תאריך פטירת רחל אמנו

דברי הימים, משפחות חכמים וסופרים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
אורח

תאריך פטירת רחל אמנו

#1 שליחה על ידי אורח » ה' נובמבר 07, 2019 7:38 pm

מפורסם בהמון העם שיום פטירת רחל אמנו הוא ביום י"א חשון ובעקבות כך רבים עולם לציון קברה ומדליקים נרות.
אמנם שמעתי שיש המערערים וטוענים על סמך הפסיקתא רבתי שמפורש שרחל נקברה בין פסח לעצרת, תחילת הקיץ.
וכן כל המקור שנסתמכו שנפטרה ביא' חשוון הוא מדרש תדשא שכתב את תאריך לידת ופטירת כל אחד מהשבטים בזה הלשון: "בנימין נולד יא מרחשון ומת בן ק"ט שנה" וכידוע רחל נפטרה בלידת בנימין. וזהו המקור לציין את יום יא חשוון כיום פטירת רחל אמנו. וזה יש לדחות טוענים המערערים על סמך קושיה ומכוחה רוצים להכריח שנפל טעות במדרש
הנה כתוב במדרש תדשא שם "יששכר נולד י' אב" ודברים אלו קשים שהרי בפסוק נאמר "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" וכידוע אז נתעברה לאה ביששכר ואם נספור מזמן קציר חיטים שהוא חודש סיון, ט חודשים הרי שיששכר נולד בשבט ולא באב, ומכח זה מסיקים המערערים שנפלה טעות דפוס, ובמדרש לא נכתב שם החודש של פטירת ולידת השבטים אלא נכתב מספרי החודשים שבנימין נולד בחודש ב' ויישכר בחודש יא' וכך אצל כל השבטים, אלא שהדפוסים כתבו את מניין החודשים כהבנתם וקבעו את חודש תשרי כחודש הראשון במקום חודש ניסן שהוא הראשון לחודשים בשנה ואם כך כוונת המדרש שרחל נפטרה בי"א אייר ואז בנימין נולד בי"א אייר וכדברי הפסיקתא וכן לפי זה יששכר נולד בי' אדר שזה ט' חודשים אחרי זמן קציר חיטים

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#2 שליחה על ידי אורח » ה' נובמבר 07, 2019 11:12 pm

זה מוסכם לכולם?



אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#5 שליחה על ידי אורח » א' נובמבר 10, 2019 9:01 pm

