גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

דברי הימים, משפחות חכמים וסופרים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
יהודה
הודעות: 82
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 9:18 am

גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#1 שליחה על ידי יהודה » ב' ספטמבר 02, 2019 3:46 pm

מישהו יודע מקור לדברים הללו?
וגם הסבר.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 6d9#p86500
נ.ב. באיטליה בתקופת הרנסאנס ובגרמניה לפני כ200 שנה היה מקובל אצל כולם ללמדו באוניברסיטה. הרמח"ל והיש"ר מקנדיאה למדו באוניברסיטת פאדובה (עד היום מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם), רבי עובדיה ספורנו למד באוני' רומא, רבי עזריה פיג'ו למד באוני' ונציה (ואף כתב בהקדמה לגידולי תרומה שהיה טעות שעשה הטפל עיקר ולא השקיע מספיק בלימוד התורה), חכם ברנייס והערוך לנר למדו יחד באוני' ווירצבורג (והחכם ברנייס אף היה מרצה שם מאוחר יותר), הגר"ע הילדסהיימר למד באוני' ברלין, רש"ר הירש באוני' בון, ועוד. גם הגר"י הוטנר שלח את בתו הרבנית דיוויד תחי' ללמוד באוני' קולומביה, והיא אף עשתה שם את הדוקטורט על המהר"ץ חיות. 
כאמור אין ללמוד מכל הנ"ל הלכה למעשה, אלא רק להראות שהענין משתנה לפי האדם, מקומו ושעתו.

מתודה
הודעות: 539
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#2 שליחה על ידי מתודה » ב' ספטמבר 02, 2019 9:52 pm

באופן כללי זה ידוע לגבי איטליה, אינני יודע לגבי השמות הספציפיים. הגר"י הוטנר ידוע ג"כ.
אבל למה שלא תבקש מכותב הדברים את המקור לדבריו?

אליקים
הודעות: 319
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2018 11:40 am

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#3 שליחה על ידי אליקים » ג' ספטמבר 03, 2019 2:37 pm

כמדומה שגם אשתו של הג"ר משה שפירא זצ"ל למדה באוניברסיטה (ושמעתי אומרים שהוא זה שכתב את הדוקטורט שלה...)

אורח

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#4 שליחה על ידי אורח » ג' ספטמבר 03, 2019 3:31 pm

הרבנית פילץ תליט"א מתפרח - היתה מרצה באונ.
גם הרבנית פרידמן תליט"א מתפרח.

יהודה
הודעות: 82
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 9:18 am

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#5 שליחה על ידי יהודה » ג' ספטמבר 03, 2019 6:46 pm

מתודה כתב: באופן כללי זה ידוע לגבי איטליה, אינני יודע לגבי השמות הספציפיים. הגר"י הוטנר ידוע ג"כ.
אבל למה שלא תבקש מכותב הדברים את המקור לדבריו?
ביקשתי

יהודה
הודעות: 82
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 9:18 am

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#6 שליחה על ידי יהודה » ג' ספטמבר 03, 2019 6:46 pm

ואני שואל מה ההסבר, האם לא סברו תמיד שזה אסור בעיקר בגלל שנמשכים אחרי דיעות של הגויים?

עוסק בתורה
הודעות: 335
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#7 שליחה על ידי עוסק בתורה » ג' ספטמבר 03, 2019 8:17 pm

@יהודה מי אמר לך שבמקרים שנזכרו פה היה את החשש הזה?

איינער מענטש
הודעות: 92
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#8 שליחה על ידי איינער מענטש » ג' ספטמבר 03, 2019 9:04 pm

כידוע באיטליה היתה אז ירידה נוראה במצב הדת, האם זה לא קשור לאקדמיה?

איינער מענטש
הודעות: 92
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#9 שליחה על ידי איינער מענטש » ה' אוקטובר 24, 2019 6:40 pm

רמ"מ מליובאוויטש (נשלח על ידי חותנו הריי"צ)

אורח

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#10 שליחה על ידי אורח » ב' אוקטובר 28, 2019 12:08 am

הגרי"י וינברג - השרידי אש.
הגראי"ה הרצוג.

