החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

עזרה הדדית בכל התחומים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#1 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' מאי 06, 2020 1:11 pm

אחת הדרמות שליוו את חיינו בתקופת ה'קורונה', הינה החתונות שהפכו מצומצמות, משפחתיות וחסכוניות.
הדבר יצר שיח ציבורי בנוגע להסדרי החתונות המקובלים בימינו, האם הם מוצדקים ונכונים או שמא חתונות ה'קורונה' חשפו שאפשר גם אחרת.
הנושא מסעיר את הציבור החרדי, ויש דעות לכאן ולכאן.

שאלון בו תוכל להשפיע

נשמח שתחווה את דעתך בנושא, ובכך תתרום להבנה מעמיקה יותר על המגמה הציבורית בנושא הטעון.
כמובן, השאלון אינו דורש הזדהות, וזמן המענה מוערך בכשלוש דקות.
תודה על שיתוף הפעולה!

השאלון נערך ע"י מומחים לכלכלה לבקשת "איגוד קופות הצדקה בא"י"

https://forms.gle/VoRw5R2jTaQfXq237[/font]

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#2 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' מאי 12, 2020 7:28 am

סקר חתונות 1.jpg
סקר חתונות 1.jpg (27.32 KiB) נצפה 2584 פעמים
בס"ד




חדשות טובות בזירת החתונות: התעניינות ציבורית חסרת תקדים בסוגיית 'חתונת המאה', בדבר המהפכה הציבורית הנרחבת בצורת קיום החתונות. ניכר כי הנושא מעורר אמוציות ודיון ציבורי נרחב, כאשר 5,897 אנשים בחרו להגיב לשאלון הנרחב שהופץ בציבור, והפגינו את רצונם להיות שותפים במהפכה.

כמו כן, עד כה זרמו למערכת 'חתונת המאה' קרוב לאלף תגובות, רובן משבחות ומחמיאות, אחרות מבקרות, ורבות מבקשות להסב את תשומת הלב לפרט כזה או אחר. הנקודות הרלוונטיות הובאו בפני עוסקי מלאכת גיבוש המתווה, וחלקן נכללו במתווה המתגבש סופית בימים אלה, לקראת הצגתו לציבור.

כמו כן, עד כה נותחו רוב תוצאות השאלון, ומהם עולים נתונים דרמטיים בדבר המגמה הציבורית בנושא הטעון. כך למשל, 83% מהציבור סבורים שכעת זוהי הזדמנות לעשות שינוי בהרגלי החתונות, וצריך לנצל את ההזדמנות.

יחד עם זאת, 60% סבורים שללא פעילות משמעותית בכיוון הנכון - הרי שהשינוי יהיה מועט ולא דרמטי, ומנגד למעלה מ- 80% מהנשאלים אומרים שאם זה יהיה "נורמלי" לעשות חתונות כאלו, הם ישמחו לערוך חתונות כאלו.

כלומר, רוב הציבור בעד השינוי, אולם סקפטי אם הוא אפשרי. באם הוא יהפוך לאפשרי ושגרתי, הרי שרוב הציבור ישמח לערוך את החתונות בצורה זו!

ניתוח הנתונים מעלה, כי למעשה רוב הציבור הם 'שבויים' של תפיסת עולם שגויה, מוסכמות חברתיות מיושנות וחשיבה שאינה לתועלת השמחה ובעלי השמחה, אלא לטובת האינטרסים הכלכליים של מפעילי השמחות. "הגיע הזמן לשים את האינטרס של השמחה בראש מעיינינו", כתב אחד המחותנים, "הרי זה מה שחשוב באמת!"

בימים הקרובים, יפורסמו הנתונים המלאים העולים מהסקר הנרחב, כמו גם מתווה 'חתונת המאה' שגובש בידי העסקנים ובברכת גדולי ישראל שליט"א. המשיכו לעקוב אחרי ההתפתחויות, בשורות טובות ומשמחות בקרוב!

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#3 שליחה על ידי כּוֹתָר » ה' מאי 14, 2020 12:56 am

בס"ד



יום שני, י"ג בשבט תשצ"ח, 10:43 בבוקר.

הזדמנתי לחזית אולמי 'ארמונות השמחה', בוחן את השמש החורפית המפציעה בין העננים, ואז ראיתי.

משאית ענק, סמיטריילר של ממש, עוצר בחניון האולם. פועלים זריזים במכנסי חאקי וכובעי מצחיה מזנקים אל תוככי המשאית, ויוצאים ממנה אוחזים בידיהם מנועים גדולים, פרופלורים עצומי היקף, שרוולי נחושת וכבלי ברזל. כל אלה מועמסים על מריצות מוכנות, ומשונעים פנימה, אל תוך האולם.

סקודה חבוטה הגיע גם היא, ומתוכה יצא צוות טכנאים, כולם עטורי מדים מגוהצים של חברת 'מיזוג שמח בע"מ'. תפסו הטכנאים מקום - זה בכה וזה בכה, תפסו הפועלים את העמדות על הסולמות והחבלים, והחלו בעבודת הרכבת המזגנים.

