שמעתי פעם שאלה:
מדוע התורה שבעל פה, המשניות ובעקבותיה שאר חלקי התורה, לא נכתבו לפי סדר נושאים ?
ובנושא עצמו לא מתחיל מפריט המידע הבסיסי ואח"כ מתרחב. בסדר כרונולוגי.
למשל המשנה פותחת: "מאימתי קורין שמע בערבית ? ", ולא פותחת "יש מצוה לקרוא קריאת שמע בערב ובבוקר". וכך כמעט כל התורה שבעל פה היא ללא סדר, ויותר מכך זה גם "עמוק" בעמקות שאין לה סוף, וכל פעם אתה כאילו מקלף עוד גלד מהבצל ומבין מעט אך אין בה סוף.
נראה לי להשיב:
שהרי אסור לכתוב תורה שבעל פה, וכל מה שהתירו זה כדי שהתורה לא תשתכח. אך לא היה כאן שינוי במהות, היא נשארה תורה שלומדים אותה בעל פה. את יסודותיה לומדים מרב לתלמיד, היא נקנית בישיבה של הרבה חכמים, בלימוד עם חברותא וללמד אחרים. היא תורה של פה ולא של כתב.
והכתב?
זה כעין מה שכותבים בת"ת במחברת, או על הלוח. זה נשאר רק בתפקיד כדי שלא תשתכח התורה.
ויישמר רצף אחיד מימות התנאים (שאז רבינו הקדוש כתב לראשונה) ועד ימות המשיח. שכל הזמן יוכלו לעשות השוואות בין מה שאני זוכר וסבור, בין מה שהרב מסר, בין מה ששמעתי. לבין מה שכתבו חכמי ישראל שבכל דור ודור.
(הרמב"ם דווקא כן סידר את כל התורה שבעל פה באופן מסודר לפי נושאים, עם התחלה וסוף.
להבדיל, גם ה'אנציקלופדיה התלמודית' מנסה לעשות משהו כזה.)
צורת לימוד תורה שבעל פה
Re: צורת לימוד תורה שבעל פה
השאלה מקורה בטעות. התורה שבעל פה לא נכתבה כספר לימוד!
ספר לימוד כותבים לפי סדר נכון, מתחילים ביסודות בעקרונות, ועוברים מן הקל אל הכבד.
המשנה והגמרא בפירוש לא נכתבו לשם ספר לימוד.
המשנה - כך מבואר ברמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה - נכתבה כספר זכרון, ז.א. מה שהיה ידוע ומפורסם בבית המדרש באותה שעה נוסח בצורה שיוכלו לשנן אותה ולהמשיך לזכור את מה שידוע. דהיינו, היא נכתבה לאלו שיודעים את תוכנה כדי שלא תשתכח.
הגמרא, אף היא אינה ספר לימוד, הגמרא היא - אם נתבטא במלים מודרניות עדכניות - היא פרוטוקול, או תמליל, ממשא ומתן שהתנהל בבית המדרש ביחס למשניות שעליהן היא סובבת.
מי שמכיר את השפה, ומכיר את סגנון הפיסוק של הגמרא, נכנס לבית המדרש של רבינא ורב אשי וקורא שלב אחרי שלב את המו"מ שהתנהל בבית המדרש.
ספר לימוד כותבים לפי סדר נכון, מתחילים ביסודות בעקרונות, ועוברים מן הקל אל הכבד.
המשנה והגמרא בפירוש לא נכתבו לשם ספר לימוד.
המשנה - כך מבואר ברמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה - נכתבה כספר זכרון, ז.א. מה שהיה ידוע ומפורסם בבית המדרש באותה שעה נוסח בצורה שיוכלו לשנן אותה ולהמשיך לזכור את מה שידוע. דהיינו, היא נכתבה לאלו שיודעים את תוכנה כדי שלא תשתכח.
הגמרא, אף היא אינה ספר לימוד, הגמרא היא - אם נתבטא במלים מודרניות עדכניות - היא פרוטוקול, או תמליל, ממשא ומתן שהתנהל בבית המדרש ביחס למשניות שעליהן היא סובבת.
מי שמכיר את השפה, ומכיר את סגנון הפיסוק של הגמרא, נכנס לבית המדרש של רבינא ורב אשי וקורא שלב אחרי שלב את המו"מ שהתנהל בבית המדרש.
Re: צורת לימוד תורה שבעל פה
תודה על הרחבת הדברים וביאורם, והבאתת הסייעתא מהרמב"ם, מעניין אותי באמת לראות את לשונו.אורח כתב: ↑ השאלה מקורה בטעות. התורה שבעל פה לא נכתבה כספר לימוד!
ספר לימוד כותבים לפי סדר נכון, מתחילים ביסודות בעקרונות, ועוברים מן הקל אל הכבד.
המשנה והגמרא בפירוש לא נכתבו לשם ספר לימוד.
המשנה - כך מבואר ברמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה - נכתבה כספר זכרון, ז.א. מה שהיה ידוע ומפורסם בבית המדרש באותה שעה נוסח בצורה שיוכלו לשנן אותה ולהמשיך לזכור את מה שידוע. דהיינו, היא נכתבה לאלו שיודעים את תוכנה כדי שלא תשתכח.
הגמרא, אף היא אינה ספר לימוד, הגמרא היא - אם נתבטא במלים מודרניות עדכניות - היא פרוטוקול, או תמליל, ממשא ומתן שהתנהל בבית המדרש ביחס למשניות שעליהן היא סובבת.
מי שמכיר את השפה, ומכיר את סגנון הפיסוק של הגמרא, נכנס לבית המדרש של רבינא ורב אשי וקורא שלב אחרי שלב את המו"מ שהתנהל בבית המדרש.
Re: צורת לימוד תורה שבעל פה
כך כתוב בפיה"מ לרמב"ם בהקדמה:
והיו דבריו במשנה דבר קצר וכולל עניינים רבים, והיה הכל מבואר לו לחידוד שכלו, אבל למי שהוא פחות ממנו העניין ההוא עמוק בעיניו, שהחכמים הקדומים לא היו מחברים אלו לנפשות.
והכונה: שהמשנה לא נכתבה בשביל כספר לימוד, אלא למי שיודע ומבין נכתב כדי שלא ישכח.
והיו דבריו במשנה דבר קצר וכולל עניינים רבים, והיה הכל מבואר לו לחידוד שכלו, אבל למי שהוא פחות ממנו העניין ההוא עמוק בעיניו, שהחכמים הקדומים לא היו מחברים אלו לנפשות.
והכונה: שהמשנה לא נכתבה בשביל כספר לימוד, אלא למי שיודע ומבין נכתב כדי שלא ישכח.