רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

דברי הימים, משפחות חכמים וסופרים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#1 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' ינואר 08, 2020 9:36 pm

הלילה יומא דהילולא של הרמ"ח זי"ע.
זכיתי לפני כמה שנים להוציא ספר משולחן הרמ"ח, ממה שכתב סבי מפיו במניין המצוות, וסיפורי צדיקים. בראש הספר הארכתי בכתיבת תולדות חייו שאביא להלן, ועל דברים אלו אמר לי ראש ישיבת סלונים, שאביו מרן אדמו"ר שליט"א אמר שמאוד נהנה מכך, שציירתי טוב את הדמות של 'רבי מוטל' (למרות שכמעט הכל מלוקט מספרים השקעתי הרבה בעריכה ובסידור נכון).

תולדות מרן הרמ"ח

מרן הרמ"ח זי"ע היה האדם הגדול בענקים, כל מציאותו הייתה למעלה מן הדור ולמעלה מכל שייכות לענייני עוה"ז. אין מקום כלל למדוד אותו בקנה מידה שמודדים שאר אנשים. כמו שיש במרום דרגות שונות של מלאכים ושרפים שהם מחוץ לתחום השגתנו ואין לנו אפילו קנה מידה להעריך גדולתם וערכם, כך אדם פשוט אינו מסוגל בכלל להקיף את הגדלות של אדם גדול שכל מציאותו היא מציאות אחרת מעבר להשגתו.
למה הדבר דומה, לבית רב קומות, שאדם הנמצא בקומה התחתונה יכול לטפס על גבי כסא או שולחן ולעלות לכל היותר עד לתקרה ועדיין הוא נמצא בקומה התחתונה. ואילו מי שנמצא בקומה יותר גבוהה אפילו על הקרקע הוא כבר יותר גבוה מהעומד בקומה התחתונה אפילו שעומד בשיא הגובה. וכך בכל קומה לגבי הקומה שלמעלה הימנה. על דרך זה גם ברוחניות יש מי שעוסק בתורה ועבודה ומתעלה וכל עליותיו במסגרת הקומה הראשונה, אך מי שמתעלה לקומה יותר גבוהה כל מציאותו נעלה לאין ערוך מן הנמצא בקומה יותר נמוכה.
כך הבטנו על מרן הרמ"ח זי"ע שנמצא ב'קומה' יותר גבוהה, למעלה מכל המציאות שמסביב. הוא חי בינינו, אך בתוך המציאות של דרא בתראה היה כמו ספר תורה חי שכל מציאותו חרגה לגמרי מתחום המשיכה הארצי, לעילא ולעילא מכל העניינים הפחותים שבנ"א עסוקים בהם.
(אדמו"ר בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע)  


לידתו וימי נעוריו
נולד בר"ח תמוז שנת תרכ"ח בכפר קטן בסביבת העיירה קרינקי בפלך גרודנא. אביו היה איש חסיד ועובד ה' מופלא הגה"צ רבי יהודה לייב קסטלניץ זצ"ל, מגדולי בית סלונים, גאון בנגלה ובנסתר, אשר בו בחר מרן בעל ה'יסוד העבודה' זי"ע לכתוב את חידושיו בסתרי תורה. אבותיו של רבי יהודה לייב, אביו רבי יוסף ישראל ז"ל, וזקנו רבי דוב בער ז"ל, ששימש דיין ומו"צ בעיר מגוריו סלונים, היו מהדמויות הבולטות בקרב חסידי לכוביטש וקוברין.
בשנת תקצ"ג אחרי הסתלקות הרבי ר' נח מלכוביטש זי"ע, ראו הרבה חסידים ברבי בער את האיש המתאים למלא את מקומו, ויבואו אליו בהפצרות שיתמנה לרבם. אך רבי בער בחכמה ובתחבולות הרחיקם מביתו בסלונים, כשהוא מזרז לכולם שיסעו לקוברין אל הצדיק רבי משה זי"ע, אותו הועיד רבם עוד בחיים חיותו שימשיך אחריו. אף הוא עצמו, וכן בנו הצדיק רבי יוסף ישראל, התקשרו מיד אל הרבי החדש וקיבלו עליהם מרותו.
אמו הייתה הצדקת מרים ליפשא ע"ה בת הרה"צ רבי מרדכי חיים אחיו של בעל ה'יסוד העבודה'. כאשר ילדה את ר' מוטל היססה אם לקראו בשם אביה, מפני שנפטר בגיל צעיר ולא מסמנא מילתא. אולם דודה היסוה"ע אמר שיכולים בלב שקט לקרוא שמו בישראל "מרדכי חיים", כשם אביה, אך ב'מרדכי' יכוונו 304
קדישא מלכוביטש, והשם 'חיים' טוב ממילא, ומובטח לו שיאריך ימים – הבטחה שהתקיימה.
בילדותו כבן שש שנים ראה את מרן בעל היסוד העבודה, הוא התלווה אל אביו כשביקר בהיכל רבו. הצדיק הראה לו אותות חיבה, וציין שהתנהגותו והכרת פניו מורים כי קדוש יהיה לאלוקיו. ר' מוטל זכר עד סוף ימיו את הרושם שעשתה עליו דמות דיוקנו של הצדיק.
שנה אח"כ בשנת תרל"ה עלה עם אביו רבי יהודה לייב לארץ והשתקעו בטבריא. בטבריא היה את חבורת החסידים שהמשיכה את הישוב החסידי בעיר מיסודם של הרמ"מ מויטעבסק זי"ע ומהר"א מקאליסק זי"ע, רבי יהודה לייב הצטרף לחבורה זו והיה מהאריות שבחבורה, ועשה כל ימיו ולילותיו בתורה ובעבודת השם.
רבי מוטל התחנך על ברכי אביו, שלמד בטבריה שיעורים בגפ"ת ומפרשים עם קבוצה שלמה של בחורים צעירים בעלי כשרונות. והוסיף לקנות עוד הרבה תורה תוך יגיעה עצמית. עוד היה מסתופף בצילם של האריות שבחבורה זקני החסידים מלכוביץ' קוברין שהתגוררו אז בטבריא, וספג מהם אל קירבו במידה מרובה, ונבלע בדמיו.
על גודל הקשר שהיה לו עם אביו ומידת ההשפעה עליו, ניתן ללמוד ממה שסיפר אחיינו ר' ישראל שמעון קסטלניץ ז"ל. היה זה כשחזרו מהלוויתו של רבי יהודה לייב, ורבי מוטל ישב עם רבה של טבריא רבי משה קלירס, וזקני החסידים: רבי לייז'ע (אליעזר הכהן) רוזובסקי, ורבי נח וינברג, ועוד כמה אנשים. רבי מוטל דיבר על אביו בסערת הנפש ובהתרגשות תוך בכיה גדולה, כאלה דיבורים אשר מעולם לא שמעוהו לדבר באופן כזה. רבי משה קלירס ישב ועיניו האדימו כאש מרוב בכי והתרגשות מדבריו. כאשר קמו מישיבתם היה נראה על רבי משה שאין בו עוד כוח, ותפס את ידיו במזוזות הפתח תוך שהוא מרים את עיניו הבוערות והפטיר: מי שהניח בן כמותו כאילו לא מת.
נערך לאחרונה על ידי דוד ריזל ב ד' ינואר 08, 2020 9:48 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#2 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' ינואר 08, 2020 9:38 pm

נישואיו וימי מגוריו בצפת
רבי אליעזר כץ מתושבי צפת לקחו כחתן לבתו הצדקת בת שבע ע"ה. חמיו רבי אלעזר כץ היה מאנשים של צורה בעיה"ק צפת, הוא הסמיכו על שולחנו והתחייב לפרנסו אחר הנישואין במשך שנים אחדות.
חותנו לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבותו, עד שנאלץ רבי מאטיל לרעוב פשוטו כמשמעו, כאשר השיגה ידו של רבי אליעזר כ"ץ לקנות מעט קמח – הייתה זו כמות שהספיקה לצורך יום אחד בלבד, ולא היו לו מטבעות מעטות כדי לקנות קמח לצורך שבוע שלם. לכן ביום שאפו לחם לאכול, עד שהספיקה הפת להצטנן מהאפיה, כבר עמדה חמה ברומו של רקיע. כל אותה עת ישב ר' מאטיל בביהמ"ד והתייגע בתורה מבלי להרגיש כי טרם בא אוכל לפיו. רק בשעה מאוחרת הביאו בני הבית אליו לחמניה קטנה שיסעד לבו.
המצב הזה נמשך שנים שלמות, התזונה האפסית כמעט נתנה אותות בגוו הצנום והמצומק של ר' מאטיל, שהיה דבוק בקודש ולא פנה להתעסק בצרכים של חיי שעה. בריאותו התערערה. גם אסונות קשים תכפו ובאו על ביתו שהיה מבורך בילדים, שמונה מצאצאיו הרכים גוועו בחלאים ובחולשה עקב המחסור במזון – אך הוא, נפש זכה, קיבל באהבה את כל הבא עליו, ולא הרהר חס וחלילה אחרי מדותיו של הקב"ה.
בצפת הכיר זקנים וישישים מכל זרמי ושושלות החסידות למיניהם, צפת באותם ימים הייתה משופעת מהם. זו הייתה עיר של חכמים וסופרים. שמונים בתי מדרשות היו בה ותמיד מלאים מפה אל פה. ביניהם היו אנשים גדולים, אנשי מעלה, צדיקים וטהורים שכל רז לא אניס להו. הוא התרועע אתם וקיבל מהם מכלי ראשון אלפי סיפורים ואמרות מכבשוני ראשוני הצדיקים.
באותם ימים היה בצפת הרב הצדיק רבי דוד לובינער זי"ע, תלמיד הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא זי"ע, ומהיושבים ראשונה בשולחן רבי ישראל מרוז'ין זי"ע. בבואו לארץ ישראל חדל רבי דוד מהנהגה ועקבותיו לא נודעו, הוא התנהג בהכנעה כאילו לא שימש בנשיאות מעולם, והיה משכים לפתחו של הצדיק רבי משהלי מברדיטשוב זצ"ל כחסיד מלא התבטלות.
אך רבי מרדכי חיים בעינו הפקוחה הכיר מי הוא רבי דוד ומה טיבו, ומר' מאטיל הוא לא הצליח להסתיר את גדלותו, הוא השתוקק מאוד להתקשר אליו ולקיים בו מה שאמרו חז"ל "עשה לך רב". כיון שתהה רבי דוד על קנקנו ומצאהו איש כלבבו, הכניס את ר' מאטיל לפנים ממחיצתו ויקרב אותו בשתי ידים. השפיע עליו בעין טובה מחכמתו ומדרגותיו, במרוצת הזמן נקשרה נפשו בנפשו. כל ימיו היה ר' מאטיל מספר בשמחה שרבי דוד לובינער אמר לו: "מה אהבתי אותך, מרדכי חיים, אתה אצלי כבן".
ר' מאטיל פתח בעיר ישיבה לבחורים צעירים בשם "אשל אברהם", ו"העמיד בה תלמידים הרבה", בהתאם לפירושו המקורי: התנא לא דורש להעמיד הרבה תלמידים, ריבוי בכמות, כי אם להעמיד ולייצב הרבה את מעט התלמידים שיש לך, ריבוי באיכות. אחד מאותם תלמידים שיצקו מים על ידיו בעת ההיא, התפרסם ברבות השנים כאחד מגדולי הדור, הוא הגאון רבי משה קליערס זצ"ל, רבה של טבריא בעל "תורת הארץ". היו לו עוד תלמידים מצוינים, אשר קנו מפיו תורה הרבה, ובהדרכתו גדלו גאונים וכיהנו רישי מתיבתא בתפוצות ישראל.