בשעה 14:27 בצהריים שוב הייתי שם, והגנבתי מבט אל האולם. צוות הטכנאים והפועלים גם יחד סקרו בסיפוק את מלאכת הקודש שביצעו: הרכבת מיזוג האוויר באולם. אה, אשריכם טכנאי המזגנים, ששמחת חתן וכלה חביבה עליכם, והקדשתם יום שלם להרכיב לכבודם מערכת מיזוג!

אה מה מה, בעיני הבלתי מקצועית, התקשיתי לראות את מערכת המיזוג הנכבדה. האולם היה חשוך, כמה נורות חירום בלבד דלקו בו. תמהתי, וכי אין החתונה נערכת בלילה? מי יאיר את השמחה באור נגוהות מבהיק?! מה, חתונות בימינו נערכות בחשיכה מוחלטת?!

את תמיהתי זו לא נשאתי עמי שעה ארוכה. עם צאת הסמיטריילר של 'מיזוג שמח בע"מ', הגיעה המשאית עליה מתנוסס הלוגו המסוגנן של חברת 'אור זרוע לחתן'. גם כאן, פועלים חרוצים עמלים על פריקת גופי תאורה הדורים, פלורוסנטים, מנורות לד, וגם מקום הנברשות לא נפקד. כל הציוד הוכנס לאולם אחר כבוד, ושוב - צוות מהנדסים ופועלים עמל על ההרכבה, עד שהאולם היה מואר כדבעי.

נו, הרהרתי, כעת הכל מוכן ומזומן לשמחת חתן וכלה, לבנות אחת מחורבות ירושלים, לזכות בחמישה קולות, וכולי וכולי. ואכן, עד מהרה הגיע המחותן, הוציא מחיקו חופן שטרות מעוטר בגומיה כחולה, והחל לשלשל את הכסף לידי מנהלי ההפקה של חברות התאורה והמיזוג.

כשהם עזבו, הערתי את תשומת לבו כי מהראוי היה שיתנצל בפניהם, שכן חברת המיזוג סיימה את מלאכתה מזמן, והמתינה לו שעה ארוכה. "וכי מה אעשה? הייתי צריך להוציא הלוואה מפייגנבוים, אבל שכני המיועד להיות ערב - נעדר אמש, אז רצתי אליו הבוקר.

ההלוואה הזו הספיקה רק למיזוג, אז ביקשתי מידיד הלוואה עבור התאורה. הלה נתן לי שיק אמריקאי, רצתי לקרויזר לפרוט. זה לא פשוט לארגן 22,000 ש"ח רק עבור המיזוג והתאורה!" - תירץ את עצמו, מתנשם ומתנשף.

"עשרים ושתיים אלף רק על מיזוג ותאורה? שמעתי נכון?" - שאלתי המום. "כן, זה באמת מחיר טוב. זה בגלל שהחתן שלי, אה, איזה עילוי שהוא, הביא לי את ה'דיל' של הת"ת עם 'מיזוג שמח בע"מ'. כן, אני יודע, לאחרים זה עולה יותר, אבל יש גם 'דילים'. מי שיש לו חתן שופרא שבשופרא - יכול להניח את ידו על כאלה..." - אמר לי באושר...

***

לא יכולתי לשאת את זה, והלכתי למנהל האולם. הלה ישב על כסא מנהלים הדור, חופן מקטרת בין אצבעותיו ומעלעל בחשבוניות. "תגיד לי", אמרתי לו בחוצפה שנזרקה בי, "מה עושים במקום הזה כל ערב? יש כאן כל ערב חתונה, או שלפעמים המקום משמש כבית לוויות, לפעמים כמפעל, לפעמים כמסעדה, ורק לפעמים כאולם חתונות?"

"מה זאת אומרת?" - המנהל נבוך מהשאלה, "כאן זה ארמונות השמחה. כאן עושים חתונות. רק חתונות. יפות. מושקעות. מפוארות. כמו שחתונה יהודית צריכה להיות!"

"אז למה", החצפתי פנים וחלקתי על מוסכמה חברתית ברורה, "למה צריך להרכיב מדי יום מערכת מיזוג ותאורה נפרדת? למה שלא תתקין מערכות מיזוג ותאורה קבועות באולם? הרי בכל יום יש כאן חתונה, כל יום צריך תאורה וצריך מיזוג. אז למה לא להרכיב מערכת קבועה, ולחסוך את המאמץ וההון המושקע בהרכבת מערכות מיזוג ותאורה מדי יום, לכל חתונה בנפרד?"

"אוי," הצטחק בעל האולם, "פעם זה היה ככה, לפני איזה עשור וחצי, בתחילת שנות התש"פ. אחר כך אנשים הבינו, שלא כל התזמורות יכולות לשמח באותה טמפרטורה, ולא כל המלצרים יכולים לעבוד תחת אותה תאורה.

הרי לכל קייטרינג, לכל תזמורת ולכל זו"צ, יש את הטעם שלהם: איזה טמפרטורה תהיה, כיצד יפוזר האוויר הקר, מה מינון הלחות הדרושה, והאם מקום הנברשות הוא מעל שולחן הכבוד או דווקא ממול - צמוד למחיצות.