מתודה
הודעות: 539
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#11 שליחה על ידי מתודה » ב' אוקטובר 28, 2019 9:32 am

כמדומני שגם הג"ר ראובן כץ רבה של פ"ת ור"י לומז'ה

אורח

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#12 שליחה על ידי אורח » ד' אוקטובר 30, 2019 9:55 pm

[quote=אורח post_id=3965]
הרבנית פילץ תליט"א מתפרח - היתה מרצה באונ.
גם הרבנית פרידמן תליט"א מתפרח.
[/quote]
הרבנית פרידמן ידוע
הרבנית פילץ לא ידוע שכך הוא. חשש להוצאת לעז.

אורח

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#13 שליחה על ידי אורח » ד' אוקטובר 30, 2019 9:56 pm

הרב מנחם שניאורסון נסע פעמים ללמוד באקדמיה, פעם בצכיה ופעם בפריז על דעתו ודעת אביו.
מה שכתבו על דעתו חותנו זה השערה מאוחרת שניסו להעלות.

אורח

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#14 שליחה על ידי אורח » ד' אוקטובר 30, 2019 9:59 pm

מכתב של הרב שניארסון כנגד לימוד באקדמיה [על אף שהוא עצמו ינק משם הרבה כידוע]

מוסד של תורה ואקדמיה בארץ ישראל

בקשר לתכנית של הקמת מוסד שבו ילמדו לימודי קדש... וגם, להבדיל, לימודי חול, כדי להכשיר בעלי מקצוע, כגון מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכיוצא בזה.
מבלי להכנס לעצם השאלה, עד כמה כדאי ועד כמה מותר להקים מוסד מעורב כזה, שהתנגדותם של גדולי ישראל לכך ידועה מכמה דורות, ובהתייחס לכל הענין רק מנקודת הישיבות בארצנו הקדושה -
אין שום ספק שעצם הרעיון של מוסד כזה יגרום למשיכת בחורים מהישיבות... ויחליש בכלל את מצב הישיבות...
הנני מרשה לעצמי להתבטא בצורה כה חריפה, שכן היה לי ההזדמנות לראות מקרוב את השפעתם של מוסדות כאלו על הנוער היהודי, בהיותי ברוסיה, לאחר מכן בפולניה, גרמניה, צרפת וארצות הברית. ידיעותי המדוייקות ממקורות שונים אודות החוגים השונים בין הנוער בארץ ישראל מחזקות את דעתי שמוסד כזה עבור נוער דתי בארץ ישראל... יביא היזק וחורבן ר"ל שלא בערך יותר מאשר מוסד דומה במקום אחר, ולדוגמה בארצות הברית, שם שוררים תנאים שונים לחלוטין.

הרב מחב"ד מכתב תמוז תשי"ג - אג"ק ז עמ' שיט. תרגום מאידיש

דוד ריזל
הודעות: 283
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
איש קשר:

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#15 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' אוקטובר 30, 2019 10:36 pm

רמ"א (יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד) מובא: "אין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה וגמרא, והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, אבל לא בלמוד שאר החכמות, ומכל מקום מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי מינים".

תשובה הלכתית מפורטת בנידון.
מכאן https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=9&id=631

בענין "תורה עם דרך ארץ"


שאלה: אם מותר להתעסק בחכמות חיצוניות, ובאיזה אופן יתקיים היתר כזה?



לכאורה אפשר להביא ראיה מלשון הירושלמי פרק חלק. וז"ל הגמרא שם (ה"א): ר' עקיבא אומר הקורא בספרים החיצוניים - כגון ספר בן סירא וספר בן לענה, אבל ספרי המירס וכל הספרים שכתבו מכאן והולך הקורא בהן כקורא באיגרת. ופירוש "ספרי המירס" בפ"ד דידים משנה ו שם ברע"ב, וז"ל, 'שהמירו דת אמת בדברי שקר'. וא"כ לפי הירושלמי מותר לקרות בכל הספרים, וגם באותם שיש בהם דברי שקר בענייני האמונה.