הנסיעה לסלונים
פרק מיוחד בתולדות חייו הוא הנסיעה לסלונים. בשנות התר"ס יצא רבי מרדכי חיים למדינת רוסיה, שם עשה ימים רבים בהיכלו של מרן אדמו"ר בעל ה'דברי שמואל' מסלונים זי"ע נכדו של בעל ה'יסוד העבודה'.
משהגיע ר' מוטל לרבי מסלונים, הרבי קרבו ביותר, ואף הביע משאלת לבו שר' מוטל יכתוב את דברי תורתו שהוא משמיע בשולחנות ושאר חידושים, כדרך שכתב אביו מהרי"ל את חידושי זקנו בעל ה'יסוד העבודה'.
על פי בקשת הרבי למד אז ר' מוטל שיעור בקביעות עם בנו הצעיר הרה"ק רבי אברהם זי"ע, מי שמילא את מקומו אחרי הסתלקותו בהנהגת העדה וידוע על שם ספרו 'בית אברהם'. הבית אברהם ראה את עצמו כתלמיד שלו.
ר' מוטל גם נסע בפמליית הרבי ה'דברי שמואל' שעשה דרכו לרדז'ימין, לרגל החתונה של בנו ה'בית אברהם' עם הרבנית עלקא ברכה ע"ה בתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז' זצ"ל, חתן הרבי מרדז'מין רבי שלמה גוטרמן זצ"ל. שם הושיבוהו בין ראשי הקרואים בתורת רבו של החתן.
בסלונים היתה הופעת כל יהודי ארצישראלי בגדר מאורע רב רושם. התייחסו אליו בהערצה מופלגת והקיפוהו בכבוד מלכים כמו שמתייחסים לבני פלטרין של מלך. כל שכן כשמדובר באדם גדול משיעור קומתו של ר' מוטל שהביטו אליו ביראת הרוממות.
הוא המשיך גם אצל הרבי בסדר יומו הקבוע, פומיה לא פסיק מגירסא. אף כשנמצא בקהל חסידים, ובקירבת הרבי כיון שהתארכו שעות התפילה והשולחנות, או בזמני שהות שבין הפרקים, מיד חזר לשקוע במשנתו וכמו שכח לחלוטין מכל הסובב אותו, מעולם ומלואו. היו חסידים שלא הביטו על כך באהדה מרובה וקנאו בלבם לכבודו של האדמו"ר, אבל הספיקה עבורם עצם נוכחותו של הדברי שמואל, כדי שיזהרו בגחלתו של ר' מוטל לבל יכוו, ואם לא הספיקה – די היה במבט אחד של הרבי למונעם מלעשות מעשה.
באותו פרק רכש ר' מוטל את אמונו ואהבתו של הראש וראשון לאריות שבחבורה, הוא הגה"צ רבי משה מידנר זצ"ל, אשר טייל עמו ארוכות בפרד"ס והתרקמו ביניהם קשרי נפש עמוקים. גם בשנים הבאות אחרי שובו לארץ ישראל, התקיימה בין שניהם חליפת מכתבים מענינת ביותר. ובכל פעם שרבי משה מידנר קיבל בדואר איגרת מר' מוטל נהג ללבוש בגדי שבת בקריאתה.
המכתב הבא מר"מ מידנר אל ר' מוטל, אשר המכוסה בו רב על הגלוי, שופך אור נערב על ריקמת הפלא של הקשרים הנפשיים שחיברה אותם אהדדי, ועל גודל הערכתו לר' מוטל:
"דברי ריעות מאוהב לרעהו, מלב ללב ידברו". "לאיש חמודות, חכמתו ויראתו צמודות, ובתבונה לו עשר ידות, דולה מים מבארות עמוקים, אשר מדבש מתוקים, והנם חזקים בריאים מוצקים, עוקר הרים ומשדד עמקים, ולו שם כאחד הגדולים המובהקים. יהיו נא כגן רוה, מלא ברכת השם ורצון שבע, מידו הרחבה".
"אחדשה"ט, אמרתי אני בלבי על דברת איש ורעהו, אלכה ואשובה לאוהבי מנוער, זכרתי ימים מקדם ברית ראשונה אשר כרתנו יחד באהבה איש לקראת רעהו, אשר המון גלים ונהרות רבים לא ישטפוהו, ואבירי בשן לא יפרידוהו, וכל יתדות החצר ומוסרותיהם לא ינתקוהו. מעט הוא אשר נגלה לעין רואהו, ולא יכירנו כל שומעהו, ולא עמד על תכונתו כל אשר יבינהו".
"אך אהבתו מוסתרת בינינו, הולך וגדל בלבנו, ואין פרץ וצוחה ברחובותינו, ואיש לא עמד בפנינו, אשר יבוא נפשו בסודנו, כאשר יחדיו נמתיק לפי כחנו, בל יתערב זר בשמחתנו. ונהי אנחנו ושר אחינו אגודים, אחודים בלשון למודים בדברי היהודים, אשר בין אדנים לעמודים, והן החיל אשר יצאו גדודים. ויתנו נפשם על מלחמת ה' ככתוב על ספר הישר לישרים בלבותם ובלב הולכי אורחותם, חיים צדקה כבוד במעגלותם, אשרי הולך בתום בנתיבתם, ומבקשים טוב אחריתם, תמיד אור במושבותם, ויהגו בלבם על משכבותם, יומם ולילה שוקדים על דלתות תורתם, לא ייעפו ולא יגעו במחשבותם. ויעמדו על משמרתם, לא יסוגו אחור במזימותם, עליהם נבנה טירת כסף על חומתם..."
"כל אלה הדברים לא יסורו ממנו, ובגוד יגודנו, ויגדל נא כחו עתה מכחו אז, לעורר את האהבה כי עז, ותהיה לראשו עטרת פז, אך יהיו נא דברי אלה צפונים בלבו כי הוא רז- - -"
במהלך נסיעתו האמורה יצא רבי מרדכי חיים שתי פעמים לטשורטקוב, פעם אחת בבואו מארץ ישראל ופעם שנייה בשובו אליה, כדי לשחר פניו של האדמו"ר הזקן רבי דוד משה זי"ע, בנו של הצדיק מרוז'ין זי"ע. הוא הביא דורון לצדיק חוטי ציצית מצמר שניטוו בארץ ישראל, והאדמו"ר שאל אותו בחביבות אם הצמר איננו מ'ראשית הגז', והכיר לו טובה על כך. כן העמיד לפניו יין שהביא עמו מא"י, והרבי הקדוש אמר לו "אמנם מר אינו צריך להישאל אם היין מעושר, אך משום לא פלוג שואל אני אותו"...
בבואו לטשורטקוב נתן הרמ"ח קויטל להרה"ק מטשורטקוב, וכתב בו בקשה שיהיה לו יראת שמים. ושאל אותו רבו בעל ה'דברי שמואל' אם הזכיר את עצמו גם לבן זרע של קיימא, (אחרי שילדיו הקטנים מתו על פניו ורק שתי בנות שרדו בחיים), ואמר לו שלא הזכיר. הורה לו רבו שייכנס בשנית לרבי מטשורטקוב להזכיר את עצמו שיהא לו בן זכר. הרמ"ח נכנס עוד פעם וחיפש את הקויטל שלו, והוסיף בקשתו על בן זכר והגישו לרבי מטשורטקוב. נתן הצדיק את עיניו הטהורות בפתקא ואיחל לו שיתברך בזרע של קיימא. (ברכה שהתקיימה אחרי שהתאלמן ונשא בזיוו"ש את הרבנית חוה ע"ה בתו של החסיד רבי משה פטרושקא ז"ל, אשר ילדה לו בשנת תרפ"ז את בן זקוניו רבי יהודה לייב). הוא הרהיב ושאל: "הלא ביקשתי ברכה נוספת" אולם האדמו"ר השיבו בפסקנות: אתה תהיה ירא שמים... ("אי, דו וועסט זיין א ירא שמים"...) כמתכוון לרמוז שאינו זקוק בענין זה לברכה מיוחדת.

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#3 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' ינואר 08, 2020 9:40 pm

בטבריה
אחרי שנים מרובות שגר בצפת, חזר לטבריה והשתקע בה, בקירבת אביו רבי יהודה לייב וגדולי החבריא חסידי קוברין וסלונים. הוא מוסיף וממשיך להתעלות, סדר יומו כרגיל מלא וגדוש בתורה, ללמוד וללמד.
ברצון רב הצטרף לגדולי הלומדים בישיבת "אור תורה" הנמצאת מחוץ לעיר, אצל קבר התנא רבי מאיר בעל הנס, סמוך לחוף הכינרת. כאן המקום מסוגל ביותר ל'צילותא שמעתא' ר' מוטל גורס בשופי בבלי וירושלמי, הלכות הרי"ף והרא"ש, טור ושולחן ערוך, אך בעיקר הוא נמשך לספר 'יד החזקה שחיבר הרמב"ם. עשרות ומאות פעמים למד אותו מראשו לסופו.
על פי בקשת גיסו הגה"צ רבי משה קלירס זצ"ל רבה של טבריא, מתמנה רבי מרדכי חיים לדיין ומורה הוראה וחבר בבית דינו. הוא פוסק ומכריע בשאלות הלכה חמורות מדיני איסור והיתר או אישות. לפעמים נקרא לשפוט בין איש לרעהו ע"פ דין תורה. בכמה ספרים ניתן למצוא פסקי דין ובירורי הלכה, בהם עסק עם גדולי המורים בטבריה.
ר' מוטל נחשב ל"חכים בטריפות" ועל פיו ישק כל דבר בבית המטבחיים וכיו"ב. עם כל זאת: מעשה שבא מישהו עם "שאלה" חמורה בעוף, ההוראה לאיסור הייתה פשוטה במקרה זה לכל יודע דת ודין, אולם הוא סירב להוציא מפיו את המילה 'טריפה', ואמר לשואל שיפנה אל הרב דמתא. וכך הסביר למקורב שתמה מן הצד: "הרב מקבל שכירות בעד זה, שיאמר הוא".
מאידך לא היסס להורות כשהיה פשוט בעיניו לקולא, אפילו כשאחרים לא הבינו מדוע פסק ככה. פעם בתענית של ט"ב בא אצלו יהודי ושאל: מותר לי לאכול היום ? והשיבו לחיוב מבלי לברר אצלו מאומה. התפלאו האנשים שעמדו לידו. הבחין ר' מוטל בפליאתם ואמר: "אפרש לכם, איש זה ידוע ומוכר לי היטב ירא שמים מרבים הוא, כיון שבא לשאול מה ששאל סימן הדבר שחש ברע וקרוב להסתכן, אחרת לא היה שואל שאלה כזאת".