לכן, היום, זה דור של 'אכשר דרא'. שמחת חתן וכלה - עושים כמו שצריך. כל זוג בא, ומתאים את המיזוג והתאורה לדרישות הקייטרינג והתזמורת. ככה החתונה תהיה מושלמת, כשמערכות המיזוג והתאורה מותאמות לטעמם האנין של כל השותפים בהפקה!"

***

נשמע מטורף? הזוי? מגוחך? מטומטם? אולי הכל ביחד?

זה בדיוק מה שקורה היום. עוד לא שמעתי על חתונה שלא היה בה מוזיקה הזקוקה להגברה, וגם לא על חתונה בה דילגו על כסא כלה. אז למה, רבונו של עולם, למה צריך להרכיב הגברה ולעצב כסא כלה כל יום מחדש? למה? למה?

מה, אתמול היתה כאן לוויה? מחר המקום הזה ישמש כמפעל? למה שהאולם - בדיוק כמו שהוא מספק (בינתיים...) מערכות מיזוג ותאורה קבועות, למה שהוא לא יספק מערכת הגברה קבועה, וכסא כלה קבוע? למה צריך להפשיט את עורם של המחותנים ולהכריח אותם להוציא עוד אלפי שקלים שאין להם, עבור שני סעיפים שממילא ניצבים בכל אולם בכל ערב? למה?!

אה, כי הזמר ההוא צריך דווקא את חברת ההגברה ההיא? כי מעצבת האירועים הנכבדה צריכה דווקא חרציות לבנות מימין ושושנים אדומות משמאל? זה מצדיק את כל הטירוף הזה?!

***

אז יש לנו שתי ברירות. או שנעשה אנחנו את השינוי, או שבעוד 15-20 שנים, כשהחתנים והכלות של ימינו יחתנו את ילדיהם - הם יצטרכו לממן גם הרכבת מיזוג ותאורה, ולא יוכלו לעמוד מול ילדיהם - החתנים והכלות שיסבירו התזמורת והקייטרינג לא יעבדו בהרמוניה מלאה אם לא תהיה תאורת לד סגולה מחופה בזיקוקי דינור עדינים בדרך המובילה לחופה, על חשבון ההורים הנאנקים.

אז חברים, מחותנים - כמו גם כלות וחתנים. או שנעשה את השינוי עכשיו, או שכולנו נשלם, הרבה יותר מהיום, על הפחד לעשות שינוי...

אז מה אתם אומרים, השינוי הזה אפשרי? הגיבו, שתפו אותנו ואת חבריכם!


מוגש כחומר למחשבה ע"י "איגוד קופות הצדקה בארה"ק"

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#4 שליחה על ידי אורח » ו' מאי 15, 2020 6:11 am

[quote="דוד ריזל" post_id=5514 user_id=89]

השאלון נערך ע"י מומחים לכלכלה לבקשת "איגוד קופות הצדקה בא"י"

[/quote]

"מומחים לכלכלה"?! זה לא נראה לי מסתדר אם אמונה, אצלנו כתוב: "לא לחכמים לחם"...

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#5 שליחה על ידי סערצע » ו' מאי 15, 2020 6:46 am

כשם שבעניני רפואה שואלים ברופאים, מצד חובת ההשתדלות [אף שנאמר 'אני ה' רופאך'. ולא נהיגי עלמא כד' הרמב"ן ז"ל],
כך ממש הם הדברים בעניני כלכלה. מאי אולמי' האי מהאי?!

אגב, רז"ל דרשוהו גבי לימוד התוה"ק. אף לפ"ד רבותינו פשטני המקרא, עיקר ענינו על החכם המחוכם בשא"ד (וכגון שלמה המלך ע"ה).

איש שחושב מעבר
הודעות: 4
הצטרף: ה' מאי 14, 2020 6:31 pm

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#6 שליחה על ידי איש שחושב מעבר » ש' מאי 16, 2020 10:49 pm

השאילון צודק.

אבל לא אהבתי את ההפחדה לדעתי זה בסך הכל מראה שהשאילון לא אובייקטיבי בגרוש!

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#7 שליחה על ידי סערצע » ש' מאי 16, 2020 11:12 pm

כדי לשנות את 'דעת הקהל', אחת הטקטיקות היעילות היא ההפחדה וההגזמה.
באם עי"ז ירווח לרבבות הורים (ללא גוזמא!) ויפרקו מעל צוארם את עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם - מה טוב.

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#8 שליחה על ידי שניאור » א' מאי 17, 2020 7:15 pm

הלוואי וכל זה ישנה משהו לטובה, כי בינתיים מאז שאני התחתנתי עד שא"מ שליט"א סייים לחתן את כל הילדים שלו המצב הולך ומידרדר משנה לשנה, וההבדל בין החתונה שלי לחתונה האחרונה של אבא שלי [הבדל של 10 שנים] היה קרוב ל-10000 ש"ח [לשני הצדדים יחד], וא"מ שליט"א נקרא בן אדם מחושב וחסכני מאוד!!!

