להניח תפילין באויר

[עוסק בתורה]

בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' מ"ב דן במי שקודם שהניח התש"ר על ראשו כשידו אוחזת בתפילין מעל ראשו הפסיק בדיבור, אי אמרינן כיון דסופו לנוח כמונח דמי וקלוטה כמי שהונחה. ומסיק שרק בדבר שנמצא באויר אמרינן קלוטה כמי שהונחה, משא"כ התפילין הנמצאות בידו.
לפי זה הזורק תפילין על ראשו ואחר שנזרקו טרם פגעו בו הזיז את ראשו ונמצא שלא היו התפילין מונחות על ראשו כלל, יצא יד"ח?...

[מתודה]

עומד לי בראש, ואינני מצליח להיזכר במקור הדברים, שהמניח את תפיליו על ראשו באופן שממה נפשך הן מונחות לפחות רגע אחד במקומן המדויק לא יצא יד"ח, דלא חשיבי מונחות על ראשו. ולפי"ז כ"ש בנידו"ד. אבל ברור שאין משמעות לדבריי כל עוד לא אצליח להיזכר במקורם.

[חכם]

לאחר שהזיז את ראשו, נתברר שכלל לא היה סופו לנוח!

[מתודה]

לאחר שהזיז את ראשו, נתברר שכלל לא היה סופו לנוח!

ואם רק אחרי שזרק החליט להזיז את הראש?

[כּוֹתָר]

לאחר שהזיז את ראשו, נתברר שכלל לא היה סופו לנוח!

ואם רק אחרי שזרק החליט להזיז את הראש?

הוא חשב שסופו לנוח, אך במציאות בסוף זה לא הונח.
אולי אפשר לשאול אחרת, אם זה היה באויר בשניה האחרונה לפני השקיעה, וכשזה נח על ראשו כבר שקעה השמש.
האם נחשב שהניח תפילין בזמן וקיים את המצוה ?

[כּוֹתָר]

כיון שעוסקים בזריקת תפילין, שזה מאוד צורם, כשאנו כל כך נזהרים לכבד אותם.
נזכרתי במעשה מהעיר טבריה, שפעם עם הארץ הלך ביום כיפור עם תפילין לבית הכנסת, פגש אותו חבירו, ואמר לו, שכחת? ביום כיפור לא הולכים עם תפילין!
הוא מיד התנצל והחליט לעשות תשובת המשקל באומרו: איך שכחתי שלא הולכים עם תפילין?! הוא השליך את התפילין בחמת זעם וירק עליהם...

[מאיר עיני חכמים]

עומד לי בראש, ואינני מצליח להיזכר במקור הדברים, שהמניח את תפיליו על ראשו באופן שממה נפשך הן מונחות לפחות רגע אחד במקומן המדויק לא יצא יד"ח, דלא חשיבי מונחות על ראשו. ולפי"ז כ"ש בנידו"ד. אבל ברור שאין משמעות לדבריי כל עוד לא אצליח להיזכר במקורם.

אני מבין שכונתך במברך על תפילין ומזיז במהירות את התפילין לימין ושמאל ומסירם,
המקור לזה יתכן מדברי הפוסקים לגבי עטיפת טלית שצריך לשהות כדי שיעור ד"א כשהוא מעוטף. [ויתכן לדחות]
והטעם בזה דל"ח הנחה ולבישה כ"כ זמן מועט.

[מאיר עיני חכמים]

בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' מ"ב דן במי שקודם שהניח התש"ר על ראשו כשידו אוחזת בתפילין מעל ראשו הפסיק בדיבור, אי אמרינן כיון דסופו לנוח כמונח דמי וקלוטה כמי שהונחה. ומסיק שרק בדבר שנמצא באויר אמרינן קלוטה כמי שהונחה, משא"כ התפילין הנמצאות בידו.
לפי זה הזורק תפילין על ראשו ואחר שנזרקו טרם פגעו בו הזיז את ראשו ונמצא שלא היו התפילין מונחות על ראשו כלל, יצא יד"ח?...

מומלץ לעי' בב"מ קב' בדין בקולט מן האויר, אם דמי לקלוטה כמי שהונח בקניינים כזרק ארנקי שם.