סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

עזרה הדדית בכל התחומים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
אורח

סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#1 שליחה על ידי אורח » ו' מרץ 20, 2020 12:44 am

לינק לאתר שמציג את סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל
https://www.worldometers.info/coronavirus/

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#2 שליחה על ידי כּוֹתָר » ש' מרץ 21, 2020 10:26 pm

מהפעקלע של נתן https://mailchi.mp/daa6b5aa96fe/umbhasr93x?e=0398a31d0a
בתוך כל המלל, קשה למצוא נתוני אמת של המתים בחתך לפי גיל.
הנה לכם המספרים אותם פרסם משרד הבריאות האיטלקי, התפלגות המתים ממחלת קורונה לפי גיל.
רק 1% מהמתים היו בגילאי 50-59,
10% בגילאי 60-69,
31% בגילאי 70-79,
44% בגילאי 80-89
ו-14% מעל גיל 90.

מסקנה?
אם אתם אוהבים את אבא ואמא שלכם, משוגעים על סבא וסבתא שלכם - תתרחקו מהם. הרבה ומהר.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#3 שליחה על ידי כּוֹתָר » ש' מרץ 21, 2020 10:33 pm

אורח כתב: לינק לאתר שמציג את סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל
https://www.worldometers.info/coronavirus/
תודה רבה, רואים שישראל היא בין היחידות שיש מת אחד, ועוד נס שרואים את ההשגחה המיוחדת על עם ישראל.
בישראל זה 1 מתוך 883.
במדינות האחרות שיש 1 זה מתוך 200 -300.
ה' ישמור על כל עם ישראל.


אורח

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#5 שליחה על ידי אורח » ד' מרץ 25, 2020 5:13 am

רבותיי!
מדוע משרד הבריאות לא מראה גרף בצורה ברורה, על כמות הנדבקים, סטטיסטיקה ביחס לאתמול (כמה חולים חדשים חלו היום ביחס לאתמול, פי כמה) זה הנתון הכי מעניין!

למשל בבדיקה פשוטה שערכתי, גיליתי ששילשום (22 מרץ) התגלו מ8 בבוקר ועד 9 בערב 126 חולים
ואתמול (23 מרץ) התגלו מ8 בבוקר ועד 9 בערב 204 חולים שזה אומר עליה של פי 1.6 ליום. (204:126)
אבל היום (24 במרץ) התגלו מ8 בבוקר ועד 9 בערב 274 חולים שזה אומר עליה רק של פי 1.35 (474:204)

אמנם אי אפשר לחזות ירידות על סמך נתונים של יום אחד, אבל אם זה נכון ויש מגמת ירידה כזו ואל תשכחו שכעת מתחילים לראות את התוצאות של ההשתדלויות הרציניות של אחרי פורים. יוצא שיש ירידה של 1.2 ליום בהכפלה של הנדבקים.

ואם הצדק איתי, נראה מחר (25) הגדלה של פי 1.1 מהנדבקים.
וממחרתיים (26) נראה ירידה בכמות הנדבקים פי 0.9
ולמחרת 0.7
ואחר כך, גם אם תתיצב מגמת הירידה ותשאר על 0.7 נדבקים ליום הרי שתוך 17 ימים יפסיקו בס"ד להידבק בארץ כלל.
אבל זה בתנאי שבהמלכם אנשים לא יתרשלו ויתמידו בבידוד היטב.
אם המספר יתקע בקצב של פי 0.9 זה יקח חודשיים עד למיגורה.

ועוד שני נתונים מעודדים להנ"ל:
*לא קיזזתי את ההגדלה של מספר הבדיקות שבודאי מעלה את מספר המתגלים.
*לא קיזזתי את הבאים מחו"ל.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#6 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' מרץ 25, 2020 1:26 pm

ב"ה על הירידה, ה' יעזור שבזכות כל התפילות של היום נזכה לראות ניסים גדולים במיגור המחלה.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#7 שליחה על ידי כּוֹתָר » ו' אפריל 03, 2020 1:41 am

נתונים שאני חישבתי עכשיו.
זה נתון עדכני לעכשיו מכל העולם:

1,011,064
נוף לפי מדינה
מקרי מוות:
52,885
התאושש:
212,015
מקרים פעילים
746,164

לפי חישוב חילוק פשוט, 1 מתוך 19 חולים בעולם מת, 1 מ 4.76 חולים התאושש והבריא.
בסין שסגרו את האיזור היטב ויש נסיגה כמעט לגמרי, כך שאפשר לקבל על אינדקציה על כמות המתים מקורונה ביחס לכלל האוכלוסיה,
יש כרגע 3,318 מתים מתוך חבל ארץ שבו נדבקו שבאוכלוסיה שם יש 70 מליון,
זה אומר שיחס התמותה כשנזהרים הרמטית ממגע הוא מת אחד מ 21,097 אנשים.
(אין לי מידע כמה מתו באותו איזור, וכמה משאר חלקי סין, באתר של הנתונים כתוב בשם כולל "חרסינה".

לעולם אודך
הודעות: 2
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 1:31 pm

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#8 שליחה על ידי לעולם אודך » ב' אפריל 06, 2020 2:23 pm

בס"ד
מתנת הקרונה
כל כך הרבה מדברים על מגפת קרונה, המגפה המשתוללת בכל העולם. צריך לדעת שאם רק קצת נפתח את העיניים ונתבונן נראה שבארץ ישראל, אין בכלל מגפת קרונה אלא מתנת קרונה, כן ממש כך, מאז שהגיע הקרונה לארץ ישראל, מתים הרבה הרבה פחות יהודים – כן ממש כך!

מספר הרב ברוך רוזנבלום שליט"א מצורף הקלטה, סיפר לי אחד ממנהלי החברא קדישא בירושלים, בכל יום בממוצע יש כארבעים לוויות בירושלים מכל העדות יחדיו, והנה עכשיו שיש את הקרונה, יש רק עשרה לוויות בכל יום, רבע מהרגיל, בכל יום מתים רק בירושלים פחות שלושים יהודים.
המעניין הוא שבאותו יום סיפר לי יהודי שגם במחוז חיפה ירד מספר הלוויות מאז תחילת הקרונה בערך כשלושים אחוז פחות, כך ממש אנשים לא מתים.
התקשרתי למנהל החברא קדישא בעירי לברר את העניין, עוד לא התחלתי לדבר והוא ישר אומר לי - כן גם אני שמתי לב לתופעה הזו, לא בכאלה ממדים עצומים, אבל ממש יש ההאטה.
והוא הוסיף וסיפר שאמש (יום א' י"א ניסן) בפורום של מנהלי החברא קדישא, כולם שאלו זה את זה – שמתם לב לתופעה שבזמן האחרון אנשים פשוט לא מתים!!!
גם אנשים לא חולים בתקופה הזאת, סיפר גיסי שעובד במוקד 101 לא של הקרונה, אלא של הדברים האחרים, שהוא פשוט יושב משועמם רוב היום, אין קריאות במוקד – שקט הטלפון פשוט לא מצלצל.
כמובן שכל זה רק בארץ ישראל, במקום, שכלשון הרב פנקוס זצ"ל שם הקב"ה שופך את אהבתו על עם ישראל, בחו"ל המצב בדיוק הפוך, שם מתקיים בהם ואנכי הסתר אסתיר פני, החברא קדישא לא משתלטים על העומס העצום של הלוויות, והם מבקשים מכל אלה שיש להם רכב גדול, שיבואו לעזור בפינוי המתים הרבים ל"ע (ובאמת הגיע הזמן שבני חו"ל יבינו שהשכינה כבר מזמן עלתה לארץ, והם נשארים שם ללא השגחת ה' מופקרים למקרים, והמעכב הגדול לגאולתנו הם בני חו"ל שלא עולים).

ובאמת סיפרו לי שכמה נגידים מארה"ב החליטו להקדים תרופה למכה, ועלו ובאו לארץ ישראל בידיעה שרק כאן הוא המקום הבטוח, וכסף וזהב בארה"ב לא יצילו אותם – רק ארץ ישראל היא ההצלה היחידה – בצלו חמדתי וישבתי!


בברכה יהודה טאוב – yudataub@gmail.com נשמח לקבל רעיונות והארות על עוד מתנות קרונה.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#9 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 07, 2020 4:46 pm

ההודעה הקודמת הרבה יותר מעודדת, אבל חשוב לשמוע גם את הרופאים שמתנגדים לממסד והצנזורה משתיקה אותם.

דעת הרופאים שנותנים פרופורציות למימדי המגיפה והצנזורה הישראלית משתיקה אותם בכוח.

קורונה
דף מידע לציבור


___________________________________________________________________________________________________ _
האם הקורונה היא נגיף חדש מסוכן ומדבק כמו שסיפרו לכם?
תשובה : לא.
ואם היא לא חדשה והיא כך כך מדבקת ולא ניתנת לעצירה איך ייתכן שב 2013 כבר גבתה 27
קורבנות הרי ידוע מהתקשורת ומהמדע שמאחורי כל קורבן מוות ישנן מאות מקרי מחלה שמתפשטים בקצב
מהיר.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
חוזר משרד הבריאות בעניין קורונה מ 2013
התשובה היא ש"קורונה" כמו כל מוטציות הוירוסים הינם תוצאה ישירה של צורת הטיפול במחלות ויראליות אשר
גורמת מדי שנה למוטציות חדשות ומכיוון שכך משרד הבריאות מודה בפה מלא שלפעמים החיסון יעיל ולפעמים
לא, אנחנו לא יודעים מה סיפרו לכם אבל זה בוודאי לא וירוס חדש.הוא פשוט עובר שינויים כל הזמן .
. לעומת זאת נסיונות ההפחדה של ארגון הבריאות העולמי לא משתנים כמו 2013 ככה ב 2020
( https://www.health.gov.il/hozer/bz10_2013.pdf )
___________________________________________________________________________________________________ _
דעות של מומחים ובכירים מעולם הרפואה בנושא הקורונה
____________________________________________________________________________________________________
פרופסור ליאוניד אידלמן
נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית
אידלמן: "אנחנו בבהלה נוראית, הייתי מצפה מהקברניטים להרגיע את האנשים"
"קודם כל עובדות רפואיות מה שאנחנו יודעים, המחלה הזו של קורונה היא לא מחלה קטלנית במיוחד,
מקסימום, מקסימום זה בסין יש כ 3%- אנשים שנפטרו, בכל העולם הרבה פחות ". לדבריו, יש הרבה מדינות
שיש שם הרבה אנשים עם קורונה וממש מעטים מהם נפטרו. הוא אמר כי " זה קצת יותר משפעת עונתית , אבל
בשפעת הרי זה מחלה של מיליונים, בכל שנה מתים בעולם 200-500 אלף אנשים, חצי מיליון אנשים מתים
משפעת עונתית. ב 80%- מאלה שנדבקו המחלה היא קלה או קלה מאוד. 80% קלה מאוד".
עוד הוא טוען כי הבהלה מנגיף הקורונה תגרום נזק גדול יותר מהנגיף עצמו.
החשש מהתפרצות הנגיף "גובל בפאניקה". לדבריו, 97% מהאוכלוסייה ישרדו את הנגיף, כך שאין סיבה
להיסטריה ששוררת בישראל ובעולם. אידלמן הוסיף וטען כי משרד הבריאות פועל באופן לא מקצועי, וכי
מדובר בסך הכול בהתפרצות חמורה מעט יותר משפעת.
"אין צורך בפאניקה ובתסריטי אימים, לא יהיו אלפי מתים ברחובות"
אבל מה שמדאיג אותי מאוד שמערכת הבריאות תשלם מחיר והחולים ישלמו מחיר
יש פגיעה קשה מאד היום בגלל שאנשים נמצאים בסטרס כרוני חודשים וישלמו מחיר כבד
וכל התורים יתארכו , וצפיפות במחלקות תעלה, וזיהומים נרכשים בבתי חולים יעלו ,
וזה יעלה בחיים של אלפי אנשים !!!!!
____________________________________________________________________________________________________
חתן פרס נובל פרופסור מייקל לויט
פרופסור ישראלי־אמריקאי לביולוגיה חישובית באוניברסיטת סטנפורד והמייעץ
לרה''מ בנושא קורונה.
_________________________
הנגיף ייעצר, ובניגוד לתחזיות הקודרות לא ישמיד את סין ואחריה את האנושות כולה. ההערכות שפרסם בקרב
חבריו תורגמו לסינית, זכו לתפוצה רחבה במדינה והפכו אותו למרואיין מבוקש בטלוויזיה. התחזיות שלו התבררו
כצודקות: כבר בשבעה בפברואר מספר הנדבקים החדשים בקורונה במדינה החל לרדת, וכשבוע לאחר מכן צנח
גם קצב התמותה. "אני לא מתמחה בוויראליות, אבל בחישובים וסטטיסטיקה אני מבין", הוא אומר.
אז זה לא נכון שימותו הרבה אנשים?
"בכל העולם מתים 150 אלף אנשים ביום. אני אהיה מאוד מופתע אם בישראל ימותו יותר מעשרה אנשים. מאוד
מופתע. ב 2017- מתו באיטליה 25 אלף בני אדם משפעת, ועד עכשיו כל המתים שם זה 10% מהמתים
במדינה משפעת קשה. דיברתי אתמול עם נתניהו על הדברים האלה".
מה היה יחס ההדבקה לאדם?
"בהתחלה כל חולה קורונה בסין הדביק בממוצע שני אנשים בשלושה ימים, כלומר קצב יומי של 2.2 אנשים. אם
קצב הדבקה כזה לא נעצר, מדובר באסון. זה גידול אקספוננציאלי. אבל אז זה התחיל לרדת, ומספר
הנדבקים כיום קרוב לאפס.
_________________________________
פרופסור יורם לס לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ופרופסור בחוג לפיזיולוגיה
ו פרמקולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
בבית
בבית חולים יש מיליון אישפוזים, ו 5000- מתוך המיליון מתים בגלל זיהום. מסוכן מאוד. הרבה יותר מסוכן למות
מזיהום בבית חולים מאשר קורונה, אז לא תלך לבית חולים? אנשים נורמלים לוקחים סיכונים, ובטח מנהיגים.
היחיד שנשאר זה דונלד טראמפ המופרע. הוא אמר שבשנה האחרונה מתו 37 אלף אמריקאים משפעת ושום
דבר לא נסגר, החיים נמשכו. עכשיו מתו 22 איש, לא 37 אלף. תחשבו על זה".
התקשורת הפרועה מנפחת את העניין וזה משגע את הממשלות. הממשלות מפחדות מהציבור, הציבור מפחד
מהממשלות, הם מזינים אחד את השני. כל פעם רואים עוד איזשהו שיגעון. השתגעתם. באיטליה יש 60 מיליון בני
אדם שעוד לא מתו, מתו בודדים, כמו בשפעת. אני רגוע לגמרי, זאת שפעת. הקורונה היא מחלה קלה והסיכוי
למות ממנה היא כמעט אפס".
אתה חושב שממדרים אותך כי הצגת עמדה לא פופולרית?
"אני יכול לומר לך שלפני מספר ימים שמעתי במו אוזניי, לאחר שהתראיינתי אצל נסים משעל ברדיו, את
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אומר למשעל שאסור להביא אותי לאולפנים. וביום
שישי האחרון הוזמנתי לאולפן של אילה חסון. אולי שלושה ימים מראש צלצלו אליי, וביקשו שלא אלך
לשום מקום אחר, ויום לפני ביטלו. ואת מי הביאו במקומי לתוכנית? את העתידן דוד פסיג. העתידן סיפר
לעם ישראל שבמקרה הטוב ימותו מקורונה 40 מיליון נפש ובמקרה הרע ימותו 300 מיליון נפש. זה מראה
לך איך התקשורת הפכה שופר אך ורק להיסטריים. כי ברור שאם הייתי מופיע לצדו הייתי מספר לעם
הנדהם, שבאיטליה בעונת השפעת מתים בכל שנה 17 אלף איטלקים, ובישראל מתו משפעת בשנה
." האחרונה רק 126
"איטליה ידועה בתחלואה עצומה בדרכי הנשימה, פי שלושה מבכל מדינות אירופה. בארה"ב מתים משפעת

