פרשת בשלח - אמירת שירה והלל

התבוננות בספר תורת אלוקים ובפרשת השבוע
שלח תגובה
הודעה
מחבר
דוד ריזל
הודעות: 475
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
איש קשר:

פרשת בשלח - אמירת שירה והלל

#1 שליחה על ידי דוד ריזל » ג' פברואר 04, 2020 2:20 pm

במסכת סנהדרין דף ל"ט ע"ב מופיע הנוסח:
"דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה' (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ')? באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא. אמר להן הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!".

בשוטנשטיין בסנהדרין שם מבארים עפ"י מרגליות הים, מדוע עם ישראל כן אמרו שירה על הים, כי רק המלאכים שהם במחיצתו של הקב"ה לא אמרו שירה כי הקב"ה עצמו אינו שש במפלתם של רשעים, אבל אחרים משיש, ולכן לעם ישראל הותר לומר שירה.

אמנם לפי המובא בבית יוסף (סי' תצ) בשם שבלי הלקט בשם מדרש (פסיקתא דר"כ):
דהטעם שאין גומרים את ההלל בשביעי של פסח הוא לפי שאז נטבעו המצריים, וכתיב בנפול אויבך אל תשמח.

וצ"ב בדברי המדרש, דלכאורה לפי טעם זה גם לא היה לנו לומר את השירה אז. וכיון שאמרו שירה, למה אין אומרים הלל ?

דוד ריזל
הודעות: 475
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
איש קשר:

Re: פרשת בשלח - אמירת שירה והלל

#2 שליחה על ידי דוד ריזל » ב' פברואר 10, 2020 7:58 pm

ראיתי שמביאים קושיא נוספת של המהרש"א על מדרש זה:

במסכת ברכות (ט, ב) אומרת הגמרא: "ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללוי', עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר 'יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי''".
והקשה על כך המהרש"א (בחדא"ג שלו) וז"ל: "מכאן קשה, למה שכתבו האחרונים בשם המדרש שאין אומרים הלל ביום אחרון של פסח, משום שאמר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה (סנהדרין לט, ב, מגילה י, ב), והרי הכא אמרו בהיפך, דלא אמר דוד הלל עד שראה במפלתן של רשעים, גם בפ"ב דערכין (י, ב עיי"ש) אמרינן טעם אחר, דלכך אין אומרים הלל ביו"ט אחרון של פסח משום דאין חלוקים בקרבנותיהן, ודו"ק", עכ"ל.

וכן בשו"ת 'חוות יאיר' סרכ"ה (בסוף התשובה) הקשה ע"כ שא"א הלל שלם בפסח מטעם שמעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה וכו', שלכאורה הרי מהגמ' בברכות נמצא שמפלת הרשעים מהווה סיבה כן להלל לה'?
ותירץ בחו"י ב' תירוצים: א. בשעת דין הרשעים ואבדנם אין לומר שירה (ועד"ז בימים טובים שהם זכר למפלת הרשעים), משא"כ דוד אמר הללוי' לאחר זמן, ולא באותה שעה ממש. ב. אמירת הלל שלם שהוגדרה ע"י חז"ל כ"שיר" - מהווה שמחת אלוקים, משא"כ אמירת הללוי' בעלמא. ואמירת חצי הלל מלמדת שאין השמחה שלימה.

שלח תגובה