על ידי ארי במסתרים » ד' מרץ 31, 2021 1:10 pm
מתוך לימוד רב, אין שום מחלוקת בפירוש המושג צמצום בין הנפש החיים לבעל התניא,
שניהם כותבים כמעט אותם דברים בדיוק, זה בשער ג' וזה בשער היחוד והאמנה'
עד כדי שהחסידים טענו שהנפש החיים העתיק! מהבעל התניא, כי זה מגיע לרמה ששניהם כותבים ווארטים דומים ומסבירים מדרשים שכוחים באותם צורות.
החתן של הרב דסלר בספר קדשי יהושע על זבחים כמדומני חלק ג' מאריך על דברי חמיו שאין שום מחלוקת בזה.
לאחרונה יצא ספר נפש החיים שער ג' עם ביאור של תלמיד הגרמ"ד סולווצ'יק ר"י בריסק זצ"ל, והגרמ"ד עבר על כל הספר כמו שכותב בהסכמתו שם, וכתוב שם בשמו שאין שום מחלוקת, ושכך מקובל לו מזקנים מדורו של הגר"ח מוולאז'ין.
אז מה כן המחלוקת?
נקודה אחת:
לדעת החסידים כל העבודה היא סביב העסק באלוקות ודביקות באלוקות, כמבואר "למשל!" בכתבי הבעל התניא שכל הזמן מדבר איך דבוקים ואיך קרובי ואיך צמודים וכו' כידוע ללומדי תורתו, וכן בכל ספרי החסידות זה כל יסוד העבודה, להדבק ולהדבק.
הנפש החיים, בעקבות דעת רבו הגר"א, אחז שזה חורבן התורה, משום שהעבודה צריכה להיות במעשים ודקדוק המעשים, והפנימיות רק "עוזרת" ולא העיקר!! לא העיקר!
וזה משליך על על צורת העבודת ה',
למשל מי שעוסק הרבה בפנימיות של המצוות, ומשוכנע שזה עיקר הנושא, יתקשה אחר כך מאוד להשקיע בפרטי דקדוקי המצוות כמו בית בריסק, שהם ממשיכי תורת הגר"ח מוולאז'ין עם מסורת רצופה ממנו.
מה שאמרו שהחסידות זה חויה וקשה להסביר,
אני לא מבין, כי פשוט שבדרך החסידות יש חויה הרבה יותר גדולה במצוות, וגם הליטאים צריכים ללמוד מזה, כמו שאכן עושים בשנים האחרונות ומוסיף והולך,
אבל נקודת המחלוקת נשארה ואפשר להסביר אותה ברור, האם להשקיע בפנימיות על חשבון חיצוניות, או בחיצוניות על חשבון פנימיות.
כמובן הדברים לא נכתבו בצורה מדוייקת, ויש עוד מה לכתוב בזה, אבל אין זמן. מה אעשה.
מתוך לימוד רב, אין שום מחלוקת בפירוש המושג צמצום בין הנפש החיים לבעל התניא,
שניהם כותבים כמעט אותם דברים בדיוק, זה בשער ג' וזה בשער היחוד והאמנה'
עד כדי שהחסידים טענו שהנפש החיים העתיק! מהבעל התניא, כי זה מגיע לרמה ששניהם כותבים ווארטים דומים ומסבירים מדרשים שכוחים באותם צורות.
החתן של הרב דסלר בספר קדשי יהושע על זבחים כמדומני חלק ג' מאריך על דברי חמיו שאין שום מחלוקת בזה.
לאחרונה יצא ספר נפש החיים שער ג' עם ביאור של תלמיד הגרמ"ד סולווצ'יק ר"י בריסק זצ"ל, והגרמ"ד עבר על כל הספר כמו שכותב בהסכמתו שם, וכתוב שם בשמו שאין שום מחלוקת, ושכך מקובל לו מזקנים מדורו של הגר"ח מוולאז'ין.
אז מה כן המחלוקת?
נקודה אחת:
לדעת החסידים כל העבודה היא סביב העסק באלוקות ודביקות באלוקות, כמבואר "למשל!" בכתבי הבעל התניא שכל הזמן מדבר איך דבוקים ואיך קרובי ואיך צמודים וכו' כידוע ללומדי תורתו, וכן בכל ספרי החסידות זה כל יסוד העבודה, להדבק ולהדבק.
הנפש החיים, בעקבות דעת רבו הגר"א, אחז שזה חורבן התורה, משום שהעבודה צריכה להיות במעשים ודקדוק המעשים, והפנימיות רק "עוזרת" ולא העיקר!! לא העיקר!
וזה משליך על על צורת העבודת ה',
למשל מי שעוסק הרבה בפנימיות של המצוות, ומשוכנע שזה עיקר הנושא, יתקשה אחר כך מאוד להשקיע בפרטי דקדוקי המצוות כמו בית בריסק, שהם ממשיכי תורת הגר"ח מוולאז'ין עם מסורת רצופה ממנו.
מה שאמרו שהחסידות זה חויה וקשה להסביר,
אני לא מבין, כי פשוט שבדרך החסידות יש חויה הרבה יותר גדולה במצוות, וגם הליטאים צריכים ללמוד מזה, כמו שאכן עושים בשנים האחרונות ומוסיף והולך,
אבל נקודת המחלוקת נשארה ואפשר להסביר אותה ברור, האם להשקיע בפנימיות על חשבון חיצוניות, או בחיצוניות על חשבון פנימיות.
כמובן הדברים לא נכתבו בצורה מדוייקת, ויש עוד מה לכתוב בזה, אבל אין זמן. מה אעשה.