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#9 שליחה על ידי אורח » ב' מאי 18, 2020 2:58 pm

[quote=סערצע post_id=5630 user_id=164]
כשם שבעניני רפואה שואלים ברופאים, מצד חובת ההשתדלות [size=85][אף שנאמר 'אני [b]ה'[/b] רופאך'. ולא נהיגי עלמא כד' הרמב"ן ז"ל][/size],
כך ממש הם הדברים בעניני כלכלה. מאי אולמי' האי מהאי?!
[/quote]

על רפואה כתוב בפרוש "שניתנה רשות לרופא לרפואת" ולהבדיל על פרנסה כתוב שזה לא מועיל.

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#10 שליחה על ידי סערצע » ב' מאי 18, 2020 7:06 pm

היכן כתוב?
בפסוק הנ"ל - בודאי שלא.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#11 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' מאי 20, 2020 11:54 pm

כרגיל, הרבי מקרלין שליט"א הוא נחשון לכל דבר שבקדושה.

הוועדה לסיוע בצמצום הוצאות שמחות לחסידי קרלין סטולין בארץ ישבה על המדוכה מאז פרצה לעולמנו מגפת הקורונה והחליטה לכונן שורה של תקנות לאלפי החסידים בארץ שיוזילו משמעותית את הוצאות החתונה.

רצונו של הרבי מקרלין ששמחות החתונות ישנו מעתה את אופיים בצורה דרסטית, בעיקר משום העלויות הגבוהות שנכרכות בהן כיום. מהיום שמחת חתונה בקהילתנו לא תהיה אירוע המוני, ואף המשפחה המורחבת תצמצם את השתתפותה, והיא תיערך במימדים צנועים (כפי שהיה לפני עשרות רבות של שנים). בנוסף הביע הרבי את רצונו שבשמחת נישואין שמנגנים בה כלי זמר, תהיה התזמורת בצורה עדינה עם כלי נגינה בלבד ללא בעלי מנגנים וכן שהשמחות יסתיימו בשעה מוקדמת.

להלן התקנות של החסידות שמתייחסים החל מקידוש ועד השבע ברכות האחרון, בתקנון יש התייחסות למצוה טאנץ שהוא כולו ענינים נשגבים, ולכן יש לקיימו בהתעוררות של שמחה, אך בזריזות ובצורה ראויה, ולא להעביר ולא למשוך את זמן המצוה טאנץ מעבר לנדרש, כך נכתב.

כחלק מהמגמה, הוחלט בחסידות לקיים ככל האפשר את שאר השמחות מלבד חתונות בבית הפרטי. ההמלצה היא שכאשר המקום בבית ממש צר מהכיל, לנסות ולהשתדל מאד לבקש משכן הסמוך לערוך גם בביתו, ולערוך את עזרת הגברים בבית אחד ואת עזרת הנשים בבית שני, או אצל ידיד או קרוב שביתו רחב ידים.

קידושא רבא

כפי שנתקן מכבר, הכיבוד לקידוש גם בעזרת נשים יוכן ע"י גבאי ביהכ"נ כדלהלן: אצל הגברים יוגש טורט וקוגל איטריות ומשקאות קלים. לנשים יערך בעזרת נשים בלבד, ובמידת הצורך באולם שבבנין ביהכ"נ, והכיבוד יכלול שני סוגי עוגות, קוגל איטריות או קוגל תפו"א ומשקאות קלים. בעל השמחה ישתתף בעלויות הכיבוד. אין להכין או להביא כיבוד באופן פרטי.

בר מצוה

במקום אירוע ה'קבלת קהל' באולם, יחגגו מעתה את שמחת הבר מצוה בבית הכנסת בקידושא רבא בשבת שלאחר יום הבר מצוה, כשחתן הבר מצוה יושב בראש, עם שירת 'קשר תפילין' לאחר 'אסדר לסעודתא', הכיבוד יוכן כפי התקנות שנתקנו לעריכת קידושא רבא, הן אצל הגברים והן בעזרת הנשים. אין להביא משפחה מחוץ לעיר לשבת מלבד הסבים.

לחילופין במקום לערוך 'קידושא רבא' בשבת, ניתנת האפשרות (למשל למי שחפץ שמשפחתו המורחבת או אורחים שאינם ממתפללי בית מדרשו יוכלו להשתתף באירוע), לערוך אירוע 'קבלת קהל' עם התפריט של 'קידושא רבא' בליל הבר מצוה לאחר מעריב, כל אחד בבית הכנסת בו הוא מתפלל. הכיבוד יוזמן ע"י הגבאים וכפי התקנות הנ"ל שנתקנו לקידושא רבא (ולמי שחפץ בכך גם בעזרת הנשים). בעל השמחה ישלם עבור כל ההוצאות. אפשרות נוספת, במקום האירוע בביהכ"נ בליל הבר מצוה, ניתן לערוך את אותו אירוע עם אותו כיבוד בבית הפרטי.

אירוסין עד החתונה

שכר שדכנות: שכר שדכנות לא יעלה על ארבעת אלפים ש"ח לכל צד.