בירושלים ותקופת הנהגת העדה
אחרי שואת יהדות אירופה, התלכדו סביבו שרידי עדת חסידי סלונים, שרוב מנינה ובנינה בחו"ל עלה בלהבות, ובראשם האדמו"ר הקדוש רבי שלמה דוד יהושע וינברג הי"ד. בירושלים בעצם ימי ההשמדה נוסדה ישיבת 'בית אברהם' ע"י האדמו"ר בעל הנתיבות שלום. תלמידי הישיבה הקדושה חיפשו את קירבת הרמ"ח זי"ע והשתוקקו שיאציל עליהם מהודו, יחד עמם אברכים צעירים וזקנים מבני החבורה התאבקו בעפר רגליו.
רבי מרדכי חיים כבר הזקין, התקרב ובא לגבורות, אבל כולו אומר תסיסה רוחנית ורענן ברוחו. הלילות כימים קודש לתורה ולעבודה. משמרות תלמידים מתחלפים אצלו במחזורים של שיעורי תורה מאשמורת הבוקר עד קרוב לחצות הלילה. בצדקותו לא יניח למישהו לעשות עבורו את השימוש הקל ביותר. האנשים הצעירים סביבו מתביישים מול גבורת הנפש המופלאה של האי סבא קדישא ואומרים בפה מלא "קא מיכסיף לן סבא".
בשנת תש"י חזקו עלו הפצרות החסידם שייעתר לקבל עליו את הנשיאות ולהיות מורם ורבם, עדת השם אינה יכולה להישאר כצאן בלא רועה, הדור העולה מבקש את תפקידו. ביום שלישי ח' באייר בשעות הערב נכנס אצלו בעל הנתיבות שלום זצ"ל שעמד אז בראשות הישיבה, בלווי ר' ישראל שמעון קסטלניץ בן אחיו המופלא רבי יצחק מתתיהו ע"ה, ור' שמעיה לוריא מנשואי פנים בעדה, והגישו לידו במעמד נשגב את כתב הההכתרה בשם כל זקני החבורה בא"י, וראשי החותמים מרן אדמו"ר בעל הברכת אברהם זי"ע והגאון רבי אשר ורנר זצ"ל רבה של טבריא.
"מכתבכם קיבלתי בצירוף החתימות להטיל עלי עול הציבור, ובאמת שמוכרח הדבר" – כך כותב הוא זצ"ל במכת תשובתו לברכת אברהם ולרא"ז ורנר – ומסיים: "עד אשר אקשר כל הקהילה שיהיה בלב אחד כאיש אחד לעשות רצון אבינו שבשמים... ידידם המצפה להרמת קרן ישראל בכלל וקרן החבורה שלנו בפרט".
רחמיו נכמרו על ציבור גדול וקדוש המתגעגע לטוב, אך עם זאת לא הסכים בשום אופן להזדקק לגינוני נשיאות כנהוג אצל אדמו"רים, ולא הרשה לקרוא לו רבי או אדמו"ר.
בשבתות, כשישב והתוועד עם הציבור ב'קידושא רבא' אחרי התפילה, נהג לשאת מדברותיו – אחרי שלמדו קטע בספר יסוה"ע או בת עין – בכבשונה של חסידות, כשהוא מתבל אמריו בסיפורים מופלאים ששמע מצדיקים בדורות קודמים, והיה מרומם ומנשא את הציבור בדיבוריו הקדושים למדרגה עילאית, עם מבט כמי שמשקיף מגבהי עולמות עליונים אל פני החיים השפלים פה בעלמא הדין.
בשבת ראשונה אחרי הכתרתו פתח ואמר:

"הלא אין זה בגדר סוד, כי בחרתם באיש זקן שכבר אין לו כ"כ שייכות לקנאה תאוה וכבוד, והוטל עליו לחזק את החבורה.
כיוצא בזה מצינו בדברי שלמה המלך ע"ה ששלח אל חירם מלך צור, שאביו דוד לא יכול היה לבנות את ביהמ"ק מפני המלחמות אשר סבבוהו, דהיינו שחשש פן תתערב בבנין 'פניה' כלשהי, שתהא מלכותו מאוששת וייחתו אויביו, אבל בנו שלמה כבר היה שלום לו מכל עבריו, לא הייתה לו בבנין ביהמ"ק שום נגיעה אישית כי אם לשמו יתברך.
אך זאת אבקש מאד, לבל תסתמכו עלי לגמרי, וכל אחד יתן חלקו. וזה ענין שאמרו 'אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס', שתכלה הפרטיות, שיחדלו מזה שכל אחד חושב ועושה לעצמו, אלא הכל בשביל כולם.
ושלא יהיו חולקים לי כבוד, והכל יתנהג כמקדם, כבודי יהיה בזה שרעיונותיי להרמת קרנה וחיזוקה של החבורה הנמשכת ממרן הרה"ק רבי שלמה מקרלין זי"ע – יצאו לפועל. שנמשיך הלאה להיות ידידים ולא ינהגו בי 'דוב'... אלא כל אחד מאתנו וכולנו ביחד נעשה להיות כמו שאמרו בזוהר הקדוש "אי חדא קהילא או חדא כנישתא יתערון בתיובתא מיד אתי בן דוד".

גם בחג השבועות הקרוב, כאשר נתאספו אליו חסידי סלונים מכל א"י, דיבר אליהם ר' מוטל ברוח זו:

"נתנו עיניהם ביהודי בא בימים, אשר עוד לא חזר בתשובה, אולי בדרך זו יתעורר לעשות תשובה.
מרגלא בפומיה דרבי דוד מלובין זצ"ל, בשנים קדמוניות נהגו הספנים לעשות תורן מעץ אחד גבוה, ולכל כיוון שנטה ראשו נטתה כל הספינה בעקבותיו. לא כן היום ששינו להרכיב את התורן מהרבה קרשים קטנים, ומדביקים את כולם ביחד, כל אחד מחזק את השני. כן אנחנו צריכים להתחבר ולהתחזק יחדיו בכוחות משותפים, חלילה למישהו להסתמך על איש אחד בלבד, והעושה כן אפשר שנכלל ח"ו ב'לא תעשה לך פסל'.
ואני כל תפקידי יהיה לספר לכם מה ששמעתי וקבלתי מדורות הקודמים, מאבי, מר' דוד לובינער ומהזקנים".

בשלושת השנים הבאות המשיך רבי מרדכי חיים בסדרי תורתו ועבדתו כמקדם בלא שמץ עייפות. כל מבקש ה' יכול היה להיכנס בביתו הפתוח ולהתבשם. באו פרחי חסידים, באו אברכים, באו ישישים.
במוצאי שבתות היו מתאספים בביתו כמנין בחורים ואברכים, הוא נהג ללמוד במדרש 'תנא דבי אליהו' ואח"כ הפליג שעה ארוכה בסיפורי צדיקים שלא שמעתם אוזן, באווירה עילאית שקשה לשחזר אותה בעט יבשה. הוא גם היה משוחח על המצב בארץ, והימים ימי מהומה, בוקה ומבלוקה סער וסופה, התרחשות מאורעות גדולים, סיום מלחמת העולם השניה, סוף ימי השלטון הבריטי והתחלת המדינה, דם ואש ותימרות עשן, והוא ז"ל משוחח ומספר, מחזק ומרעיף טללי תחיה לנפשות בהולות. באוירה העילאית ששררה אז בחדרו הרגישו שהצטופפו מסביבו לא רק את החום שהפיץ תנור הנפט שעמד בחדרו והפיג את ה"קור שבחוץ" אלא גם את הלבבות, שהתחממו בסיפורים ובאמרות שקלחו מפ"ק והאירו באור יקרות. (רוב הסיפורים שכתב ר' אהרן יוסף ריזל ז"ל הם משיחות אלו כפי שציין בכתב יד).
פעמיים בשנה בזמני רצון, בפורים ובערב יוהכ"פ, הצטופפו חסידים רבים במעונו הקט ושמו אזנם כאפרכסת לכל הגה היצא מפיו. ר' מוטל היה אז כמרחף בעולמות, פניו בערו כלפידים, והדיבורים שהשמיע הרתיחו את מצולות הנפש.
שנה אחת בערב יום הכיפורים פתח וישא את משלו:
"מלך גדול ישב על כסא המשפט לדון את עמו. לא מצאו בני המדינה שליח הגון כדי לפייסו. הכל היו מתייראים. גדולי השרים פחדו להיראות בפני מלכם, כי הרגישו אשר לפי ערכם גדול עוונם מנשוא, אף כל שאר נכבדי הארץ חששו לקבל עליהם את המשימה לרצותו ביודעם בבירור כי ידיהם לא נקיות. מה עשו אנשי המדינה ? בחרו בפחות ובזוי שבכולם, באיש מחוסר כל קרוע ובלוא, כי יבוא אל המלך להתחנן על נפשם".
כאן געה ר' מוטל בבכיה גדולה ומרה, בקושי יצאו המילים מפיו בקול חנוק:
"בא השליח הבזוי בלב נשבר אל המלך, ובתחנונים ידבר רש: הבה המלך ונשלים בינינו, הבה נתפייס אתה עמנו, ואנחנו אתך"...
שנה אחת בפורים, ביקש ר' מוטל מאדמו"ר בעל הנתיבות שלום שכיהן אז כראש הישיבה להשמיע דברי תורה. אבל הרבי השיב לעומתו מיניה וביה: כבר היה מעשה בר' ישעיה רישעס, מגדולי החבריא בלכוביץ', שרבו אמר לו להגיד תורה ופתח בפסוק "הנה..." ונשתתק מרוב אימה. היו חבריו סבורים ששכח את המשך הפסוק וניסו מימין ומשמאל להזכירו. האחד קרא "הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד", משנהו הוסיף "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", שלישי הכריז בקול "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם", אך ר' ישעיה עדיין לא פצה פיהו. לבסוף התאזר עוז ויקרא: "הנה שמוע מזבח טוב", טוב הוא לשמוע ממי שזובח את יצרו...

