נדברו

לא קשור לניתוח השיר ע"פ כללי הפיוט. בענין החולם שנכתב יש לדייק לכאורה ש"כל" הראשון היינו של ואשרי כל חוכה כן מנוקד בקמץ והכוונה לכל האנשים ורק ה"כל" השני בבית דהיינו מאת כל סוכה מנוקד בחולם ומדובר בהשי"ת. ולא כפי שאפשר לטעות לעיל

[quote=ובכן post_id=7885 user_id=515]
הבית השלישי:
[quote]
ואשרי כל חוכה/ לתשלומי כפל
מאת כל סוכה/ שוכן בערפל
נחלה לו יזכה/ בהר ובשפל
נחלה ומנוחה/ כשמש לו זרחה
[/quote]
כאן אנו פוגשים בשינוי במבנה.
בשלש השורות הראשונות, החריזה הינה כפי שהיה עד כאן, מתחלק לשני חלקי השורה.
אבל בשורה הרביעית, [b]שני [/b]החלקים מתחרזים עם 'חה', הסיומת השנית של הבית הראשון.
[/quote]

מן הראוי לציין, שלפי כללי הדקדוק חשוב המילה "כל" בבית זה צריכה להיות מנוקדת בחולם ולא בקמץ.

מאמר נאה מאוד!

נראה לי שמקובל לשיר אותו בסעודת שבת בבוקר.
מעניין שבסלונים זמר זה שייך לסעודה שלישית, למרות ששרים עליו ניגון בלי מילים,
אך מי שיודע יודע שזה 'ברוך קל עליון' וכן מודפס בסידור ובזמירות של חסידי סלונים.

הזמר הזה ידוע רבות בין האשכנזים, ואמרתי לשתף את אשר עיינתי בו ובמבנהו וצורתו.

הבית הראשון:
[quote]
ברוך א'ל עליון/ אשר נתן מנוחה
לנפשנו פדיון/ משאת ואנחה
והוא ידרוש לציון/ עיר (הנדחה) [המשובחה]
עד אנה תוגיון/ נפש נאנחה
[/quote]
כל אחד מבחין במבנה. הבית כולל ארבע שורות, כאשר כל החלקים הראשונים שלהן מתחרזים יחד בסיומת 'יון', והחלקים השניים שלהם חרוזים בסיומת 'חה'.
מבנה קלאסי ורגיל.

הפזמון:
[quote]
השומר שבת/ הבן עם הבת/
לא'ל ירצו  כמנחה על מחבת
[/quote]
הפזמון מתחלק לשנים, והחלק הראשון אף הוא לשנים. גם זה מבנה אופייני.

הבית השני:
[quote]
רוכב בערבות/ מלך עולמים
את עמו לשבות/ אזן בנעימים
במאכלי ערבות/ במיני מטעמים
במלבושי כבוד/ זבח משפחה
[/quote]
מבנהו של בית זה, דומה לבית הראשון כמעט לגמרי, כשהחלקים הראשונים של ארבע השורות מתחרזים זה בזה [עם שינוי מסויים ברביעי, 'בוד' במקום 'בות', ומתחרז בצלילו הדומה והמתחלף (דטלנ"ת)], ואילו החלקים השניים של השורות מתחרזים רק בשלש הראשונות בסיומת 'מים', ואילו ברביעי חוזר להחרז עם החרוז השני שבבית הראשון, 'חה', וכנהוג בין הפייטנים.

הבית השלישי:
[quote]
ואשרי כל חוכה/ לתשלומי כפל
מאת כל סוכה/ שוכן בערפל
נחלה לו יזכה/ בהר ובשפל
נחלה ומנוחה/ כשמש לו זרחה
[/quote]
כאן אנו פוגשים בשינוי במבנה.
בשלש השורות הראשונות, החריזה הינה כפי שהיה עד כאן, מתחלק לשני חלקי השורה.
אבל בשורה הרביעית, [b]שני [/b]החלקים מתחרזים עם 'חה', הסיומת השנית של הבית הראשון.