בבית חולים יש מיליון אישפוזים, ו 5000- מתוך המיליון מתים בגלל זיהום. מסוכן מאוד. הרבה יותר מסוכן למות
מזיהום בבית חולים מאשר קורונה, אז לא תלך לבית חולים? אנשים נורמלים לוקחים סיכונים, ובטח מנהיגים.
היחיד שנשאר זה דונלד טראמפ המופרע. הוא אמר שבשנה האחרונה מתו 37 אלף אמריקאים משפעת ושום
דבר לא נסגר, החיים נמשכו. עכשיו מתו 22 איש, לא 37 אלף. תחשבו על זה".
התקשורת הפרועה מנפחת את העניין וזה משגע את הממשלות. הממשלות מפחדות מהציבור, הציבור מפחד
מהממשלות, הם מזינים אחד את השני. כל פעם רואים עוד איזשהו שיגעון. השתגעתם. באיטליה יש 60 מיליון בני
אדם שעוד לא מתו, מתו בודדים, כמו בשפעת. אני רגוע לגמרי, זאת שפעת. הקורונה היא מחלה קלה והסיכוי
למות ממנה היא כמעט אפס".
אתה חושב שממדרים אותך כי הצגת עמדה לא פופולרית?
"אני יכול לומר לך שלפני מספר ימים שמעתי במו אוזניי, לאחר שהתראיינתי אצל נסים משעל ברדיו, את
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אומר למשעל שאסור להביא אותי לאולפנים. וביום
שישי האחרון הוזמנתי לאולפן של אילה חסון. אולי שלושה ימים מראש צלצלו אליי, וביקשו שלא אלך
לשום מקום אחר, ויום לפני ביטלו. ואת מי הביאו במקומי לתוכנית? את העתידן דוד פסיג. העתידן סיפר
לעם ישראל שבמקרה הטוב ימותו מקורונה 40 מיליון נפש ובמקרה הרע ימותו 300 מיליון נפש. זה מראה
לך איך התקשורת הפכה שופר אך ורק להיסטריים. כי ברור שאם הייתי מופיע לצדו הייתי מספר לעם
הנדהם, שבאיטליה בעונת השפעת מתים בכל שנה 17 אלף איטלקים, ובישראל מתו משפעת בשנה
." האחרונה רק 126
"איטליה ידועה בתחלואה עצומה בדרכי הנשימה, פי שלושה מבכל מדינות אירופה. בארה"ב מתים משפעת
רגילה בעונת השפעת כ 40- אלף איש, ומקורונה נפטרו עד היום 40-50 אנשים, רובם בבית אבות במקום שנקרא
קירקלנד במדינת וושינגטון.
"מי שחושב שממשלות גומרות מגפות, טועה"
מספרי התמותה מהנגיף אינם כה מבהילים בעיני לס. "אני לא אגיד כמה בסוף ימותו מהקורונה, אבל אני אומר
לעצמי ש בסין הגדולה, בכל מחוז חוביי, 70 מיליון, מתו 3,000 איש. בכל מדינה שאני מסתכל עליה,
המספרים הם די נמוכים. אם זה היה כמו במגפה השחורה בימי הביניים באיטליה, שבה מתו שליש מהאיטלקים,
היו אמורים למות היום 20 מיליון איש. אבעבועות שחורות, שהאירופים הביאו לאמריקה, חיסלה את כל
האינדיאנים. האווירה היום בארץ זה כאילו יש פה סוג כזה של מחלה שתשמיד את כל האוכלוסייה. אם פסיג אומר
שימותו 300 מיליון (בעולם) זה אומר שבישראל ימותו מיליון".
אנחנו במצב ברור שהפסיכולוגיה גוברת על המדע . המדע נשען על נתונים. הבאתי לך כמה מספרים ונתונים
שמעידים על כך שהשד לא נורא כל כך. שפעת רגילה מעוררת פיהוק, הזקנה במסדרון לא מעניינת אף אחד,
אבל אנחנו בהיסטריה מפלצתית שבימים עברו העלתה משטרים פאשיסטיים לשלטון. זה אותו סוג של שיגעון.
עמים שלמים עוברים איזה תהליך נפשי".
אז המכה הכלכלית קשה יותר מזו הבריאותית?
"אני קורא לזה יום כיפור כלכלי וחברתי. מאות אלפי ישראלים איבדו את הפרנסה ואת המשענת שלהם
והרבה יותר ימותו מהתקפי לב וחרדה או מדיכאון כתוצאה מזה. אז בחיים לוקחים סיכונים ומשלמים
מחירים".
( https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001322593 )
____________________________________________________________________________________________________

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#10 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:09 pm

רק בישראל: בממשלת "חירום קורונה" יש יותר שרים ממונשמיםרק בישראל, ראש הממשלה הפיץ בדיות בנוסח "ימי הביניים", "שואה" ו"קץ האנושות" ובתוך כך עבר החייאה פוליטית והקים "ממשלת חירום קורונה" | הנה 20 עובדות שמחדדות את תמונת בהלת השווא בארץ ובעולם

פרופ' יורם לס 24.05.2020

התמותה השנתית באוכלוסיה צעירה (ישראל) היא כחצי אחוז ובאוכלוסיה זקנה (איטליה) עד אחוז.
תמותה שנתית בסין: כעשרה מיליון בני אדם.
תמותה בקורונה בסין: 4,000-3,000 בני אדם - מספר אפסי ביחס לגודל האוכלוסיה וגם ביחס לשיעור התמותה. זה נכון לכל ארצות העולם.
אם סגר מונע הדבקה, אזי מיד בתום הסגר חייבים לראות גל הדבקה נוסף. גם זה לא קרה.
אם סגר מונע התמוטטות בתי חולים, מדוע בשוודיה - ללא סגר ותחלואה רבה - בתי החולים לא התמוטטו?
מספר הנדבקים חסר משמעות. המספר תלוי במספר הבדיקות, במיקום הבדיקות ובמדיניות הרפואית של הבדיקות.
מספר המתים בקורונה חסר משמעות. פשוט מחליפים את הכותרת. למשל, במקום "מת מהתקף לב בעשור התשיעי לחייו" - כותבים "מת מקורונה".

בארה"ב, עלות הטיפול ב"סתם" דלקת ריאות עומדת על 5,000 דולר. עלות הטיפול בחולה קורונה תגיע ל-13,000 דולר ואם החולה נזקק להנשמה, יעלה הטיפול בו 39,000 דולר, והמבין יבין.
במחלת הקורונה, ככל הנראה מכונות ההנשמה גורמות יותר נזק מתועלת.
בממוצע, ב-24 מדינות מערב אירופה (כ-250 מיליון בני אדם – ראו אתר euromomo) נגיף הקורונה הדביק מהר וגם נעלם מהר. "עונת הקורונה" קצרה בחצי בהשוואה ל"עונת השפעת".
התמותה העודפת בקורונה במערב אירופה בהשוואה למגיפת השפעת ב-2017 גדולה בממוצע בכ-15% בלבד.
בגלל שהשפעת פוגעת במידה מסוימת גם בצעירים, "אובדן שנות חיים" בולט יותר בשפעת מאשר בקורונה.
אבטלה ומשבר כלכלי וחברתי גורמים לתמותה (של צעירים ומפרנסי משפחות). אין שום דבר בקורונה שמצדיק הרס ללא תקדים של החברה והכלכלה בעולם.
בעיר ניו יורק רוב החולים הם שחורים או היספנים מבוגרים מאוד, מובטלים, שלא נוסעים לשום מקום. הסגר לגביהם לא באמת רלוונטי. דווקא עובדים חיוניים וצעירים, שחייבים להפר הוראות הסגר, אינם חולים.

ב-Hart Island ליד ניו יורק קוברים שנים רבות את ההומלסים של ניו יורק. בכל שנה במאה השנים האחרונות אפשר היה לצלם שם "קברי אחים".
במזרח התיכון נגיף הקורונה כמעט לא פעיל (בשל צירוף של אוכלוסיה צעירה ואקלים חם ויבש). בישראל מתים בממוצע מסיבוכים של מחלת השפעת כ-1,000 בני אדם, כמעט פי ארבעה ממספר המתים מסיבוכי הקורונה.
אצל חמישה מיליון פלסטינים, שממשלת ישראל אינה אחראית על שלומם ובריאותם, הפגיעה היא מזערית, כמו בשאר הארצות במזרח התיכון, לרבות איראן שאוכלוסייתה מונה יותר מ-80 מיליון בני אדם.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) קובע שמסיכה צריך לעטות אדם חולה ומי שמטפל בחולים. אדם בריא לפי WHO אינו צריך לעטות מסיכה.
לראשונה בהיסטוריה, את הקורונה מלווה נגיף הרשתות החברתיות, שמפיץ במהירות האור תמונות זוועה נקודתיות שאינן מייצגות כלל את התמונה הכללית והאמיתית.
רק בישראל, ראש הממשלה הפיץ בדיות בנושא "ימי הביניים", "שואה", "קץ האנושות" ועוד כהנה וכהנה, ובתוך כך עבר החייאה פוליטית והקים "ממשלת חירום קורונה". בממשלת חירום קורונה יש יותר שרים ממונשמים.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#11 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:16 pm

מגיפה מסוכנת או רק שפעת? עימות בין פרופ' יורם לס לפרופ' גליה רהב"מכחיש המגיפה" מול "הרופאה הגיבורה" - עימות בין פרופ לס לבין פרופ' רהב, ששודר בערוץ 12, הציג את שני צידי המתרס ביחס לקורונה

פרופ' גליה רהב, שהקימה את מחלקת הקורונה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ופרופ' (אמריטוס) יורם לס, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וח"כ, התייצבו שלשום (ו') ל"עימות" מול מצלמות. אירוע שהוא לכשעצמו מרתק ואף ראוי לתשומת לב.

בעוד פרופ' לס ממשיך לטעון שהקורונה איננה אלא שפעת, טוענת פרופ' רהב שזו מגיפה מסוכנת, היא מתריעה מפני הסכנות שטומנת בחובה המגיפה ובכך היא מהדהדת את הקו שבו נוקט משרד הבריאות. פרופ' לס טען לעומתה: "המגיפה נגמרה, הנגיף תש כוחו, אבל הרסנו את החיים למיליוני אנשים".

את העימות ארגן והוביל כתב ערוץ 12 אילן לוקאץ'. "פרופ' לס", אמר לוקאץ', "הפך לאחד הסמלים של הקורונה ואי אפשר להישאר אדיש לטענותיו. לס מעורר תמיכה וגם הרבה מאוד כעס כשמופנה אליו הכינוי 'מכחיש קורונה'. מהצד השני נמצאת פרופ' רהב – 'הרופאה הגיבורה' של עידן המגיפה שמתריעה, כמו רוב האנשים, על הסכנות הרבות שטומן בחובו נגיף הקורונה".

השניים התייצבו ל"קרב" מרתק שהוא מעבר לרפואי.

פרופ' לס טען: "הרסנו את החיים למיליוני אנשים. יש מחיר. אני אומר שזה לא פרופורציונלי". הוא תקף את פרופ' רהב: "את משגעת את כל המדינה על החוויות האישיות שלך עם תשעה חולים והורסת למיליונים של אנשים את החיים. אל תהרסי את המדינה, זה לא שווה, זה לא מידתי".

פרופ' רהב ענתה לו: "אם לא היו עושים שום דבר, אז באמת לא היתה כלכלה כי לא היו עושים שום דבר, היו המון אנשים מתים. מנענו מוות של הרבה יותר אנשים".

על כך מיהר פרופ' לס לתקוף: "בחורף מתים יותר ולא עשית סגר. אין דבר כזה בהיסטוריה של הרפואה שיש יותר חולים קשים מבינוניים. הם (ארגון הבריאות העולמי) שינו את הקריטריונים, הם טועים לאורך כל הדרך".

על כך ענתה לו פרופ' רהב: "אנחנו משתגעים מכמויות החולים שיש לנו. אתה לא יכול להגיד שזה על כלום".

פרופ' לס הוסיף כי המשבר גרם למיליון מובטלים, "אין תרופה, אין חיסון לנגיף וגם לא יהיה בקרוב. השתגעתם, זה לא גרוע משמעותית משפעת, אפשר לפתוח הכל". לס, שהיה לפני 32 מנכ"ל משרד הבריאות, טוען: אין סיכוי שאני טועה. מיום ליום אני יותר בטוח בעמדתי ואני לא לבד".

פרופ' רהב הציגה את הנזקים לחולי הקורונה: "אנחנו רואים את החולים האלה. זו מחלה קשה, מחלה בעייתית, אין לנו עדיין טיפול יעיל כנגדה. יש מי שיזדקקו להשתלת ריאות".

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#12 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:21 pm

מגיפה קטלנית? תלוי את מי שואליםמהו שיעור התמותה האמיתי מקורונה? ארגון הבריאות העולמי מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הוא 0.6% - אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות, אך מודלים מתמטיים אחרים מציגים נתונים שונים לגמרי

אלכס דורון - דוקטורס אונלי 13.08.2020,

כמה אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה באמת מתים מסיבוכי המחלה ומהו שיעור התמותה האמיתי (IFR) מהמגיפה? ויכוח עז ניטש בין מדענים ורופאים בסוגיה זו. הוא לא פסק מאז שהחלה פנדמיית ה-Covid-19 בדצמבר שעבר והוא מתלקח מחדש כאשר מופיע מחקר חדש בנושא הזה שמציג מודל חישוב שונה מהאחרים.

IFR - infection fatality rate – הוא מדד מטרי המחשב כמה קטלנית היא מחלה חדשה לפי היחס שבין מספר האנשים שנדבקו וימותו מהמחלה, כולל אלה שלא נבדקו לאבחונה או לא הראו תסמינים. מדד זה לצד הערכת "חסינות עדר" מציג את חומרת המגיפה ועד כמה יש לקחת אותה ברצינות במיוחד כשמדובר במחלה חדשה, הסביר האפידמיולוג ד"ר רוברט וריטי (Verity) מ"אימפריאל קולג'" בלונדון ל-nature.

לפי מודל חישוב איטלקי, שהוא הטרי ביותר בנושא הזה, עשוי שיעור התמותה מקורונה להגיע אפילו עד כדי 7.4%. הערכה זאת נחשבת לקיצונית ביותר בחומרתה מבין כל אלו שפורסמו עד כה - חלקן התפרסם ללא ביקורת עמיתים ב-MedRxiv, ולפי הערכה זאת אחד מכל 13 חולים ימות. מחקר שנעשה בסניף של אוניברסיטת קורנל בקטאר וגם הוא פורסם בשבוע שעבר ב-MedRxiv, טוען ששיעור התמותה הוא רק 0.01% - כלומר פטאליות של 1 ל-10,000. חישוב זה הוא מתמטי.

שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה ב-0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שמחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו
ארגון הבריאות העולמי שינה באחרונה את החישוב שלו ועתה הוא מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הזה 0.6%. כלומר, אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות. בתחילת המגפה היתה הערכת ה-WHO שה-IFR יהיה 3.4%. את ההערכה העדכנית סיפקה בשבוע שעבר ד"ר מריה ואן-קרהובה, ראש תכנית ההיערכות לחירום של הארגון, שהסבירה שהתבססה על כמה מחקרים, הגם שלא רבים.

לשם השוואה: שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה לפי ארגון הבריאות העולמי - 0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS ב-2004-2003 גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שגם אם היא נראית ונשמעת מינימלית, עדיין מחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו.

המודל האיטלקי לעיל מבוסס על אנליזת הנתונים שנאספו בעיר קטנה באיטליה במחוז לומברדיה. אלא שאחד האפידמיולוגים שבחנו את הממצאים הללו, ד"ר גדעון מאירוביץ-כץ מאוניברסיטת וולונגונג, יחד עם עמיתתו ד"ר לאה מרון מהאוניברסיטה ע"ש ג'יימס קוק באוסטרליה, טען שהערכה זאת היא לדעתו "הגבוהה ביותר בכמה סדרי גודל שראה מעולם", בעוד שההערכה של אוניברסיטת קורנל, שמבוססת על נתונים בקטאר, "היא הנמוכה ביותר שראיתי מימי".

יתכן שההבדלים בין הערכות נובעים מצורת חישוב שונה: לפי גישה אחת שיעור הקטלניות הוא היחס שבין מספר החולים שחלו לבין מניין המתים, בעוד שיש שמודדים את ה-IFR בהתבסס רק על מספר המקרים המאומתים של ההידבקות בנגיף.

מעניין במיוחד הוא המודל שבנה צוות בראשות ד"ר גבריאלה פאגאני מאוניברסיטת מילנו, שסרק את אוכלוסיית העיר הקטנה קסטיליונה ד'אדה ((Castiglione d'Adda במחוז לומברדיה בצפון איטליה שהוכתה קשה במגיפה. אצל 22.6% מתושבי העיר, כמעט רבע מהאוכלוסיה, 1,028 מבין 4,550, נמצאו נוגדנים למחלה ב-21 ביוני, בעוד מניין החולים הרשמי נכון לאותו מועד היה 184, כלומר פי חמישה יותר נמוך.

מחקר זה התבסס על דגימות דם שנלקחו מאלפים מתושבי העיר. 20% מתושבי עיר זו הם בני 65 ומעלה לעומת 13% מקרב אוכלוסיית בריטניה. נכון לסוף השבוע חלו בבריטניה בקורונה 307,184 בני אדם ונפטרו 46,364. אבל מניין המתים באותה עיר איטלקית היה 76 בהתאם לדיווח הרשמי ב-21 ביוני – כך שמתוך 1,028 מקרי הקורונה שיעור התמותה היה 7.39%.

בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה, כולל חולים שלא הציגו תסמינים וגם לא נבדקו כלל
מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית וניתח נתונים בזמן אמת מציג תמונת עכשווית של המגיפה ומחפש תחזית להערכת תחלואה ותמותה. ד"ר פול בירל (Paul Birell) יחד עם גוף בשם Public Health England (PHE), שהמידע שלו מוזן ישירות לגורמי הממשלה הבריטית, הציג מודל שלפיו שיעור התמותה הכללי מהזיהום הוא 1.4% אבל ציין כי ייתכן שהוא בין 0.98% ל-1.8%. עוד ציין המודל שהטווח הוא בין 0.0046 בקרב בני 24-15 ועד 18% בקרב בני 75 ומעלה.

לפי מודל של אימפריאל קולג' בלונדון, פורסמה בשבוע שעבר גם האזהרה שעד חצי מיליון בריטים עלולים למות אם לא יוטלו על ידי הממשלה הגבלות מחמירות, כולל סגר. מודל זה מעריך ששיעור התמותה הוא סביב 1%.