הסתלקותו
מרן הרמ"ח הסתלק מן העולם בגיל שמונים ושש, יומיים לפני פטירתו בי' טבת יום ההילולא של רבי יחיאל ממוש הוא ישב יחד עם הציבור בהתרוממות הרוח ולא היה ניכר עליו מאומה, הוא מספר עובדות ומעשים מגדולתו של אותו גאון וקדוש, ומתבל הסיפורים באמרי שפר ודברי התחזקות "דבר זה קבלה בידינו מרבותינו" אמר בשיחה זו שהייתה שיחתו האחרונה עם החסידים "שאי אפשר להיות תקומה לדורות הללו כי אם באחד מב' אופנים הבאים, או שיתגלה ויופיע עוד פעם צדיק כדוגמת הבעש"ט, או שיבוא מלך המשיח. יהודים לא התקרבו אף פעם לאביהם שבשמים בכוחות עצמם, בלא שיעמוד איש צדיק שיאיר להם".
פטירתו הייתה כאדם העובר מחדר אחד לחדר שני, בלי שום מחלה ויסורים ח"ו, איש לא העלה בדעתו שהוא עומד כבר להסתלק מן העולם. פטירתו הזכירה את הנאמר על מיתת אהרן ומשה שהייתה מיתת נשיקה. ביום שישי לסדר ויחי קרוב לחצות היום י"ב טבת תשי"ד נתבקש רבי מרדכי חיים למתיבתא דרקיעא.
האבל והיגון שאטף את העדה הקדושה חסידי סלונים לא היה מנת חלקם בלבד. אלפים מיהודי ירושלים ונקיי הדעת שבה הורידו כנחל דמעה על הילקחו של עמוד התורה והעבודה.
הגשמים זלפו, גם הכתלים בכו בבית מדרשו, כאשר הוכנסה מיטתו אל ההיכל לפני הלוויה וקראו את הקינה "אנשי אמנה אבדו, באים בכח מעשיהם... היו לנו לחומה, ולמחסה ביום זעם... מרוב עונינו אבדנום". שעות מעטות לפני כניסת השבת נגנז ארון הקודש במרומי הר המנוחות בואך ירושלים.

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#4 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' ינואר 08, 2020 9:41 pm

תורה
התכונה הבולטת ביותר באישיותו הייתה ההתמדה והצמאון לתורה, כל מדות היום ומדות הלילה היו בטלים ומבוטלים לפני אהבתו הגדולה לתורה. טבעי ביותר היה, איפוא, שבגיל צעיר נחשב כבר ללמדן ותלמיד חכם מובהק, ורבני מתא הסמיכו אותו להוראה.
כל ימיו היה לומד יומם ולילה. היה בקי בכל התורה כולה, בש"ס ברמב"ם במדרש בזוה"ק ובכתבי האר"י, כל התורה כולה הייתה שגורה בפיו. הרמב"ם היה שגור על לשונו כ'אשרי'.
אחרי נישואיו התגורר בחצר של נכדי ה'בת עין' מאווריטש, שהייתה נקראת 'אווריטשער-חצר'. מלבד דירת מגוריו היה לו בחצר חדר מיוחד בו התבודד כל שעות היממה והיה לומד, וכאשר שהיו צריכים ממנו דבר מה לא ההינו להיכנס לחדרו ולהפריעו מעבודת קדשו רק אחר שדפקו בדלת וקיבלו רשות.
נהג רבי מרדכי חיים בתורתו במדת עין טובה, מוכן היה ללמוד עם כל דורש ומבקש. מוכן ללמוד את הכל.
היה מעשה באחד הימים שקבע שיעור בתורת הקבלה בספר הקדוש "עץ חיים" להרח"ו, עם חכם פלוני מיחידי הסגולה, לפני הלימוד פתח ואמר לו במין התנצלות: "הלא מוכרחים אנו, כי גם בעולם – הזה אי – אפשר להתהלך נבער מדעת כבהמה..."
בשנותיו האחרונות קשתה עליו הראיה והיו קוראים לפניו מתוך הספר, ואם אירע שהקורא הפסיק באמצע היה הוא ממשיך בעצמו בע"פ את הכתוב בהמשך. לפעמים היה מתנמנם בתנומה קלה, אם המקריא הפסיק בקריאתו התעורר מיד וגער מדוע הפסיק לומר, כאשר אירע בעת כזו שהקורא שגה בקריאתו, היה הרמ"ח מתקן אותו תוך כדי דיבור מתוך שינה - שטעה בקריאתו ויחזור שוב על מה שקרא.
הנה הכניס בערב שבת לפנות ערב את בן זקוניו היחיד, השמחה בלי גבול שזכה לכך בגיל שמונים, אך הוא מקדיש לחג הכלולות זמן מועט מאד. יעסקו להם שושבינים וחסידים בשירה וריקודין לכבוד החתונה. ר' מוטל מעדיף ללמוד ביום השבת עם תלמידיו 'לכבוד החתונה' גפ"ת, רמב"ם, זוה"ק ומדרשים במשך 10 שעות רצופות! רק ל'שבע ברכות' בשלוש סעודות נכנס והתיישב בין המסובים.
אם הזכרנו את התמדתו וידיעותיו, למעלה מזה היו המדרגות שלו בתורה ואופן לימודו שהיה בבחינת כי הם חיינו, והיה הוגה בה יומם ולילה. התורה הייתה אצלו חזות הכל, וכפי שהתבטא פעם שאצלו אין חילוק בין תפילת 'נשמת' לדף גמרא (כידוע אצל חסידים תפילת נשמת חביבה ומעוררת ביותר) - בדף גמרא הייתה לו את אותה התעוררות כמו ב'נשמת'.
זאת ראה גם המתבונן מן הצד באיזו קדושה וטהרה שהיה לומד דף גמרא. מרן אדמו"ר בעל ה'בית אברהם' זי"ע אמר עליו שהוא לומד תורה לשמה, והוא מאוד היה זהיר בלשונו שלא להגזים אפילו מעט, וניתן להבין איזה משמעות הייתה לאמירתו על אדם בדורו שלומד 'תורה לשמה'.
מספר ה'נתיבות שלום' זי"ע:
"בתקופה הראשונה כשבאתי לעיר טבריה והתגוררתי לידו, הייתי עוקב אחריו בעת שלמד כדי לראות לימוד של מי שהבית אברהם העיד עליו שלומד 'לשמה', וראיתי דבר שנתן לי מעט הבנה בזה. ראיתי איך שלמדו לפניו משנה פשוטה: "שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה, ואין ידוע אם עד שלא ילדה נגחה אם משילדה נגחה, משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד". שהיא משנה פשוטה ומובנת ולכאורה אין בה חידושים גדולים. וראיתי את התענוג שלו מלימוד המשנה, הוא היה כל כך מאושר ממה שהתורה אומרת – "נותן חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד". אצל אנשים אחרים זה שכל פשוט וחשבון פשוט, והם מתפעלים רק כשיש סברא או חידוש מיוחדים. אך עליו ראו שהוא ממש נהנה משמחה ותענוג מהתורה, שהחיה את נפשו מהשכל אלוקי ממעל שיש במשנה אפילו שהיא לכאורה פשוטה".
ועד היכן הגיעה רום השגותיו בלימוד התורה, ניתן ללמוד ממכתב שכתב לידידו החסיד רבי מענדל וועג זצ"ל, 'מדרגות' ו'השגות' כאלו שלא נשמעו כמותם בדורות האחרונים. במכתב הוא מציע לו סדר לימוד, שישנן הרבה רמב"ם וטור עם בנו או נכדו, וכן יזרז לבני הנעורים להיות בקיאים בתנ"ך ורמב"ם וטור. וכותב בלשון זו: "עד אשר יבואו הרמב"ם והטור בעצמם ללמוד עמהם, עד שיזכו שהשי"ת המלמד תורה לעמו ישראל ילמוד עמהם". (המכתב המלא מובא בסוף הספר). מכך שהוא מציע לו שילך בדרך זו והיה פשוט לו שהוא יגיע להשגות אלו, ניתן להסיק שהרמ"ח עצמו בוודאי כבר זכה לכך.

תפילה
דומה היה ר' מוטל במהותו לחסידים עובדי השם המובהקים, ושונה מהם. על פי ארשת פניו יכולים להכיר שהוא אחוז דביקות, נפשו סוערת מאוד, הלב קרוע ומורתח. אבל הוא מתפלל במהירות רבה, וכל עיתותיו קודש ליגיעת התורה.
למה ומדוע התפלל במהירות? הלא באסכולה של קוברין וסלונים התפללו במתינות ובאריכות דווקא. מה ראה הוא לשנות מדרך אבותיו ורבותיו? יש ידיים מוכיחות להנחה, שר' מוטל לא היה מסוגל לכלוא את סערת רגשותיו בעת שעומד לפני השכינה, ולא היה בכוחו להחזיק מעמד משך תפילה ארוכה.
לפעמים כשהגיע למילים "לתקן עולם במלכות ש-ד-י" הגיעה סערת רוחו לשיא. הוא התאמץ בכל כוחותיו לא להשמיע קולות ולא לעשות שום תנועה אך לא הצליח. הסערה גברה מבפנים והתפרצה החוצה. פניו בערו אז כלפיד אש, והיה רוקע ברגליו מרוב התרגשות, מגביה את שתי זרועותיו השמימה, עיניו עצומות, וכל כולו להבת – שלהבת מעולמות העליונים והקול זועק ממעמקי נפשו "לתקן עולם במלכות ש-ד-י.

