על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 2:11 pm
המשגיח ר"י לייבוביץ' ממיר כתב לראי"ה:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. ובמכתב אחר: 'הגאון הגדול, נר ישראל, אור עולם, כקש"ת מהרא"י קוק נ"י ויזרח לעולם באורו ותורתו', ובסוף המכתב חתם ר' ירוחם: "והנני המשתחווה לפניו באהבה וברוב הדרת הכבוד." ('אגרות לראי"ה' אגרות שכ"ג, שמ"ב).
במכתב ששלח ר' ירוחם לרצי"ה הקדים ר' ירוחם שורות אלו: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד" ('אגרות לראי"ה', נספחות, 29). רואים הערצה לא רק הערצה גדולה לאב אלא גם הערצה לבן.
כשהספידו את הראי"ה זצ"ל במיר, ניגש ר' ירוחם לספדן ואמר לו: "תאמר ותדגיש, שכל מעשיו היו לשם שמים!" (חוברת 'לכבודה של תורה', עמ' 86). וכן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכשבא אל ר' ירוחם זצ"ל לקבל ברכת פרידה, לפני עלותו ארצה לישיבת מרכז הרב, אמר לו המשגיח הנערץ: "תגיד בשמי לגאון הרב קוק שיחי', שאני מקנא בעוה"ב שלו, בזכות מה שהוא עושה למען התורה!" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 135).
הברכת שמואל ) - כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. ובמכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן.
דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
וכן הברכת שמואל היה מראשי הישיבות הרבים שנענו לבקשת הראי"ה לשלוח אליו תלמידים עילויים מחשבותיהם (וביניהם גם הגרנ"ט, האמרי משה, רי"ל פיין, רי"ל בלוך, ר"מ אטלס, הרב מפוניבז', רא"ש פינקל, ר"י שפירא מוולוז'ין המחודשת, רד"ב איינהורן ועוד רבים) וכן הצטרף למכתב של האחראי על אוצר הספרים בישיבת קמניץ לאחי הראי"ה הרב דב, ראש מכון הארי פישל, שבו בירכוהו הודו לו על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מו"ק שהטצאת המכון והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.
רמ"מ אפשטיין והדבר אברהם, שהיו במשלחת להתרמה בעבור מוסדות התורה בירושלים ובליטא שעמד בראשה הראי"ה, כתבו כנגד כאלו שתקפו את הראי"ה בזמן שהותם בארה"ב מכתב גלוי" שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א.
"בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..."
כשחזר הראי"ה לארץ בשבט תרפ"ה כותב לו הגרמ"מ שכבר היה בארץ ('אגרות לראי"ה', עמ' רס"ו-רס"ז):
ב"ה יום כ"ב לחודש כסלו תרפ"ה
החיים והברכה להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל... שמחתי על מכתב כבוד הדר"ג, המבשר שלו'... ושב הוא כבר אל ארץ קדשינו, ולעבודתו הקדושה... ויוסיף לו ה' עוז ואיל, לפעול ולעבוד לטובת ארצנו ועמנו ברוח קדשינו. חפצתי מאד לידע מתוצאות הטובות מנסיעתו בלונדון, אכן בטח המה מהדברים הנמסרים בע"פ, וע"כ אחכה לעת שיזכני ה' להתראות בשמחה, אחשוב בע"ה לערך בחצי שבט לבא לאה"ק.
ב"ה ששבתי מדרכי בחו"ש, אך הלחץ והטרדה והמצוקה הקיפוני, ואך לחסדי הנותן ליעף כח, [אקוה] כי יחזקני ויאמצני. הנני בזה ידידו, מוקירו כגאון קדושת ערכו, מקוה להתראות בחו"ש בקרוב, משה מרדכי עפשטיין.
ד"ש באה"ר, לכבוד ידי"נ חתנא דבי נשיאה, בנן של קדושים, הרב הג' איש חמודות, מו"ה ר' ישראל ראבינאויץ שליט"א... והנני מסיים בברכה רבה, בהצלחה בכל מעשי ידיו, ידידו ומוקירו, משה מרדכי עפשטיין.
המכתב האחרון ששלח הרב אפשטיין לרב קוק היה בתרפ"ט ('אגרות לראי"ה', עמ' שס"ג):
עה"ק חברון, ז' ניסן תרפ"ט
חג שמח וכשר לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי מופת הדור והדרו כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן שליט"א, הרב הראשי לאה"ק.
קבלתי מכתבו היקר ואפריון נמטי להדר"ג, שרוצה לתרץ דברי קדשו של הגר"א זצוק"ל, שאנכי תמהתי עליו בספרי (על ב"מ) דף י"ג ע"א...