האפידמיולוג ד"ר מאירוביץ-כץ מסר כי אסף נתונים מ-13 מחקרים גלובליים שבהם נעשה ניסיון לחשב את שיעור התמותה האמיתי מקורונה והוא הגיע למסקנה שבממוצע מדובר ב-0.75%. הוא הסביר כי "לא מן הנמנע שהשיעור נע בין 0.49% ל-1.01% ויהיה גבוה בקרב חולים מבוגרים-קשישים או כאלו שהם גם חולים במחלות רקע כרוניות, בעוד שה-IFR יהיה נמוך בקרב צעירים.

בין השאר ביסס המומחה את הערכותיו על נתונים מניו יורק, שם בוצעה באפריל בדיקה אקראית של נוגדנים, ובהתאם נעשתה הערכה שכרבע משמונה מיליון תושבי ניו יורק נדבקו במחלה, כך שהפטאליות תהיה של 16 אלף מקרים עם שיעור תמותה של 0.79%.

לפי המודל של ה-WHO, כאמור, ה-IFR של קורונה הוא 0.6%, כלומר אחד מכל 200 חולים ימות. לצד זאת, מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת הרווארד קבע כי שיעור התמותה בקרב נוסעי ספינת הנופש Diamond Princess שחלו בקורונה בתחילת התפשטות המגפה היה 0.5% ולדעת החוקרים שניתחו את הנתונים "היא היתה מקום אידיאלי למחקר כזה, שכן בה הצטבר מאגר נתונים מלא וזמין לגבי אלה שנמצאו על סיפונה מרגע תחילת התפרצות המחלה".

תחילה קבע צוות חוקרים זה כי שיעור הפטאליות היה 1.8% - 13 מקרי מוות בקרב 712 מהנוסעים שחלו ואחר כך תוקנה ההערכה, תוך השוואה לכלל האוכלוסיה, ונקבע שה-IFR הוא 0.5%.

במחקר אקראי אחר שמבוסס על נתונים שנאספו עוד באפריל בעיר הקטנה גנגלט בגרמניה, שם נעשו בדיקות לאיתור נוגדנים בקרב 919 בני אדם מקרב 405 בתי אב בעיר, נמצא כי 15% מכלל התושבים נדבקו בנגיף. היו שבעה מקרי מוות בקרב 1,800 מקרים מאומתים, כלומר לערך 0.37%.

מחקרים אחרים שגם מבוססים על סקירת נוגדנים טוען ששיעור התמותה מקורונה הוא בכלל 0.25% - כלומר אחד מכל 400 שחלו. מודל זה מבוסס על 23 בדיקות שונות שנעשו במקומות שונים בעולם והטווח לגבי שיעור התמותה נע בין 0.02% ל-0.78%. מדידת רמת הנוגדנים בגוף היא סימן להידבקות-עבר בנגיף ונחשבת לאמינה יותר לעומת הערכת התמותה ביחס למניין האנשים שנדבקו.

הערכה המינימליסטית ביותר – זו שנעשתה בקטאר – מבוססת על מודל מתמטי על מנת לברר כמה אנשים במדינה זאת חלו לאורך תקופת הפנדמיה. נלקחו נתונים שמציגים כיצד התפשט הנגיף באופן טבעי באוכלוסיה ולמדד זה נלקחו נתונים מבדיקת סקר ובדיקות לנוגדנים שנעשו סביב 10 ביולי. אלא שקיימת הערכה שהממצאים הללו פחות אמינים משום שכנראה רבים שנדבקו כלל לא הגיעו לבדיקות. נכון לסוף השבוע שעבר, מבין 2.8 מיליון תושבי קטאר, היו בה רק 111,538 מקרי קורונה ו-177 מתים.

גישת חישוב אחרת היא ה-CFR - Case fatality rate - שיעור קטלניות המשמש מדד לחומרת המחלה. אלא שמדד זה משמש להערכת הפרופורציה של המתים ממחלה בקרב חולים מאומתים בלבד. בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה כולל חולים שלא הציגו תסמינים וכאמור גם לא נבדקו כלל.

יש להביא בחשבון שלא כל אדם שחלה ב-Covid19 פיתח נוגדנים אם חלקים אחרים במערכת החיסונית שלו סילקו את הנגיף מהגוף. יש מחקרים שהראו כי עם הזמן ייתכן שקיימת דעיכה ברמת הנוגדנים כך שלא ניתן יהיה לאתרם בבדיקות.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#13 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:21 pm

מגיפה קטלנית? תלוי את מי שואליםמהו שיעור התמותה האמיתי מקורונה? ארגון הבריאות העולמי מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הוא 0.6% - אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות, אך מודלים מתמטיים אחרים מציגים נתונים שונים לגמרי

אלכס דורון - דוקטורס אונלי 13.08.2020,

כמה אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה באמת מתים מסיבוכי המחלה ומהו שיעור התמותה האמיתי (IFR) מהמגיפה? ויכוח עז ניטש בין מדענים ורופאים בסוגיה זו. הוא לא פסק מאז שהחלה פנדמיית ה-Covid-19 בדצמבר שעבר והוא מתלקח מחדש כאשר מופיע מחקר חדש בנושא הזה שמציג מודל חישוב שונה מהאחרים.

IFR - infection fatality rate – הוא מדד מטרי המחשב כמה קטלנית היא מחלה חדשה לפי היחס שבין מספר האנשים שנדבקו וימותו מהמחלה, כולל אלה שלא נבדקו לאבחונה או לא הראו תסמינים. מדד זה לצד הערכת "חסינות עדר" מציג את חומרת המגיפה ועד כמה יש לקחת אותה ברצינות במיוחד כשמדובר במחלה חדשה, הסביר האפידמיולוג ד"ר רוברט וריטי (Verity) מ"אימפריאל קולג'" בלונדון ל-nature.

לפי מודל חישוב איטלקי, שהוא הטרי ביותר בנושא הזה, עשוי שיעור התמותה מקורונה להגיע אפילו עד כדי 7.4%. הערכה זאת נחשבת לקיצונית ביותר בחומרתה מבין כל אלו שפורסמו עד כה - חלקן התפרסם ללא ביקורת עמיתים ב-MedRxiv, ולפי הערכה זאת אחד מכל 13 חולים ימות. מחקר שנעשה בסניף של אוניברסיטת קורנל בקטאר וגם הוא פורסם בשבוע שעבר ב-MedRxiv, טוען ששיעור התמותה הוא רק 0.01% - כלומר פטאליות של 1 ל-10,000. חישוב זה הוא מתמטי.

שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה ב-0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שמחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו
ארגון הבריאות העולמי שינה באחרונה את החישוב שלו ועתה הוא מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הזה 0.6%. כלומר, אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות. בתחילת המגפה היתה הערכת ה-WHO שה-IFR יהיה 3.4%. את ההערכה העדכנית סיפקה בשבוע שעבר ד"ר מריה ואן-קרהובה, ראש תכנית ההיערכות לחירום של הארגון, שהסבירה שהתבססה על כמה מחקרים, הגם שלא רבים.

לשם השוואה: שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה לפי ארגון הבריאות העולמי - 0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS ב-2004-2003 גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שגם אם היא נראית ונשמעת מינימלית, עדיין מחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו.

המודל האיטלקי לעיל מבוסס על אנליזת הנתונים שנאספו בעיר קטנה באיטליה במחוז לומברדיה. אלא שאחד האפידמיולוגים שבחנו את הממצאים הללו, ד"ר גדעון מאירוביץ-כץ מאוניברסיטת וולונגונג, יחד עם עמיתתו ד"ר לאה מרון מהאוניברסיטה ע"ש ג'יימס קוק באוסטרליה, טען שהערכה זאת היא לדעתו "הגבוהה ביותר בכמה סדרי גודל שראה מעולם", בעוד שההערכה של אוניברסיטת קורנל, שמבוססת על נתונים בקטאר, "היא הנמוכה ביותר שראיתי מימי".

יתכן שההבדלים בין הערכות נובעים מצורת חישוב שונה: לפי גישה אחת שיעור הקטלניות הוא היחס שבין מספר החולים שחלו לבין מניין המתים, בעוד שיש שמודדים את ה-IFR בהתבסס רק על מספר המקרים המאומתים של ההידבקות בנגיף.

מעניין במיוחד הוא המודל שבנה צוות בראשות ד"ר גבריאלה פאגאני מאוניברסיטת מילנו, שסרק את אוכלוסיית העיר הקטנה קסטיליונה ד'אדה ((Castiglione d'Adda במחוז לומברדיה בצפון איטליה שהוכתה קשה במגיפה. אצל 22.6% מתושבי העיר, כמעט רבע מהאוכלוסיה, 1,028 מבין 4,550, נמצאו נוגדנים למחלה ב-21 ביוני, בעוד מניין החולים הרשמי נכון לאותו מועד היה 184, כלומר פי חמישה יותר נמוך.

מחקר זה התבסס על דגימות דם שנלקחו מאלפים מתושבי העיר. 20% מתושבי עיר זו הם בני 65 ומעלה לעומת 13% מקרב אוכלוסיית בריטניה. נכון לסוף השבוע חלו בבריטניה בקורונה 307,184 בני אדם ונפטרו 46,364. אבל מניין המתים באותה עיר איטלקית היה 76 בהתאם לדיווח הרשמי ב-21 ביוני – כך שמתוך 1,028 מקרי הקורונה שיעור התמותה היה 7.39%.

בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה, כולל חולים שלא הציגו תסמינים וגם לא נבדקו כלל
מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית וניתח נתונים בזמן אמת מציג תמונת עכשווית של המגיפה ומחפש תחזית להערכת תחלואה ותמותה. ד"ר פול בירל (Paul Birell) יחד עם גוף בשם Public Health England (PHE), שהמידע שלו מוזן ישירות לגורמי הממשלה הבריטית, הציג מודל שלפיו שיעור התמותה הכללי מהזיהום הוא 1.4% אבל ציין כי ייתכן שהוא בין 0.98% ל-1.8%. עוד ציין המודל שהטווח הוא בין 0.0046 בקרב בני 24-15 ועד 18% בקרב בני 75 ומעלה.

לפי מודל של אימפריאל קולג' בלונדון, פורסמה בשבוע שעבר גם האזהרה שעד חצי מיליון בריטים עלולים למות אם לא יוטלו על ידי הממשלה הגבלות מחמירות, כולל סגר. מודל זה מעריך ששיעור התמותה הוא סביב 1%.

האפידמיולוג ד"ר מאירוביץ-כץ מסר כי אסף נתונים מ-13 מחקרים גלובליים שבהם נעשה ניסיון לחשב את שיעור התמותה האמיתי מקורונה והוא הגיע למסקנה שבממוצע מדובר ב-0.75%. הוא הסביר כי "לא מן הנמנע שהשיעור נע בין 0.49% ל-1.01% ויהיה גבוה בקרב חולים מבוגרים-קשישים או כאלו שהם גם חולים במחלות רקע כרוניות, בעוד שה-IFR יהיה נמוך בקרב צעירים.

בין השאר ביסס המומחה את הערכותיו על נתונים מניו יורק, שם בוצעה באפריל בדיקה אקראית של נוגדנים, ובהתאם נעשתה הערכה שכרבע משמונה מיליון תושבי ניו יורק נדבקו במחלה, כך שהפטאליות תהיה של 16 אלף מקרים עם שיעור תמותה של 0.79%.

לפי המודל של ה-WHO, כאמור, ה-IFR של קורונה הוא 0.6%, כלומר אחד מכל 200 חולים ימות. לצד זאת, מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת הרווארד קבע כי שיעור התמותה בקרב נוסעי ספינת הנופש Diamond Princess שחלו בקורונה בתחילת התפשטות המגפה היה 0.5% ולדעת החוקרים שניתחו את הנתונים "היא היתה מקום אידיאלי למחקר כזה, שכן בה הצטבר מאגר נתונים מלא וזמין לגבי אלה שנמצאו על סיפונה מרגע תחילת התפרצות המחלה".

תחילה קבע צוות חוקרים זה כי שיעור הפטאליות היה 1.8% - 13 מקרי מוות בקרב 712 מהנוסעים שחלו ואחר כך תוקנה ההערכה, תוך השוואה לכלל האוכלוסיה, ונקבע שה-IFR הוא 0.5%.

במחקר אקראי אחר שמבוסס על נתונים שנאספו עוד באפריל בעיר הקטנה גנגלט בגרמניה, שם נעשו בדיקות לאיתור נוגדנים בקרב 919 בני אדם מקרב 405 בתי אב בעיר, נמצא כי 15% מכלל התושבים נדבקו בנגיף. היו שבעה מקרי מוות בקרב 1,800 מקרים מאומתים, כלומר לערך 0.37%.

מחקרים אחרים שגם מבוססים על סקירת נוגדנים טוען ששיעור התמותה מקורונה הוא בכלל 0.25% - כלומר אחד מכל 400 שחלו. מודל זה מבוסס על 23 בדיקות שונות שנעשו במקומות שונים בעולם והטווח לגבי שיעור התמותה נע בין 0.02% ל-0.78%. מדידת רמת הנוגדנים בגוף היא סימן להידבקות-עבר בנגיף ונחשבת לאמינה יותר לעומת הערכת התמותה ביחס למניין האנשים שנדבקו.

הערכה המינימליסטית ביותר – זו שנעשתה בקטאר – מבוססת על מודל מתמטי על מנת לברר כמה אנשים במדינה זאת חלו לאורך תקופת הפנדמיה. נלקחו נתונים שמציגים כיצד התפשט הנגיף באופן טבעי באוכלוסיה ולמדד זה נלקחו נתונים מבדיקת סקר ובדיקות לנוגדנים שנעשו סביב 10 ביולי. אלא שקיימת הערכה שהממצאים הללו פחות אמינים משום שכנראה רבים שנדבקו כלל לא הגיעו לבדיקות. נכון לסוף השבוע שעבר, מבין 2.8 מיליון תושבי קטאר, היו בה רק 111,538 מקרי קורונה ו-177 מתים.

גישת חישוב אחרת היא ה-CFR - Case fatality rate - שיעור קטלניות המשמש מדד לחומרת המחלה. אלא שמדד זה משמש להערכת הפרופורציה של המתים ממחלה בקרב חולים מאומתים בלבד. בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה כולל חולים שלא הציגו תסמינים וכאמור גם לא נבדקו כלל.

יש להביא בחשבון שלא כל אדם שחלה ב-Covid19 פיתח נוגדנים אם חלקים אחרים במערכת החיסונית שלו סילקו את הנגיף מהגוף. יש מחקרים שהראו כי עם הזמן ייתכן שקיימת דעיכה ברמת הנוגדנים כך שלא ניתן יהיה לאתרם בבדיקות.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#14 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:39 pm

אין שום מקום להשוואה בין הזבוב הישראלי לפיל האיטלקיאסור בישראל למות מקורונה, אבל מותר למות מאבטלה, עוני, דיכאון, בדידות, התקפי לב והזנחה של חולים "רגילים", שמפחדים להגיע לבתי החולים ולמרפאות | המשבר, מהגדולים שידעה האנושות בעת החדשה, מיותר לחלוטין
פרופ' יורם לס16.04.2020,

אומרים שיש בישראל מגיפה של ממש. וירוס משתולל ברחובותינו והוא תוקף את דרכי הנשימה, ובגלל שאין מספיק מנשמים, הוטל עלינו בפעם הראשונה עוצר, שלא היה כמוהו מאז ימי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. למעלה ממיליון עובדים פוטרו, חייהם נהרסו ומטה לחמם נשבר. הממשלה הנפיקה בימים אלה, לראשונה, אג"ח ל-100 שנה, וכך, גם הנינים שלנו עוד ישלמו את מחיר האסון.

אסור בישראל למות מקורונה, אבל מותר בישראל למות מאבטלה, עוני, דיכאון, בדידות, התקפי לב, והזנחה של חולים "רגילים" שמפחדים להגיע לבתי החולים ולמרפאות.

בישראל יש רק כ-350 חולי קורונה אמיתיים שמטופלים בתוך מערכת אשפוז ענקית שכוללת כ-15,000 מיטות. חלק בלתי מתקבל על הדעת של מערכת הבריאות מטפל במספר אפסי של חולי קורונה אמיתיים. כל שאר אלפי "החולים" כביכול במחלת הקורונה, שמספרם "מזנק" מיום ליום, אינם אלא בריאים לגמרי, או עם תסמינים קלים בלבד. איתרע מזלם ובדיקת המעבדה היתה חיובית, אבל המערכת החיסונית אצלם חיסלה את הנגיף ואף השאירה אותם מחוסנים מפניו.

מומחים היסטריים-אקספוננציאלים הכניסו את עצמם לסגר בתוך אולפני הטלוויזיה ומהלכים עלינו אימים. ראש הממשלה נתניהו מצא במומחים האלה שלל רב, מסיבות מובנות.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שבכל שנה נפטרים בעולם 290 אלף עד 650 אלף בני אדם, לרבות ילדים רבים (!) כתוצאה משפעת עונתית רגילה. במחלת הקורונה, נפטרו לאחר שלושה-ארבעה חודשים של מגיפה עולמית, "רק" כ-135 אלף בני אדם, הרבה פחות מאשר בשפעת העונתית. רוב המכריע של הנפטרים חולים במחלות רקע קשות וחמורות. ילדים לאושרנו, לא נפגעים במחלה זו, ומהבחינה של תמותת ילדים, עדיפה הקורונה על השפעת.