גדלותו והשגתו
הוא היה כעבד נאמן נאמן המשרת תדיר לפני קונו, רק פחד השי"ת היה נגד עיניו, ולא קיבל עליו מורא בשר ודם. גם כשמסביבו היה שקר וחנופה, אליו לא חדרה כל השפעה, הוא נשאר בתמותו ובשלימותו - איש אמת מדורות קודמים.
אתה מוצא בעובדי השם מי שמתייגע בכמה אופנים לעורר לבו, שיתלהב ביראת שמים, ובאהבתו ית"ש שרשפיה רשפי אש – לא כן ר' מוטל שהיה כל ימיו וכל כולו אחוז אש להבה, עד שנאלץ להיפך לחפש עצה כיצד לצנן מעט את לבו הבוער לאלוקיו, כי לא יוכל שאת.
מעשה ועמד בברכת קידוש לבנה, וכשהגיע למילים: "כשם שאני רוקד כנגדך..." המכוונות כלפי השכינה הקדושה (כמבואר בכתבי האריז"ל), צנח ארצה מתעלף מרוב דביקות. האנשים אשר חיו בסביבתו, במיוחד בשנים האחרונות לחייו, הרגישו בבירור שהוא חי בעולמות אחרים רחוקים, וכי הזיקה בינו לבינם רופפת מאוד.
מי יבוא בסוד קדושים להבין בגודל דרגתו והשגותיו. נביא מעט ממה שאמרו אודותיו רבותה"ק וגדולי העדה.
בעל ה'בית אברהם' שיבח מאוד את ההתחברות עמו וכתב עליו ש"מתנועה של צדיק יכולים לקבל יותר מעל ידי דיבוריו".
ה'ברכת אברהם' אמר, שרבי משה קלירס זצ"ל רב העיר טבריה היה רגיל לומר אודות עבודתו בזיכוך החומר: "דברים שאנו עובדים עליהם כל החיים, הוא כבר מזמן שיבר והשליך", (וואס מיר הארווען אגאנץ לעבען, האט עהר שוין לאנג צובראכן אוועק גיווארפען). ומעשה באחד מתושבי העיר שהעיז פניו ודיבר בחוסר דרך ארץ על הדיין רבי מוטל. בין מנחה למעריב בבית הכנסת 'רייסין' בטבריא ניגש אליו רבי משה קלירס ואמר לו: שמעתי עליך שהעזת להתבטאות בחוסר דרך ארץ על רבי מוטל, איך העזת לומר כך?! - הרי הוא מלא בתורה ויראת שמים ו"לא הניח כמותו בצפת ובטבריה". עליך לבקש ממנו מחילה מיד עכשיו.
יש בידינו תיאור מבעל ה'נתיבות שלום' שפותח לנו צוהר להתבונן באפס קצהו:
"הגדלות שלו במדרגות והשגות הייתה בלי שום יחס לדור ולמציאות מסביב. זכיתי עוד להיות אצל מרן אדמו"ר בעל ה'בית אברהם' זי"ע ואצל מרן הגה"צ רבי משה מידנר זצ"ל, שאצלם ראו מדרגות מסוג זה, הייתי חושב לעצמי וכי יש עוד בדורנו אנשים בעלי שיעור קומה כאלו, וחשבתי עליו ג"כ שהנה כאן מסתובב בינינו יהודי קטן קומה שהוא גם מיחידי הדור. וכשהגעתי מחו"ל לארץ ישראל וגרתי בשכנותו, הייתי תמיד מתבונן בו ועוקב אחר הליכותיו, אחר שבחו"ל אמרו עליו דברים גדולים מאד, ושמעתי שרבי משה מידנר החשיב אותו בצורה מופלגת, שזה היה אצלנו יותר מהכל, ומה שאמרו עליו לא שמענו כזאת על אדם אחר. וכן מה שאמר עליו מרן אדמו"ר בעל בית אברהם זי"ע.
עבר זמן ארוך למדי עד שראיתי עליו מעט את גדלותו, כי היה מתנהג בהסתר מופלא בכל העניינים. ובמשך הזמן נוכחתי לראות איזה אור גדול שמאיר כאן שאינו לפי הדור. התבוננתי עליו רבות עד שראיתי אותו בענייינים מסויימים שהוא גבוה טפח מן העולם הזה.
בראש השנה הראשון לשהותי בטבריה, הוא ירד לפני התיבה לתפילת מוסף ביום השני של ראש השנה, שאין בה פיוטים לפני קדושת כתר, והתפלל בנוסח פשוט. אך לפתע כשהגיע לתיבות "הוא אלוקינו הוא אבינו הוא מלכנו וכו'" אמר אותם באופן כזה שאין לתארו, ונתגלה במלוא הודו והדרו, ונוכחנו לראות שלפנינו חד מקמאי מבני העלייה שנשתיירו מדורות הקודמים.
עוד התבטא עליו בעל הנתיבות שלום, שרבי מרדכי חיים מצטייר בעיניו כשריד נדיר מבני היכלא של הסבא קדישא רבי מרדכי מלכוביטש זי"ע לפני כמאתיים שנה.
כה היטיבו מקורביו ותלמידיו להבין, מדוע זה לפעמים כאשר גאו בליבו רגשות חמלה, ונכמרו רחמיו על ישראל קדושים, היה רבי מוטל נושא את עיניו השמימה ומזדעק במילים של הצדיק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: "רבש"ע, הריני מוחל לך על עוה"ז ועוה"ב, ובלבד שתאיר ליהודים שלא יתהלכו פה כבהמות בחשכה..."
בערוב ימיו בעת שהתגורר כבר בירושלים באו לפתחו רבנים ואדמו"רים. בין הדורשים לשכנו יכולת למצוא את האדמו"ר מגור בעל ה'בית ישראל' זצ"ל, ואת ראש ישיבת חברון הג"ר אהרן כהן זצ"ל. הג"ר אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר אמר לו פעם בשיחה: "דייך רבי מרדכי חיים שאני ובוראך מכירין כוחך".
מסופר על שיחה מיוחדת שהיה לו עם האדמו"ר מבלז מהר"א זצ"ל. הרמ"ח חזר לפניו על דברי זקנו הרבי ר' שלום מבלז זי"ע, שמכוונה פשוטה של פירוש המילות בתפילה יהודי מסוגל להגיע לרוח הקודש ולגילוי אליהו ויותר. עמד מהר"א והזכיר עצמו בפני רבי מרדכי חיים בשמו ובשם אמו.
נערך לאחרונה על ידי דוד ריזל ב ד' ינואר 08, 2020 9:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#5 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' ינואר 08, 2020 9:43 pm

שבת
כה תיאר אחיינו ר' ישראל שמעון קסטלניץ את סדר יום השבת אצלו כשהתגורר בירושלים בסוף ימיו:
"במשך כמה שנים היה הסדר, שכשעה לאחר התפילה בליל שבת הגיע ר' אברהם מאיר פרלמן ולמד עמו עד לשעה מאוחרת מאוד. אח"כ עשה הרמ"ח קידוש ואכל בזריזות כדרכו בקודש. אז הייתי מגיע אליו, הייתי אומר לפניו זוהר הק' ולפעמים מהספה"ק בת עין או מספה"ק יסוד העבודה, כך למדתי אצלו עד אור הבוקר. בשעתא דא היה שעת רצון והיה מספר לי סיפורים שלא היה מספר ברבים.
אח"כ היה הולך להתפלל 'ותיקין', כשחזר מתפילתו עשה קידוש והתישב אצל השולחן והתחיל לספר סיפורי צדיקים, אוירת הקדושה והתרוממות הנפש ששרתה אז אצלו לא יוכל איש להביעה ולבטאה כהוגן, רק מי שהיה שם יוכל להבין, הייתה שם השראת השכינה, מה שאנו אומרים בזמירות שהשבת היא מעין עולם הבא קיבל שם משמעות אמיתית, פשוט טעם עולם הבא.
היסוד העבודה אמר (תורת אבות מאמרי שבת קע"ה) שיש דרגה מיוחדת בהשגת קדושת שבת לה זוכים הטהורים הנקיים מכל פגם, כנאמר בזמירות "טהורים יירשוה". לדרגה זו זכה רבי מוטל כעדותו של מרן הנתיבות שלום, ואור שבת מלכתא נגה עליו.
בשנת תרצ"ו הייתה סכנה ליהודי ארץ ישראל. פורעים ערביים היו מתארגנים בכנופיות וזממו לרצוח יהודים. פחד גדול היה בלבבות לשמע הידיעות על מעשי הטבח שנעשו ביישובים היהודיים. רבי מוטל התגורר אז בטבריה בעיר העתיקה. גם בתקופה זו התקיימה מסיבת 'שבת – אחים' בליל שבת, כנהוג אצל חסידי סלונים, בביתו של רבי מוטל.
אלו שהתגוררו רחוק פחדו ללכת בלילה בשעת הסכנה. אך מרן בעל ה'ברכת אברהם' ומרן בעל ה'נתיבות שלום' שהתגוררו מולו הגיע לביתו לזיץ בליל שבת. במסיבות אלו היה אומר שיחות נפלאות. בכל מוצ"ש היה ה'נתיבות שלום' מעלה את הדברים שדיבר על גבי הכתב ושולח לאחיו רבי נחום זאב ברזובסקי זצ"ל שהתגורר בתל אביב.
פעם בליל שבת התלהב ואמר: "אם יתנו לי את כל הונו של רוטשילד – שהיה מעשירי העולם ועשה הרבה צדקה וחסד בממונו – אבל יידרש ממני לוותר כמלוא נימא על משהו מה'שבת' שלי, אין לי צורך בממון זה". ולמרות שבממון זה אפשר לעשות הרבה חסד ומעשים טובים, בכל אופן אצל מרן הרמ"ח לא היה שווה לוותר בשביל זה על משהו מהשבת שלו. והוסיף עוד: "איני מתכוון חס ושלום לחילול שבת, אלא אפילו אם אוכל לשמור שבת בכל פרטיה ודקדוקיה, רק יהא משהו פחות בהשגת שבת". ממאמר זה נבין כמה חביבה ויקרה הייתה אצלו מצוות השבת, והשגת קדושתה.