הבית הרביעי:
[quote]
כל שבת שבת/ כדת מחללו
הן הכשר, חבת/ קודש גורלו
ואם יצא חובת/ היום, אשרי לו
אל א'ל אדון מחוללו/ מנחה היא שלוחה
[/quote]
שלש השורות הראשונות הן כפי שהיו בבתים הקודמים, אולם תוך שימת החריזה שלא כפי הפיסוק הנכון.
החידוש בבית זה, הינו בעיקר בשורה הרביעית. החלק הראשון בשורה, אינו מתחרז עם החלקים הראשונים שבשורות הקודמות [כבשני הבתים הראשונים], ואף לא עם הסיומת 'חה' [כבבית השלישי], אלא מתחרז הוא עם החלקים [b]השניים[/b] של שלש השורות הקודמות, בסיומת 'לו'. [החלק השני שבשורה מתחרז ב'חה', כמו בכל הפיוט].
לבד מאשר נפסק את החריזה בצורה הזו:
[quote]
אל א'ל אדון מחוללו, מנחה/ היא שלוחה
[/quote]
שאז ידמה הבית הרביעי במבנהו כמו הבית השלישי, ששני חלקי השורה הרביעית מתחרזים ב'חה' [וגם כאן, תוך כדי שימת החרוז שלא כפי הפיסוק הנכון].
אלא שצורה זו דחוקה היא, לפי שאז מפצלים את חלקי השורה באופן בלתי שווה ושקול, כאשר החלק הראשון עמוס בחמש מילים, והחלק השני נושא שני מילים בלבד.

הבית החמישי:
[quote]
חמדת הימים/ קראו א'לי צור
ואשרי לתמימים/ אם יהיה נצור
כתר הלומים/ על ראשו יצור
צור העולמים/ רוחו בם נחה
[/quote]
בבית זה אין שינוי מהבית השני במבנהו.

הבית השישי:
[quote]
זכור את יום השבת לקדשו
קרנו כי גבהה נזר על ראשו
על כן יתן האדם לנפשו
ענג וגם שמחה/ בהם למשחה
[/quote]
בית זה חריג לגמרי ממבנה הפיוט עד כאן, כפי שניתן מיד להווכח.
שלש השורות הראשונות אינן מתחלקות בכלל לשני חלקים כפי שהיה עד כאן, ורק בסוף השורה מצוי חריזה - 'שו'.
השורה הרביעית מתחרזת בשני חלקיו בסיומת 'חה', וכפי שהיה בבית השלישי.
זהו מה שחשבתי עד לאחרונה.
עד שבא @הכהן אל הבית, ופתח אפיק נוסף:
[quote=הכהן post_id=281802 time=1617890645 user_id=81]
פיצול מילים יש גם כאן:
זָכוֹר אֶת יוֹם הַ/שַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה/ נֵזֶר עַל רֹאֹשׁוֹ
עַל כֵּן יִתֵּן הָ/אָדָם לְנַפְשׁוֹ
עוֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה/ בָּהֶם לְמָשְׁחָה:
[/quote]
כלומר, שבעצם השורות הראשונות כן מתחלקות, ויש גם חריזה בחלקים הראשונים, עם הסיומת 'הה'.
כך דומה בית זה לגמרי לבית השלישי.
אלא שחידושו של בית זה יהא בעצם צורת החריזה הזו, של פיצול מילים לשנים, דבר שכמעט אינו מצוי.
לאמיתו של דבר, ספק בידי אם כיוון לכך המשורר. [לא יקשה בעיני כל כך עצם החוסר בחריזה האמצעית, אחר שיש שינויים נוספים בינות הבתים בפיוט זה. אכן, כמובן שיש לחלק בין השינויים האחרים לשינוי זה של החסרת החריזה האמצעית בשלש השורות הראשונות].

הבית השביעי:
[quote]
קדש היא לכם/ שבת המלכה
אל תוך בתיכם/ להניח ברכה
בכל מושבותיכם/ לא תעשו מלאכה
בניכם ובנותיכם/ עבד וגם שפחה
[/quote]
בית זה דומה לגמרי לבית השני והבית החמישי.