מסיבת אירוסין: תערך שמחת 'ווארט' בבית (או בבית אחד מהמשפחה), ויוזמנו בני המשפחה הקרובה וידידים קרובים מאד. המוזמנים יכובדו בכיבוד קל ללא הזמנת קייטרינג, ובתפריט דומה לקידושא רבא. אלו שסגרו מאוחר בלילה או באמצע היום יכולים לערוך את אירוע ה'ווארט' באותה מתכונת בימים שלאחר מכן בבית פרטי.

הזמנות: מומלץ להימנע מהדפסת הזמנות שהיא טירחה והוצאה מיותרת, ולהסתפק בהזמנה בבתי הכנסת, בהודעות, במייל, ובקוים טלפוניים.

שבת אויפרוף

סעודות שבת: את הסעודות יערכו בבית המחותן. (וכשאין אפשרות טכנית בבית או שהדבר קשה מאד, ניתן לשכור אולם קטן וזול). כשהורי הכלה גרים מחוץ לעיר, וברצונם להשתתף בשמחת האויפרוף, ניתן להזמינם עם בני ביתם (ללא צאצאיהם הנשואים). במקום הצורך ניתן להוסיף מספר אורחים מצד משפחת החתן, אך להשתדל שעל ידי הזמנתם לא יצטרכו להעביר את הסעודות לאולם. עליה לתורה: אחר עלות החתן לתורה יזרקו מעזרת הנשים אגוזים- שקדים בשקיות, וסוכריות בלבד שיוזמנו ע"י הגבאים.

חתונה

שמחת החתונה: תערך באולם או במקום ששכירת המקום לא תעלה יותר משלשת אלפים ₪, ושהמחותנים לא יחוייבו בהזמנת מינימום של מנות לסעודה או בהזמנת מנות בר דוקא אצל קייטרינג מטעם האולם – שמחיריו הם הרבה מעבר למחירי עלות. (פתרונות לקיום תקנה זו יפורסמו בנפרד).

סעודת המצוה: בסעודה ישתתפו החתן והכלה, המחותנים, הסבים והסבתות, אחי ואחיות החתן והכלה עם כל צאצאיהם, אחי ואחיות המחותנים עם בני ביתם (ללא צאצאיהם הנשואים), וכן מספר מצומצם של ידידים קרובים.

מנות בר לכיבוד קל: יוגבל לכיבוד הכי פשוט ומשקאות קלים, וכפי שיראו לנכון ארגוני החסד הקהילתיים המכינים את הבר, כאפשרות הכי זולה וכדאית למחותנים.

תזמורת: יוזמן תקליטן או אורגן לנגן בחתונה. ניתן להוסיף לאורגן: או בעל מנגן או כלי זמר נוסף. לא מעבר לכך.

מצוה טאנץ: יש לערוך את המצוה טאנץ בזריזות ולא למשוך הזמן מעבר לנדרש. יש להימנע מלקחת גראמער, ואם מכריזים בהזמנה לרקוד לפני הכלה, להשתדל להכריז בצורה פשוטה. במצוה טאנץ ירקדו לפני הכלה, המחותנים, הסבים והחתן בלבד, ויש להמנע מלכבד אחי וגיסי החתן והכלה או אחי וגיסי המחותנים וכן אורחים וכדו'. כשיש אורח או קרוב משפחה – רב ונשוא פנים אפשר גם לכבדו. כשאב המשפחה נעדר ל"ע מהשמחה ניתן לכבד את בניו על מקומו.

שבע ברכות

מאוד מומלץ להשתדל לערוך את שמחות השבע ברכות בבית פרטי (או במקום הניתן לשימוש עבור תשלום הוצאות בלבד) ובצורה מצומצמת ולחסוך ככל שניתן בהוצאות מיותרות.

שבת שבע ברכות

סעודות שבת: את הסעודות יערכו בבית המחותן. (וכשאין אפשרות טכנית בבית או כשהדבר קשה מאד, ניתן לשכור אולם קטן וזול). ניתן להזמין את הורי החתן עם בני ביתם (ללא צאצאיהם הנשואים). במקום הצורך אפשר להזמין 3-2 מחברי החתן לסעודה. וניתן להוסיף מספר אורחים מצד משפחת הכלה, אך להשתדל שעל ידי הזמנתם לא יצטרכו להעביר את הסעודות לאולם.

מי שנשתדך עם אחד שלא מאנ"ש: יבקש וישתדל לערוך יחד עם המחותן את כל השמחה לפי התקנות, ואם המחותן אינו חפץ בכך, ישתדל בכל זאת ככל האפשר ברוח טובה להיצמד לתקנות בחלקו שלו, כגון מתנות, שבת אויפרוף בצד החתן או שבת שבע ברכות בצד הכלה, שבע ברכות שנערכים מצד המחותן מאנ"ש וכן הלאה.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#12 שליחה על ידי כּוֹתָר » ו' מאי 22, 2020 2:11 am

בסלונים מתארגנים לקבוע תקנות
בסלונים מתארגנים לקבוע תקנות.PNG
בסלונים מתארגנים לקבוע תקנות.PNG (51.87 KiB) נצפה 2492 פעמים

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#13 שליחה על ידי שניאור » א' מאי 24, 2020 1:25 pm

כפי שעינינו רואות ישנה עבודה קשה ומפרכת בפני העסקנים והלוואי ודרכיהם יצליחו, אכי"ר.
נ.ב. חלק מהתקנות שמונו כאן כבר מתבצעות בפועל ע"י כו"כ קהילות, אלא שכשהם לא באים במכלול של דברים זה לא יעיל, כי אח"כ מוציאים את הכסף במקומות אחרים, וד"ל.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#14 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' יוני 03, 2020 3:13 pm

הבה נדבר מילה על המוסד היקר לנו מכל: החברים!