אולם מפרשי הירושלמי, בעל פני משה ובעל קרבן העדה, פירשו שניהם דמיירי רק בקורא בהם דרך עראי, אבל דרך קבע גם לפי שיטת הירושלמי אסור לקרות. וכן מוכח שם באמת מלישניה דתלמודא. ולפי פירושם אין אנו צריכים לחלק בין סברת הירושלמי ובין ש"ס דילן בפרק חלק (ק, ב), דיש לנו לומר דאסור רק בקבע ולא בדרך מקרה. וכן אולי יש לפרש ספרי פרשת ואתחנן על הפסוק 'ודברת בם' (פיסקא לד), וכן במנחות צט, א. וגם בזה האופן יש לפרש הירושלמי ריש פאה פ"א ה"א דבאקראי מותר.

ואולי לפי מה דמסקינן במנחות צט, ב דר' ישמעאל האוסר פליג על מה דאמר רשב"נ אמר ר' יוחנן דאין 'והגית' אלא ברכה ולא מצוה ולא חובה, אם כן הקריאה תהיה מותרת אף בקביעות! אך אכתי אפשר דאין זאת ראיה, דהא מצות עשה ד'ודברת בם' שהביאו בספרי הנ"ל עוד על מקומה עומדת. אמנם יש לנו היתר לכל הפחות בשעה שהוא פטור מדברי תורה כגון בבית הכסא וכדומה. ולפי זה הנשים תהיינה מותרות לגמרי, ובאמת גמ' ערוכה היא בירושלמי ריש פאה דמותר לאדם ללמד את בתו יוונית, משום דפטורה מתלמוד תורה ותכשיט הוא לה. אולם בספרי המינים ודאי אסור, וכן משמע פשוט מש"ס דילן פרק חלק ומן הראשונים הלא הם רש"י (שם) והרי"ף (יט, ב בדפיו) והרא"ש (סי' ג) שאסור לקרות בספרי המינים. ומלשון הרא"ש מוכח שגם בדברים הטובים שבהם אסור, ורק מלשון הרמב"ם בפירושו למשניות לא משמע הכי, עיי"ש שמפרש בספרים שאין בה חכמה ולא תועלת גופנית אלא איבוד הזמן בלבד. ומיהו נראה באמת דדעת הרמב"ם לאסור בספרי המינים, כדאיתא בהדיא בהלכות ע"ז פ"ב ה"ג עיי"ש. שמעינן מיהא דספרי חכמה בלי צד מינות מותרים לקרות באקראי, כגון ספרי חשבון ותכונה וכדומה.

אך צ"ע איך לפסוק הלכתא למעשה בלימוד חיצוניות כאלו בקביעות, כגון באוניברסיטה או בגמנסיון, וגם איך לפסוק בדין ספרי חכמה שיש בהם צד מינות, כגון רוב ספרי הפילוסופים ורוב ספרי טבע, אי אסור לקרותם אפילו בדברים הטובים שבהם? ובאמת יש בזה מבוכה גדולה, וכמה גדולים וצדיקים ידעו בחכמת המינים ומסתמא קראו גם בספריהם, ואפשר משום דלהתלמד שרי להו, כנטיעת קישואין סנהדרין סח (ע"א), וצורת לבנות בר"ה כד (ע"א). אולם מפירש"י ע"ז יח (ע"א) בד"ה 'דלהתלמד' משמע דרק מותר השני עניינים הללו והדומה להן לגמרי, ולא במילי אחרנייתי[13].