בכל מקום בעולם, מספר הנפטרים במגפת הקורונה בהשוואה לגודל האוכלוסיה זעיר ביותר ואינו משתווה כלל ל"מגיפה השחורה" של ימי הביניים בה נספו כ-30% מהאוכלוסיה באירופה ובאסיה. מומחים היסטריים אקספוננציאלים הכניסו את עצמם לסגר בתוך אולפני הטלוויזיה ומהלכים עלינו אימים. ראש הממשלה נתניהו מצא במומחים האלה שלל רב, מסיבות מובנות.

באיטליה היה גל תמותה ענקי סביב השבוע הראשון של שנת 2017. 24,981 איטלקים נפטרו כתוצאה ממחלות דמויות שפעת (ILI,יinfluenz-like illness) שכוללת גם את וירוסי השפעת וגם את וירוסי הקורונה הישנים והמוכרים היטב. בעיתוני איטליה הופיעו ב-2017 כתבות צנועות בנוסח "הזקנה במסדרון", בדומה לכתבות המוכרות לנו גם בישראל. אף אחד בשנת 2017 לא העלה את הרעיון ההזוי לסגור את איטליה.

בעידן החדש, העובדות נקבעות על ידי זרם תודעה ומידע אחיד ברשתות, ששוטף באופן סינכרוני את המוח של אוכלוסיית העולם. גם הממשלה וגם התקשורת שבויה בקונספציה אחידה (כמו ב-1973) ואין תמה שאכן נפל עלינו יום כיפורים כלכלי וחברתי
עתה, הופיע באיטליה נגיף קורונה חדש ואקזוטי, שכל הנתונים מראים שהנגיף מסוכן באותו סדר גודל כמו נגיף השפעת המוכר היטב. באיטליה אין אבחנה בין אדם שנפטר "בגלל" קורונה לבין אדם שנפטר "עם" קורונה. נכון לעכשיו, נפטרו באיטליה כביכול "בגלל קורונה" 17 אלף בני אדם, דהיינו פחות מגל התמותה ב-2017, כאשר ברור לכל שרובם המכריע (גיל חציוני של המתים הוא 81) כלל לא נפטרו ישירות מקורונה, אלא ממחלות הרקע מהן הם סבלו.

באיטליה ישנה האוכלוסיה הזקנה ביותר בעולם המערבי, עם תחלואה חריגה בדרכי הנשימה. בישראל ישנה האוכלוסיה הצעירה ביותר בעולם המערבי ועם מאות בודדות של פטירות כתוצאה מ-ILI. אין שום מקום להשוואה בין הזבוב הישראלי והפיל האיטלקי.

בעת מגיפת שפעת החזירים ב-2009, התפרץ, כמו עכשיו, וירוס חדש, מסוכן, ובחודשים הראשונים לא היתה זריקת חיסון. כמיליארד בני אדם נדבקו, וכרבע מיליון בני אדם מתו במחלה. זריקת החיסון למחלה היתה זמינה רק כשישה חודשים לאחר התפרצות המחלה. פרופ' ברבש הודיע אז על צפי ל-4,000 נפטרים מהמחלה ודרש בצדק מיטות רזרביות, מנשמים וסגל נוסף.

ואולם, אף אדם בר דעת לא העלה ב-2009 את האפשרות להרוס את הכלכלה והחברה בישראל כדי "להציל" את 4,000 החולים שפרופ' ברבש צפה את מותם. בפועל, נדבקו בישראל כעשרת אלפים בני אדם, רובם בדרגות חומרה קלות, וכמאה בני אדם מתו. העולם לא נסגר והכלכלה העולמית לא עברה הרס מסיבי, למרות הדמיון (לפחות בסדר גודל) של מגיפת שפעת החזירים למגיפת הקורונה הנוכחית.

בימים הזויים אלה, הגופות מופיעות אחת לאחת בסרטוני אינסטגרם ושאר הרשתות, לרבות ראיונות קורעי לב עם המשפחות האבלות, והכל הופך במהירות עצומה למדיניות של גורמי ממשל
בשנת 2009, הרשתות החברתיות היו עדיין בחיתוליהן. המידע האחיד ותמונות הזוועה הנקודתיות, שמבצעות שטיפת מוח רציפה ומתמדת לאוכלוסיה וגם לממשלה, לא היו קיימות. בימי הביניים העובדות נקבעו על ידי אלוהים. בעידן הנאורות העובדות נקבעו על ידי העובדות. בעידן החדש שבו אנו נמצאים, העובדות נקבעות על ידי זרם תודעה ומידע אחיד ברשתות, ששוטף באופן סינכרוני את המוח של אוכלוסיית העולם. גם הממשלה וגם התקשורת שבויה בקונספציה אחידה (כמו ב-1973) ואין תמה שאכן נפל עלינו יום כיפורים כלכלי וחברתי.

מערכת הבריאות הציבורית בארה"ב היא הגרועה ביותר במדינות המערב ותוחלת החיים שם אף ירדה בעת האחרונה. עשרות מיליוני בני אדם שהפרוטה אינה מצויה בכיסם מופקרים לגורלם. בארה"ב נפטרים בממוצע כל יום כ-8,000 אמריקאים, ובעבר לא הופיעו באינסטגרם ובפייסבוק 8,000 סרטוני גופות בכל יום וגם לא נערכו ראיונות עם המשפחות האבלות. ואולם בימים הזויים אלה, הגופות מופיעות אחת לאחת בסרטוני אינסטגרם ושאר הרשתות, לרבות ראיונות קורעי לב עם המשפחות האבלות, והכל הופך במהירות עצומה למדיניות של גורמי ממשל.

בעולם הגדול, יש פוליטיקאים שהריחו את ההזדמנות שנפלה לידם, כמו למשל אורבן, ראש ממשלת הונגריה שעבר לשיטת שלטון באמצעות צווים, וגם קואומו, המושל ההיסטרי של מדינת ניו יורק בארה"ב, ששופך מדי יום נפט על המדורה.

ועדיין, דומה שאין תקדים בעולם לראש ממשלה כמו נתניהו, שהישיר מבטו לאזרחי ישראל והודיע על מגיפה שלא היתה כמוה מאז המגיפה השחורה של ימי הביניים (אגב, המגיפה השחורה בימי הביניים היתה הדבקה בחיידק שהופץ על ידי פרעושים, ולא וירוס). אישית חוויתי שיחה עם אדם שהגדיר עצמו כ"ביביסט מושבע", והלה נשבע באזני, שכבר ברגע זה מתגוללות הגופות ברחובות ישראל ו"רק ביבי" יצילנו מהמגיפה הנוראה.

אף אדם בר דעת לא העלה ב-2009 את האפשרות להרוס את הכלכלה והחברה בישראל כדי "להציל" את 4,000 החולים שפרופ' ברבש צפה את מותם. בפועל, נדבקו בישראל כעשרת אלפים בני אדם, רובם בדרגות חומרה קלות, וכמאה בני אדם מתו. העולם לא נסגר והכלכלה העולמית לא עברה הרס מסיבי
חברה נורמטיבית משלמת בחיי אדם בכדי לקיים אורח חיים נורמטיבי. זה נכון בתאונות הדרכים, בפועלים שנהרגים באתרי הבנייה, בנוסעים שנהרגים בהתרסקות מטוסים, במגבלות תקציב ב"סל הבריאות", וגם בחיילים שנהרגו, או שעומדים ליהרג בגלל "תכניות מגירה" לכיבוש עזה.

ולסיכום, יש פה מגיפה שגורמת לתסמינים של מחלה דמוית שפעת (ILI) והיא קטלנית באותו סדר גודל כמו במגיפת שפעת רגילה. בפעם הראשונה בהיסטוריה, המגיפה מלווה במגיפה של רשתות חברתיות. זרם התודעה האחיד ברשתות עובר במהירות האור ומבצע שטיפת מוח קולקטיבית גם לאוכלוסיה וגם למנהיגי העולם. המשבר, מהגדולים שידעה האנושות בעת החדשה, מיותר לחלוטין.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#15 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:58 pm

יש פתרון ליציאה מהמשבר והוא לא סגרבמשרד הבריאות מאיימים להטיל סגר נוסף בשל העלייה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה אך האם ההנהגה שקלה חלופה ראויה לפתרון המצב הבריאותי, כזאת שלא תעלה בחיי אדם ולא תחריב את הכלכלה?
פרופ' אודי קימרון; פרופ' אייל שחר; פרופ' מייקל לויט וד"ר אורי גביש23.07.2020,

בחודש מארס השנה, שקלה בריטניה בכובד ראש את האפשרות להימנע מהטלת סגר, אך נסוגה ברגע האחרון לאחר שמודלים מתמטיים שהציג פרופ' פרגוסון בפני מנהיגיה חזו תסריטי בלהות שגויים. המודלים המתמטיים הללו הוצגו גם בפני שוודיה וחזו שמספר המתים שם יגיע עד חודש יוני לכ-100 אלף אם תתמיד במדיניותה להשאיר חברה פתוחה ופעילה ולהימנע מסגר. שוודיה דחתה את המודלים ואימצה באומץ - אך כפי שהודתה מאוחר יותר, עם כשלים נקודתיים - מדיניות דמוקרטית, אשר מאפשרת לחיים במדינה להימשך כסדרם.

למרות בתי האבות הגדולים שם, למרות ההגנה הלקויה עליהם בתחילת המגיפה ובניגוד גמור לתחזית האפוקליפטית, מתו במדינה כ-6% מהחזוי, כ-6,000 איש בגיל ממוצע מעל 81, מחציתם דיירי בתי אבות אשר תוחלת חייהם אינה ארוכה (חציון כ-9 חודשים בלבד מרגע המעבר לבית האבות). במקרה של אימוץ מדיניות דומה בישראל, מספר זה משית גבול עליון של כ-3,000 מקרי מוות בארץ, שכן האוכלוסיה המבוגרת בשוודיה יותר מכפולה בגודלה מזו הישראלית. לשם השוואה, בישראל מתים כל שנה למעלה מ-4,000 איש עם דלקת ריאות, דהיינו בממוצע למעלה מעשרה אנשים בכל יום.

ההגעה לרוויה של התפשטות הנגיף בשוודיה לא הצריכה את מילוי הדרישה המפורסמת (והשגויה) של הדבקת 60% מהאוכלוסיה בנגיף, אותה "חסינות עדר" מפורסמת. כיצד קרה הדבר?

העובדה שחרף מספר הנדבקים הגבוה עדיין לא נמצאו כמעט הידבקויות חוזרות מעידה באופן חד משמעי שחסינות יעילה לפחות לשמונה חודשים לאחר הדבקה (הזמן שחלף מאז פרוץ המגיפה). אין מקום להניח שחסינות זאת תדעך במהירות, שכן לרוב טבעה של חסינות להישאר במשך שנים
בניגוד למקובל לחשוב, המדיניות השוודית לא שמה לה כמטרה לגרום לכמה שיותר אנשים לחלות בקורונה. מטרתה היתה ועודנה לאפשר חיים נורמליים, תוך המלצה לאנשים הפגיעים לנקוט באמצעי זהירות ומתן אפשרות לאנשים שאינם בסיכון להיחשף לנגיף וכך לפתח חסינות ממנו. אותה שכבת אנשים שהתחסנה, המונה פחות מ-20% מהאוכלוסיה, השלימה את החסינות הטבעית שקיימת ממילא באוכלוסיה מפני הנגיף, ובכך הביאה לדעיכת ההתפשטות שלו.

מצבה הייחודי של ישראל מאפשר אימוץ מדיניות טובה אף בהרבה מזו של שוודיה ושל שאר מדינות העולם, אשר תעניק יציאה מהירה מן המשבר והפחתה במספר הקורבנות. על כך בהמשך.

טיעונים שגויים מועלים נגד מתן ההזדמנות לאוכלוסיות שאינן בסיכון להיחשף לנגיף. טיעון ראשון נגד מדיניות זו הוא שהידבקות בנגיף אינה מחסנת מפניו לאורך זמן ולכן לא ניתן לפתח חסינות על בסיס זה. טיעון שני נשען על הסברה שעל מנת להביא לדעיכת המגיפה, על 60% מהאוכלוסיה להידבק בנגיף וזהו שיעור נדבקים בלתי נסבל. טיעון שלישי הוא שמספר המתים בנקיטת מדיניות שכזאת גבוה יותר מאשר החלופה הכרוכה בהטלת מגבלות על פעילויות במשק והסרתן במעין "אקורדיון" לפי מצב התחלואה.

אנו דוחים באופן חד משמעי את שלושת הטיעונים הללו, משום שהראיות המדעיות מוכיחות את ההפך הגמור. מקור הטיעונים הללו בתפישה שגויה, ואלה שהגו תפישה זו ממשיכים להחזיק בה ולהוליך מספר רב של מדינות לאבדון.

הדבקה בנגיף מחסנת והחסינות נשמרת לאורך זמן

הטיעון הראשון על כך שהידבקות בנגיף אינה מחסנת מפניו לאורך זמן מקורו בסיפורי בדים על אנשים אשר נדבקו פעם שנייה בנגיף. עשרות מקרים של הדבקה מחדש התגלו בקוריאה הדרומית לפני כמה חודשים ועוררו בהלה תקשורתית רבה. ההמולה נחלשה בצפירת הרגעה חרישית כאשר נוכחו לדעת שכל ההדבקות החוזרות אינן אמיתיות ומקורן בטעויות בדיקה. מתוך יותר מ-14 מיליון מאומתים לנגיף, כמעט לא ידועים מקרים של הידבקות חוזרת. ככל הנראה, המקרים הבודדים שמדווחים הם בשל הטעות הסטטיסטית של הבדיקה, אשר מגלה חיוביים שגויים באבחון הראשוני.

העובדה שחרף מספר הנדבקים הגבוה עדיין לא נמצאו כמעט הידבקויות חוזרות מעידה באופן חד משמעי שחסינות יעילה לפחות לשמונה חודשים לאחר הדבקה (הזמן שחלף מאז פרוץ המגיפה). איננו רואים מקום להניח שחסינות זאת תדעך במהירות, שכן טבעה של חסינות ברוב המקרים להישאר במשך שנים, ואין סיבה לשער שדווקא במקרה זה היא תפוג.

אין צורך בהדבקה נרחבת על מנת להגיע לשלב דעיכת המגיפה

הטיעון השני, הגורס שדעיכת המגיפה מושגת רק לאחר ש-60% מהאוכלוסיה נדבקת בנגיף ומפתחת חיסון, מבוסס על חישוב מתמטי שגוי אשר מניח שתי הנחות מרכזיות: הראשונה היא שרמת המגעים של כל אדם באוכלוסיה עם שאר האוכלוסיה זהה; השנייה היא שנגיף הקורונה חדש לחלוטין, וכפועל יוצא אין נגדו חסינות וכל חשיפה אליו תוביל להידבקות.

במחקר בלתי תלוי בגרמניה הראו שחסינות עשויה להגיע אפילו ל-81% מהאוכלוסיה. אנו משערים שבישראל המצב אפילו טוב יותר בגלל ממוצע גילים צעיר יותר וריבוי ילדים למשל, וקוראים לערוך בהקדם בדיקת סקר על רמת חסינות זו בארץ
לאחרונה פורסם ב-Science, אחד מכתבי העת המדעיים המובילים בעולם, מאמר המראה באופן מתמטי עד כמה החישוב של סף 60% הוא מופרך. החוקרים מסבירים את העובדה הברורה מאליה: אנשים באוכלוסיה אינם זהים זה לזה וכמות המגעים ביניהם אינה זהה. כך למשל, קופאי בסופר או נהג מונית פוגשים אנשים רבים יותר מאשר גמלאי ממוצע. היות שאנשים עם מגעים חברתיים רבים הם גורמים מרכזיים בהעברת נגיף, הרי שחסינות שלהם תתרום לעצירת התפשטות הנגיף יותר מאנשים הממעטים במגע עם אנשים אחרים. אנשים אלה אכן נדבקים ומתחסנים מהר יותר מהאנשים עם המגעים הנמוכים, ולכן התפשטות הנגיף מגיעה לרוויה כבר במספר נמוך משמעותית מזה המבוסס על ההנחה המופרכת של אחידות המגעים החברתיים.

הנתון המשמעותי ביותר, שמפריך לחלוטין את התפישה הרווחת והמוטעית של הצורך ב-60% נדבקים, הוא העובדה שלנגיף הקורונה יש קרובי משפחה אשר הקנו לחלק ניכר מהאוכלוסיה חסינות ממנו, עוד בטרם החשיפה לנגיף עצמו. כבר לפני חודשים ספורים כתבו כמה מאיתנו על מהות החסינות הזאת ועל העדויות המספריות שהצביעו על קיומה. כחודש לאחר מכן, קבוצת חוקרים פרסמה ראיות מדעיות ב-Cell, אחד מכתבי העת היוקרתיים במדעי החיים, אשר מאששות את ההשערה שבקרב 60% מהאנשים בקליפורניה, שלא נחשפו לנגיף מעולם, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף וככל הנראה מסוגלים להקנות חסינות מפניו.

זאת ועוד, במחקר בלתי תלוי בגרמניה הראו שחסינות כזאת עשויה להגיע אפילו ל-81% מהאוכלוסיה. אנו משערים שבישראל המצב אפילו טוב יותר (בגלל ממוצע גילים צעיר יותר וריבוי ילדים למשל) וקוראים לערוך בהקדם בדיקת סקר על רמת חסינות זו בארץ. המשמעות של נתון זה היא שפחות מ-20% מאוכלוסיית ישראל היא ברת הדבקה בנגיף והרוב המוחלט של האוכלוסיה מחוסנת מפניו.

