נדברו

האם הקבלה היא הפילוסופיה והמיתולוגיה של היהדות הפילוסופיה מקבלת הוראות משתנות בתקופות שונות,אם נשתמש בהגדרתה הרחבה בנוסף לפרספקטיבה היסטורית,היא ניסיון די מגומגם ודל השגים ברי קיימא, להבנת העולם מהותו מקורו , באמצעות השכל האנושי בלבד. המיתולוגיה כוללת חלקים שונים סיפורי עבר שנועדו לרתק, לחנך,להעצים...

הכוונה שישנה בעולם הכללי נטייה ברורה לחשיבה בהגדרות חיצוניות שאינן מתיישבות על לב החושב ואין כוונה שיתישבו אלא מספיק שהן קוהרנטיות בפני עצמן ואם הזמן מתרגלים לכך ולא מרגישים את הצורך במשהו אחר . יתרה מכך תשומת הלב לתגובת הלב ובכלל היכולת לשמוע אותו בכלל או בלי זיופים קטנה. בקיצור יש נתק ממנו וזו ירי...

כדאי לזכור שהרמבם במשנה תורה מביא קטעים מתורת אריסטו שהייתה המדע של זמנו . וכן מזכיר בשמונה פרקים שבמקום שדברו דברי חכמה יש מקום להביאם. גדולי ישראל בתקופת הראשונים ובתחילת תקופת האחרונים שנטו לפילוסופיה כשיטת הרמבם כן הביאו רעיונות מהם . וגם בזמננו זה קיים במקצת ללא הזכרת שמם המפורש ובעיבוד דבריהם ...

אם נצרכים לעונש על חטא גדול עד כדי חיוב מיתה לעניין מחשבה זה יכול להיות אולי בע"ז שההחלטה לעבוד היא חלק ממעשה כפי שנאמר לתפוש את בני ישראל בליבם . ואולי בעריות שתר אחר במחשבתו אחר מראה עיניים באשת איש וכדומה שאפשר שמחשבה בזאת היא חלק מהמעשה לא במובן של תכנון כמו בע"ז אלא שבכל מעשה שכזה המחשבה משתתפת...

האמונה בביאת המשיח אינה כאחד מעיקרי האמונה הרגילים כי בכולם מדובר רק על אמונה ואילו בו מדובר על ציפייה וזהו השאלה הראשונה ששואלים את האדם האם ציפית לישועה? והנראה שהיסוד הוא האם האדם איש העולם הזה שטוב לו בעולם הזה כפי שהוא או שהוא מרגיש את החסר ואת התיעוב של עולם השקר וכו' כל אחד לפי מה שהוא ,ולכן ...

נראה לי שהצורה המעמיקה של העיון השכלי על מכונו כוללת גם שימת לב לאי נוחות או התנגדויות שעולות בלבו והעמקה והתמודדות אתם,וכן ציור הנלמד בפרטי פרטים בצורתו המציאותית ושימת לב אם ישנה אי נוחות או התנגדות או חוסר בהירות .אחרי כל זה כשהכול הגיע על מכונו בשלום ישנה גם השבה ללב. ועוד יש הבדל אם לאדם יש עמד...