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... =30#p39375

כתב המערער על מנהג לעלות לציון רחל בי"א חשוון

דבר ידוע ומפורסם בכל קצווי ארץ שיום י"א חשון הוא יום פטירת רחל אמנו ע"ה. ורבים ושלמים עולים למקום קבורתה ומתפללים ומדליקים נר וכו' בזה היום. ואני בא בזה לערער על המוסכמות. ולהורות ולהראות. מעיון במקורות. שיום זה כנראה אינו יום פטירתה. ותחילה אציג את מקורות דברי ולאחר מכן אתייחס למקור היחיד המורה לכאורה כמנהג המקובל א. במדרש פסיקתא רבתי דר"כ (פ"ג ה) מפורש שיעקב קבר את רחל בין פסח לעצרת [ובודאי לא המתין חצי שנה לקבורתה] ב. בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. בפסוקים (בראשית לה) מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל ג. בפסוק (שם לה טז) נכתב שרחל נפטרה ב"עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" ובביאור המילים כברת הארץ הביא רש"י מהמדרש "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהסתיו (-חורף) כבר עבר והשרב עדין לא בא". ובמקור הדברים במדר"ר מפורש יותר "עונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא".
המקור היחיד לכאורה למנהג המקובל (יא חשון) הוא במדרש תדשא (ונעתק בילקו"ש ריש שמות ועוד) הביא את תאריך לידת כל אחד מן השבטים ואת שנת פטירתם. וכתב וזה לשונו: "בנימין נולד יא מרחשון ומת בן ק"ט שנה" וזה לכאורה מקור למנהג המקובל כי הרי רחל נפטרה בעת לידת בנימין. ויש להקשות ע"ז מכל הנ"ל כמובן. ובהמשך אתרץ. עוד כתב במדרש שם "יששכר נולד י' אב". והנה דברי המדרש על יששכר קשים ביותר. כי הרי מפורש בפסוק (בראשית ל) "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" ובאותו יום נתעברה לאה ומזה נולד יששכר. והרי זמן קציר חיטים הוא בתקופת שבועות (קרבן העומר) ובהדיא כתב בתרגום יונתן שם שהיה זה בחודש סיון. ואם כן שנתעברה בסיון. כיצד ילדה בחודש אב תוך ג' חודשים? (או ט"ו אם נרצה לומר שילדה בשנה שאחרי כן ובתירוץ קושיות חמורות אלו נסמכתי על גרסת חלק ממדפיסי המדרש. המאומתת גם מכת"י של המדרש שהובא בקובץ "חיצי גיבורים" (אלול תשע"ד) ובו נראה בעליל שבמדרש לא נכתבו שמות החודשים כלל. רק נכתב שבנימין נולד בחודש השני. ויששכר בחודש הי"א. וכן ע"ז הדרך בשאר השבטים. ובחלק מהדפוסים פתחו בהדפיסים את מניין החודשים כהבנתם. ומנו את תשרי כחודש ראשון. וטעו בזה. כי כוונת המדרש למנות לפי ניסן. שהוא ראשון לחודשי השנה. לפי זה כל הקושיות אינם קשות. והמדרש לא סותר כלום. וכוונת המדרש שרחל נפטרה ובנימין נולד בי"א אייר שזה בין פסח לעצרת. וזה אחרי ימות הגשמים ולפני השרב. וזה בתחילת הקיץ. גם לפי זה יששכר נולד בי' אדר. שזה בדיוק ט' חודשים מתחילת העיבור בסיון. והכל אתי שפיר. והמדרשים כולם הולכים בדרך אחת. נמצא ברור לכאו' שיום פטירת רחל אמנו הוא ביום י"א אייר! והתאריך המקובל הוחזק בטעות מחמת שגגת המדפיסים.
בירור דעת תרגום יונתן בן עוזיאל לגבי זמן פטירת רחל אמנו ההוכחה מהגמרא במגילה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ. "בגמרא (מגילה יז.) מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. ובפסוקים מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל". וכעת ארחיב יותר בביאור הדברים: הגמרא המגילה (יז.) כותבת שיוסף נעלם מאביו 22 שנה כמניין השנים שיעקב פירש מיצחק אביו. ומקשה הגמרא שהרי יעקב היה בבית לבן רק 20 שנה ולא 22. ועונה הגמרא שמלבד 20 השנים אצל לבן נשתהה יעקב עוד שנתיים בדרך "דתניא יצא מארם נהריים ובא לו לסוכות ועשה שם י"ח חודש שנאמר ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, ובבית אל עשה ו' חודשים והקריב זבחים" ע"כ לשון הגמרא. ומפרש שם רש"י שגמרא מדייקת מלשון הפסוק ש"בית" נכתב בלשון יחיד ו"סוכות" בלשון רבים. ומבארת שמכיון שבית נצרך לחורף נלמד ששהה שם יעקב חורף אחד. ומכיון שסוכות נצרכות לקיץ נלמד ששהה יעקב שם שני קייצים. ומכאן שהיה שם 18 חודשים. קיץ חורף וקיץ. בסדר הזה דווקא. ומכאן ממשיכה הגמרא שבסיומו של הקיץ השני הוא עבר לבית אל ושהה שם ששה חודשים. דהיינו שהיה שם חורף שלם. ובסיומו של החורף בהגיע תחילת הקיץ יצא מבית אל ואז רחל נפטרה. הרי לנו שרחל נפטרה בתחילת הקיץ ולא בי"א חשון.