בכ"ג בניסן תרפ"ה כתב ה"דבר אברהם" לרב קוק מכתב ידידות שבו כתב:
'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש...
הגיעוני דבריו החמודים והמסולאים, אמנם באחור זמן, אבל חיבה יתרה [מילה לא ברורה] לי מהם ולהם ויהיו לי לעונג...'
הסבא מסלבודקה ביקש מהראי"ה להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו:
'בעז"ה שבת להורת לששון לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל'
רא"י פינקל ר"י מיר בדברי תנחומיו על פטירת הראי"ה כתב: "רעדה ופלצות אחזתנו למשמע השמועה הנוראה על האסון הנורא שקרה לנו ולכל בית ישראל ומה נורא השבר לכל בית ישראל בהיעדר מנהיגו וקברניטו הדגול, אשר הקריב תמיד את נפשו לטובת האומה, וברוחב לבבו ואהבת ישראל הטהורה, בגדלותו, בצדקתו וברוחו הכביר היה לסמל השלום...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ח)
רא"ש פינקל ראב"ד יזנה בליטא, ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
באתי לבקש מהדר"ג בטח הדר"ג יודע אאמו"ר שליט"א המנהל ומיסד הישיבה הגדולה דסלאבאדקע הגה"צ ר' נתן צבי שליט"א קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארשט אצל גראדנא הייתי שם מנהל ור"מ אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש. ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי כי כת"ר אשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה כי מציון תצא תורה לכל העולם חשב זאת בלא פניות אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר כת"ר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולהעמיד על בסיס נכון וידוע זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה אם יסכים לזה עמי ולשלוח לנו רשיון הממשלה עכ"פ אבקש מהדר"ג להשתדל עבורי איזה משרת רבנות או משרה למנהל או ר"מ בישיבה גדולה כן תוכלו לנסות אותי ובעזהי"ת לא להתפאר לי כי חוץ מרוחניות אביא גם תועלת רב בל"נ בגשמיות להישיבה כי אוכל לנסוע בעיירות גדולות ליסוד הישיבה כי בעזה"י אמצא חן גם בדרוש אחכה לתשובתו בכליון עיניים.
ממני אברהם שמואל פינקעל הרב דפה
וכן כאמור לעיל היה מראשי הישיבות הרבים שנענו לבקשת הראי"ה לשלוח אליו תלמידים עילויים שלהם.
המשגיח ר"י לייבוביץ' ממיר כתב לראי"ה:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. ובמכתב אחר: 'הגאון הגדול, נר ישראל, אור עולם, כקש"ת מהרא"י קוק נ"י ויזרח לעולם באורו ותורתו', ובסוף המכתב חתם ר' ירוחם: "והנני המשתחווה לפניו באהבה וברוב הדרת הכבוד." ('אגרות לראי"ה' אגרות שכ"ג, שמ"ב).
במכתב ששלח ר' ירוחם לרצי"ה הקדים ר' ירוחם שורות אלו: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד" ('אגרות לראי"ה', נספחות, 29). רואים הערצה לא רק הערצה גדולה לאב אלא גם הערצה לבן.
כשהספידו את הראי"ה זצ"ל במיר, ניגש ר' ירוחם לספדן ואמר לו: "תאמר ותדגיש, שכל מעשיו היו לשם שמים!" (חוברת 'לכבודה של תורה', עמ' 86). וכן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכשבא אל ר' ירוחם זצ"ל לקבל ברכת פרידה, לפני עלותו ארצה לישיבת מרכז הרב, אמר לו המשגיח הנערץ: "תגיד בשמי לגאון הרב קוק שיחי', שאני מקנא בעוה"ב שלו, בזכות מה שהוא עושה למען התורה!" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 135).
הברכת שמואל ) - כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. ובמכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן.
דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
וכן הברכת שמואל היה מראשי הישיבות הרבים שנענו לבקשת הראי"ה לשלוח אליו תלמידים עילויים מחשבותיהם (וביניהם גם הגרנ"ט, האמרי משה, רי"ל פיין, רי"ל בלוך, ר"מ אטלס, הרב מפוניבז', רא"ש פינקל, ר"י שפירא מוולוז'ין המחודשת, רד"ב איינהורן ועוד רבים) וכן הצטרף למכתב של האחראי על אוצר הספרים בישיבת קמניץ לאחי הראי"ה הרב דב, ראש מכון הארי פישל, שבו בירכוהו הודו לו על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מו"ק שהטצאת המכון והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.
רמ"מ אפשטיין והדבר אברהם, שהיו במשלחת להתרמה בעבור מוסדות התורה בירושלים ובליטא שעמד בראשה הראי"ה, כתבו כנגד כאלו שתקפו את הראי"ה בזמן שהותם בארה"ב מכתב גלוי" שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א.
"בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..."
כשחזר הראי"ה לארץ בשבט תרפ"ה כותב לו הגרמ"מ שכבר היה בארץ ('אגרות לראי"ה', עמ' רס"ו-רס"ז):
ב"ה יום כ"ב לחודש כסלו תרפ"ה
החיים והברכה להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל... שמחתי על מכתב כבוד הדר"ג, המבשר שלו'... ושב הוא כבר אל ארץ קדשינו, ולעבודתו הקדושה... ויוסיף לו ה' עוז ואיל, לפעול ולעבוד לטובת ארצנו ועמנו ברוח קדשינו. חפצתי מאד לידע מתוצאות הטובות מנסיעתו בלונדון, אכן בטח המה מהדברים הנמסרים בע"פ, וע"כ אחכה לעת שיזכני ה' להתראות בשמחה, אחשוב בע"ה לערך בחצי שבט לבא לאה"ק.
ב"ה ששבתי מדרכי בחו"ש, אך הלחץ והטרדה והמצוקה הקיפוני, ואך לחסדי הנותן ליעף כח, [אקוה] כי יחזקני ויאמצני. הנני בזה ידידו, מוקירו כגאון קדושת ערכו, מקוה להתראות בחו"ש בקרוב, משה מרדכי עפשטיין.
ד"ש באה"ר, לכבוד ידי"נ חתנא דבי נשיאה, בנן של קדושים, הרב הג' איש חמודות, מו"ה ר' ישראל ראבינאויץ שליט"א... והנני מסיים בברכה רבה, בהצלחה בכל מעשי ידיו, ידידו ומוקירו, משה מרדכי עפשטיין.
המכתב האחרון ששלח הרב אפשטיין לרב קוק היה בתרפ"ט ('אגרות לראי"ה', עמ' שס"ג):
עה"ק חברון, ז' ניסן תרפ"ט
חג שמח וכשר לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי מופת הדור והדרו כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן שליט"א, הרב הראשי לאה"ק.
קבלתי מכתבו היקר ואפריון נמטי להדר"ג, שרוצה לתרץ דברי קדשו של הגר"א זצוק"ל, שאנכי תמהתי עליו בספרי (על ב"מ) דף י"ג ע"א...
בכ"ג בניסן תרפ"ה כתב ה"דבר אברהם" לרב קוק מכתב ידידות שבו כתב:
'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש...
הגיעוני דבריו החמודים והמסולאים, אמנם באחור זמן, אבל חיבה יתרה [מילה לא ברורה] לי מהם ולהם ויהיו לי לעונג...'
הסבא מסלבודקה ביקש מהראי"ה להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו:
'בעז"ה שבת להורת לששון לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל'
רא"י פינקל ר"י מיר בדברי תנחומיו על פטירת הראי"ה כתב: "רעדה ופלצות אחזתנו למשמע השמועה הנוראה על האסון הנורא שקרה לנו ולכל בית ישראל ומה נורא השבר לכל בית ישראל בהיעדר מנהיגו וקברניטו הדגול, אשר הקריב תמיד את נפשו לטובת האומה, וברוחב לבבו ואהבת ישראל הטהורה, בגדלותו, בצדקתו וברוחו הכביר היה לסמל השלום...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ח)
רא"ש פינקל ראב"ד יזנה בליטא, ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
באתי לבקש מהדר"ג בטח הדר"ג יודע אאמו"ר שליט"א המנהל ומיסד הישיבה הגדולה דסלאבאדקע הגה"צ ר' נתן צבי שליט"א קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארשט אצל גראדנא הייתי שם מנהל ור"מ אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש. ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי כי כת"ר אשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה כי מציון תצא תורה לכל העולם חשב זאת בלא פניות אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר כת"ר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולהעמיד על בסיס נכון וידוע זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה אם יסכים לזה עמי ולשלוח לנו רשיון הממשלה עכ"פ אבקש מהדר"ג להשתדל עבורי איזה משרת רבנות או משרה למנהל או ר"מ בישיבה גדולה כן תוכלו לנסות אותי ובעזהי"ת לא להתפאר לי כי חוץ מרוחניות אביא גם תועלת רב בל"נ בגשמיות להישיבה כי אוכל לנסוע בעיירות גדולות ליסוד הישיבה כי בעזה"י אמצא חן גם בדרוש אחכה לתשובתו בכליון עיניים.
ממני אברהם שמואל פינקעל הרב דפה
וכן כאמור לעיל היה מראשי הישיבות הרבים שנענו לבקשת הראי"ה לשלוח אליו תלמידים עילויים שלהם.