קדושה ופרישות
היו בני עלייה שהמליכו את קונם על עצמם, והתגברו על היצה"ר בכוח איתנים, פרשו מכל חמודות תבל – אך הוא זצ"ל פשוט לא ידע מה זו קנאה, מה זו תאוה, או שאיפת הכבוד, והשתומם מאד כאשר מישהו התאונן על כך שסובל ממידות רעות הללו. הוא לא ברח אף פעם מפני הכבוד, אלא בכלל לא התייחס אליו – כאילו אינו קיים במציאות. בעוד אחרים מבקשים ענווה, ונזהרים מכל שמץ של גיאות וגבהות הלב, היה ר' מוטל לבו כ"כ נשבר בקרבו, ונפשו שפלה, עד שהוכרח לחפש להיפך במה וכיצד להתחזק ברוחו.
כל בר דעת הרגיש כשישב אצלו שנודף ריח קדושה וטהרה מסביבו. לא נהנה כל ימיו מהעולם הזה בשום ענין, כבר מנעוריו היה רחוק מכל תאוות העולם – הזה. כל אורח החיים שלו ותנאי המגורים היו באופן שלא היה בו כדי הנאה מהעולם – הזה, וזה לא נבע מחוסר אפשרות אלא מפני שלא רצה להנות מהעולם – הזה. ההרגשה כלפיו הייתה מעין האמור בחז"ל על רבי שאמר לא נהניתי באצבע קטנה מעולם הזה.
הוא היה קדוש עליון בכל הליכותיו. אין לתאר את כוח הקדושה שלו, איזו קדושה וטהרה שחפפה על כל מהותו ומציאותו. כלשון הנביא "איש קדוש עובר עלינו", אדם שיש לו עדיין שייכות וקשר כלשהוא לחומריות אי אפשר לקרוא לו בשם איש קדוש, אבל אצלו כל ההווי והמציאות וסדר החיים שלו היו של איש קדוש. דבר פשוט כמו לשכב על מיטה לישון היה מחוץ לתחום אצלו, ביום ובלילה היה יושב על כורסא והיו לומדים לפניו מתוך ספר, וכך גם היה יושן.

פעולת צדיק
בעת נסיעתו מארץ ישראל למרן בעל ה'דברי שמואל' בעיר סלונים. בהיותו על הספינה הוא עשה חשבון שלפי תכנית הנסיעה הם יצטרכו לרדת מהספינה בעיצומו של יום השבת, וכשיורדים מהאניה בשבת זה כרוך בטלטול מוקצה וטלטול ללא עירוב ושאר איסורי שבת, עקב כך נדר סכום של שני בישליק לצדקת רבי מאיר בעל הנס שלא יצטרכו לרדת מהספינה בשבת.
תוך זמן קצר הכריזו שהתגלה אצל אחד הנוסעים שלקה במחלת טיפוס מדבקת מאוד. והסדר היה שאם מתגלה מחלה זו אצל אחד הנוסעים מעכבים את כל הנוסעים למשך ארבעים יום בלב ים, ואח"כ בודקים מי מהנוסעים נדבק במחלה, ואותם שנדבקו אין מאפשרים להם לרדת מהספינה ולהיכנס לעיר.
כששמעו הנוסעים דבר המחלה הזדעזעו, שכן היו שם סוחרי אתרוגים שהיו אמורים להגיע עם סחורתם לפני ראש השנה למחוז חפצם, ועכשיו יעכבו אותם עם אתרוגיהם בלב ים למשך ארבעים יום! אחד הנוסעים ראה שמרן הרמ"ח יושב שליו ואינו טרוד כלל מהבשורה המרה, ניגש אליו ושאלו וכי אין הדבר מטרידו שיצטרך להיות באניה משך ארבעים יום, ועוד ביו"ט. וענה לו שהוא אשם בכך ובעזר ה' תוך כמה ימים הכל על מכונו יבוא בשלום.
תוך יום נמלכו המלחים של הספינה שעליהם להיכנס לעיר 'ברענדזי' שהיו קרובים אליה ולבדוק את החולה אם אכן לקה במחלה זו, וא"כ צריך לתת לו תרופה מסויימת. כשבאו לעיר הורידו את החולה והמתינו עמו לראות איך יפול דבר. לאחר כיומיים חזרו עם החולה ואמרו שטעות הייתה בידם וכי לא לקה במחלה המדבקת, ואפשר להמשיך במסע ועוד יספיקו לבוא למחוז חפצם כמתוכנן מראש. ועקב שהותם יומיים בחופי העיר ברענדזי ירדו מהספינה ביום שני בשבוע.
על גודל כוחו לעמוד לישע עם ישראל ולביטול גזירות, ניתן ללמוד מכך שמרן ה'בית אברהם' ביקש ממנו להצטרף אליו למלחמה נגד הסטרא אחרא.
הדבר היה בעת ביקורו השני של מרן בעל ה'בית אברהם' בארץ ישראל בשנת תרצ"ג, הבית אברהם ראה כבר אז ברוח קדשו את האסון שהיטלר ימ"ש יכול להמיט על העם היהודי, והכריז מולו וביקש מרבי מוטל שיצטרף אליו. רבי מוטל אמר לו: "זה הס"מ בעצמו ועם הס"מ בעצמו אני מפחד להילחם", והבית אברהם כנראה כן יצא למלחמה והסתלק מן העולם. וכשהודיעו לרבי מוטל שהסתלק אמר: הוא לקח על עצמו להילחם עם הס"מ עצמו, ("ער האט זיך פאר נומען א מלחמה מיט'ן ס"מ אליין").
פעם אחרי מסיבת "שבת אחים" בליל שבת שהתקיימה בביתו, בתקופת המאורעות של הערבים. מרן ה'ברכת אברהם' וה'נתיבות שלום' הלכו מביתו ומיד כשנכנסו לביתם הסמוך, נשמע רעם פצצה שהשליכו הערבים אל ביתו והתפוצצה תחת חלונו. ערבי אחד מתושבי השכונה צעק שזה התפוצץ בבית של ה'דיין', למשמע הדברים תקף אותם חלחלה.
אך מיד שמעו את קולו של מרן הרמ"ח שקרא להם מגג ביתו, לבשר להם שב"ה הוא שלם בגופו. וסיפר הרמ"ח שלפתע עלתה מחשבה במוחו לעלות על הגג, ואפילו שלפני זה לא תכנן לעשות זאת, כיון שעלתה ברעיונו מחשבה כזאת הוא קם ועלה לגג, ומיד לאחר שעלה על הגג נפלה הפצצה בתוך חדרו סמוך למקום שהיה יושן, וניצל ממש בנס.
בעל ה'ברכת אברהם' סיפר סיפור נוסף מתקופה זו:
בשבתות היו ערבים באים לשבת ליד ביתו כדי להפריע, והשכנים היו סובלים מהם. פעם בערב שבת – קדש ה'ברכת אברהם' ראה את מרן הרמ"ח עומד ליד ביתו כשמטאטא בידו ומטאטא את סביבות הבית.
כשהברכת אברהם ראה זאת, הוא סיפר למשפחתו סיפור ששמע מרבי מוטל בעצמו, שהרה"ק רבי צבי אריה מאליק זי"ע, התאכסן במקום שסבלו מגויים שהיו מתאספים בכל לילה והיו מרעישים ומפריעים, ולקח הצדיק מטאטא וטאטא סביבות הבית, בליל ש"ק הגיעו הגויים כדרכם וכשהתקרבו לבית אמר אחד מהם: "מה לנו להיכנס לפה ? מוטב לנו לילך למקום אחר", ומיד הלכו כולם. וההסבר הוא, שבמקום שהוא טאטא כבר לא הייתה שליטה לסטרא-אחרא.
ואמר הברכת אברהם למשפחתו, בוודאי רבי מוטל מטאטא באותה כוונה, תראו שבשבת זו כבר יהיה לנו שקט מהערבים. וכך היה בותה שבת כשבאו הערבים הם אמרו: נעזוב את הזקן הזה, והלכו הלאה לדרכם. ויהי לפלא.
חוש הריח שלו בענייני קדושה היה באופן פלאי. פעם כשבא לישיבת אור תורה בטבריא והיה עייף ויגע מטורח הדרך, והחום העיק מאוד, כידוע איך היה החום של טבריא בימות הקיץ ללא מאוורר וללא מזגן, מזגו לו כוס תה, וכשהגישו לפניו את התה הוא לא שתה, אח"כ התברר שהכוס אינה טבולה והגישו לו כוס תה אחר. לאחר ששתה שאלו אותו מדוע לא שתה בכוס הראשונה, והשיב, שהיא לא נשאה חן בעיניו. כמו"כ אמר פעם שמכיר בשפמו של מי שלא טבל במקוה.

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#6 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' ינואר 08, 2020 9:44 pm

כח הסיפור
הגה"ח רבי אהרן יוסף לוריא זצ"ל מעיד במכתב שמרן בעל ה'בית אברהם' זיע"א הזהיר אותו מאוד לרשום את כל הסיפורים ששומע מפי מרן הרמ"ח.
היה מספר על צדיקי הדורות את ששמע איש מפי איש. בשנים הרבות בהם התגורר בצפת הכיר את תלמידי רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ורבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע, והיה חוזר סיפורים ששמע מפיהם שהם עצמם היו נוכחים בשעת מעשה. היה חוזר על מאמרים מרבי ישראל מרוז'ין באופן שלא היה שייך לשמוע זאת מאחר, הן מפני שהוא שמע זאת מ'פה ראשון' מאלו שהיו אצלו, והן מחמת כוחו המיוחד בסיפורי צדיקים. בכל המאמרים שהיה חוזר היה טעם מיוחד לשמוע איך הוא אומר אותם, הוא ידע לעשות את ה'תנועה' וה'נוסח' של הרוזינר כפי שקיבל מאלו שהכירוהו.
חסידי רוז'ין בארץ ישראל אשר ידעו מעט מזעיר על הרוז'ינר, היו באים אליו לשמוע מפיו רבות על הרוזינר, דברים ששמע מבעל המעשה.
אצל חסידים החשיבו מאוד את העניין של סיפורי צדיקים. וידעו שפעמים שיחת הצדיקים נדמית כסתם 'שיחת חולין', אך יש בה הרבה מן הנסתר דברים סתומים ומופלאים. שרק לחזור עליהם אנו רשאים, אבל לבארם ולהבינם אנו מנועים, והמה עלומים עדי עולמים. הוא היה מספר, על אותו אחד שההין להתערב ולהקשות על דבריו של הרב מאפטא זי"ע. והרב מאפטא הגיב על כך בחריפות: "מי שאינו יודע ומבין על מה מדברים שלא יתערב בדברינו".
כשמרן ה'בית אברהם' הגיע לארץ ישראל בנסיעתו הראשונה בשנת תרפ"ט, הטיש הראשון שערך היה בי"ג שבט יומא דהילולא של רבי מרדכי מלכוביטש זי"ע, ומרן הרמ"ח ישב בשולחנו. תוך כדי ישיבתו ביקש הרבי מהרמ"ח: אנא תספרו כעת עשרה סיפורים מהלכוביטשר, הרמ"ח נענה על אתר ומילא את מבוקשו.