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#6 שליחה על ידי אורח » א' נובמבר 10, 2019 9:02 pm

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... =30#p39375

תגובה של ת"ח על דברי 'המערער'
עברנו על הדברים של הכותב היקר בכובד ראש וכתבנו מכח ראיות ברורות שהדברים לא מוכרחים כלל ועיקר, ומנהגם של ישראל קדוש הוא לולי שאנו מציבים נימוקים מכריעים כנגד, דבר שלא מוצאים בהשגותיו. וקודם שנציע בפני המעיינים את הדחיות לדברי הנ"ל נציע בתמצית את עיקרי טענותיו ואחר מכן נכתוב את הדחיות.
מכח שני טענות העלה הכותב כאן את הטיעון המחודש שנפלה טעות במדרש.
1) מכח ג' ראיות שהבאת קודם, א. פסיקתא ב. מגילה ג. הפסוק כברת דרך.
2) מכח תאריך הולדת יששכר.
בנוגע לטענה הראשונה [ג' הראיות] המעיין הישר יתפוס תיכף שאין כאן טענה של ממש, וכמו שנפרט בס"ד.
א. פסיקתא שחולקת על מדרש תדשא והילקוט שמעוני והרבינו בחיי בזה אין ספק והמדרשים חלוקם בתאריך לידת בנימין ופטירת רחל.
ב. גמ' מגילה יז. הגמ' דורשת את הפסוק י"ח חודש אחר שמסיקה מדנקט סוכות ובית, שנעשה בשני שלבים, ז"א קיץ וחורף וקיץ, ומכח זה הסיק 'הכותב' הרי מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. שהרי בפסוקים (בראשית לה) מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל ע"כ.
אמנם אין בזה הכרח כלל ועיקר ולהיפך. שהרי פשוטו של מקרא "הבית והסכות שניהם נעשו בזמן אחד, הבית ליעקב ובני משפחתו והסוכות למקנהו וכמו שכתב המזרחי מכח זה לתמוה על רש"י שהביא המדרש הלומד שיעקב שהה יח חודש מכח דרשת הפסוק ובזה תמה המזרחי (לג, יז) על רש"י שהביא את הדרשה הנ"ל בזה הלשון: "נסע סכותה ושהה שם שמונה עשרה חודש קיץ וחורף וקיץ. סכות קיץ בית חורף סכות קיץ. בבראשית רבה. ולא ידעתי למה הביאו רש"י ז"ל בפירושו, והלא הבית והסכות שניהם נעשו בזמן אחד, הבית לעצמו והסכות למקנהו, כדכתיב, "ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות". והמדרש שדרשו הבית והסכות לעצמו, הבית בחורף והסכות בקיץ, אינו אחר פשוטו של מקרא. ועוד, שאין כתוב "סכות" אלא פעם אחת "ולמקנהו עשה סכות", אבל "סכתה" דרישיה דקרא שם מקום הוא נסע אל סכות, והם דרשו שני פעמים סכות, ואיך הביאו רש"י בפירושו, והלא בפרשת בראשית כתב "ומדרשי אגדה יש הרבה ואני לא באתי להביא רק מאותן מדרשות שהן קרובות לפשוטו של מקרא" עכ"ל. מבואר להדיא שדרשת המדרש שיעקב שהה י"ח אינה פשוטו של מקרא ואינה מוכרחת כלל וממילא המדרש תדשא מבואר היטב דהוא לא נקט כאותו דרשה, ועל מה באה תלונת 'המערער',
כמו כן הוספנו לכם שכך מצינו בתרגום יונתן שכתב י"ב חודש ובהצטרף 6 חודשים בבית אל הרי שהגיע החורף ולא הקיץ, וע"ז אם באנו למעט במחלוקות, אין סיבה לטעון שחלק גם לגבי בית אל. כמו כן מה שכתבתם לדקדק לפי תרגום יונתן מדקדוק הפסוק להוכיח שבתחילה בנה בקיץ, כתבנו לכם שאילו ראיתם את התרגום לא היה עולה על דעתכם כדבר הזה, והארכנו בזה בהמשך הדברים.
ג. רצה 'המערער' להביא ראיה לדבריו מהפסוק (בראשית לה טז) שם נכתב שרחל נפטרה ב"עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" ובביאור המילים כברת הארץ הביא רש"י מהמדרש "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהסתיו (-חורף) כבר עבר והשרב עדין לא בא". ובמקור הדברים במדר"ר מפורש יותר "עונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא". עכ"ל המערער.
והנה שגה בזה רבות שהרי פירוש למילה 'כברת דרך' מצאנו דרשה שהובאה בכמה מדרשים, אמנם פשוטו של מקרא וכמו שמביאו רש"י הוא פירוש אחר לגמרי מד' המדרש ואם כן נפל פיתא בבירא. שהנה רש"י (לה, טז) גם מביא את הפשט שכברת דרך פירושו מרחק הדרך וזה לשונו: כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר רבוי מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה (ב"ר) שהניר מצוי הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא ואין זה פשוטו של מקרא שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה) וילך מאתו כברת ארץ ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר כמו שאתה אומר צמד כרם חלקת שדה כך במהלך אדם נותן שם מדה (קרקע כמו מהלך מיל) כברת ארץ: עכ"ל. מבואר שפשטות המילים 'כברת ארץ' לא עולה בקנה אחד עם דברי הפסיקתא והמדרש רבה וכמו שכתב רש"י הנ"ל במפורש, ואם כך הרי הפסיקתא שנקטה אחרת ופירשה "שהארץ חלולה ככברה" זו דרשה, שבניגוד לה המדרש תדשא פירש כפשוטו שהוא לשון מיל בערבית, והוא אומדן מרחק הדרך, וכמו שהביא רש"י פעם בשם ר' משה הדרשן ופעם בשם מנחם עיי"ש. כמו כן יש שפרשו עת הגריד זו דוקא בתקופת מרחשון, אבל אין צורך בחידוש זה אלא הפסיקתא ומדרש תדשא כל אחד פירש אחרת.