בס"ד


זהו אחד המוסדות המפותחים והבעייתיים גם יחד. מצד אחד, כולנו רוצים חברים, והרבה. כולנו גם רוצים להוכיח שיש לנו הרבה כאלה. מצד שני, אין לנו הרבה כאלה (חברי אמת!), ויש גם כמה מעגלים של חברים.

חברים מבית הכנסת, חברים משנות הנעורים, חברים שהתעסקנו עימם בעבר אבל נושא הקשר בינינו מוצה - והם נותרו בגדר 'חברים', חברים מהשכונה, בקיצור, חברים...

***

כל ימות השנה, ישנם מעגלי חברים שאין לנו כל קשר איתם. אנחנו אומרים להם שלום ברחוב, אולי אפילו מפטפטים איתם בפגישה אקראית. אבל לא נעלה על דעתנו להתקשר אליהם סתם, אפילו לא נזמין אותם ל'שלום זכר' שנערוך...

אבל כל זה נגמר ואיננו מול החתונה. בחתונות - יש גיוס חובה. כולם כולל כולם מקבלים הזמנות, ואז - רבים מהם גם מתייצבים. מין 'גזירת הגיוס' שכזו.

עכשיו, תראו כמה זה הזוי: במעגלי החברים הרחוקים, הם לא באמת רוצים לבוא. יותר מזה, כמה משרתת פגישה חטופה למזל טוב של 8 שניות את ערך המשכיות החברות?

אבל הכי חמור: המחר שאנו משלמים על האירוח שלהם - הוא נוראי. הוא לוקח את המיקוד שלנו מהחברים הקרובים באמת, ומפזר אותו על פני מעגלים שונים. כך שבמקום להיות ממוקדים בקרובים אלינו ביותר - אנחנו מפזרים את תשומת הלב שלנו על חברים שאין לנו הרבה איתם...

***

נמשיך: יש מעגלי חברים שהם 'רשמיים'. חברים לבית הכנסת למשל. אנחנו חברים בבית כנסת שיש בו 70-100 מתפללים. יש כמה (בני גילנו, היושבים איתנו בספסל, נמצאים איתנו בשיעור) שיש לנו קשר טוב איתם. השאר הם סתם 'חברים בבית הכנסת'.

נמשיך לעוד מעגל: חברים לעבודה. גם כאן, יש את המורה בכיתה המקבילה, המזכירה הצמודה, הממונה עליי או מי שאני ממונה עליו או עליה. ויש את השאר, אלה שאנו פוגשים בחדר הקפה למפגשים אקראיים, והם שותפים בקבוצות המייל בעבודה.

ועוד ועוד: מהשכונה, מהילדות, מהעבר הקרוב והרחוק. הבה נשים את הדברים על השולחן: אנו שורפים את הדקות הכי יקרות לנו בחתונות ילדינו, עבור אנשים שלא רצו לבוא, וגם אין לנו צורך אמיתי בהם.

***

להלן הצעה, קחו אותה או בטלו אותה בהינף יד:

לחדר הקפה בעבודה, כמו לבית הכנסת השכונתי, אנו נביא קופסת רוגלך של קילו וחצי ושתי בקבוקי שתיה. מי שרוצה לומר לנו מזל טוב - יוכל לומר לנו מזל טוב תוך כדי תנועה, במשך היום. הם יברכו על כך, וגם אנחנו.

אחר כך, אלה הקרובים אלינו, יוזמנו לריקודים, לשתי דקות של 'מזל טוב' אמיתי. ולסעודה, אליה יוזמנו רק הקרובים באמת, שלכל אחד מאיתנו יש רק 3-5 כאלה...

(מרשימת התפוצה של חתונות ה-100)

חוטרא
הודעות: 73
הצטרף: ה' יולי 18, 2019 3:15 pm

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#15 שליחה על ידי חוטרא » א' יוני 07, 2020 1:14 am

אגב, שמעתי ממישהו שעשה חתונה של 50-50, כי המחיר ששילם על זה היה יותר מאשר חתונת 400 אורחים בימים כתיקונם!

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#16 שליחה על ידי סערצע » א' יוני 07, 2020 2:44 am

בפשטות, מפני שלא השתדל לחסוך, ואדרבא. וד"ל.

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#17 שליחה על ידי אורח » ג' יוני 09, 2020 12:01 pm

לדעתי הענייה, החתונות המפוארות הם רק סימפטום של כל ההנהגה, לא יעלה על הדעת שכל העיתון יהיה מפוצץ בפרסומות על ביגוד יקר, ועלייה מתמדת באיכות החיים (עפ"ל), ובעקבות הפרסומות בא התאבון עד שכמעט ואין בית בישראל שנראה היום דומה לבתים שהיו נראים לפני עשרים ושלושים שנה.