ויש לחקור על זה לא לבד על דין ביטול תורה, אף על דין הרחקה מן המינות משום הרחק מפתח ביתה כדאיתא בפ"ק דע"ז (יז, א). ומצאתי בבאר שבע פרק חלק (שם) שהקשה על הרמב"ם ועל כמה גאונים קמאי ובתראי שקראו בספרי המינים, ועוד הקשה שם בפרטות למה השמיט הרמב"ם דין הקורא בספרים החיצוניים בהלכות תשובה? ודחק את עצמו מאוד לתרץ מיהא מקצת, דלהרמב"ם מותר, שלמד ממקודם כל התורה ואח"כ למד בספרים אלו משום (אבות ב, יד) "דע מה שתשיב לאפיקורס", אין אין לפסוק הלכה לדידן כמותו, עיי"ש. ואדרבא יש לנו להביא ראיה לאיסור מדברי הנמוקי יוסף פרק המוכר פירות ר"ה[14] דאוסר אפילו דרך עראי לקרות בספרי המינים. [ואם אסור מן הדין - בוודאי גם כן משום פרנסה אסור, ובפרט אם יכול האדם למצוא אומנות אחרת נקיה וקלה עם זה שאינו מרוויח כל כך].

ועל ענין קריאת הרומאנען ושאר ספורי מעשיות ושירים יש לפקפק הרבה מאוד מאוד מדברי התוספות בשבת קטז (ע"ב) בד"ה וכ"ש, דאסרו שם משום 'מושב ליצים'. ועל פי הסברה הפשוטה 'מושב ליצים' אסור גם אם ישנם שם גם דברי חכמה, כי אטו ע"י הדברי חכמה תיכשר הליצנות, ובפרט שיש בכמה ספורים ורומאנען דברי חשק ועגבים המגרים יצרו של אדם, וזה בוודאי אסור לעולם אפילו לנשים ואפילו בבית הכיסא, ופשוט.

ומדברי הראשונים והאחרונים נראה שישנה מחלוקת ישנה בנדון השאלות ששאלתי: מתשובות הרשב"א (ח"א) תיד עד תיז ומכתב ההתנצלות החכם הצרפתי בסימן תיח, שהביא גאוני ישראל שהיו ידידי הפילוסופיה ובתוכם רב סעדיה גאון ומהרי"ץ גאות, ור"א בן עזרא, ור"ש בן גבירול, ור' יהודה הלוי, ור' יונה אבן ג'נאח, ושאר גדולי העולם, ועל הראשם רבינו הרמב"ם ז"ל.
ומאידך גיסא נראה מתלמידי הרשב"א, ומהרמב"ן, והריב"ש, ואחרון חביב הרב האי גאון, שפסקו לחומרא ולאיסור, עיין תשובת ריב"ש סי' מה. ומחלוקת האחרונים מובאה בתשובת הרמ"א סי' ו, עיי"ש ויכוחו עם המהרש"ל. ולכאורה יש לפסוק הלכה למעשה כהרמ"א ביו"ד סי' רמו סע' ד בהא דאוסר לימוד בספרי מינים גם במקרה בעלמא. אבל במה דמתיר באקראי בשאר חכמות דוקא מאַחֶר[15] שלמד תחילה כל התורה כולה צ"ע אם יש לפסוק כמותו, דכתב דזה נקרא 'טיול בפרדס' והראיה מן הרמב"ם סוף פ"ד מה' יסודי התורה, ובאמת כבר הקשה הדרישה דהרמב"ם שם לא מיירי רק לענין מעשה המרכבה ומעשה בראשית [כלומר לפי שיטת הרמב"ם שם רק לענין חכמת הטבע וארבע היסודות והגלגלים שהם עניינים נשגבים וגבוהים, מה שאין כן בשאר חכמות].

וגם צ"ע אם יש לפסוק כהש"ך שם ס"ק ו דאוסר לקרות בדברי חכמות, ומדמה ספרי הפילוסופיה וחכמי הקבלה אלו לאלו, ולפי זה תיאסר קריאה בספרי הקבלה, וזה בוודאי אי אפשר להלכה, ופוק חזי מאי עמא דבר [ועיין בסוף תשובת הרמ"א הנ"ל].