2) הראיה שהביא 'הכותב' מתאריך הולדת יששכר אינה מוכרחת ולהיפך ומכמה סיבות.
הכותב מניח במוחלט שלאה נתעברה ביששכר בחודש סיון על סמך הפסוק 'קציר חיטים'
א. ברש"י סנהדרין מובא שקציר חיטים אין הכוונה בחודש סיון אלא כמה חודשים מאוחר יותר וממילא גם לגבי עיבור יששכר לא התרחש בסיון אלא בחודשי תמוז או אב.
ב. כמו כן מלבד המדרש שכותב שנתעברה באותו לילה, אין זה פשטות המקרא, שהרי הפסוק שכותב ותהר לאה וגו' לא מוכרח שנתעברה באותו לילה, שכן הפסוק כותב 'ותהר' אין כונתו שנתעברה תיכף, אלא שקודם למעשה הדודאים יעקב התגורר באוהלה של רחל, וממעשה הדודאים ואילך הוא שהה אצל לאה, ולכן כמו שאצל זבולון ודאי שלא נתעברה לאה באותו לילה [עם זאת שהגמ' והמדרש מציינים שבזכות הדודאים נתעברה בשני שבטים יששכר וזבולון] כך גם אצל יששכר לא מוכרח שנתעברה באותו לילה, והראיה שהמדרש היה צריך לדרוש שנתעברה באותו לילה זאת אומרת שהפשטות לא מוכרחת לכך, ומ"מ מדרש תדשא לא מחויב לדרשה זו ודוק.
ג. גם אם נניח שנתעבר בסיון, 'המערער' מניח שהשבטים נולדו בט' כטבעו של עולם. ואילו המדרש מוכיח מפשוטו של מקרא בכמה מקומות, שבני לאה לא נולדו כטבע העולם אלא כל שבעה חודשים, כמו כן כותב המדרש הובא במעם לועז שיששכר נולד אחר י"ב חודשי עיבור, וי"א אחר י"ד חודשי עיבור עיי"ש [כמו כן הראב"ן הכריח עפ"י גמ' שנולד אחר י"ב חודש] ואם כן הראיה לא מתחילה, שכן יששכר נולד בחודש אב של שנה הבאה וכד' המדרש הנ"ל שיששכר עיבורו לא היה לא שבע חודשים כמו שאר השבטים ולא תשע כדרך העולם אלא י"ב חודש ויותר מכך. וגם לשי' שנולד י"ב חודש הבאנו ד' רש"י שקציר חיטים לא חודש סיון אלא לאחריו.
ד. כמו כן כתבו שיששכר נולד באדר. ולא היא הוא נולד בשבט וכפי שטרחתי בהודעה כאן להוכיח. ואילו יאמר שטעות בחשבון נפלה בדבריו ותו לא מידי, החרשתי.
כמו כן כתבנו שבס' היובלים שנשתמר לפני אלפים שנה כתב במפורש שבנימין נולד בי"א חשון. (אין צורך להכביר שס' היובלים הוא ספר חיצוני, אבל אם מצאנו בו שנכתב להדיא תאריך פטירה העולה במדויק למה שנכתב בחז"ל הרי שההצלבה בין הדברים היא מכריחה ולא בחינם) כמו כן רבינו בחיי כתב, כמו כן הילקוט, ולכן אילו הדברים היו נכתבים רק במדרש תדשא והיה לזה ראיות מוכרחות הניחא, אבל לא זו בלבד שהראיות לא מוכרחות, גם מקור הדברים של מדרש תדשא מוצלב משלושה מקורות חלקם עתיקים לפני המצאת הדפוס וחלקם כמו ס' היובלים עתיקים מאד.