עדויות לחסינות זאת ניכרות בבדיקה מספרית של אחוזי ההדבקה. הנגיף החל להדביק בני אדם לפני יותר משמונה חודשים, ושיא המגיפה כבר עבר במספר לא קטן של ארצות, אך בכל המדינות הללו שיעור ההדבקה באוכלוסיה הכללית נותר נמוך מ-20%. שיעור הדבקה מוגבל זה נותר בעינו ללא קשר לנקיטת צעדי ריחוק חברתי כמו בידוד, סגרים מקומיים, סגרים כוללים או עטיית מסיכות. אנו רואים למשל, שבשוודיה, שיעור ההדבקה אינו עולה על 20% ושיעור האנשים אשר שורדים את הקורונה בשוודיה עולה על 99.9% מהאוכלוסיה. גם בבלגיה, המדינה שנפגעה מירבית מבחינת תמותה לנפש, פחות מ-20% נדבקו ויותר מ-99.9% מהאוכלוסיה שרדה את הנגיף.

בהנחה ש-80% בקירוב מהאוכלוסיה בארץ הם בעלי חסינות תאית - בין אם בזכות חשיפה לקרובי משפחה של הנגיף ובין אם בשל סיבות גנטיות או אחרות - ובשקלול ההסברים לעיל, אנו מעריכים שדעיכת המגיפה תתרחש כבר כאשר נגיע ל-%5 עד 15% הדבקה מהאוכלוסיה בלבד.

ההשלכות של ממצאים אלה הן משמעותיות ביותר: הן מחייבות לאלתר את הסרת מרבית המגבלות על המשק, חזרה מיידית לחיים נורמליים של האוכלוסיה שאינה בסיכון, תוך מתן עזרה לאוכלוסיות הפגיעות לנגיף על מנת להקטין את כמות המגעים עם שאר האוכלוסיה (למשל, ניטור קפדני של בתי אבות או מתן אפשרות למורים חולי סוכרת לעבוד מהבית).

המתנה וניסיון "השתלטות" על המגיפה יגבו מחיר כבד של חיי אדם

הטיעון השלישי, שהסרת המגבלות תגרום תמותה גבוהה יותר מאשר מדיניות סגרים והגבלות, שגוי אף הוא. נגיף מתפשט באוכלוסיה עד אשר מספיק אנשים נדבקים ומתחסנים או עד מציאת חיסון. סגרים והגבלות רק מאטים את התפשטותו (משטחים את העקומה) אך לא מורידים את מספר הנדבקים הכולל או את התמותה הכוללת.

בשוודיה אין "גל נוסף" כיוון שלא היה סגר. גם במדינות שבהן היתה התפשטות גבוהה של הנגיף על אף הטלת הסגרים (בלגיה, איטליה, ספרד) לא צפוי גל נוסף משמעותי כיוון שהנגיף התפשט דיו. המדיניות של הטלת מגבלות והסרתן רק מאריכה את המשבר, מחריבה את המשק ותוביל בסופו של דבר למספר רב יותר של קורבנות
אם קיים סיכון לאי ספיקה של מערכת הבריאות, אזי יש מקום לשיטוח עקומה כדי למתן את קצב ההדבקה. בהיעדר חשש כזה, שיטוח העקומה יכול רק להזיק שכן ברגע שההגבלות מוסרות, ההדבקה חוזרת. יתרה מזאת, שמירה על אוכלוסיות בסיכון אפשרית רק לאורך זמן קצוב. ככל שהזמן מתארך, כך קשה יותר למנוע חשיפה שלהן לנגיף. לכן, באופן פרדוקסלי, דווקא הסגרים והמגבלות, המעכבים את בניית השכבה החיסונית הדרושה לעצירת המגיפה, עלולים לגרום לתמותה יתרה בטווח הארוך.

סיבה נוספת לדחיפות שבשינוי המדיניות היא שנראה שבישראל שיעור התמותה מהמחלה הקיץ נמוך פי כמה מזה שבחורף, גם כאשר מביאים בחשבון את העלייה במספר הבדיקות.

הראיה החזקה ביותר לכך שסגר רק משהה את ההדבקה ולא מונע אותה היא העובדה שעם פתיחת הסגר, ההדבקה מתחדשת, כפי שקורה כעת. לעומת זאת, בשוודיה למשל אין "גל נוסף" כיוון שלא היה סגר. גם במדינות שבהן היתה התפשטות גבוהה של הנגיף על אף הטלת הסגרים (בלגיה, איטליה, ספרד וכיו"ב) לא צפוי גל נוסף משמעותי כיוון שהנגיף התפשט דיו. המדיניות של הטלת מגבלות והסרתן רק מאריכה את המשבר, מחריבה את המשק ותוביל בסופו של דבר למספר רב יותר של קורבנות. היא אף עלולה להימשך שנים אם התקוות למציאת חיסון מהיר יתבדו.

החלופה לסגרים ולהגבלות חייבת להישקל בכובד ראש

ניתן להעריך שבעתיד הלא רחוק ייבחן ניהול המשבר וייחקרו הכשלים בו - גם לאור המצב הבריאותי, אך גם לאור הזעם הציבורי על מצב הכלכלה ולאור העובדה שכה רבים איבדו את פרנסתם, את כבודם ואת עתידם. עוני הוא גורם תמותה חמור בהרבה מקורונה והוא פוגע בילדים כמו במבוגרים.

ישראל יכולה להנהיג כעת מדיניות השומרת על האוכלוסיות בסיכון, תוך חתירה להשלמת השכבה החיסונית הדרושה לעצירת הנגיף הרבה לפני סף 60%, וכך להיות כבר בסיום המשבר בחודשים הקרובים עוד בטרם יגיע החורף
אחת מהשאלות המרכזיות שתישאלנה תהיה האם ההנהגה שקלה אי פעם ברצינות חלופה ראויה לפתרון המצב הבריאותי, אשר לא תעלה בחיי אדם ולא תחריב את הכלכלה. מדינות כמו נורווגיה, אירלנד ובלגיה הכריזו כבר שלא יטילו סגרים נוספים בעקבות התפשטות קורונה, כיוון שהנזק עולה על התועלת עשרות מונים. כך יש להכריז לאלתר גם כאן, כדי להפיג את אי הוודאות הכלכלי.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#16 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוגוסט 25, 2020 11:59 pm

לישראל תנאים מיטביים למיגור הנגיף

אנחנו נמצאים בהזדמנות אחרונה של ההנהגה בישראל להתעשת ולהכריז שלא תטיל סגר נוסף, חלקי או מלא. לישראל יתרונות עצומים על פני שוודיה ומדינות אחרות בהקשר לקורונה: האוכלוסיה בממוצע צעירה בהרבה (רק כ-11% מהאוכלוסיה מבוגרים מגיל 65); יש לישראל מערך רפואי ולוגיסטי משובח עם יכולת קיבול גבוהה של חולים קשים בבתי החולים; הקיץ, שככל הנראה משפיע גם הוא לטובה על קצב התפשטות הנגיף והתמותה ממנו, הוא ארוך במיוחד.

בנוסף, נראה שבאזור המזרח התיכון קיימת חסינות טבעית גבוהה, אולי כתוצאה מחשיפה גבוהה לנגיפי צינון, זאת בניגוד למדינות מערב אירופה אשר שם, ככל הנראה, היו "קרחות חיסוניות" כתוצאה מחשיפת חסר לנגיפים אלה.

לאור תנאי הפתיחה המצוינים של מדינת ישראל, היא יכולה להנהיג כעת מדיניות השומרת על האוכלוסיות בסיכון, תוך חתירה להשלמת השכבה החיסונית הדרושה לעצירת הנגיף הרבה לפני סף 60%, וכך להיות כבר בסיום המשבר בחודשים הקרובים עוד בטרם יגיע החורף, תוך מתן דוגמה ומופת לעולם בטיפול בהתפשטות נגיף קורונה.

פרופ' קימרון הוא ראש המחלקה הנבחר למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' שחר הוא מומחה לאפידמיולוגיה מאוניברסיטת אריזונה; פרופ' לויט הוא ביולוג חישובי ומבני, זוכה פרס נובל לכימיה ב-2013 מאוניברסיטת סטנפורד; ד"ר גביש הוא פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#17 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' אוגוסט 26, 2020 1:18 am

לפי כל מיני נתונים נדמה לי שמספר המתים לא גדל בחצי שנה האחרונה, אז אני חושב על תיאוריה כזאת,
שכמו שהקורנה מזיקה וממיתה, באותה מידה ואולי אף יותר היא מרפאת ממחלות אחרות. נגוף ורפוא,
אז אולי רב התועלת מהנזק.
כדי לבסס תיאוריה כזאת אני צריך נתונים של מספרי המתים בארץ ובעולם, לא הצלחתי למצוא זאת בינתיים.

כאן מצאתי משהו, מידע מעודכן בזמן אמת https://www.worldometers.info/iw/

נכון לשניה זו:
7,807,419,157 אוכלוסיית העולם הנוכחית
91,348,678 לידות השנה
20,879 לידות היום
38,350,363 מוות השנה
8,765 מוות היום
52,998,315 גידול האוכלוסייה בשנה זו

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#18 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' אוגוסט 26, 2020 1:35 am

נכון לרגע זה, נתונים מתחילת השנה:
8,464,442 מוות שנגרם על ידי מחלות מדבקות השנה

42,049,109 אנשים שנדבקו באיידס
1,096,100 מקרי מוות כתוצאה מאיידס השנה
5,355,055 מקרי מוות כתוצאה מסרטן השנה
639,563 מקרי מוות כתוצאה ממלריה השנה

3,259,509 מקרי מוות כתוצאה מעישון השנה
1,630,783 מקרי מוות כתוצאה מאלכוהול השנה.


ומקורונה, שהתחילה בערך עם תחילת השנה הלועזית:
יש 813,789 נפטרים (אם לא הייתה כאן הטעייה מכוונת)

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#19 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' אוגוסט 26, 2020 6:22 pm

פרופסור בכיר: "שוודיה פעלה נכון, צריך לאפשר לאוכלוסיה להידבק"

ראיון מפתיע שפורסם אתמול בידיעות אחרונות מסעיר את עולם הרפואה. הפרופ' אודי קימרון, דמות מוערכת בעולם הרפואי-אקדמי, מצהיר ש"צריך לאפשר לצעירים להידבק". לדבריו, "חיסון עדר יושג גם כאשר לא נגיע ל60%" • במשרד הבריאות דוחים בתוקף את הרעיון. "די לניסויים בבני אדם"
17.8.2020 |


"צריך לאפשר לאוכלוסיה להידבק, אפשר להוריד את המסיכות", את המילים המפתיעות הללו, שעד כה מי שהיה מעז לומר אותן היה נתפס כסהרורי או כהזוי או כשניהם גם יחד, אומר בראיון ל'ידיעות אחרונות' פרופ' אודי קימרון, מי שיעמוד בקרוב בראש המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת תל־אביב, איש מקצוע וחוקר מהשורה הראשונה בארץ, הנמנה עם הממסד והמערכת המדעיים והרפואיים. והראיון הזה, כמה לא מפתיע, מכה כלים ומעורר סערה.
קימרון, שהתייחס לנתונים המגיעים משבדיה, אומר בראיון המרתק שמסר לשרית רוזנבלום מ'ידיעות אחרונות' ש"מעולם לא חשבתי שהשוודים נכשלו. יכול להיות שהיו כמה נקודות שבהן יכלו להקפיד יותר, כמו שמירה על בתי האבות ואוכלוסיות בסיכון. אבל בסופו של דבר, למרות שבעולם חזו שאם לא יהיה שם סגר יהיו להם 100 אלף מתים עד יוני השנה הרי שעד כה מתו פחות מ־6,000 איש, והמגפה דועכת, תוך שהם מצליחים לחיות בצורה טובה לצד הנגיף״.

איך יודעים שהמגפה דועכת אצלם?
"רואים שגם מספר הנדבקים החדשים ובעיקר התמותה, שהיא המדד הקשיח למדידת התפשטות המגפה, שלא מושפע ממספר הבדיקות למשל, דעכו כמעט לגמרי".
והוא מוסיף כי "בסבירות גבוהה לא יהיה להם גל שני, כי יש להם כיום חסינות טבעית הרבה יותר נרחבת משלנו. יש אמנם סיכוי שחלק מהדעיכה נובעת מהעונתיות, אבל גם אם הנגיף יחזור, אין ספק שהגל הבא בשוודיה יהיה הרבה פחות משמעותי מזה שצפוי במדינות אחרות".
את הקונצנזוס העולמי לפיו שוודיה נכשלה בהתמודדות עם המגיפה, הוא מסביר בתיאוריה הבאה: "יש אינטרס מאוד גדול של כל מי שתמך בצעדים הדרקוניים שהוטלו בכל העולם להגיד שהמדיניות של שוודיה נכשלה. כי אם היא הצליחה, וטריליונים ירדו לטמיון בלי סיבה, מישהו יצטרך לתת על זה את הדין. לכן בכל העולם מעדיפים לטעון שהיא שגתה. אבל בסופו של דבר, האמת צפה. בעולם שבו מקבלי ההחלטות, היועצים שלהם וכלי התקשורת היו מסוגלים להודות בטעות שלהם ובבהלה הראשונית שאחזה בהם, כבר מזמן היינו חוזרים לשגרה. ההרס המתמשך בשל חוסר היכולת להודות בטעות הזו, למרות נתוני התמותה המזעריים של המגפה, הוא שערורייתי. ההיסטוריה תשפוט את ההיסטריה".
"אם לא היו מדווחים לנו שיש מגפה בארץ, לא היית יודעת שיש מגפה כזו ולא היית עושה עם זה כלום", הוא אומר נחרצות. "העובדה שהנושא הזה רץ כל היום בתקשורת מנפחת אותו מעבר לממדיו הטבעיים. אם היה משתולל כאן המוות השחור, כמו במאה ה־14, לא היית צריכה לעקוב אחרי המצב בחדשות, הגופות היו מתגוללות ברחובות. לא היינו ואנחנו לא נמצאים היום במצב הזה".

אז מה בכל זאת מייחד את הקורונה? לא סתם העולם משתגע ממנה.
"הקורונה לא מאוד יוצא דופן. זה נגיף ככל הנגיפים, רק חדש. יש לו קרובי משפחה שאנחנו מכירים היטב ולכן ניתן לשער שהוא עונתי, לפחות באופן חלקי. עוד דבר שאפשר להגיד עליו הוא שבניגוד לווירוס השפעת, שמרבים להשוות אותו אליו, הגנום שלו הרבה יותר גדול ולכן יש לו מנגנונים שיודעים לתקן אותו, כך שיעבור פחות מוטציות.
העובדה שהוא עלול להיכחד כתוצאה מאחת המוטציות האלו, ועל כן חייב להימנע מהן היא בשורה טובה עבורנו. כי יחסית לשפעת הוא יודע פחות להתחפש ולחמוק ממערכת החיסון. על פניו, הסארס והמרס, ששייכים לאותה משפחת נגיפים כמו הקוביד־19, התפשטו הרבה פחות ממנו ולכן הוא אולי נראה יותר מפחיד, אבל הקטלניות שלהם, לפחות מכלל המקרים המאובחנים, הייתה הרבה יותר גבוהה".

מידת הקטלניות של הקורונה, טוען קימרון, נמוכה בהרבה ממה שהורגלנו לחשוב. לדבריו, מספר מקרי המוות הכללי מקורונה אינו עולה על 0.1 אחוז מכלל האוכלוסייה באף מדינה, ושיעור המתים מקורונה נמוך מ־0.01 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם. משמע: 99.99 אחוז מאוכלוסיית העולם עד כה שרדו את המגפה, ולכן הווירוס קטלני במידה זניחה. "ניקח לדוגמה את בלגיה, המדינה בעלת שיעור התמותה הגבוה ביותר בעולם מקורונה, שם מתו רק 0.085 אחוז מהאוכלוסייה כתוצאה מקורונה", אומר קימרון.
"כלומר, 99.91 אחוז מהאוכלוסייה שרדו את הנגיף במדינה שנפגעה הכי הרבה בעולם. זה אומר אחד משני דברים: או שבלגיה התנהלה גרוע במיוחד, כי שיעור התמותה במדינה מאוד גבוה, או שיש גורמים אחרים שאחראיים לתמותה המוגברת שם. היות שבלגיה הנהיגה את אחד הסגרים הכי דרקוניים בעולם, והאוכלוסייה שלה הקפידה מאוד על ההנחיות חייבים להבין שיש גורמים נוספים, פרט לריחוק חברתי וסגרים, שמשפיעים דרמטית על הפגיעות של אוכלוסיות מסוימות. נחזור רגע לשוודיה, שהתנהגה, לכאורה, באופן 'מופקר', ושם יש 0.06 אחוז תמותה, הרבה פחות מבלגיה. כאמור, אם היא הייתה גם משכילה להגן על האוכלוסיות בסיכון גבוה התמותה שם הייתה הרבה יותר נמוכה".
שיעור התמותה הנמוך מהנגיף, שנמדד גם בארצות שנקטו סגרים מוקדמים וחמורים וגם באלה שהטילו מגבלות קלות בלבד מחייב, לדברי קימרון, להסיק אחד מהשניים: שהסיכוי למות במקרה של הדבקה נמוך ביותר, הרבה פחות מחצי האחוז המיוחס כיום לנגיף, או שהנגיף אינו מסוגל להתפשט ברוב האוכלוסייה. ההסבר השני, לדבריו, סביר יותר.
"על פי בדיקות נוגדנים שנערכו עד היום, באף מדינה לא התפשט הנגיף ליותר מ־20 אחוז מהאוכלוסייה, ללא תלות במגבלות שהוטלו עליה. גם קצב התפשטות אקספוננציאלי הצפוי באוכלוסייה פגיעה שטרם פגשה את הנגיף לא נמדד באף התפרצות", הוא אומר.