אך יש לפסוק ולאסור משו"ע או"ח סי' שז סע' טו עיי"ש, ומדברי המגן אברהם שם ס"ק כב יש לאסור לכאורה למעשה לבקר בטיאטריאות אליבא דהלכתא, דלית מאן דפליגי עליה. אך צע"ג אם יקרה שישחקו בבימת הטיאטר בכובד ראש ענין חשוב ורציני, בלתי שום דבר של דופי, אם גם אז אסור משום לא פלוג אף בלי חשש של 'מושב ליצים'. ובפרט צ"ע אם אז אסור גם לנשים דפטירי מתלמוד תורה, ואם גם אינה משנת חסידים היא [תורה היא השאלה וללמוד אני צריך].

אכן, נהי די"ל דהלכה דאסור ללמוד שאר חכמות בקביעות וספרי המינים גם במקרה - שאלתנו עוד במקומה עומדת. דיש לעיין אם כל זה אולי מותר לפרנסה, דמשום פרנסה ודאי נלפענ"ד דמותר לבטל ת"ת ואפילו משום הרווחה, ואם גם זה לאו משנת חסידים היא. אך שאלתנו היא אם מותר ללמוד חכמות כלליות בקביעות ובביטול זמן הרבה בכדי להשיג אפשרות לייסד לו פרנסה ברחבה? ולפי קוצר השגתי לא מצאתי לכל השאלות הנ"ל בירור מספיק.

אך זה ברור לפענ"ד כמעט לגמרי שאין להביא ראיה ממשנה אבות פ"ג מ"ב, דשם בוודאי מילת דרך ארץ ר"ל פרנסה [עיין רמב"ם והרבנו יונה והרע"ב], ולא יתכן לפרש ענין 'דרך ארץ' - לכל הפירושים - שר"ל חכמות חיצוניות. וגם הרמב"ם בפירושו בפ"א דאבות לא מיירי בלימוד חכמה מן החכמות ולימוד המידות, ואף לפירוש הרמב"ם שם אפשר להיות ע"י ספרי תנ"ך ומאמרי חז"ל. וכן בכל המקומות בש"ס שנזכרו שמה מלות 'דרך ארץ' רצונו לומר או פרנסה או מדות טובות או פריה ורביה.

וגם אין ראיה מפרק כח דאבות דרבי נתן, דגרסינן התם 'אין חכמה כחכמה של ד"א', כי שם בוודאי הגירסא משובשת היא וצ"ל 'כחכמת ארץ ישראל', כדכתבו הגרי"ב והגר"א ובעל בנין יהושע שם.

האף למ"ד כי שיטת הגרש"ר הירש זצוק"ל שיש חיוב בלימוד כל חכמות האומות בכדי להתאים התרבות האנושית עם חכמת התורה, בתכלית להיות 'געבילדעט'[16] ככל הגוים אשר סביבותנו, כי שיטה זאת שאינה מורה היתר בתנאים המובאים הנ"ל רק מלמד גם חיוב - זו היתה רק ואך הוראת שעה בזמנו ועתו, ויש לחקור אם ההוראה חלה ג"כ בזמננו אנו. עיין געזאמעלטע שריפטען צד 449, 456 חוברת ב' ועוד מקומות [ועי' בעל חתם סופר בספרו 'תורת משה' פרשת שמות ופרשת בשלח].



ולפי כל הנ"ל באתי עוד הפעם בבקשה לפני כבוד שם תפארתו שליט"א שיואיל נא בחסדו להשיבני תשובה משיבת נפש.



והנני בכל רגשי יראה ואהבה ובדרישת שלומו

מוקירו ומכבדו

הצעיר שמעון שוואב אב"ד באיכנהויזן יצ"ו.