ואחרי כל זה ידרשו בחתונות ששם באמת צריך לשמוח ובזה חייבים לצמצם..

התשובה היא פשוטה כי זה מתנקז בזמן מצומצם מאוד וגם מכפיל את עצמו על הילדים.

מסקנא:
לא ניתן להתנהג בכל ימות השנה כבני דור 2020

ובשמחות של מצוה להתנהג כבני דור 1800

אכן ניתן לכפות דברים באופן זמני אבל זה תמיד יחזור באיזה שהוא שלב.
את כל התקנות צריך להרחיב לכל תחומי החיים ורק אחרי שיצליחו ליצור שינוי אמיתי שם, אז יש סיכוי לתקנות לפעול את פעולתם

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#18 שליחה על ידי אורח » ג' יוני 09, 2020 12:32 pm

לדוגמא קטנה על קצה המזלג להמחשת ההודעה דלעיל:

בבקשה קחו דף ועט ותענו לעצמם על השאלות הבאות:

כמה עלה ארון הספרים בסלונכם?

כמה עלה הריצוף שהם שידרגו לבית?

כמה עלו השולחן והכסאות לסלון?

וכהנה וכהנה כפי יד המציאות הטובה עליכם (יוסיף ד' עליכם שפע טובה וברכה, באמת)


האם ההוצאות האלו היו הכרחיות???

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 99
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#19 שליחה על ידי הצב''י » ד' יוני 10, 2020 9:40 am

הנקודה המרכזית של ההבדל: ארון הספרים, הריצוף, השולחן והכסאות וכו' - שהם דברים העומדים ומתקיימים לשנים רבות. ואילו ליל החתונה - עולה עשרות אלפי שקלים המתאדים כלא היו עבור שעות בודדות של שמחה, כי גז חיש ונעופה.


ואסביר. אין חולק שהציבור בכללותו למוד ב'בזבוזים' שלא שערום אבותינו. אין ספק, שמחירי הריהוט ורמת השיפוץ שאנשים מן השורה מפרגנים לעצמם בימינו, גבוהים בהרבה מצורת החיים של אבות-אבותינו. ברם, עדיין אין זה 'מופרך' לגמרי, כיון שאדם שרוכש ארון ספרים ב-30,000 ש"ח [דומני שקשה לעבור את הסכום הזה עבור הרהיט הזה], נהנה ממנו 30 שנה. ובסופו של דבר ניתן לומר שהוא שילם 3-4 ש"ח ליום בכדי ליהנות מארון הספרים המפואר. וע"ז הדרך בשאר הדוגמאות שהזכרת, שהם דברים העומדים לזמן ארוך.

לעומת זאת, ההזדמנות היחידה בה אנשים מבזבזים עשרות אלפי שקלים עבור כמה שעות בודדות, היא בשמחות הנישואין. לפי חישוב מהיר עולה כי אדם עובד 3-4 שעות בשכר מינימום עבור כל דקה [!] בחתונת ילדיו. זו הזיה.


בעיני, הנכון הוא לקבוע עם המחותנים שאת כל הכסף שהם חוסכים בליל החתונה יוסיפו לרכישת הדירה עבור בני הזוג. זה לכאורה סכום פעוט, אך לפי המציאות מדובר בחסכון של 200-300 ש"ח לחודש למשך עשרות שנים, במשכנתא שישלמו בני הזוג. ובדגש, שמחותן שאין לו - לא יחוייב בכך!!

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#20 שליחה על ידי אורח » ד' יוני 10, 2020 10:47 am

בהחלט הסברת נכון את ה'הרגשה' שבדבר, שכאן זה לאורך זמן וכאן זה מתאדה, אבל זה עדיין לא מצדיק את חוסר היחס.

ההוצאה הזאת היא לזמן קצר בגלל שהיא באמת חשובה, והזמן הקצר הזה הוא באמת מרכיב מרכזי ביותר בכל חיינו, אוי למי שיזלזל בחשיבות הזמן הזה.
ובאמת חשוב לכל אחד שישמחו איתו, ויברכו אותו ביומו הגדול.
כך שלהתייחס לדבר הזה כאל הוצאה מיותרת - בו בזמן שמוציאים סכומים מטורפים (רמז קל, פתח דפי זהב בתחום סלוני פאות ותברר מחירים), על דברים שהם פחות מ'חשובים'- זה לא מתקבל על הדעת היחס הזה.
'

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 99
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#21 שליחה על ידי הצב''י » ד' יוני 10, 2020 12:23 pm

לא הבנתי מתי נולד הקשר בין שמחה גדולה לבין הוצאה גדולה.

אתה משוכנע בזה שהחתונות של ילדי הנגיד ר' שלמה יהודה רכניץ, שעלו 5 מיליון דולר, היו יותר שמחות מהחתונה שלך שעלתה 50-60 אלף ש"ח?

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#22 שליחה על ידי אורח » ד' יוני 10, 2020 1:32 pm

כמו תמיד הדרך לשכנע עוברת דרך מקרים קיצוניים.