מקורות מהם ליקטתי את תולדות חייו:
שיחות מרן בעל הנתיבות שלום זצ"ל ביומא דהילולא, מזקנים אתבונן – מאחיינו ר' ישראל שמעון קסטלניץ ז"ל, הקדמה לסיפורי מרן הרמ"ח מר' פנחס שמעון קופלוביץ ז"ל. ואת עיקר החומר לקחתי מהפרק על מרן הרמ"ח בסדרת מרביצי תורה מעולם החסידות מיבלחט"א ר' אהרן סורסקי.

אליקים
הודעות: 362
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2018 11:40 am

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#7 שליחה על ידי אליקים » ד' ינואר 08, 2020 10:02 pm

מרתק!

שניאור
הודעות: 61
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#8 שליחה על ידי שניאור » ה' ינואר 09, 2020 5:21 pm

שמעתי מבנו יחידו שליט"א שאחר שמרן הרמ"ח התאלמן מאשתו הראשונה הוא לא רצה לשמוע שידוכים בתקופה הראשונה, וכששאלוהו על מה ולמה אמר שיש לו הבטחה מהרה"ק מטשארטקוב על בן זכר ומה לו למהר? רק אחר שכבר התחיל להזדקן והרגיש שעוד מעט זה כבר יהיה מעל דרך הטבע הסכים לשמוע שידוכים, ואז התחתן עם אשתו השניה, ונולדו להם תאומים בן ובת, ושניהם היו מיד אחר הלידה במצב קשה מאוד [הם נולדו מוקדם] עד כדי כך שהרופאים אמרו שלבן אין עוד מה לטפל ולהציל ואת הילדה הם ינסו להציל, וכששמע הרמ"ח את דברי הרופא אמר טוב מאוד, הילד ממילא יחיה שהרי הוא מההבטחה של הטשארטקובער, אבל את הילדה אולי גם תצליחו להציל, וכעבור כמה שעות הילדה נפטרה ל"ע והילד ניצל ב"ה והבריא, והוא חי לאויש"ט עמנו עמו"ש.

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#9 שליחה על ידי דוד ריזל » ה' ינואר 09, 2020 6:12 pm

שניאור כתב: שמעתי מבנו יחידו שליט"א שאחר שמרן הרמ"ח התאלמן מאשתו הראשונה הוא לא רצה לשמוע שידוכים בתקופה הראשונה, וכששאלוהו על מה ולמה אמר שיש לו הבטחה מהרה"ק מטשארטקוב על בן זכר ומה לו למהר? רק אחר שכבר התחיל להזדקן והרגיש שעוד מעט זה כבר יהיה מעל דרך הטבע הסכים לשמוע שידוכים, ואז התחתן עם אשתו השניה, ונולדו להם תאומים בן ובת, ושניהם היו מיד אחר הלידה במצב קשה מאוד [הם נולדו מוקדם] עד כדי כך שהרופאים אמרו שלבן אין עוד מה לטפל ולהציל ואת הילדה הם ינסו להציל, וכששמע הרמ"ח את דברי הרופא אמר טוב מאוד, הילד ממילא יחיה שהרי הוא מההבטחה של הטשארטקובער, אבל את הילדה אולי גם תצליחו להציל, וכעבור כמה שעות הילדה נפטרה ל"ע והילד ניצל ב"ה והבריא, והוא חי לאויש"ט עמנו עמו"ש.
רבי מוטל לומד עם בן זקוניו רבי יהודה לייב שיחי'.
מרבי מוטל זיע תמונה שהתפרסמה לאחרונה.jpg
מרבי מוטל זיע תמונה שהתפרסמה לאחרונה.jpg (136.41 KiB) נצפה 873 פעמים

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#10 שליחה על ידי דוד ריזל » ה' ינואר 09, 2020 6:15 pm

כתב ההכתרה למרן הרמ"ח עליו חתמו חסידי סלונים, בראש החותמים ניתן לראות את הברכת אברהם, הנתיבות שלום, ורבי אשר ורנר רבה של טבריה.

כתב הכתרה הרבי רבי מוטל סלונימער


ב"ה. יום א' ראש בראשון לחדשי השנה תש"י לפ"ק
לכבוד ידידנו ידיד ד' וישראל עט"ר הרה"ג החסיד זקן חבורתנו כש"ת מוה"ר מרדכי חיים בהחסיד מהרי"ל שליט"א
ברכות לראש משביר.
בשימנו על לבנו את רפיון הרוח ההולך ומתפשט בקרב חבורתנו הק' שבאה"ק, מאז שכבו המאורות וניטלה עטרה מעל ראשנו, ואין לנו מנהל גם לא מחזיק בידינו לקשר ולאחד יד ליד ולב ללב כאשר הי' עם רבוה"ק בכל הדורות, וככל אשר ירבו הימים מתמעטים הלבבות ורבה העזובה הן בכלל והן בפרט איש לדרכו פונה ככל הישר בעיניו, הדרך הסלולה מרבוה"ק זי"ע הולכת ומשתבשת ח"ו מתוך שכחה ומפני שאין מקום קבוע אחד כללי אליו יתאחדו ויתקשרו הלבבות.
ולכן אחרי שנועדו ונדברו יחדיו מזקני אנ"ש בירושלם וטבריא ותל אביב, אמרנו הננו לקום ולהתעורר ולהתדבק בדבק טוב כל אנ"ש בארה"ק בהתקשרות נפשית איש לרעהו, וכולנו יחד כחבורה אחת קשורה ודבוקה לכת"ר זקן חבורתנו שליט"א, כאשר היינו באמנה אתו מאז ומקדם, ומעתה ביותר אהבה גוברת וגוררת אהבה שסופה להתקיים בקשר חזק בינינו לבינו, וכמים הפנים אל פנים גם כת"ר יוסיף אהבתו אתנו להיות לנו לאב זקן מקושר אתנו בעבותות אהבה, ולזכור תמיד לטובה את חבורתנו הנעימהבכלל, ואת כל אנ"ש הם ובניהם וכל אשר להם, וזכות הרבים יעמוד לו לאורך ימים להמשיך עלינו שפע ברכה בגו"נ ואור אמונה ונועם ה' בתורה ומצוה.
וזאת תקוותנו אשר חבורתנו הק' שנוסדה ע"י הצדיקים הקדושים זי"ע, תחדש את כחה בזקנים עם נערים ותוסיף חיל בהתקשרות חזקה כאיש אחד אל לב אחד, שתאיר לנו בתוך החשכות הגדולה שבימינו, ע"י חזוק כח הרבים ההולכים יחדיו בלב אחד מקושרים קשר של קיימא אתו עמו עד ביאת גוא"צ בב"א.
ולאות אהבה וידידות באנו על החתום

אשר זאב וורנר שלום נח ב' צבי' ברזובסקי
משה בר"ש יואל בהרש"ב אשכנזי אהרן אשר בר"י ליפא
אברהם בן חוה צבי הירש ב"ר אהרן יוסף ז"ל אברהם בן חי' ליבא וילנר
יצחק מתתי' לוריא מנחם מנדל בן חי' שרה שמואל שמעי' ב"ר צבי הירש
נחמן בן צפורה ---לא ברור--- דוד הכהן פקשר
ישראל ברוך ב' פרומה שיינע וועג אברהם יהושע העשיל בן שרה רבקה אליהו בנימין בר"י קאז'אל
ישראל שמעון בן בת שבע אהרן יוסף לוריא בן חנה זליג וינברג
יצחק יעקב בן איידול פוקסמן ישראל כהן בן ברכה יהושע בן לוי
יחזקאל משה בן חי' אברהם דוד ב"ר יוסף מאיר סורסקי
מרדכי שלמה בן הדסה מרדכי יעקב לוריא בן רבי אהרון יוסף
אברהם שמואל בן חיה יוכבד חוה דוד בן יוכבד טובה גיטל
משה וועג בן מנחם מענדיל מרדכי יחיאל בן חנה רבקה
פנחס בן שפרינצה שמואל בן חיה
זישא בן אסתר ניסן לוין בן נחא אסתר דאבע
כתריאל ? בן שרה אברהם מרדכי קליערס דוד מרדכי לוריא בן בלומה ?
מרדכי בוימל ב"ר ארי' צבי ע"ה משה יהושע זינגר
אברהם בוימל ב"ר ארי' צבי ע"ה זכריה מנחם מענדיל בן חי' יוכבד חוה
אברהם בן הר"י וינברג אברהם בר"מ הלוי ז"ל
ניסן ליפא בן פעשע. חיפה
אברהםמאיר בן גיטל פרלמן מאיר בן דבורה קליערס
שמואל בן ישכר צבי מיכל אהרן בן פעריל ברכה אלקע
יעקב ליב וינברג חנוך סורסקי
משה חיים בן שרה חרז יוסף דב בן שפרינצה הלוי רוזנשטיין
שאול בן טויבע קאסטילאניץ שבתי אייזנשטט בן בילה
ברוך דוב זינגר בן חנה יאיר ב"ר אברהם יצחק שורצמן
חיים שמעון בן נחמה וינברג ישראל דוד בן אסתר רפפורט
ישראל דוד ב"ר אברהם וינברג בן הדסה שמואל משה בן הדסה
פנחס שמעון ב"ר אי"ל מרגולה קופלוביץ
שמואל פוקסמן בן ליבה אברהם אשכנזי
משה בר"י קופלוביץ דוד אברהם יוסף וועג בן פרומא שיינע
ישראל צבי ברמ"נ בן חי' בילה אהרם יוסף בהר"ש לוריא בן בלימא
אברהם יהושע בן שרה לכוביצקי שמואל אהרן לידר בן אסתר שפרינצא
נחום זאב ברזובסקי מאיר בן אידל דינה הלברשטאם
אהרן דוד בר"י ז"ל ?(קאפילוביץ) שמואל בן ציפה הולצמן
ישראל חיים ב' בת שבע וישראל ? אהרן יוסף בן חי' רייזיל
אליעזר יהודה ברא"ד בן יהודית קופילוביץ יחיאל פישל (ווידענטאל)
יעקב בן שרה לכובציקי יעקב בן שרה
יחיאל ארי' בן נחמה אסובסקי יצחק צלא
שמואל לייב בן ביילה אייזנשטט
מרדכי בן נחמה לידר
נח יוסף בן שרה ליבא
אליעזר ליפא בן מלכה
זאב בן הר' אברהם דוד סורסקי
מרדכי זידל בן נחמה וינברג
נח נפתלי בו דוד ומרים טאבע ז"ל עפשטיין
הכתרת ר מוטל.JPG
הכתרת ר מוטל.JPG (2.28 MiB) נצפה 871 פעמים

איינער מענטש
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#11 שליחה על ידי איינער מענטש » ה' ינואר 09, 2020 11:28 pm

הקנאים טוענים שהרמ"ח התנגד להצבעה בבחירות, זה נכון?