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#7 שליחה על ידי אורח » א' נובמבר 10, 2019 9:02 pm

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... =30#p39375

המשך תגובה של ת"ח על דברי 'המערער'

כמו כן מה שכתב בזה"ל -"ובחלק מהדפוסים פתחו בהדפיסים את מניין החודשים כהבנתם. ומנו את תשרי כחודש ראשון. וטעו בזה. כי כוונת המדרש למנות לפי ניסן. שהוא ראשון לחודשי השנה". דבריו לא מבוררים כלל, מה הכרח לתלות במדפיסים טעות פשוטה והלא ידועה שראש השנה לחדשים הוא בניסן ולא בתשרי וזה פסוק מפורש, והניחא הרב רצאבי הנז', כתב נימוק הגיוני היכן טעותם, משום שמנו את גיל האדם בראש השנה של בריאת העולם וכמו שנתבאר בארוכה בדבריו שם, ואולם לדברי 'הכותב' כאן, מפני מה טעו בטעות פשוטה. וראה מה שהרחבנו במסוגר.
[כתב המערער ראיתי את דבריו הארוכים של הרב רצאבי והוא אכן כותב שם את הרעיון המרכזי שכתבתי. אך הוא מזכיר שם בתוך דבריו כמה פעמים שזה תלוי במחלוקת מתי נברא העולם. וזה לא מובן לי. ואסביר שאלתי אם כוונתו שיום הפטירה תלוי בבריאת העולם. זה לא יתכן. כי הרי לא כתוב באף מקום שנגזר על רחל למות בחודש כך וכך לבריאת העולם. אלא ודאי כוונתו. שפירוש דברי המדרש תלויים במחלוקת מתי נברא העולם. ואם העולם נברא בתשרי אז פירוש המדרש הוא חשוון. ואם העולם נברא בניסן אז פירוש המדרש הוא אייר. אך גם זה לא מובן. כי מה שניסן הוא ראש חודשים זה דבר מוחלט. ומפורש בפסוק ראשון הוא לכם לחדשי השנה. וגם מאן דאמר שנברא העולם בתשרי יפרש שלמרות זאת ציוותה התורה למנות מניסן. ואם כן מדוע יהיה פירוש המדרש תלוי במחלוקת על בריאת העולם? עד כאן לשון 'המערער'. והערתו באה על סמך הנחה בטעות שלידת האדם וגילו מונים לפי חודשי ניסן ר"ה לחדשים ועל כן באה הערתו כנגד הרב הנ"ל. ואילו הרב הנ"ל יוצא מנקודת הנחה שגילו של אדם תלוי ונמנה לפי ראש השנה של בריאת העולם- קרי ר"ה לשנים, ולא לפי ראש השנה לחודשים ולכן יש הבדל אם בריאת העולם הוא בניסן כר"י או בתשרי כר"א. ופשוט. (ובדרך אגב, גם לדבריך, שהמדפיסים שגו ותרגמו את החודש ב' מתשרי ולא ניסן, לא ידוע להם פסוק מפורש? שניסן הוא ראש השנה לחודשים ולא תשרי) ודבריו מבוארים היטב, וכמו שכתב כמה פעמים שהיתה קבלה בידי חז"ל שבנימין מת באחד עשר בחודש השני. וכמובן שהקבלה אז (בנוגע לפטירת בנימין) שנקטה חודש שני, היתה כוונתה בבירור איזה חודש משום שלא נסתפקה ממתי מונים את החודשים, ואילו בדורות מאוחרים יותר שנפל לחז"ל ספק מתי הוא 'ראש השנה לשנה' שעל פיו מונים גיל האדם ופטירתו (אם בניסן כר"י או בתשרי כר"א) על כן נחלקו במסורת של פטירת בנימין שכתוב "בחודש השני" וכל אחד פירש אחרת את החודש השני. והערה על דבריו אם כבר היא ממקום אחר, והיא על הנהוג בזמנינו הגם שקי"ל הלכה כר"י שהוא ר"ה לבריאת העולם אנו מונים לפי תשרי. וצ"ל כד' תוס' ועדין צ"ב]