"מספר מנגנונים ביולוגיים מסבירים חסינות מוקדמת לנגיף, חלקית או מלאה, עוד לפני חשיפה ישירה אליו. אחד מהם הוא חסינות תאית, שעשויה להעניק למי שנחשף בעבר לנגיף ממשפחת הקורונה הגנה חלקית או מלאה נגד הנגיף החדש. אחד הדברים שרצוי לעשות כיום בישראל הוא סקר להערכת החסינות התאית באוכלוסייה, כדי לדעת אם התמותה הנמוכה יחסית אצלנו נובעת מהמדיניות בטיפול בנגיף או מגורמים אחרים. ארצות כמו גרמניה, סינגפור וקליפורניה כבר עשו את זה, זה לא כל כך יקר. אפשר לערוך בדיקות כאלו בארה"ב ובגרמניה, ולקבל תשובות תוך שבוע־שבועיים. אם נדע שהאוכלוסייה מוגנת ברובה בגלל מפגש עם נגיפים דומים קודמים נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר. ככל שנאסוף יותר מידע, נוכל לפעל בצורה יותר חכמה".
קימרון גם קורא תיגר על הנחה מדעית שכיחה נוספת, שלפיה נדרשת הדבקה של 60 אחוז מהאוכלוסייה כדי ליצור "חסינות עדר", המכונה בפיו "עומק חיסוני", שתמנע את המשך התפשטות המגפה ותגן על האוכלוסיות בסיכון. "העומק החיסוני, או חסינות העדר, מתרחש הרבה מתחת לרף", הוא אומר. "60 אחוז זה סתם מספר שהומצא ממודלים מתמטיים פשטניים".

והוא מסביר:
"כדי שעומק חיסוני ייווצר ב־60 אחוז, ההנחה הבסיסית היא שמאה אחוז מהציבור רגישים לנגיף. אבל אם ישנם גורמים שסותרים אותה, כמו חסינות תאית או מנגנונים אחרים הרי שהעומק החיסוני ממילא יהיה נמוך בהרבה. גם באמצעים מתמטיים הראו שזה שטות, כי לא כולנו מדביקים באותה מידה. יש כאלה שמנהלים חיי חברה עשירים, ואחרים מסוגרים בבית. גם אם נניח שה־R שווה 2.5, כלומר שכל חולה יכול להדביק שניים וחצי אנשים בממוצע, חסינות העדר תושג כבר כאשר 43 אחוז מהאוכלוסייה נדבקו. זה נמוך מ־60 אחוז, ויחד עם ההנחה שלא כל האוכלוסייה רגישה להדבקה, רף חסינות העדר יורד משמעותית".
גם הנתונים מהעולם, הוא טוען, מוכיחים שהמחלה דועכת אחרי שהדביקה עד חמישית מהאוכלוסייה בלבד. "מהעובדה שהמגפה דעכה במדינות רבות לאחר שהתפשטה בקרב 2.5 אחוזים עד 20 אחוז מהאוכלוסייה עולה שהעומק החיסוני הנדרש בישראל יושג בהדבקות של עד כמיליון וחצי ישראלים. מכיון שהמספר הזה מורכב גם מצעירים בריאים וגם ממבוגרים בקבוצות סיכון ככל שתמהיל הצעירים והבריאים מתוכם יהיה גבוה יותר כך יקטן מספר הקורבנות", אומר קימרון.
"הווירוס עובר בין אדם לאדם. אם אין לו את מי להדביק הוא ידעך מעצמו, וככל שיותר אנשים יידבקו, נקטע את שרשראות ההדבקה באופן טבעי. כלומר אם נדבקתי ואני חסין, מי שנושא את הנגיף לא יוכל להדביק אותי, ובזה יצרתי שכבת מגן להורים שלי, שהם יותר פגיעים ממני. המחלה הזו ידידותית במידה מסוימת, כי אנחנו יודעים למי היא מסוכנת ולמי פחות. ולכן התנהלות חכמה צריכה להיות הפוך ממה שאנחנו עושים היום: שאוכלוסיות שאינן בסיכון יידבקו וייצרו שרשראות חסינות, שיגנו על החולים ועל המבוגרים. כרגע אנחנו פועלים לריחוק חברתי גורף, שמונע חסינות דיפרנציאלית כזו".

איך יוצרים עומק חיסוני כזה?
"צריכים לפעול בשכל. למשל, להמליץ לאנשים בסיכון להימנע ממגעים חברתיים ולעטות מסכות, כדי להגן עליהם מהדבקה, ובמקביל לעודד את מי שאינו בסיכון להוריד מסכות".
אבל גם צעירים ובריאים מסתבכים לפעמים כשהם נדבקים בקורונה.

"לא נזרוק אנשים בריאים למחלקות קורונה כדי להדביק אותם, אבל בהחלט צריך לאפשר הדבקה בקרב מי שלא נמצא בסיכון. בטווח הארוך, מדיניות כזו תוריד את מספר הסיבוכים והמתים מהמגפה יותר מאשר המדיניות הנוכחית".

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#20 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' אוגוסט 26, 2020 6:23 pm

המשך הראיון:

את מי היית משחרר להידבק בצורה כזו?
"ילדים בטוח, וגם אוכלוסיות פחות צעירות. צריך לשבת ולחשוב אם הגבול הגילי יהיה 50 או 65 ומטה, כמובן בלי מחלות רקע. וצריך להסביר לציבור את ההיגיון בדרך הזו, ולא סתם להפחיד אותו. בפועל, מה שאנחנו עושים כרגע זה מעכבים את ההגעה לעומק החיסוני הרצוי, שבלעדיו ובלי חיסון, המגפה לא תיעצר".
קימרון אינו יחיד המחזיק בדעה הלא קונוונציונלית הזו. תומכים בו גם פרופ' מייקל לויט, חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' אייל שחר, ד"ר יפעת עבדי־קורק וד"ר אורי גביש. לאור ההבנה שגם בהיעדר חיסון אין צורך בשיעור גבוה מ־20 אחוז של נדבקים באוכלוסייה על מנת לאפשר את דעיכת המגפה, טוענים קימרון ושותפיו כי יש להסיר באופן מיידי את מרבית מגבלות הריחוק החברתי בישראל, כולל פתיחת הגבולות, תוך ריכוז המשאבים באוכלוסיות בסיכון. מדיניות כזו, הוא משוכנע, תקצר את משך המגפה ותהפוך את מדינת ישראל לירוקה. "בשוודיה זה לקח שלושה חודשים בערך, ממארס עד יוני. אנחנו חיים כמעט בלי מגבלות לפחות חודש, ולכן אני מעריך שתוך חודשיים, עד אוקטובר, נוכל להיות במצב דומה".
לדבריו, ייתכן שנחווה גל נוסף בחורף. "זה יקרה בגלל ההתקררות במזג האוויר, אבל גם אם יגיע גל נוסף, הוא יהיה הרבה פחות עוצמתי מהגל שנחווה אם לא נשיג את העומק החיסוני הנדרש. המגפה מתפשטת כמו שריפה ביער. אפשר לנסות להיאבק בה ובכל פעם יגיע עוד גץ ויבעיר הכל מחדש, או ליצור אזורי חיץ מספיקים כדי לנסות למנוע שריפות של המוקדים הדליקים ביותר. הסגרים וההגבלות מאוד מאריכים את ההתמודדות עם הנגיף, ובקיץ, שבו הוא ממילא פחות פעיל, מפעילים צעדי ריחוק חברתי שלא לצורך ומונעים את העומק החיסוני הנדרש לקראת החורף. הרעיון הוא להשיג את החיסוניות הטבעית הנדרשת בזמן, ולא לחכות לחורף, שבו הנגיף, ככל הנראה מתפשט מהר יותר באופן טבעי ואולי אף קטלני יותר".
בנייר עמדה שחיברו בתחילת השבוע דורשים חברי הקבוצה להפנות משאבים מבדיקות ובידודים להגברת הספיקה של מערכת האשפוז, להסיר את כל המגבלות על עבודה סדירה בכל ענפי המשק, לרבות אירועים, מופעי תרבות ומערכת החינוך, לפתוח את השמיים לכל העולם ללא חובת בידוד, לבטל את הדרישה לעטות מסכות, תוך צמצום משמעותי אך תחום בזמן של המגעים בין אוכלוסיות בסיכון לשאר האזרחים.

"הדבר היחיד שצריך להיות לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות כרגע, הוא שבתי החולים לא יקרסו", אומר קימרון. "זה המדד היחיד שצריך לקבוע אם יש צורך בריחוק חברתי או לא. כדי למנוע מצב כזה, היה צריך, כמובן, להשקיע בהם יותר בעשור האחרון. אבל גם היום, במקום לזרוק מיליארדים לפח על צעדים לא נכונים ולא יעילים, חייבים להשקיע חלק מהסכום הזה בחיזוק הפרסונל והמכשור. ובכל צעד שנוקטים של ריחוק, צריך לזכור גם את השיקול הכלכלי שיש נגדו שגם הוא עולה בסופו של דבר בחיי אדם".

לו אתה פרויקטור הקורונה, מה היית עושה עכשיו? נשאל קימרון והוא משיב: "קודם כל הייתי מדגיש שהדבקת ילדים היא עניין מבורך, כי היא מגינה על האוכלוסיות שבסיכון. מאותה סיבה הייתי פותח את כל מערכת החינוך, כי רובה המכריע מורכב מאנשים שאינם בסיכון. מובן שצריך למצוא פתרון למורים שסובלים מסוכרת או מחלות רקע אחרות, אבל אני לא רואה שום סיבה למנוע פעילות שמעודדת את הכלכלה. לא רק כי היא מאפשרת להורים ללכת לעבודה, גם כי היא מורידה בטווח הרחוק את התמותה. מילדים וצעירים הייתי גם מבקש להוריד את המסכות. אי־אפשר כמובן להכריח ילד להוריד את המסכה, אבל הסברה נכונה תעשה את העבודה.
"במקביל, הייתי קורא לאוכלוסיות הסיכון, ההורים שלנו ואנשים עם מחלות רקע, להימנע בחודשים הקרובים ממפגשים חברתיים, עד שנגיע לעומק החיסוני המתאים. אפשר ורצוי להמליץ לאוכלוסיות בסיכון לעטות מסכות. הייתי גם פותח את השמיים ומבטל את חובת הבידוד לחוזרים מחו"ל. במצב הנשאות בחו"ל לעומת הארץ, אין כל סיבה לבודד תיירים, כמו שאותך ואותי לא מבודדים למרות שיש לנו הסתברות אפילו גבוהה מזו של תייר אקראי מחו"ל להיות נשאים. אלה דברים שנכנסו לנו לראש לפני ארבעה חודשים ולא מבינים שזמנם חלף".

מה ההיגיון לפתוח את השמיים? אם ייכנסו לכאן חולים נוספים זה רק יקשה על המערכת עוד יותר.
"בנתונים של היום אין שום היגיון בסגירת השמיים, כי שיעור הנשאות בישראל גבוה מאוד. סטטיסטית, מי שייכנס אלינו הוא לא יותר מסוכן מבחינה בריאותית מכל אזרח שכבר נמצא כאן. קחי מדינה שמסתגרת מהעולם, כמו ניו־זילנד. נשאלת השאלה כמה זמן הם יוכלו לשמור על הגבולות שלהם סגורים. אם יימצא חיסון בחודשים הקרובים, אולי יש איזה היגיון לעכב כניסת נשאים מבחוץ כדי לשמור על המדינה עם שכיחות נמוכה של קורונה. אבל אם לא יהיה חיסון כזה בעתיד הקרוב הם עושים טעות קולוסאלית".

מה באמת יגיע קודם, להערכתך, החיסון הטבעי או המלאכותי?
"אם נפעל לפי ההמלצות שנתתי, אין לי ספק שהחיסון הטבעי יקדים את החיסונים שנמצאים בפיתוח. החיסון המפותח צריך להיות מושלם ונטול תופעות לוואי כדי שיהיה ראוי להשתמש בו. לאור הליכי הפיתוח הזריזים, עלולות להיות הרבה מאוד תקלות בדרך. צריך לזכור שכאשר מדובר על מגפה שהתמותה המקסימלית ממנה בכל האוכלוסייה היא פחות מפרומיל, חיסון שתהיה לו תופעת לוואי קטלנית בשיעור של פרומיל אחד, אחד לאלף יהיה קטלני יותר מהנגיף עצמו".
במשרד הבריאות התחלחלו כמובן למקרא הדברים, ושם הגיבו ש"מדובר במודל המבוסס על הנחות יסוד שלא הוכחו מבחינה מדעית. זו הצעה להימור מסוכן, שעלול לעלות בחיי אדם".

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#21 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' אוגוסט 30, 2020 3:49 pm

מחקר חדש באוניברסיטת בן גוריון קובע כי לא צריך לעשות סגר - ובשבועיים הקרובים נגיע לשיא נדבקים בקורונה ומשם תחל ירידה. על פי פרופ' מרק לסט שניהל את המחקר, ישראל קרובה להגיע למצב של "חסינות עדר".
(ענבר טויזר)

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#22 שליחה על ידי כּוֹתָר » ה' ספטמבר 03, 2020 10:14 pm

נתון עובדתי חשוב, שפורסם השבוע, ומשום מה הורחק מהכותרות.
סך המתים בעולם מקורונה - מגולם מ 94 אחוז של סיבוכים אפשריים של הנגיף, רק ב6 אחוז מהם נרשמה בחוות דעת רפואית שהגורם הוא קורונה לבד.

גם לדעת החוששים שיש סכנה בנגיף עלינו להודות להשי"ת על הניסים הגלויים כאן בארצנו הקדושה, שמקבלים משמעות יתירה בדו"ח מקיף על שיעורי התמותה לעומת שנה שעברה,
של הלשכה המרכזית לסטיסטיקה.
פטירות סטיסטיקה מעודכנת 3.9.20.pdf
(876.03 KiB) הורד 30 פעמים

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#23 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' ספטמבר 06, 2020 12:49 pm

עצומת הרופאים*
=============י

http://sidisrael.activetrail.biz/Covid1 ... YWHXr4U_aM



לאור הקריאות להחלת סגר נוסף, אנו החתומים מטה רואים לנכון להביע בפומבי את עמדתנו.

סגר אינו עוצר את המגיפה אלא מאט את התפשטות הנגיף באופן זמני. ואולם, עם הסרת ההגבלות, הנגיף ממשיך בהתפשטותו, וזאת לאחר החלשת אזרחי המדינה מבחינה רגשית, כלכלית ובעיקר בריאותית. סגר אינו מונע תמותה, להיפך, הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף, פוגע בהם בריאותית, מגדיל את חלקם בתמהיל החולים, וכך, באופן פרדוקסאלי גורם לתמותת יתר. לנוכח מידע רב שהצטבר שמצביע על סיכון תמותה מזערי לאוכלוסייה הבריאה, ולנוכח חוסר הוודאות ביעילות ובבטיחות של החיסונים בפיתוח בזמן הקרוב, וכן לאור הידע שהצטבר עד כה, ברור שהגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה(וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון.

מדיניות סגר הרסנית מודגמת בימים אלו בניו-זילנד, מדיניות אשר ממחישה את האבסורד שבמהלך. לאחרונה התגלו בניו-זילנד 4 מקרי הדבקה ממקור לא ידוע. סגר כבד הוטל על אוקלנד במשך שלושה שבועות, אשר במהלכו התגלו כמעט מדי יום למעלה מ-5 מקרים חדשים. עם היציאה מהסגר, התגלו 9 מקרים חדשים. ברור לכל בר דעת שהסגר פגע בכלכלתה ובבריאותה של אוקלנד מבלי לשפר כלל את ה"שליטה" במגיפה.

סגר, על כן, הינו טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה. החלטה על מהלך שכזה בימים אלו חמורה אף יותר היות שהיא מסיטה את המגפה לתקופת החורף, תקופה בה המופע של כלל נגיפי מערכת הנשימה, בכלל זה SARS-CoV-2, קשה יותר, והיא תגרום לתמותת יתר ולעומס יתר על מערכת הבריאות.

מאידך גיסא אנו סבורים שלמעט מספר שגיאות, המדיניות שנקטה שבדיה היא מדיניות נכונה ויש לאמץ אותה מידית תוך תיקון שגיאותיה. מדיניות מתוקנת כזו תביא לסיום המגפה בזמן קצר תוך מזעור תמותה עודפת. יש לציין שהאוכלוסייה בשבדיה רגישה יותר מישראל לנגיף SARS-CoV-2, הן בגלל גיל חציוני גבוה יותר וככל הנראה גם בשל גורמים נוספים, כגון חסינות תאית נמוכה יותר. דפוס המאפיין את רוב מדינות אירופה ואכן ניכרת בהן תמותה משמעותית גבוהה יותר ממחלת קוביד-19 מאשר באזור המזרח התיכון.