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#12 שליחה על ידי דוד ריזל » ו' ינואר 10, 2020 10:58 am

איינער מענטש כתב: הקנאים טוענים שהרמ"ח התנגד להצבעה בבחירות, זה נכון?
זה נכון, הוא חתם על כרוז שלא להצביע.
אך חשוב לדעת איך הוא התייחס לזה, הגיע אליו תלמידו (רנ"ש) ושאלו מה עליו לעשות, כי הוא תלמיד שלו שאוסר את הבחירות, אבל מצד שני הוא הולך גם לרבי מגור הבית ישראל שמורה להצביע בבחירות.
רבי מוטל השיב לו: שיצביע בבחירות, כי כל מה שאסרתי זה כדי שיהיו 200 יהודים שמוחים ולא מצביעים למדינה, אבל אין בזה איסור פרטי למי שמצביע.

איינער מענטש
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#13 שליחה על ידי איינער מענטש » ו' ינואר 10, 2020 11:16 am

מה עשו בפועל חסידי סלונים בשנות הנהגתו?

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#14 שליחה על ידי דוד ריזל » ו' ינואר 10, 2020 1:25 pm

יש מסמך שמגלה על הקשר שהיה לו ל'תורה ויראה'. ושמעתי מהרב משה צלא שיחי' שליווה אז את רבי מוטל להשתתף שם באסיפה על תוכן הדברים.

כידוע מרן הרמ"ח פעל הרבה לחיזוק הדת, ומאוד כאב את הירידה הרוחנית של בני דורו, עת קמו פורקי עול וביקשו לעקור את הכל. הוא עמד על משמרתו כשרק יראת אלוקים נגד עיניו, ומורא בשר ודם לא עלה עליו. ידוע על פעולותיו לתיקון ענייני חינוך וצניעות, הרבצת תורה ועוד.
דעתו הייתה שצריך להקים יישוב חקלאי או שיכון בניינים של חרדים יראי ה', שכל הנהגתם תהא רק בדרך התורה כרצונו ית"ש, בזה הוא ראה את הפיתרון הנכון לשמור את דרך ה' נוכח ירידת הדור. בשנתו האחרונה הוא יזם הקמת חברה לביצוע מעשי של תכניתו, ונדבר על כך עם חשובי אנשי ירושלים שישקיעו כספים בחברה זו. וכפי שרואים במכתב המצורף אחרי חתימת מרן הרמ"ח הצטרף אליו הצדיק רבי עמרם בלוי זצ"ל לעמוד בראשות החברה. (בין החותמים חתום גם תלמידו ר' אהרן יוסף ריזל ז"ל).
בעת התאסף קהל אנ"ש חסידי סלונים בעצם יום הפורים שנת תשי"ג, הוא הודיע על תכנית הקמת החברה לבניית דירות ליראי ה'. ובו במקום ערך מגבית כשכל אחד הרים את תרומתו. אך תכנית זו כשלה ובסוף לא יצאה לפועל. 

הקמת אגודה לחיזוק הדת בראשות מרן הרמ"ח

בעזה"י
אנחנו הח"מ הננו מתאחדים לשם הגנה
להתגונן שלא יעבירו אותנו על חוקי רצונו ית"ש
ולא ישכיחו מאתנו (תו"מ ?) ח"ו. ולמעשה לקיים בפועל
תורה ועבודה וגמילות חסדים כפי סדר ותקנות
שיתוקנו ויסודרו בינינו בעזה"י. ועל כל אחד מאתנו
מעתה להכניס סך 100 מיל א"י בכל שבוע בעז"ה לקופה למטרה הנ"ל.
וע"ז בעה"ח יום ב' ד' טבת שנת "הצל תציל והשיג תשי"ג",
ובביאור שכל אחד מהחברה יביא (שני שילינג לשבוע ?)
לא פחות ומי שביכולתו יתן יותר כפי שיעריכו עליו.
ראשי החברה החותם למען שם ה' מרדכי חיים
בהרי"ל ז"ל מסלאנים
אגודה לחיזוק הדת.jpg
אגודה לחיזוק הדת.jpg (478.21 KiB) נצפה 844 פעמים

איינער מענטש
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#15 שליחה על ידי איינער מענטש » ש' ינואר 11, 2020 8:42 pm

ר' דוד לא ענית מה עשו חסידי סלונים בבחירות לכנסת השניה (תשי"א) הצביעו או לא?

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#16 שליחה על ידי דוד ריזל » א' ינואר 12, 2020 12:06 am

איינער מענטש כתב: ר' דוד לא ענית מה עשו חסידי סלונים בבחירות לכנסת השניה (תשי"א) הצביעו או לא?
אין לי דרך לברר זאת. מסתבר ששמעו בקול רבם.

איינער מענטש
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#17 שליחה על ידי איינער מענטש » א' ינואר 12, 2020 12:16 am

וכי אין היום אף אחד מהדור ההוא?

אליקים
הודעות: 362
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2018 11:40 am

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#18 שליחה על ידי אליקים » ו' ינואר 17, 2020 11:15 am

הרשימה בהודעה 10 כוללת את כל החסידים שהיו אז או רק חלקם?

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#19 שליחה על ידי דוד ריזל » ו' ינואר 17, 2020 1:21 pm

אליקים כתב: הרשימה בהודעה 10 כוללת את כל החסידים שהיו אז או רק חלקם?
הם חתמו, ומסתבר שלא היו הרבה יותר.

אורח

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#20 שליחה על ידי אורח » ד' מאי 27, 2020 3:27 am

ר' דוד,
כתבת:
"הצדיק רבי משה זי"ע, אותו הועיד רבם עוד בחיים חיותו שימשיך אחריו"
מנין לך זאת?

דוד ריזל
הודעות: 752
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#21 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' מאי 27, 2020 4:39 pm

אורח כתב: ר' דוד,
כתבת:
"הצדיק רבי משה זי"ע, אותו הועיד רבם עוד בחיים חיותו שימשיך אחריו"
מנין לך זאת?
אתה מתכוון לרבי משה מקוברין,
המקור הוא כנראה מהרב אהרן סורסקי, מי שמכירו יודע שכל היוצא מתח"י מדוייק ומוסמך ביותר.

שניאור
הודעות: 61
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#22 שליחה על ידי שניאור » ג' יוני 02, 2020 10:16 am

שמעתי פעם מבנו יחידו שליט"א שמרן הרמ"ח לא אמר תורה בקביעות, רק בכל פעם שרצה לדבר עשה סימן עם היד [בדרך כלל זה היה בשבת בבוקר בקידושא רבה], פעם אחת הוא עשה סימן והעולם התחיל להידחף לשמוע אותו, כשהוא ראה שיש ציבור גדול הוא התחיל להגיד מוסר שלא להגיע מאוחר לתפילה ולא לדבר באמצע התפילה, הציבור שנדחף רק כדי לשמוע סיפור או רעיון טוב הפסיק מיד להידחף, כשהרמ"ח ראה את זה הוא אמר כבר היה לעולמים, במעמד הר סיני כולם נדחפו להר עד שהיו צריכים להגביל אותם במצוות הגבלה, וכ"כ למה כי חשבו שהולכים לשמוע סודות התורה, אבל כששמעו לא תרצח לא תנאף וכו' מיד ויעמדו מרחוק, דברים פשוטים אפשר לשמוע גם מרחוק... [בלשונו פשוטע זאכן קען מען הערן פון ווייטנס אויך...]
נערך לאחרונה על ידי שניאור ב ד' יוני 03, 2020 10:50 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 79
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#23 שליחה על ידי הצב''י » ג' יוני 02, 2020 2:26 pm

שניאור כתב: שמעתי פעם שמרן הרמ"ח לא אמר תורה בקביעות, רק בכל פעם שרצה לדבר עשה סימן עם היד [בדרך כלל זה היה בשבת בבוקר בקידושא רבה], פעם אחת הוא עשה סימן והעולם התחיל להידחף לשמוע אותו, כשהוא ראה שיש ציבור גדול הוא התחיל להגיד מוסר שלא להגיע מאוחר לתפילה ולא לדבר באמצע התפילה, הציבור שנדחף רק כדי לשמוע סיפור או רעיון טוב הפסיק מיד להידחף, כשהרמ"ח ראה את זה הוא אמר כבר היה לעולמים, במעמד הר סיני כולם נדחפו להר עד שהיו צריכים להגביל אותם במצוות הגבלה, וכ"כ למה כי חשבו שהולכים לשמוע סודות התורה, אבל כששמעו לא תרצח לא תנאף וכו' מיד ויעמדו מרחוק, דברים פשוטים אפשר לשמוע גם מרחוק... [בלשונו פשוטע זאכן קען מען הערן פון ווייטנס אויך...]
מעשיה נאה. מעניין ממי שמעת אותה?

שניאור
הודעות: 61
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: רבי מרדכי חיים מסלונים זצ"ל

#24 שליחה על ידי שניאור » ד' יוני 03, 2020 10:50 am

הצב''י כתב:
שניאור כתב: שמעתי פעם שמרן הרמ"ח לא אמר תורה בקביעות, רק בכל פעם שרצה לדבר עשה סימן עם היד [בדרך כלל זה היה בשבת בבוקר בקידושא רבה], פעם אחת הוא עשה סימן והעולם התחיל להידחף לשמוע אותו, כשהוא ראה שיש ציבור גדול הוא התחיל להגיד מוסר שלא להגיע מאוחר לתפילה ולא לדבר באמצע התפילה, הציבור שנדחף רק כדי לשמוע סיפור או רעיון טוב הפסיק מיד להידחף, כשהרמ"ח ראה את זה הוא אמר כבר היה לעולמים, במעמד הר סיני כולם נדחפו להר עד שהיו צריכים להגביל אותם במצוות הגבלה, וכ"כ למה כי חשבו שהולכים לשמוע סודות התורה, אבל כששמעו לא תרצח לא תנאף וכו' מיד ויעמדו מרחוק, דברים פשוטים אפשר לשמוע גם מרחוק... [בלשונו פשוטע זאכן קען מען הערן פון ווייטנס אויך...]
מעשיה נאה. מעניין ממי שמעת אותה?
תיקנתי את ההודעה ששמעתי מבנו את הסיפור, שיידעו שזה מקור מוסמך

שלח תגובה