דוד ריזל
הודעות: 283
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
איש קשר:

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#16 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' אוקטובר 30, 2019 10:43 pm

מאמר יפה מהרב פינקוס,
שמביא ציטוט מהרמב"ם שמספר איך הוא למד חכמות חיצוניות.
מכאן https://taamu.co.il/dwqa-question/האם-מ ... צוניות-טבע

על היחס שבין התורה הקדושה לחכמות החיצוניות הובא בכתבי הגר״ש פינקוס זצ״ל [נפש שמשון – התורה וקניניה ע׳ ש״ל]:
אספר לכם מעשה שהיה. פגשתי פעם בחור, דברנו בענייני השקפה, ובתוך הדברים שאלתי אותו האם המשיח שיבוא בב״א יראה את הישיבות המערבות חול בלימודיהן כדרך הראויה או לא?
בסופו של דבר התברר שאותו בחור הוא בנו של רופא גדול, פרופסור מפורסם – יהודי שומר תומ״צ, וכעבור יומיים קבלתי מכתב מאביו הפרופסור, וכך הוא כתב לי: ״כבוד הרב פינקוס, ברצוני לשאול אותך שאלה: אם הרמב״ם היה קם היום לתחיה, האם היו מקבלים אותו להיות ר״מ באחת הישיבות הקדושות? הן הרמב״ם עסק גם בפילוסופיה, רפואה, ובמדע כללי! בכבוד רב – פרופסור פלוני״…
ובכן זוהי שאלה טובה שעלינו לתת עליה את הדעת.
כידוע, בישיבות לא מכניסים לימודי חול. מדוע? כיצד אנו מסתכלים על הענין של לימודי חול? ודבר נוסף: כיצד ניתן להבין שגדולי עולם עסקו גם בלימודי חול ומדעים?
הנה הרמב״ם מצד אחד היה גדול בתורה: בצעירותו הוא כתב את פירוש המשניות ובזקנותו את פירושו הגדול – ה״משנה תורה׳ ויחד עם זאת הוא גם היה רופא והגה בספרי פילוסופיה ומדע.
התשובה האמיתית לשאלה זו טמונה בדבריו המופלאים של הרמב״ם עצמו באגרת ששלח לתלמידו [והובא בפאר הדור סי׳ מא, תשו׳ הרמב״ם (בלוי) ח״ג עמי 57],
וכך הוא כותב: ״אע״פ שבטרם אוצר בבטן התורה ידעתי, ובטרם אצא מרחם הקדשתני, ולהפיץ מעינותיה חוצה נתתני, והיא אילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה שגיתי מבחורי, ואף גם זאת הרבה נשים נכריות [-חכמות חיצוניות שלמדתי] נעשו לה צרות, מואביות עמוניות צידוניות אדומיות חתיות, והשם יתברך יודע כי לא נלקחו מתחילה [- לא למדתי את אותן החכמות הכלליות] אלא להיותן לה [לתורה הקדושה] לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה היא עד מאוד״ [- וזהו יופיה שיש בה אף את אותן החכמות].
הרמב"ם תימצת כאן במילים קצרות וקולעות את שיטתו במה שעסק גם בחכמות חיצוניות.
דברי הרמב״ם הנ״ל ידועים ומפורסמים, אך יש לשים לב לעומק המשל הנפלא שהוא אומר.
הרמב"ם ממשיל את החכמות החיצוניות כאדם שיש לו אשה בביתו והוא מכניס לביתו שפחות, רקחות, אופות וכו'. התורה היא האשה והחכמות האחרות הן הרקחות והאופות.
באיזה אופן ניתן להחזיק שפחות בבית? רק אם ישנה ידיעה והכרה ברורה שאלו הן שפחות! היינו, רק אם אין מרגישים כלפיהן שום רגש של אהבה וחיבה. רק אם הן עבורו בעלות מלאכה בלבד, מבשלות או מנקות ותו לא מידי, אז אפשר להחזיק אותן, והן גם יכולות להביא תועלת. אך ברגע שמתחילים לחוש כלפיהן אפילו נקודה קטנה של קשר רגשי, יש לזרוק אותן מהבית באופן מיידי!
אמנם הבית יתפקד פחות, אבל בזה יציל בעה"ב את ביתו מחורבן!
על נקודה זו, אומר הרמב״ם, יכול רק השי״ת להעיד:
״והשי״ת יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות״.
ומדוע באמת זה כך? משום שרגשות אלו תלויות בנטיות עמוקות בעומק הלב, לכן רק השי״ת יכול להעיד שלעולם הוא לא גילה אפילו שמץ דק של חיבה כלפי החכמות החיצוניות, ורק התורה היא לו ״אילת אהבים ויעלת חן! [משלי ה, יט],
אנשים כמו הרמב״ם היו כה קשורים לתורה, עד שהיא נעשתה ממש לחלק מדמם ותפסה את כל לבם, ולשאר החכמות לא היה להם קשר כלל וכלל.
זוהי התשובה לשאלה הנ״ל.
לו יצוייר שהיינו יכולים להכניס לישיבות של היום אסטרונומיה, מתמטיקה, רפואה ושאר החכמות, מבלי שאפילו בחור אחד ימשך לכך או יקבל מזה ׳גישמאק׳ [תענוג], אולי היה מקום לשאלה. אך החשש הגדול הוא שאם ילמדו חכמות אלו, עלול אי מי מהתלמידים להימשך אחריהן. לכן מוכרחים ׳לזרוק אותן מהבית׳! [עד כאן מהספר בני חיל ח"א עמ' רכו לרב גולד].