וכן לפי ההמצאה שנפלה טעות בפתיחת החודשים, הרי המדרש כותב להדיא שבחודשי "אייר ושבט" לא נולדו, ולדבריך בנימין נולד באייר, ויששכר בשבט ההיפך לגמרי מד' המדרש.

כמו כן הערנו על ראיתו מדברי הגמ' מגילה דמבואר שיעקב שהה י"ח חודש, מדברי תרגום יונתן מבואר שחולק על דרשת הגמ' וכותב שיעקב השתהה בסוכות רק י"ב חודש, ולא י"ח חודשים, ולפ"ז בהצטרף ו' חודשים בבית אל הרי יציאתו משם בעת הגעת החורף שאז נפטרה רחל והוא חודש חשון. וזה לשון התרגום יונתן (לג פסוק יז) - ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות. הנה מהתרגום נראה שלא ס"ל את דרשת הגמרא להשוות את שנות יוסף לשנות יעקב. כי הרי חולק על חשבון החודשים המובא בגמרא. וכיון שכן אין לו הכרח לסבור ששהה יעקב בבית אל 6 חודשים דווקא. כי הרי הגמרא כתבה כן רק כדי להשלים ל22 שנה. ואם לא ידוע לנו לפי דעת התרגום כמה זמן היה יעקב בבית אל כבר נפלה הראיה על פטירת רחל בתחילת החורף ובאמת שההערה נכונה. אך י"ל גם אם נאמר שהתרגום מסכים עם הגמרא שיעקב היה בבית אל ו' חודשים. זה יהיה ראיה שרחל נפטרה בתחילת הקיץ (!) כדברי. ולא בתחילת החורף. כי הנה הגמרא שדרשה את המילה "סוכות" בלשון רבים ולמדה ששהה יעקב בסוכות פעמיים בקיץ ופעם אחת בחורף. ולכן הוכרחה לסבור שהיה זה לפי סדר של "קיץ - חורף – קיץ". אך התרגום שלא דרש את המילה "סוכות" בלשון רבים וסבר שהיה יעקב בסוכות רק חורף אחד וקיץ אחד. יש לכאורה מקום להסתפק האם היה שם "חורף וקיץ" או "קיץ וחורף". ובהתבונן בסדר הכתוב בפסוק "ויבן יעקב בית ולמקנהו עשה סוכות" נבין בפשטות שיסבור התרגום שהיה שם חורף וקיץ. (דהיינו שאמנם הוא מוריד 6 חודשים מחשבון הגמרא. אך הוא מוריד את חודשי הקיץ הראשונים דווקא ולא את האחרונים!) וכיון שכן גם לשיטת התרגום, יעקב עזב את סוכות בסוף הקיץ, ועבר לבית אל לכל עונת החורף שאחריו, ובעוזבו את בית אל אחרי החורף נפטרה רחל. כלומר שנפטרה רחל בתחלית הקיץ. אם כן נמצא שאין בתרגום שום מקור לפטירת רחל בחורף, ואדרבא אולי יש מקור איפכא (אם גורס כגמרא, או אם סובר כגמרא לגבי ו' החודשים בבית אל) והדבר ברור למתבונן אחר עיון וחשבון עד כאן לשון 'המערער'.