לא דיברתי על חתונות שהופכות למופעי ראווה, אבל כן דיברתי על רצון לצמצם את מס' המכרים שיוכלו להשתתף באירוע וכו'

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 99
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#23 שליחה על ידי הצב''י » ד' יוני 10, 2020 2:49 pm

אסביר את הודעתי הקודמת:

שמחת חתן וכלה היא רגש פנימי. הבעיה היא, שכאשר חתן וכלה מתחתנים בחתונה עלובה, רגש השמחה הפנימי נפגע מהרגש של ה'עלבון' שחתונתם אינה שגרתית.

היות שאין הגיון בעולם להוציא 50-60 אלף ש"ח רק על ליל החתונה, המטרה צריכה להיות קיצוץ משמעותי מאוד בהוצאות [וכפי שמציעים בכמה קהילות חבילת ליל חתונה ב-15-20 אלף ש"ח], שיחדור לכל שכבות הציבור. ברגע שזה יקרה, אף אחד לא יצטרך יותר מזה.

כמה אנשים אתה מכיר שישמחו להמשיך לבזבז 50-60 אלף ש"ח מכסף שאין להם, כשאין מחויבות חברתית לכך?

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 99
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#24 שליחה על ידי הצב''י » ד' יוני 10, 2020 2:50 pm

אורח כתב: כמו תמיד הדרך לשכנע עוברת דרך מקרים קיצוניים.

לא דיברתי על חתונות שהופכות למופעי ראווה, אבל כן דיברתי על רצון לצמצם את מס' המכרים שיוכלו להשתתף באירוע וכו'
תאמין לי שכל מחותן יגיד לך בגילוי לב, שהוא לא באמת מבין למה הוא מבזבז 20 ש"ח [מנת בר וכו'] כדי להאכיל איזה שכן שגר 3 בנינים לידו וקיבל הזמנה בשם הנימוס... וכאלו יש עשרות בכל חתונה.

צמצום דרסטי מידי במספר המכרים - אכן לא מקובל על רבים מאוד, ולא מביא חסכון משמעותי יותר מאשר צמצום סביר לצד חסכון בחלקים אחרים.

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#25 שליחה על ידי אורח » ה' יוני 11, 2020 3:31 pm

שלום לכולם

הוצאות חתונה הם הוצאות שמוציאים ההורים בשביל שמחת החתן והכלה והמטרה היא רק שמחת החתן והכלה ואין ענין בהלכה לשמח את ההורים ממילא הדיון כמה חשוב למחותנים, האורחים האוכל והתזמורת לא רלוונטי.
אמנם ודאי שבחור לא יכול להכריח את הוריו אבל אם זה השמחה של החתן והכלה ודאי שא"א להתיחס לזה כהוצאה מיותרת, וודאי שלא ככניעה מיותרת ללחץ חברתי.
זאת ועוד כולנו מאמינים בני מאמינים ויודעים שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה לר"ה אלא שיש חובת השתדלות ואיסור לבזבז כסף על דבר שלא נצרך וע"פ ההלכה הקובע מה מותר לבזבז ומה אסור הוא מנהג המדינה וא"כ במצב העכשוי קצוב לכולנו שנקבל כסףך בנישואי ילדינו כפי המנהג העכשוי ורק אם נשתנה המנהג אז יהי' אסור לעשות חתונות כפי שאנו עושים כיום ודו"ק

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#26 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' יוני 30, 2020 3:52 pm

אורח כתב: שלום לכולם

הוצאות חתונה הם הוצאות שמוציאים ההורים בשביל שמחת החתן והכלה והמטרה היא רק שמחת החתן והכלה ואין ענין בהלכה לשמח את ההורים ממילא הדיון כמה חשוב למחותנים, האורחים האוכל והתזמורת לא רלוונטי.
אמנם ודאי שבחור לא יכול להכריח את הוריו אבל אם זה השמחה של החתן והכלה ודאי שא"א להתיחס לזה כהוצאה מיותרת, וודאי שלא ככניעה מיותרת ללחץ חברתי.
זאת ועוד כולנו מאמינים בני מאמינים ויודעים שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה לר"ה אלא שיש חובת השתדלות ואיסור לבזבז כסף על דבר שלא נצרך וע"פ ההלכה הקובע מה מותר לבזבז ומה אסור הוא מנהג המדינה וא"כ במצב העכשוי קצוב לכולנו שנקבל כסףך בנישואי ילדינו כפי המנהג העכשוי ורק אם נשתנה המנהג אז יהי' אסור לעשות חתונות כפי שאנו עושים כיום ודו"ק
יש איסור לקחת הלוואה אם אינו יודע מהיכן יפרע.

אורח

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#27 שליחה על ידי אורח » ד' יולי 01, 2020 2:06 pm

ובכן, עדיף שיעשו 'תקנה' שלא לקחת הלוואות אם אין מהיכן לשלם, שדבר זה כולל את כל תחומי החיים ולא מסתכם באירוע אחד

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: החתונות הצנועות - כשחוזרים לשיגרה

#28 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' אוגוסט 02, 2020 12:41 pm

https://www.prog.co.il/threads/%D7%90%D ... st-7990373
כאן יש חומר מעניין בנושא

שלח תגובה