פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)

בירורי הלכות וחקרי מנהגי ישראל
שלח תגובה
הודעה
מחבר
דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)

#1 שליחה על ידי דוד ריזל » ה' ינואר 09, 2020 10:50 pm

<t>בשו"ע יו"ד סימן פד סעיף טז:<br/>
כל תולעים הנמצאים בבהמה, בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה אסורים.<br/>
והנמצאים בדגים - במעיהם אסורים, בין עור לבשר, או בתוך הבשר מותרים.</t>

לפני כמה עשרות שנים התעוררה שאלה אצל הפוסקים היות והמדענים עקבו אחרי תולעי אנסיקס וגילו במחקרים עליהם שמשום כך דנו לאסור תולעים אלו גם מה שנמצא בבשר הדג.
מפני כמה טעמים דנו שאולי אין זה שייך לנאמר בשו"ע על תולעים בבשר הדג:
1. תולעי אניסאקיס מצויים לרוב במעי הדגים וגם בבשר הדג.
2. תולעים אלו עפ"י מחקרי המדענים יש להם "מחזור חיים" החל משלב הביצה ששוהה בקרקעית הים במשך כשבועיים עד שלב התפתחות הזחל, לאחר שהזחל שוחה חופשי במים, הוא נבלע ע"י דגיג קטן, שהוא בהמשך נבלע ע"י דג גדול [והדג הקטן מתעכל במעי הדג והתולעת נשארת לחיות במעי הדג הגדול]. בשלב הבא נבלע הדג הגדול ע"י חיית ים והדג מתעכל בבטנו, והתולעת ממשיכה לגדול עד שמגיעה לבגרות מושלמת והיא מטילה ביצים שיוצאים אל הים הפתוח יחד עם היציאות שלהם. ושוב הכל חוזר חלילה. כך שתולעים אלו בוודאות שרצו במים קודם כניסתם אל הדג כך שדינם כדין "שרץ המים". ובנוסף, הדברים גם נראים לעין כל גם למי שאינם מומחים, בכך שבאותם דגים ממש כאשר הם בים הפתוח הם נגועים בהרבה תולעי אניסאקיס וכאשר הם בבריכות ובכלובים בים הם נקיים לחלוטין, [וכאמור זה משום שאין חיות ים ששוחים עם הדגים].
3. ובנוסף תולעים אלו הקיימים במעי הדג, אינם נכנסים לבשר הדג אלא לאחר מיתת הדג.

אמנם הפוסקים דחו זאת, שאין לחוש לדברי המדענים כנגד המבואר בשו"ע. ויש שהתירו כמו שכתב בדרך אמונה ששרץ המים שאינו נראה בעין בינונית אינו נאסר אפילו כשיגדל אם זה בבשר הדג. וגם לדעת המדענים שהביצה נוצרת בים, וכן הזחל שוחה שם, זה בגודל זעיר שאינו נראה לעין, ולכן שפיר חשיב כתולעים הנמצאים בבשר הדג דמיניה קרבו.

והשבט הלוי כתב על זה תשובה, ודעתו הייתה להחמיר בדגים שאפשר לבדוק ולנקות תולעים אלו, אבל בהערינג שאין דרך לבדוק סבר שאי אפשר לאסור לאכלו.
בשנים האחרונות רמ"ש קליין בירר את העניין לאיסור, ובעקבות כך השבט הלוי אף צירף חתימתו והרב אלישיב גם צירף את חתימתו לפסק זה.

הרב וויא מעיד שגם אחרי החתימה אמרו לו הרב ואזנר שלא השתנתה דעתו מקודם, ובשנים קודמות הוא לא הרשה לרב וויא לפרסם איסור בשמו. תלמידיו אומרים שגם הוא נהג לאכול בעצמו הערינג עד סוף ימיו. ובנוגע למה שחתם הרי כבר העיר לפני חתימתו - כמש"כ בשבט הלוי ח"ד סימן פ"ג.
חשוב לציין, כי השכיחות של תולעים אלו בהרינג, היא בגדר מיעוט שאינו מצוי, כך שאפילו לדעת האוסרים, אין צריך לחשוש מעיקר הדין בדגי הרינג.
שבט הלוי חד סימן פג 1.pdf
(31.9 KiB) הורד 8 פעמים
שבט הלוי חד סימן פג 2.pdf
(31.61 KiB) הורד 5 פעמים
מכתב הגרמש קליין בדעת מרן השבט הלוי זצל.gif
מכתב הגרמש קליין בדעת מרן השבט הלוי זצל.gif (231.55 KiB) נצפה 168 פעמים
נערך לאחרונה על ידי דוד ריזל ב א' ינואר 12, 2020 12:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


שלח תגובה