אי לכך, אנו קוראים להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. במקביל, אנו קוראים להתאים את המדיניות השבדית למציאות הישראלית תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים.
אנו קוראים לבצע פיקוח מושכל על הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות.
במקביל אנו קוראים להשקיע בחיזוק מערכת הבריאות כמו גם בניצול מושכל של המשאבים הרבים שיש במערכת זאת.

להלן חלק קטן מהנתונים העובדתיים התומכים במדיניות זאת:
1. המידע המצטבר על מגפת הקורונה מצביע על כך שבמרבית המקרים הנגיף לא מתפשט ליותר מכ-20% מהאוכלוסייה וזאת ללא תלות במגבלות שננקטו. זהו ככל הנראה רף חסינות העדר הדרוש לכל היותר, ולא 60% ויותר - הרף הגבוה המוצג בתקשורת, ושמקורו בידע לא עדכני מתחילת המגיפה (1).
2. חסינות צולבת, שמקורה בחשיפה לזני קורונה הגורמים לצינון, היא כנראה זו אשר מאפשרת רכישה של ״חסינות עדר״ ברף נמוך בהרבה מהצפוי במקרה של וירוס חדש שאינו מוכר למערכת החיסונית (2,3).
3. דפוס ההתפשטות של המחלה שנצפה במדינות השונות, תואם את דפוס עקומת גומפרץ ולא את דפוס העלייה האקספוננציאלית (4). הוא מוסבר על ידי חסינות של חלק ניכר מהאוכלוסייה.
4. שיעורי התמותה שפורסמו בתחילת המגפה היו שגויים ונבעו מהערכת חסר של כמות החולים הא-סימפטומטיים. כיום ברורות שתי עובדות: (א) התמותה הכוללת מהנגיף אינה עולה על 0.1% מהאוכלוסייה. (ב) שיעור התמותה מבין הנדבקים הינו בין 0.1% ל 0.5%. יתר על כן, שיעור התמותה בקרב הנדבקים באוכלוסיות ללא מחלות רקע ומתחת לגיל 65 נמוך מ-0.005% (5)

*מקורות:*

Aguas, R. et al. Herd immunity thresholds for SARS-CoV-2 estimated from unfolding epidemics. 2020.2007.2023.20160762, doi:10.1101/2020.07.23.20160762 %J medRxiv (2020).

Braun, J. et al. SARS-CoV-2-reactive T cells in healthy donors and patients with COVID-19. Nature, doi:10.1038/s41586-020-2598-9 (2020).

Altmann, D. M. & Boyton, R. J. SARS-CoV-2 T cell immunity: Specificity, function, durability, and role in protection. Science immunology 5, doi:10.1126/sciimmunol.abd6160 (2020).

Levitt, M. Predicting the Trajectory of Any COVID19 Epidemic From the Best Straight Line. doi:10.1101/2020.06.26.20140814 (2020).

Ioannidis, J. P. A., Axfors, C. & Contopoulos-Ioannidis, D. G. Population-level COVID-19 mortality risk for non-elderly individuals overall and for non-elderly individuals without underlying diseases in pandemic epicenters. Environmental research 188, 109890, doi:10.1016/j.envres.2020.109890 (2020).

*בכבוד רב,*

פרופ' אודי קימרון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד לניאדו, מנהל מלר"ד שיבא לשעבר
פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית
ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם
ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים 'שמיר'. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מוטי גרליץ, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מייקל לויט, אוניברסיטת סטנפורד
ד"ר יפעת עבדי קורק, אסותא מרכזים רפואיים
פרופ' אייל שחר, אוניברסיטת אריזונה
ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגורתמים ומודלים
פרופ' אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר עידו יוסף, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל מאוחדת ומנהל בי''ח מאיר לשעבר
ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא
ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בי"ח שלוותה
פרופ' נועם שומרון, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בי"ח שלוותה.
פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית, הדסה
פרופ׳ ארנה אמסטר-חודר, האוניברסיטה העברית.
פרופ׳ מוטי חודר, טכניון
פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית
ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה (קורונה) בית חולים העמק
ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה
פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים
ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג, אסותא
ד"ר רועי גזית, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם, שיבא
ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה
פרופ' שמעון אפרת, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה, בי"ח כרמל
ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ביה"ח זיו, צפת
ד"ר מורן קרוננברג רופאת משפחה

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#24 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' ספטמבר 06, 2020 11:40 pm

היום פורסם בהמודיע בכותרת ראשית:
אחוז המאושפזים מקורונה קטן בהשוואה יחסית לכלל הציבור.
ובגוף הכתבה:
בדיקה עדכנית של המודיע חושפת נתון מדהים: אחוז המאושפזים מקרב הציבור החרדי מהתחלואה בקורונה - נמוך,
יחסית באחוזים, למספר המאומתים בקרב ציבור זה,
ואף בהשוואה יחסית לכמות המאושפזים מקרב הציבור הכללי.
לכל אורך התקופה, בגל השני כמו בגל הראשון, אחוז המאושפזים מקרב הציבור החרדי, בכל רחבי הארץ, היה קטן יחסית לעומת מספר המאומתים - בהשוואה לכלל הציבור.
גורם בכיר ביותר במשרד הבריאות אישר ביום שישי האחרון את הנתון להמודיע.

שם בכתבה הוזכרה סיבה אפשרית לנותן הזה, שהגיל הממוצע בציבור החרדי הוא צעיר. לי יש הסבר נוסף:

החרדים הולכים להיבדק יותר, מכל חשש ותסמין קל גם אם הוא לא מצריך טיפול רפואי. ולכן אחוזי המאומתים במגזר גדולים, אבל אחוזי המאושפזים קטנים. 

וההיגיון אומר כך שהאחוזים הגבוהים בציבור החרדי, הם כי רק אצלנו לוקחים את זה ברצינות והולכים להיבדק.
חרדי שיש לו תסמינים, חושש להדביק אחרים ולהכניסם בחשש סכנה לכן הולך להיבדק, אבל חילוני שיש לו תסמינים,
אין לו סיבה להיכנס לבידוד הוא ומשפחתו, הוא ישכב יומיים בבית וייפטר בכך בלי כל ההגבלות שכרוכים בבדיקה.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#25 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' ספטמבר 08, 2020 8:56 pm

בקיעים בצנזורה בעיתונות החרדית, דעות רופאים שעד עתה הודחקו וכמעט התעלמו מהם, קיבלו לראשונה במה בעיתונים המודיע ויתד נאמן.
ביתד נאמן סיקרו את הדעות שנאמרו אתמול בוועדת הקורונה בכנסת, וכדי לאזן הביאו את תגובות המערכת.
כמו"כ פרסמו מחקר בריטי על אמינות הבדיקות.

בהמודיע הביאו את דעת הרופאים שמתנגדת לצעדי משרד הבריאות בצורה חזקה יותר.
יתד סיקור וועדת הקורונה בכנסת.PNG
יתד סיקור וועדת הקורונה בכנסת.PNG (1.16 MiB) נצפה 1425 פעמים
יתד אמינות הבדיקות.PNG
יתד אמינות הבדיקות.PNG (384.44 KiB) נצפה 1425 פעמים
המודיע.jpeg
המודיע.jpeg (658.7 KiB) נצפה 1425 פעמים

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#26 שליחה על ידי כּוֹתָר » ה' ספטמבר 10, 2020 4:25 pm

דרישה לבצע ספירה מחודשת של נפטרי הקורונה בישראל*

חבר ועדת הקורונה, ח״כ יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל״ם), פנה יחד עם 120 אנשי רפואה ומדע מובילים בישראל, פרופסורים בעלי שם עולמי, מנהלי בתי חולים, אפידמיולוגים, מנכ״לי קופות חולים ומנהלי חדרי מיון במכתב לראש הממשלה, שר הבריאות ופרויקטור הקורונה בדרישה לבצע ספירה מחודשת של כמות נפטרי הקורונה בישראל.

במכתב אותו הגישו נאמר, "השבוע בוועדת הקורונה נחשפנו לממצאים מדאיגים ביותר. ע״פ הנחיית משרד הבריאות לבתי החולים, כל אדם שנפטר בבתי החולים מכל סיבה (סרטן, מחלת לב, אלצהיימר וסיבות תמותה נוספות) ובגופו יש גם את נגיף הקורונה, סיבת המוות העיקרית שתירשם בדוח תהיה נגיף הקורונה. ממצאים מדאיגים אלה מטילים ספק על כל דרך הרישום של בתי החולים ביחס לכמות הנפטרים מנגיף הקורונה בישראל. ע״פ הערכות המומחים, לפחות 30 אחוז מהאנשים שרשומים כנפטרים מקורונה, סיבת המוות העיקרית שלהם היא לא קורונה".

חבר ועדת הקורונה ויוזם המכתב, ח״כ יואל רזבוזוב: "במשך 5 חודשים בוועדת הקורונה אנחנו מרגישים שמשהו לא כשורה, שמישהו לא מציג לנו את כל הנתונים ואת כל האמת. היום אנחנו מבינים שכל שיטת הספירה של הנפטרים מנגיף הקורונה הייתה שגויה מיסודה. מדובר בהתנהלות שערורייתית של משרד הבריאות, שמשליכה באופן ישיר על קבלת ההחלטות בממשלה, שמובילה אותנו פעם אחר'.

פעם לסגרים ולהרס הכלכלה הישראלית. גם הסטטוס של ישראל בעולם (מדינה אדומה/ירוקה) מושפע כתוצאה מהנתונים הללו, ומשפיע באופן ישיר על הטיסות - התיירות והסחר של מדינת ישראל".

לדבריו, "אני קורא לראש הממשלה ולמשרד הבריאות להתייחס בכובד ראש לפנייה זו ולערוך ספירה מחודשת והערכת מצב כללית מקיפה ביחס למספר הנפטרים מנגיף הקורונה. ההתנהלות הנוכחית הרסנית ביותר, מובילה לפאניקה מיותרת בציבור ופוגעת במדינה במגוון רחב של תחומים".

ד״ר אמיר שחר, מנהל המלר״ד בבית החולים לניאדו בנתניה, מבכירי המומחים לרפואה דחופה בישראל, ולשעבר מנהל המלר״ד בבית החולים שיבא תל השומר אף הוסיף: "מאחר ומשרד הבריאות הנחה לרשום בכל תעודת פטירה את האבחנה Corona, יש לשאול האם אבחנה זו מייחסת את סיבת המוות כקורונה, או כסיבוך של קורונה, אצל כל הנפטרים שהמחלה ברשימת האבחנות שהביאו למותם, או אחרות. המידע הוא בעל ערך יסודי להבנת התמותה של המחלה, ולהגדרת מסוכנותה. כך למשל, ע"פ פרסומי משרד הבריאות מאתמול: 1031 נפטרים, 135,288 חולים = 0.74%. כמעט שפעת. ואם "נגדיל" את מס׳ הנחשפים שלא נבדקו - נקבל תמותה קטנה בהרבה משפעת. היסטריה. התנהלות שלא מבוססת על עובדות. לאיזו תמותה נמוכה יותר אם בכלל אמור הסגר להביא?".

פרופסור אשר אלחיאני, מנכ״ל קופ״ח מאוחדת ומנהל בית החולים מאיר לשעבר: "מכיוון שהחלטות שמשפיעות על חייהם ובריאותם של מיליוני ישראלים נלקחות על בסיס מספרים ונתונים, המצוטטים מידי יום ושעה בתקשורת, קיימת במקרה של הקורונה חשיבות כפולה ומכופלת שהמספרים והנתונים יהיו מדויקים במיוחד. בחינה מעמיקה וניתוח של סיבות המוות של הנפטרים עם או בגלל קורונה היא קריטית ועל כן יש לוודא שמשרד הבריאות נדרש אליה בהקדם".

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#27 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' ספטמבר 23, 2020 2:26 pm

סיפורים על שקרים של משרד הבריאות מתגלים כל הזמן, איך שהם עכשיו בכוונה מנפחים את ה"הדבקות".
והרי הם כבר חזו לפני מכה חודשים שיהיה סגר בחגים,
איך מצדיקים את זה ? פשוט מעלים את האחוזי החיובי בבדיקות.
כשהיה עוצר לילי, ו"במקרה" כל הערים האדומות היו של חרדיים, פתחו ראשי הערים בשירות "היבדק וסע" קראו לאנשים בריאים לבוא ולהיבדק, ומשוםן מה זה לא הוריד את האחוזים, איך זה יכול להיות ?
מתברר לכאורה, שעיר חרדית מקבלת סך אחוזים, ומשרד הבריאות כבר דואג שכך זה יקרה...

סיפורים ששמעתי ממקורות נאמנים לדוגמה.
1. עובד במטבח בישיבת חברון סיפר, הם שמרו נזהרו בקפסולות, והיה מאוד מוזר לראשי ומנהלי הישיבה,
לגלות שבבדיקות מכל הקפסולות היו אחוזים גבוהים של חיובי,
הם שלחו את אותם בחורים שיצאו "חיובי" ל2 בתי חולים לעשות בדיקה נוספת, ובשתי בתי החולים לכל הבחורים יצא תשובה שלילית.

2. שמעתי מאדם שהיה נוכח בשעת מעשה, שעובד קופ"ח ייעץ לבן אדם (שמכיר אותו אישית) אל תעשה בדיקות כאן, קח רק את הבדיקות הפרטיות הם יותר אמינים ממשרד הבריאות, עכשיו המגמה של משרד הבריאות היא להעלות את המספרים בכוח.

3. עובד במעבדה של בדיקות, הוא אומר שאין שום מציאות טכנית להספיק לבדוק 50,000 בדיקות ביום. ודאי שחלקים גדולים כלל לא נבדקים במעבדה.

4. עכשיו דיברתי עם עוד בן אדם, שדיבר עם עובד בעזר מציון, הוא מספר לו שביום שישי האחרון נאבדו 30 אלף בדיקות מתוכם נמצאו רק 12 אלף בדיקות. מה הם עושים עם כל מה שנאבד, כמובן שישלחו להם הודעה שזה "חיובי".

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#28 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' ספטמבר 29, 2020 11:51 pm

המחדל הגדול של המאה ה-21? מה באמת ידוע על שיעורי התמותה מהקורונה

מומחים מאונ' ת"א: ניתן כבר להראות בסבירות לא קטנה שאחוז התמותה מהנגיף קטן ולא מצדיק סגרים נרחבים ושיתוק הפעילות הכלכלית - אולי היינו צריכים לאמץ את מודל המדינות שמצליחות לנהל שגרה בצל המגיפה?

פרופ' אודי קימרון24.03.2020,
09:24ה-CFR - Case Fatality Rate בסין עומד על 5%.

אזרחי העולם בפאניקה, ובצדק. אמצעי התקשורת מדווחים חדשות לבקרים על מקרי מוות קשים, על משאיות מלאות גופות ועל מערכות בריאות קורסות באיטליה ובספרד. צריך להיות על-אנושי כדי להישאר אדיש למראות כאלה ולדיווחים כאלה. בזמנים כאלה, עם זאת, יש להפעיל את הכלים החישוביים כדי לקבל החלטות נכונות ושקולות. כשיוצאים למלחמה, יש צורך במודיעין טוב. וכדי לנצח את הנגיף, יש לדעת מול מה אנו ניצבים.


ההשפעה הרגשית של מחלת וירוס הקורונה החדש
איך לחשב נכון את אחוזי התמותה?

אחד הנתונים הקריטיים במלחמה זאת הוא היכולת של הנגיף להרוג (וכפועל יוצא גם לגרום לאשפוזים רבים). ארגון הבריאות העולמי פרסם ששיעור התמותה מהנגיף הוא 3.4%. לעומת זאת, חבר מצוות המגיפות של משרד הבריאות פרסם ביום חמישי שעבר, ששיעור התמותה באיטליה ובספרד הוא 7%-5%. להמחשה, על פי מספרים אלה אדם אחד מתוך 20 ימות מהמגיפה.

גם ראש הממשלה נוקב בראיונותיו בשיעורי תמותה גבוהים של עד 4%. אם אלה אכן שיעורי התמותה, ברור שצורך השעה לעשות את כלל הצעדים הננקטים כיום כדי להימנע מפגיעת הנגיף, כולל שיתוק עולמי של הכלכלה.

טרם ראינו נתון אחד מאומת על שיעור התמותה מהנגיף. החישובים נעשים על סמך חלוקת מספר המתים במספר הנשאים המאובחנים, אך חישובים אלה אינם מדויקים בעליל. אם מספר הנשאים האמיתי גדול בהרבה ממספר המאובחנים בפועל, הרי ששיעור התמותה נמוך לאין שיעור מזה המחושב
אבל לא בטוח שמספרים אלה נכונים. חישוב של שיעור התמותה בגרמניה ואוסטריה למשל, מראה שהוא עומד על בערך 0.3%, פי כעשרה פחות משיעור התמותה שציין חבר צוות המגיפות של משרד הבריאות. דהיינו, שלושה אנשים מתוך אלף ימותו מהנגיף. האם באמת ניתן לקבוע מדיניות נכונה לאור פערים אלה? על סמך אילו נתונים נקבעת המדיניות?

