קודם תביא אתה מקורות לדבריך, ואח"כ תוכל לדרוש מהמערערים להביא מקורות לדבריהם. אלא אם כן לדעתך "קריאת תולדותיהם בעבר הרחוק" זה מקור רציני.
לגבי ר' איצל
בלאזר - אף אחד לא ערער על גדלותו בתורה, השאלה היא אם הוא עסק בהרבצת תורה שבע"פ (מלבד ספרו שבכתב).
לגבי ר' איצל
מפוניבז' - יש שני גירסאות בדבר.
גירסא ראשונה: אלו ואלו דא"ח. הוא לא ממש הועזב אלא שהסבא גרם שיעזוב ע"י שגרם ש"ימנו אותו לאב"ד באיזה עיר" כלשונך. כך מעיד הניק 'מבני ציון וירושלים' בפורום אוצה"ח ששמע איש מפי איש מתלמידי הגריי"ר:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3371#p299425 (ראה גם שתי הודעות אח"כ):
ב. ה"סבא" ניסה להשפיע על ר' איצל שהוא עצמו ישתתף בלימוד המוסר, והיה מוכן להוסיף לו על משכורתו לשם כך. אולם ר' איצל לא הסכים.
ג. ה"סבא" החל לשבח באזני מבקרים את גדולתו של ר' איצל עד שהגיע שמעו לקהילת "גרוזד" ומינו אותו לרבם.
גירסא שניה: בספר רבי יעקב על הגר"י קמינצקי מספר שהסבא מאוד חשש שדמותו של הגריי"ר תדביק אליה את הבחורים עד שתפריע להתפתחותם העצמית בבחינת 'על פי דרכו', ולכן
הוא העזיבו. (עיי"ש שלכן ר' ברוך הורביץ, גיסם של הגרממ"א והגראז"מ שכיהן גם הוא בראשות הישיבה, ארך שיעורו השבועי רק רבע שעה, בעוד שיעורו של הגרממ"א ארך חצי שעה. כי הגר"ב היה סוחף יותר והסבא פחד שהבחורים יידבקו אחריו). השאלה היא עד כמה הגירסא הזו מוסמכת (צריך לברר אצל ר' נתן קמינצקי אם שמע כן מאביו).
בספר 'וילכו שניהם יחדיו', על הג"ר דב כהן זצ"ל שלמד אצל הסבא בחברון, בעמ' 114 מוזכרים שמות נוספים בין אלו ש"כיהנו בישיבה ומסרו בה בתקופותיה השונות שיעורים בגמרא ושיחות במוסר": ר' אליעזר גורדון, ר' חיים מטלז, וכן ר' משה פינקל בן הסבא וחתן הגרממ"א.
קודם תביא אתה מקורות לדבריך, ואח"כ תוכל לדרוש מהמערערים להביא מקורות לדבריהם. אלא אם כן לדעתך "קריאת תולדותיהם בעבר הרחוק" זה מקור רציני.
לגבי ר' איצל [b]בלאזר[/b] - אף אחד לא ערער על גדלותו בתורה, השאלה היא אם הוא עסק בהרבצת תורה שבע"פ (מלבד ספרו שבכתב).
לגבי ר' איצל [b]מפוניבז'[/b] - יש שני גירסאות בדבר.
[b]גירסא ראשונה[/b]: אלו ואלו דא"ח. הוא לא ממש הועזב אלא שהסבא גרם שיעזוב ע"י שגרם ש"ימנו אותו לאב"ד באיזה עיר" כלשונך. כך מעיד הניק 'מבני ציון וירושלים' בפורום אוצה"ח ששמע איש מפי איש מתלמידי הגריי"ר: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3371#p299425 (ראה גם שתי הודעות אח"כ):
[quote]ב. ה"סבא" ניסה להשפיע על ר' איצל שהוא עצמו ישתתף בלימוד המוסר, והיה מוכן להוסיף לו על משכורתו לשם כך. אולם ר' איצל לא הסכים.
ג. ה"סבא" החל לשבח באזני מבקרים את גדולתו של ר' איצל עד שהגיע שמעו לקהילת "גרוזד" ומינו אותו לרבם.[/quote]
[b]גירסא שניה:[/b] בספר רבי יעקב על הגר"י קמינצקי מספר שהסבא מאוד חשש שדמותו של הגריי"ר תדביק אליה את הבחורים עד שתפריע להתפתחותם העצמית בבחינת 'על פי דרכו', ולכן [b]הוא העזיבו.[/b] (עיי"ש שלכן ר' ברוך הורביץ, גיסם של הגרממ"א והגראז"מ שכיהן גם הוא בראשות הישיבה, ארך שיעורו השבועי רק רבע שעה, בעוד שיעורו של הגרממ"א ארך חצי שעה. כי הגר"ב היה סוחף יותר והסבא פחד שהבחורים יידבקו אחריו). השאלה היא עד כמה הגירסא הזו מוסמכת (צריך לברר אצל ר' נתן קמינצקי אם שמע כן מאביו).
בספר 'וילכו שניהם יחדיו', על הג"ר דב כהן זצ"ל שלמד אצל הסבא בחברון, בעמ' 114 מוזכרים שמות נוספים בין אלו ש"כיהנו בישיבה ומסרו בה בתקופותיה השונות שיעורים בגמרא ושיחות במוסר": ר' אליעזר גורדון, ר' חיים מטלז, וכן ר' משה פינקל בן הסבא וחתן הגרממ"א.