והנה כדרכו גם על הטענה שהערנו בתרגום יונתן האריך הכותב בחינם. וראשית כל נפלה אצלו טעות חמורה בדברים הפשוטים ביותר וכפי שנסביר. הנה מה שכתב 'המערער' בסוף דבריו על דברי התרגום יונתן להניח שהתרגום חלק בתרתי וכתב לדייק בדקדוק מוטעה מהפסוק בכדי להכריח את דבריו, וזה לשונו "ובהתבונן בסדר הכתוב בפסוק "ויבן יעקב בית ולמקנהו עשה סוכות" נבין בפשטות שיסבור התרגום שהיה שם חורף וקיץ" ע"כ. וטעות חמורה זו מלמדת על הרבה מן המסקנות של 'הכותב' של שם ליבו לעיין במדרשים ולרדת לעומקם של דברים כי אם להעביר שמועה מהיכן שהוא, שכן בתרגום עצמו נכתב במפורש בזה"ל -"ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות" ע"כ. וכונת הפסוק היא שסוכות בנה לעבדיו, ובית לעצמו כמו שנתבאר להדיא בתרגום ועל כן אין שום ראיה מהסדר שנקט הפסוק, יען ואין כלל סדר (לגבי קיץ וחורף) לפי התרגום בענין של סוכות ובית, אלא יעקב בנה אותם בחופף הבית לו ולמשפחתו, ואת הסוכות לעבדיו וצאנו. והדברים פשוטים בתרגום ועיין עוד במזרחי. ועל כן מה שנשאר לו ליישב מכח הטענה שלנו (וזו טענה אחת מהתרגום מלבד שאר הטענות) לכתוב שת"י נחלק בתרתי ולאפושי בפלוגתא בניגוד למה שאתם מיצרים על הפלוגתא בין הפסיקתא ובין מדרש תדשא. דבר נוסף מה שכתבת שיש גירסא אחרת בת"י א. זה לא מתרץ לגירסא הידועה יותר שנקט י"ב חודש ולא י"ח. ב. יותר מסתבר אחרי שת"י ראיתי שמביאים את דבריו בכמה מקומות בגי' י"ב שהגי' שמצאת י"ח, היא טעות המדפיסים שנסו להשוות בין הגמ' שנקטה י"ח ובין המדרש. ואילו כאן במקום להפיל על המדפיסים בניגוד לכל הדפוסים מחליטים אחרת ממה שהחליטו בנוגע למדרש תדשא. משונה.

וראה עוד מה שכתב בספר סדר הדורות (חלק ימות עולם - האלף השלישי - ב' אלפים ר"ח) וז"ל: בספר לחם הפנים ביורה דעה סקצ"ח, כתב נפתלי שבע רצון בפרשת מקץ ויאבק איש עמו, א"ל והא אמרת לעשרא כל דילך והא אית לך תריסר בנין, מיד אפריש, אעפ"י שעדיין לא היו לו רק אחד עשר בנים, דעם בנימין שהיתה מעוברת ממנו היו י"ב דמונין מן הבטן, וכן כתב בתרגום יונתן, לפי זה היתה מעוברת ממנו שנה ומחצה עכ"פ, כי התרגום כתב ויעקב נסע סכותה ואתעכב תמן י"ב חודש ומשם נסע לשכם ושם ענו את דינה ומשם נסע לבית אל ובנסעו משם בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה נולד בנימין וצ"ע ע"ש. וכן כתב בתרגום שני באסתר בפסוק ויאמרו עבדי המלך וגו' מדוע אתה עובר את מצות המלך וגו' אמר אנא מזרעא דבנימין דכד סגיד יעקב קדם עשו בנימין לא היה ילוד כדין נטר יתיה קיים עלמא במעי אמיה עד עדן דיסקון לארעא דישראל ויתבני בית מקדשא במקור בארעיה ותשרי שכינתיה בתחומיה. בזוהר ויחי, בנימין נתעברה ממנו בבית לבן ונולד בארץ ישראל, א"כ לא ס"ל דאשתהי בדרך או ס"ל כתרגום הנ"ל דאשתהי במעי אמו עכ"ל. מבואר מדבריו כמו שכתבנו.


סיכום
מה שרצה להכריח מהגמרא מגילה, הבאנו מד' תרגום יונתן שכותב להיפך ומדבריו עולה בהצטרף שש חודשים בבית אל עם י"ב חודש בסוכות, שהגיע זמן חורף. מה שרצה להכריח מהמדרש בפירוש המילים 'כברת דרך' כבר הבאנו שאלו מדרשים חלוקים, ומדרש תדשא נקט כפשוטו של מקרא שהפירוש למילים 'כברת דרך' הוא מלשון מידה וכפי שמבואר ברש"י במפורש. מה שרצה להסיק מכח לידת יששכר כתבנו לדחות שכן מצינו שעיבורו היה יותר מתשע חודשים והבאנו מדרש שנקטו י"ב חודש, ויש שנוקטים במדרש י"ד חודש, ועל כן הערתכם לא מתחילה.

