יתיישב אומרו לאמר על זה הדרך וידבר אלהים את כל וגו' פירוש בתגבורת ה...

אליקים

יתכן שבזמנם שהיה יצרא דע"ז בתוקפו היה יותר קל להאמין באלוה גשמי, למשל פסל או השמש והירח, מאשר להאמין במי שאינו נראה ואין יודעים מאומה על מהותו.

אליקים

בפרשתן לפני עשרת הדברות כתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה, ופירש"י מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד מה שא"א לאדם לומר כן. ומקורו במד"ר כח ד. ולא הבינותי איך המילים "את כל הדברים האלה" מלמדות שהדברים נאמרו בדיבור אחד. ובעץ יוסף על המד"ר פירש שנלמד מ"לאמר", וזה תמוה דאטו בכל מקום שכתוב בתורה לאמ...

אליקים

ב ספר ברכת שמואל עה"ת למהרש"ק בעל תפארת שמואל וברכת הזבח מחדש חידוש עצום, והוא עפי"ד הש"ך על התורה בפרשת וישלח שהשמן שיצק יעקב על האבן אשר שם מראשותיו הוא שמן המשחה שנמשחו בו אהרן ובניו וכלי המקדש, והוא כד השמן של אליהו ועובדיה, וכתב הברכ"ש שפשוט בעיניו שהוא הוא פך השמן שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול...

אליקים

מלכנו מלך אבותינו גואלינו גואל אבותינו יוצרינו יוצר ישועתינו למה אומרים יוצרינו צור ישועתינו ? השאלה משולשת (וכנראה לזה התכוונת): א. יוצרנו וצור ישועתנו אינם מקבילים כמו בשני הבתים הקודמים ב. אם כבר יוצרנו, מה עם יוצר אבותינו ג. אם כבר צור ישועתנו, מה עם צור ישועת אבותינו נראה שענין הקטע הזה הוא סי...

אליקים

יואל שילה כתב: ↑ ובפרט בחלקי הגוף של תינוק - שכלל לא מקפידים על גילויו;

כמדומה שאין מי שמחייב נט"י אחר נגיעה במקומות הרגילים להיות מגולים אצל תינוק. גם החזו"א באגרתו הידועה לא מדבר על תינוק. ורק הסטייפלר החמיר מספק כמובא בארחות רבנו.

ייש"כ על המאמר הנפלא.

אליקים

ומה יבאר הגאון המשך הלשון ''מדור המבול ומדור הפלגה''? הוא הקדים שבשלמא לדור הפלגה ישנה איזו שייכות לדיבור, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים", אבל לדור המבול לכאורה אין שום שייכות. וכמובן גם לגבי דור הפלגה צריך הסבר ממוקד יותר, אלא שנושא השיעור היה המבול ולכן הוא לא נכנס לבאר את ענין דור הפלגה. וא...

אליקים

ומה תירוצו של המשגיח על הקושיות?
והאם התירוץ מסתדר עם הגמ' ביבמות שהבאתי.

אליקים

נכון. הנידון היה היסטורי נטו, האם מעדות הגר"א סילבר יש ראיה שהחזו"א למד תקופת מה בישיבה. אך כו"ע מודו שהוא לא הושפע מזה למשך חייו.

אליקים

ואולי תפסיק למתוח אותנו ותגלה לנו מיהו מרן המשגיח שליט"א, ותביא גאולה לעולם?...

אליקים

ביבמות ס"ד ע"א מפורש ששניהם היו עקורים. וצ"ל שרש"י שיגרא דלישנא נקט.

אליקים

ואגב, היה מקום להסתפק גם בעצירה בפקק תנועה, ובאמת בכה"ג יותר קרוב לומר בסברא שאין זו עצירה, ומסתבר לדמות עצירה ברמזור לעצירה בפקק.

אליקים

בסברא נראה שעצירה ברמזור היא מצורת הנסיעה.
וגם קשה לקרוא לזה 'איזה סיבה שמנעו לילך' כלשון השעה"צ, כי צורת הנסיעה היא שברמזור אדום יש לעצור וכאשר הפך לצהוב יש להמשיך, ואין זו 'מניעה'.

אליקים

בש"ק נתעוררתי שאף שמן הסתם מבחינה דקדוקית אין שייך לפרש ידעתי לשון הודעתי, אך מצינו כגון דא שנקרא 'אלוקי' המפרסם את אלוקותו ית"ש, ומן הסתם יש עוד עזה"ד. וה"נ ידעתי ע"ש שהודעתי.