איינער מענטש
הודעות: 92
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#17 שליחה על ידי איינער מענטש » ד' אוקטובר 30, 2019 11:02 pm

אורח כתב: מכתב של הרב שניארסון כנגד לימוד באקדמיה [על אף שהוא עצמו ינק משם הרבה כידוע]

מוסד של תורה ואקדמיה בארץ ישראל

בקשר לתכנית של הקמת מוסד שבו ילמדו לימודי קדש... וגם, להבדיל, לימודי חול, כדי להכשיר בעלי מקצוע, כגון מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכיוצא בזה.
מבלי להכנס לעצם השאלה, עד כמה כדאי ועד כמה מותר להקים מוסד מעורב כזה, שהתנגדותם של גדולי ישראל לכך ידועה מכמה דורות, ובהתייחס לכל הענין רק מנקודת הישיבות בארצנו הקדושה -
אין שום ספק שעצם הרעיון של מוסד כזה יגרום למשיכת בחורים מהישיבות... ויחליש בכלל את מצב הישיבות...
הנני מרשה לעצמי להתבטא בצורה כה חריפה, שכן היה לי ההזדמנות לראות מקרוב את השפעתם של מוסדות כאלו על הנוער היהודי, בהיותי ברוסיה, לאחר מכן בפולניה, גרמניה, צרפת וארצות הברית. ידיעותי המדוייקות ממקורות שונים אודות החוגים השונים בין הנוער בארץ ישראל מחזקות את דעתי שמוסד כזה עבור נוער דתי בארץ ישראל... יביא היזק וחורבן ר"ל שלא בערך יותר מאשר מוסד דומה במקום אחר, ולדוגמה בארצות הברית, שם שוררים תנאים שונים לחלוטין.

הרב מחב"ד מכתב תמוז תשי"ג - אג"ק ז עמ' שיט. תרגום מאידיש
מה הקשר, הוא מדבר על מוסד כלאים של קודש וחול, לא על לימודים אקדמאיים כשלעצמם

אורח

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#18 שליחה על ידי אורח » ו' נובמבר 08, 2019 8:13 am

כמדומני שהרלו"י אביו של הרב שניאורסון הנ"ל שלחו גם בילדותו ללמוד בישיבה ששילבו בה לימודי חול, או שהוא עצמו פתח כזו. תתקנו אותי אם אני טועה.

איינער מענטש
הודעות: 92
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: גדולי ישראל שלמדו במוסדות ללימודי חכמות חיצוניות

#19 שליחה על ידי איינער מענטש » ו' נובמבר 08, 2019 8:38 am

אז הטענה שלך היא איך הוא מעיז לחלוק על אביו?... נו נו.

שלח תגובה