אין בעד מה...למה זה תשאל לשמי כתב: ↑ראשית ייש"כ על המענה וסליחה על ההטרחה הכבדה שגרמתי למר.
כאמור - העמדה הברורה היא כי איננו מבינים את המאורע שארע, אך יחד עם זאת אין בכך נפק"מ לענין ההתקשרות וההליכה בדרכיו אשר הורנו.למה זה תשאל לשמי כתב: ↑אין כל צורך לנסח 'מתודה', אלא לגבש - בם בינו לבין עצמו – עמדה ברוה. ונניח כי זו אינה קיימת, עדיין – בפעם המי יודע כמה – איני מבין את הטינה כלפי אלו שלא ענו על הקושיא בצ"ע אלא ב'וי"ל'.
הטינה כלפי מי ש'ענו' על זה ב'וי"ל' היא מפני סילוף שיחות־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, השחתת ספריו הק', 'החרמת' ציונו הק', פעולות אקטיביות נגד שלוחיו שבכל מקום ומקום, ועוד.
הבעי' התחילה מ'גוף גשמי' (ואם נדייק יותר: ממחלוקת שליטה מסוימת...), אך אחריתה מרה כלענה - בחורים צעירים המתחנכים שלא לפקוד 'ח"ו' את ה'אהל' הק', ומחללים בחוצות את שם חב"ד תוך הפרה בוטה של הוראות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע. להמשיך?...למה זה תשאל לשמי כתב: ↑גם לא ברורה לי נקודת החיכוך המדוייקת. בהגדרת גוף גשמי? נניח וכן או לא? על כך נשתברו קולמוסים ונחלקו מאוחדים, וכל הביטויים הידועים של הרמב"ם בזה (ראיתי לבנים השחירו ופחות נפתחו ומשפחות נספחו ושרים הוסרו מגדולתם ועירות גדולות נתערערו וקיבוצים נפרדו וחסידים נפסדו ואנשי אמונה אבדו ונכבדים נקלו ונתבזו בסיבת המחלוקת נביאים נבאו וחכמים חכמו ופילוסופים חפשו ויספו לספר רעת המחלוקת ולא הגיעו לתכליתה)?
כמובן שבציטוטים ישאירו הלשון כמו שהיא במקור...למה זה תשאל לשמי כתב: ↑בנוגע לחילוק בין פטירה להסתלקות, אציין רק כי הרבי גופיה הזכיר לשון פטירה המוזכרת בהזוהר בנוגע להרי"צ, וכמובא בחוברת זו גופא.
לזה אין לי עצה, מלבד פני' לחסיד חב"ד שבסביבתו [גם האינטרנטית].למה זה תשאל לשמי כתב: ↑לגבי הציון למקורות, אעיין שם כמובן בע"ה, נקודת הבעיה היא כפי שכתבתי באיזהו מקומן – הקושי של יהודי מחוץ לחב"ד לעמוד על כוונת הדברים הניסוחים וראשי התיבות.
מה פתאום?! הכוונה היא פשוטה: 'רועי ישראל לא יפרדו', ולכן הם ממשיכים לעורר רחמים רבים על מי שהיו קשורים אליהם בעלמא דין (וגם על תלמידי מקושריהם). למרות זאת, בדורות הקודמים מינו אדמו"ר לממלא־מקום, מה שלא ארע בדורנו.למה זה תשאל לשמי כתב: ↑לגבי 'רועי ישראל שלא יפרדו' וכו', הבנתי כי הדבר מכריח כהונת ממשיך.
כדאי לברר קודם אם הם היו שם...למה זה תשאל לשמי כתב: ↑לגבי השאלה אם הרבי הצביע על עצמו, לא הייתי שם, ואנסה לברר זאת עם גורמים נוספים.
נכחו במקום כמה עשרות, שרובם ככולם נפטרו כבר לפני זמן רב...
הבעי' העיקרית היא עם אלה המכחישים ענין פשוט זה, וכנגדם יצאה החוברת.למה זה תשאל לשמי כתב: ↑לגבי הקדיש (מעניין כי לדעת כותב החוברת אין סתירה בין אמירת קדיש להכחשה...) ברור כי אנו מצווים לומר קדיש כפי הנראה לעינינו, ככל עניין הלכתי (דוגמה לא קשורה: נקודה שחורה שאינה נראית לעין לא פוסלת באתרוג, וכן יצור שאינו נראה, שכל מצות התורה הם כפי הנראה לעינינו).
אין אמירות מפורשות ממש להפך, וגם את"ל שישנן - יש להעמיד גם אותן בסגנון השיחות דשנת ה'שי"ת וכיו"ב [לביאור נוסף, ראה ע' 25 ואילך שבחוברת הנ"ל].למה זה תשאל לשמי כתב: ↑מר מגדיר את דברי הרבי כשייכים אלינו בבחינת 'חכמה שלאחר מעשה', הלא קיימות אמירות הפוכות כמו שכתב לעיל רבנו 'הלכה כמותו', וא"כ שוב נותרנו נבוכים בשאלת מהיכ"ת להעדיף את האמירות הללו מאשר את חברותיהן, השוללות הסתלקות?
אינו ציטוט מדויק, אך הדברים חזרו ונשנו בשיחות חורף תשמ"ח ואילך (וגם קצת לפנ"ז).למה זה תשאל לשמי כתב: ↑מהיכן הציטוט שהביא מר בד"ה 'ולענין ההנהגה ה'גשמית'?
כאמור, ענין 'השהי' הרוחנית' מקובל כלגיטימי 'גם' בעיני כותב החוברת.למה זה תשאל לשמי כתב: ↑ייש"כ על ביאור עניין צדיקא דאתפטר. כמובן שלילתי על תיבת 'רגשות' ו'הרבי מרגיש אותנו', שמהם נראה כי גם כותב החוברת אינו מפרש 'הסתלקות כפשוטה', כנראה טעיתי בזה.
נכון, ובאותה תקופה ארוכה [יחסית] לא יצא שום ענק־רוח בקריאה כזו או דומה לה.למה זה תשאל לשמי כתב: ↑לגבי ההלויה איני יודע. אבל מדובר על תקופה ארוכה לאחר מכן, הלא כן?
שהכותב שפך את חמתו על ענין הראוי לכך...למה זה תשאל לשמי כתב: ↑לא הבנתי תיבות 'הקצף יצא במיקומו המדויק' כלפי לייא.