אליקים

בפרשת העקידה (פרק כב פסוק יב) "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים עתה ולא חשכת..." ופירש הרשב"ם: "כי עתה ידעתי - כלומר עתה אני רואה ונתפרסם לכל העולם כי ירא אלהים אתה". ולכאורה תמוה איך נכנס ב'ידעתי' שנתפרסם לכל העולם. ובפרט הרשב"ם שדרכו תמיד להצמד לפשוטו של מקרא. ואולי צ"ל כמו שכתב הכלי יקר בשם י"א, "ידעתי ...

אליקים

אכן מטרת היציאה היתה להגיע אל הארץ אשר אראך, אבל יתכן שאברהם חשש ממה שיקרה בינתיים כשיהיה בדרך, וע"ז הבטיחו הקב"ה שאף בהיותו בדרך 'אגדלה שמך'.
ואכן דברי הרלב"ג הם קצת סעד לעצם הנקודה שהאגדלה שמך שייך לדרך לפני היעד.

אליקים

דברים שכתב הקדוש ר' איתם הנקין הי"ד בפורום אוצה"ח. אדגיש כי אותי הם לא שכנעו. אין שום אזכור לכך שהחזו"א למד ממש בקיבוץ של הגרח"ע בווילנא, ולדעתי דקדוקי עניות בלשון המעיד זצ"ל הביאו את המסקנא הזו. והבוחר יבחר: הדברים הבאים כתובים אצלי זה שנים מכבר, ולא חשבתי עד כה שיש צורך מהותי בפרסומם, מפני שלאמיתו...

אליקים

שים לב שלשון רש"י שהדרך ממעטת את השם. כלומר הנידון אינו על המקומות שאברהם הולך אליהם אלא על הדרך עצמה, ושפיר י"ל שבדרך לא ישימו לב אליו כל כך.

אליקים

שמואל דוד כתב: ↑ אולם יש לתמוה על הקרא גופא מדוע הזכיר ״עצם היום״ קודם ״הביאכם״ וצ״ע.

נראה שה"תרי קראי כתיבי" הוא דרשה בעלמא, ופשוטו של מקרא עד עצם היום הזה שבו "הביאכם", והסדר בפסוק הוא לפי פשוטו.

אליקים

שמואל דוד כתב: ↑ יש לדייק מה בעי רש"י בזה?

שאין פירוש המילה 'אבוב' - כלי של נחושת. אלא שאותו כלי היה שמו אבוב.

אליקים

שמואל דוד כתב: ↑ ועוד קשה מדוע כתוב ״שמנונית״ ולא כתבו ״טעם״

אולי השמנונית נותנת את הטעם.

אליקים

עוסק בתורה כתב: ↑ ואגב דברי רגמ"ה, הרי דבר זה מעניין מאוד. נעשה נס והטיפות עלו לעיקרי זקנו, כדי שהן לא יפלו; ומדוע לא נעשה נס שהטיפות פשוט לא יפלו?

כדי שהטיפות לא יפלו היה היה צריך להעשות נס חדש בכל רגע שאהרן היה מנענע את פיו. כך נעשה רק נס אחד, שהטיפות עלו, ומעתה הם נותרו במקומם בדרך הטבע.

אליקים

שַׁתִּי לבי וערכתי את ההודעה. והוא רחום יכפר עוון.

אליקים

ידועים דברי המשנה בריש פרק הזהב, "מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו", וצ"ב מה שייכות דור המבול למי שאינו עומד בדיבורו. ובהיות הג"ר משה שפירא זצ"ל בפעיה"ק בני ברק ת"ו לפני שלוש שנים בפרשת נח [בהיכל כולל הלפרין, בכינוס השנתי של כולל זכר יצחק] אמר תו"כ שיעורו ביאור נפלא בזה...

אליקים

מן הסתם הדבר תלוי במחלוקת הבית הלוי והחזו"א בגדר שומע כעונה. להבית הלוי נחשב כאילו השומע עונה, ואם תוך כדי כך הוא אומר משהו אחר הרי זה תרתי דסתרי. להחזו"א הוא רק מצטרף עם אמירתו של המשמיע, וא"כ אין זה סותר.

החיפוש הניב 359 תוצאות

התחברות • הרשמה