למעשה, טרם ראינו נתון אחד מאומת על שיעור התמותה מהנגיף. החישובים באופן כללי נעשים על סמך חלוקת מספר המתים במספר הנשאים המאובחנים. אך חישובים אלה אינם מדויקים בעליל. אם מספר הנשאים האמיתי גדול בהרבה ממספר המאובחנים בפועל, הרי ששיעור התמותה נמוך לאין שיעור מזה המחושב.

כל עוד קיימת אי ודאות כזו על אחוז התמותה, המדיניות הנוהגת, בישראל ובעולם, היא לשלם מחירים כלכליים עצומים על מנת לעכב את התפשטות המגיפה, לפחות עד להתבהרות המידע. אולם, אין שום סיבה לקבל החלטות בחושך, ואת המידע על שיעור התמותה האמיתי יכול העולם להשיג מיד ובזול. למעשה, המידע נגיש כבר מספר שבועות, נצח במונחי מגיפה זו.

הדרך לעשות זאת היא לבדוק נוכחות נוגדנים נגד הקורונה במדגם מייצג של אנשים ממחוז חוביי, וכך לזהות את מספר הנדבקים במחוז כולו. את מספר המתים במחוז חוביי יש לחלק במספר זה וכך לדעת את שיעור התמותה האמיתי מהנגיף. סין כבר נמצאת לאחר הגל הנוכחי של המגיפה, ולכן מספר המתים הוא כבר הסופי. מציאת מספר הנדבקים תביא לחישוב מיידי ונכון של אחוז התמותה. בדיקה מדגמית כזו יכולה להיערך תוך יום אחד ובעלות זניחה.

העובדה שעד כה נתון על שיעור התמותה לא קיים הוא לטעמנו מחדל ברמה עולמית, אשר עלול בדיעבד להתברר כמחדל הגדול ביותר של המאה ה-21. היעדר נתון זה ייתכן שמביא לבחירה במדיניות שגויה לחלוטין, עם עלויות כבדות בכסף ובחיי אדם, במקום קבלת החלטות מבוססות נתונים.

מתוך הנתונים הקיימים כיום במאגר הנתונים העולמי, ניתן כבר להראות שיש סבירות לא קטנה להשערה שאחוז התמותה קטן ולא מצדיק סגרים נרחבים ושיתוק הפעילות הכלכלית.

שאלה של סטטיסטיקה והסתברות

ראשית, חישוב שנערך על ידי טימותי ראסל ואחרים של הממצאים מ"אוניית הקורונה", שבה מרבית הנוסעים ואנשי הצוות נבדקו, מצביע על יחס תמותה של 0.5% בלבד. מספר זה התקבל לאחר התאמת אחוז התמותה הגולמי (כ-1%) לתבנית הגילאים של הנדבקים, שהיו מבוגרים מהממוצע באוכלוסיה הרגילה. בגלל המדגם הקטן, המספר האמיתי יכול להיות בטווח שבין 0.2% ובין 1.2%. אם היחס האמיתי הוא בחלק התחתון של הטווח, סגר הוא מדיניות מוטעית לחלוטין.

אנו חישבנו את אחוז התמותה ממחקר שנערך לאחרונה באיטליה וממנו ניתן להצביע על שיעורי תמותה נמוכים. ב-23 בפברואר 2020 הוטל סגר על כפר קטן באיטליה בשם וו (Vo) שבו מתגוררים כ-3,000 בני אדם, כיוון שזוהה שם נשא קורונה ראשון. בימים שלאחר מכן נערכה בדיקה מקיפה של כל דרי הכפר והסתבר ש-3% מאוכלוסייתו נושאים את הנגיף. זהו נתון משמעותי ביותר. עולה ממנו שמציאת הנשא הראשון אירעה בזמן שהיו פי כ-90 יותר נשאים. ממצא זה מלמדנו שלפחות במקרים מסוימים, כמות הנשאים האמיתית גדולה בכמאה מכמות הנשאים המאובחנת. מכאן ששיעור התמותה עשוי להיות קטן במאה מהחישוב שבו משתמשים כעת.

אם אכן אחוז התמותה נמוך, שיטוח העקומה על ידי בידוד האוכלוסיה הפגיעה בלבד יספיק על מנת לאפשר טיפול ברוב הנזקקים. במקרה כזה יש לחתור במקביל למצב שבו קיימת חסינות עדר - שבו חלק ניכר מהאוכלוסיה חסין לנגיף. מדיניות מחמירה מדי מאריכה את משך ההתמודדות עם הנגיף תוך נזקים פסיכולוגיים וכלכליים עצומים
אם אכן הכפר הוא מדגם מייצג של צפון איטליה, הרי ש-3% מאוכלוסיית צפון איטליה לפני יותר משלושה שבועות היתה נשאית של הנגיף. גם מכאן ניתן להוציא את הנתון של שיעור התמותה בקירוב, על ידי בדיקת המתים בזמנים קבועים לאחר אבחון מספר הנשאים הכללי. חישוב של שיעור התמותה לפי נתונים אלה נע בין 0.1 ל-0.4%. שיעורי תמותה אלה נמוכים לאין שיעור מאלה המשמשים כיום את מקבלי ההחלטות.

יתרה מכך, אם אכן הכפר הקטן הוא מקרה מייצג של צפון איטליה, אזי אנו מעריכים שנכון ליום הטלת הסגר המלא, 8 במרץ, חלק ניכר מאוכלוסיית איטליה כבר נדבקה בנגיף. זאת לפי חישוב שבסוף פברואר 3% מהאוכלוסיה נדבקה, ואם מניחים שההדבקה מעריכית בקצב הכפלה של יומיים-שלושה, הרי שכעבור 12-8 יום רוב האוכלוסיה הרגישה לנגיף מודבקת.

אם כך, הרי שאנו צופים כעת בשיא המחלה באיטליה, שלאחריה כלל אוכלוסייתה תהיה מחוסנת לנגיף כתוצאה מחסינות העדר. ייתכן שמספר המתים שאנו רואים עכשיו מתקרב כבר לשיאים היומיים, ובעשרת הימים הקרובים יתחיל להערכתנו לרדת.

אחת השאלות המתבקשות היא האם ההגעה לשיא היא בשל הדבקה מקסימלית של האוכלוסיה, או בגלל הצעדים שננקטו.

לשטח את העקומה - בלי לפגוע בכלכלה

בכל מקרה, מדובר בתמותה גבוהה שמתרחשת בזמן מועט ומקשה על מערכות בריאות להתמודד עם כלל הנזקקים, כפי שמעידות התמונות מאיטליה. קיים לכן הצורך בהגנה על אוכלוסיה מבוגרת ואוכלוסיה עם מחלות רקע אשר רגישות בצורה משמעותית לנגיף. הגנה כזאת "תשטח את העקומה", תאפשר למערכות הבריאות לפעול, ואחר כך ניתן יהיה בהדרגה להסיר את ההגנה מאוכלוסיות אלו.

כלומר, אם אכן אחוז התמותה נמוך, שיטוח העקומה על ידי בידוד האוכלוסיה הפגיעה בלבד יספיק על מנת לאפשר טיפול ברוב הנזקקים. במקרה כזה יש לחתור במקביל למצב שבו קיימת חסינות עדר - מצב שבו חלק ניכר מהאוכלוסיה חסינה לנגיף. מדיניות מחמירה מדי למעשה מאריכה את משך ההתמודדות עם הנגיף תוך נזקים פסיכולוגיים וכלכליים עצומים. בתרחיש זה אין זה מוצדק לסגור את כלל האוכלוסיה בביתה ולשתק את הכלכלה העולמית, תוך אובדן פרנסה של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.

יש לקוות שניתוחים כגון אלה שהצגנו על שיעורי התמותה מועברים למקבלי ההחלטות, ולא רק תמונות אימה מבתי חולים ובתי עלמין. על סמך נתונים מבוססים ניתן יהיה לשקול את מדיניות הסגר והבידוד, ולא פחות חשוב, כיצד יוצאים מהסגר מבלי לגרום להתפרצויות חוזרות.

נדגיש כי גם אם יתברר כנכון דווקא התרחיש השלילי, של אחוז תמותה גבוה, גם אז, לאחר השגת השליטה במגיפה לאחר סבב אחד של סגר, יש לבחון אלטרנטיבות נוספות למדיניות של סגרים חוזרים או מתמשכים.

יש להקשות בשאלות נוספות: אולי ניתן דווקא לאמץ את המודל של מדינות אחרות אשר מצליחות לנהל שגרה בצל המגיפה? האם במדינות אחרות, שבהן שומרים על שגרה, אכן יתרחש תסריט אימים כפי שמנבאים?

האם קצב ההתפשטות של הנגיף ושיעורי התמותה שונים בין מדינות שונות? האם חסינות טבעית של אוכלוסיה קיימת במדינות שונות (כתוצאה מחשיפה לנגיפים קרובי משפחה של הקורונה), ושם אחוז הנדבקים המקסימלי מוגבל? האם נסקר המצב בישראל?

בנוסף כדאי לבדוק כיצד סין מתכוננת לחזור לשגרה ומדוע פירקו שם את בתי החולים? האם יש להם מידע שנסתר מאיתנו (למשל - חסינות עדר, שיעור תמותה קטן משמעותית מהמשוער)?

אחד הכללים של יציאה למלחמה היא איסוף מודיעין רב ככל הניתן. נראה כי העולם בכלל וישראל בפרט מוכנים להשקיע כיום משאבים כלכליים ואנושיים אדירים בהתמודדות עם המגיפה. אנו סבורים שיש להפנות לאלתר גם מאמץ משמעותי לאיסוף מידע מהימן, שעשוי להביא למהפך בדרך ההתמודדות עם המגיפה.

כותבי המאמר: פרופ' אודי קימרון, פרופ' אריאל מוניץ, פרופ' מוטי גרליץ, ד"ר עידו יוסף, פרופ' עדי פאוזנר, מבית הספר לרפואה ובית הספר לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב
(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#29 שליחה על ידי כּוֹתָר » ש' אוקטובר 17, 2020 8:47 pm

דעת המומחים.jpg
דעת המומחים.jpg (665.93 KiB) נצפה 1342 פעמים

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#30 שליחה על ידי כּוֹתָר » ה' פברואר 04, 2021 5:06 pm

ד"ר אור גורן, רופא בכיר במרכז הרפואי איכילוב, כותב: "קצת קשה להאמין, אבל עדיין יש מתנגדי חיסונים ומכחישי מגפה. אני קורא פוסטים ותגובות כאן שקוראים לא להתחסן או מפקפקים בהגיון שבחיסון". בפוסט שהעלה, תיאר את התחושות בעת העבודה במחלקת קורונה.
"פה, באיכילוב, רק עכשיו אנחנו מתחילים להרגיש את תחילת הרגיעה בגל השלישי. הסבנו 3 מחלקות פנימיות למחלקות קורונה לחולים בינוניים. יש לנו מחלקה נוספת לטיפול בחולים קלים שאי אפשר לטפל בהם בבית. הפכנו את שני הטיפולים הנמרצים שלנו לטיפול נמרץ קורונה. יש לנו 5 מכשירי אקמו בעבודה".
"יש לנו בערך 30 חולים קריטיים המתנדנדים בין החיים ובין המוות שהגדרנו אותם ככאלו שיש להם סיכוי עם טיפול אינטנסיבי. אין אף אחד מעל גיל 70. הגיל הממוצע הוא 50. רובם ללא מחלות רקע. האחרים (גם אם הם קריטיים) נאלצים להסתפק בטיפול פחות טוב.למי שיאמר שזו עוד שפעת – אני רופא טיפול נמרץ כבר 11 שנים. זה לא דומה למשהו שהכרנו. זו מחלה איומה, ההורסת את הריאות ופוגעת באופן בלתי הפיך בתפקוד הגופני והשכלי".
ד"ר גורן מוסיף, "אנחנו מביטים בעיניים כלות באנשים צעירים שגוועים מול עינינו ואין לאל ידינו להועיל. לא הנשמה, לא אקמו ולא תרופות. כלום לא עוזר במהלך הקשה של המחלה. לא היו מספרים כאלו, לא היו גילאים כאלו ולא היו חולים כאלו בשנים אחרות. תשכחו מזה. זו לא שפעת".
"אני (בניגוד לכל המכחישים) כבר שנה שלמה אחד האחראים על הערכות מערך ההרדמה והטיפול הנמרץ לקורונה. אני מטפל בחולים האלו כמעט יום יום. נפרד מהם ומשוחח עם המשפחות שלהם. כל כך הרבה פעמים שמעתי משפטים בסגנון של – "אם רק היינו יודעים היינו נזהרים יותר", "אני הדבקתי את אמא שלי". כל כך הרבה החייאות חסרות תוחלת. כל כך הרבה צער, פרידות ודמעות".
"ואז מגיע חיסון. מעשה פלא שהתגייסו אליו טובי המוחות והמומחים. חיסון שנבדק בצורה רשמית על כ100 אלף אנשים ויש כבר ניסיון של מיליונים. אין לו תופעות משמעותיות לטווח ארוך. הוא מגן ב95% מהמקרים. גם מי שנדבק תחת חיסון – אינו מפתח מחלה קשה. הוא כנראה מגן בפני המוטציות. אבל פתאום כל אחד הפך למומחה בשלבי מחקרים, בגדלי מדגם ובקריאה ביקורתית של מאמרים".
הרופא תוקף: "אנשים חסרי ידע מחקרי או רפואי כותבים בבטחון שהזמן הקצר שבו פותח החיסון מוכיח שעיגלו פינות. ללא הבנה במהלך מחקר וללא ידע על תהליכי רגולציה ומימון. מישהו בדק בכזו קפידה את פעילות כריות האוויר ברכב שלו? את מערכת הגז בבית שלו? מישהו וידא את תהליכי הייצור של הצמיגים ברכב שלו בצורה כל כך קפדנית? הפייק ניוז המטורף הזה עוד יילמד בבתי ספר לתקשורת. איך הגיעה מגיפה שהשביתה את כל העולם והרשת התגייסה כדי להלחם בתרופה…".
"לקורונה, גם בצורתה הקלה, יש תופעות לוואי איומות. אני התחסנתי חיסון שני לפני 3 שבועות. גם 3 מילדיי התחסנו. אל תחששו. אל תפחדו בגלל אנשים המפיצים פייק ניוז. תסמכו על אנשי המדע והרפואה. היכולת שלנו לצאת ממצב הביש הזה תלוי בקצב החיסונים. לכו להתחסן".
בראיון שהעניק הבוקר הוסיף כי יש קמפיין עולמי נגד החיסונים. "אנחנו לא ייחודיים בעניין הזה אולי אצלנו המצב יותר טוב ממה שאני שומעת מקולגות בעולם אבל יש באמת קמפיין שהוא בעיניי קמפיין מטורף נגד הדבר הזה".
"אני חושב שאנשים לא מבינים עד כמה זה באמת שונה מדברים שראינו, יש שפעת קשה ודלקות ריאות קשות אבל זה משהו ייחודי ואחר. אני נכנס לטיפול נמרץ ממוגן ואני מסתובב ועובר אחד אחד. אני בן 47 והנשמתי חולים שהם בעצם אני, רזים בריאים ובלי מחלות רקע, מצבים קיצוניים. זה דבר קיצוני שלא ראינו דבר שדומה לו. חולי השפעת הקיצוניים ביותר זה חולה קורונה ממוצע מבחינתנו. אנחנו עושים מה שאפשר, במערך ההרדמה אצלנו, מבחינתנו זו שעתנו היפה במובן המקצועי שאנחנו יכולים לצאת מחדרי הניתוח ולהציל חיים בידיים, אבל זה באמת חולים שבחלקם הגדול אנחנו לא יכולים להועיל להם, חוץ מלנסות לשמור ולהחזיק אותם בחיים עד שהגוף אולי יעשה את שלו".
הוא הוסיף, "אני אומר לאנשים, תבינו, גם למכחישי המגפה ולמתנגדי החיסונים, מדובר במחלה אמיתית וקשה. היא לא פוגעת בבני 80 בלבד, היא הורגת בני 40 ו-50 בלי מחלות רקע, יש לה מגוון תופעות לוואי כמו פגיעות מוחיות, בלב, בזיכרון. החיסונים האלה עברו אינספור אישורים. בואו נעצור את הדבר הזה".

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#31 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' אוקטובר 01, 2023 3:50 pm

מספרי נפטרים שעודכן בשנה האחרונה במדינת ישראל

אשמח אם מישהו יכול לעזור לי להבין איך הם חישבו את עודפי התמותה.
כל שנה יש עליה במספר הנפטרים בארץ, ובשנת 2020 אכן העליה היא יותר גדולה
אני חישבתי בגיליון 'פטירות לפי שנה וחודש' העליה של 2020 נראית יותר מהעליה הממוצעת של כל שנה,
והיא בעיקר בחודשים אוגוסט ספטמבר ואוקטובר.
אך לא הבנתי כלל איך הם הגיעו לעודף תמותה של 2917, בפרט ביחס לתמותה הצפויה (ללא הקורונה).
ב2019 העליה היא של 1473
ב2020 עליה של 2793 - שנת התפרצות הקורונה
ב2021 העליה היא של 1959
ב2022 העליה היא של 899
פטירות-שנה-חודש(5).xlsx
(395.07 KiB) הורד 4 פעמים

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: סטטיסטיקות נגיף הקורונה בעולם ובישראל

#32 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' אוקטובר 01, 2023 3:58 pm

בקישור זה יש נתונים מכל העולם, אך התרגום של גוגל לא הכי מובן.
https://elifesciences.org/articles/69336

שלח תגובה