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#8 שליחה על ידי אורח » ב' נובמבר 11, 2019 2:06 am

בתכלס' מתי לעלות לציון בי"א חשוון או בי"א אייר?

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#9 שליחה על ידי אורח » ב' נובמבר 11, 2019 9:54 pm

כתב יד העתיק ביותר הקיים בפנינו נכתב כך: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קל"ו

בכתב יד העתיק שהובא בקובץ שלטי גיבורים נכתב כך: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קל"ו
החודש השמיני זה יוצא חשוון [שהלא מונים מניסן וכמו דקי"ל שהוא ראש השנה לחדשים]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=122

הרי לך מהכתב יד שהמערערים מנסים להתבסס שבנימין נולד בחודש השמיני הוא חודש חשוון! והכתב יד עתיק זה אחד ההוכחות שמה שנכתב בכל המדרשים חודש חשון הוא הנכון, שהלא מונים את ראשי החדשים מר"ח ניסן וכשתמנה ח' חודשים הרי יוצא לך חודש חשון!!

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#10 שליחה על ידי אורח » ב' נובמבר 11, 2019 9:55 pm

לגופו של ענין, כל הנידון מתחיל מנקודת הנחה שבגמ' דילן "מפורש" שרחל נפטרה בתחילת הקיץ שהרי יעקב שהה בסוכות קיץ וחורף וקיץ ואח"כ בבית אל ו' חדשים ואח"כ כשיצא מבית אל נפטרה רחל, א"כ זהו תחילת הקיץ.
הנחה זו לא נכונה, כי בגמ' לא כתוב מתי יעקב הלך לכל מקום, אלא כתוב ששהה בדרך תרתין שנין דתניא יצא מארם נהרים ובא לו לסכות ועשה שם שמונה עשר חודש שנאמר ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות ובבית אל עשה ששה חדשים והקריב זבחים, והנה מהרש"א כבר הקשה שהרי אחרי בית אל לפני שפגש את יצחק [שע"ז קאי כל הנידון בגמ'] הרי היה בעוד מקום הנקרא מגדל עדר וגם לפני בית אל היה בשכם, עיי"ש מה שתירץ, ולפ"ז ע"כ שאין כאן בגמ' תאריכים מדוייקים כלל, ויכול להיות שיעקב בכלל לא חנה בבית אל רק ימים ספורים, ואדרבה פשטות הכתובים היא כן כי בסוכות ומגדל עדר כתוב ויבן לו בית ויט אהלה וכדו', ובשכם ובית אל לא כתוב כלום אלא ויחן את פני העיר ויבן שם מזבח, ואולי באמת לא היה שם יעקב רק כמה ימים בודדים.
עכ"פ גמ' מפורשת אין לנו ע"ז כי פשוט שבית אל ו' חדשים איננה נכונה.

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#11 שליחה על ידי אורח » ג' נובמבר 12, 2019 12:31 am

ספר היובלים פרק לב פסוק לט
(לט) ותלד רחל בן ותקרא שמו בן אוני בהקשותה בלידתה, ואביו קרא לו בנימין, בעשירי לחודש השמיני בשנה הראשונה לשבוע השישי ליובל ההוא. (מ) ותמת רחל שם ותיקבר בארץ אפרתה היא בית לחם. (מא) ויבן יעקב על קבורת רחל מצבה בדרך על קבורתה.

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#12 שליחה על ידי אורח » ג' נובמבר 12, 2019 12:10 pm

[quote=אורח post_id=4369]
ספר היובלים פרק לב פסוק לט
(לט) ותלד רחל בן ותקרא שמו בן אוני בהקשותה בלידתה, ואביו קרא לו בנימין, בעשירי לחודש השמיני בשנה הראשונה לשבוע השישי ליובל ההוא. (מ) ותמת רחל שם ותיקבר בארץ אפרתה היא בית לחם. (מא) ויבן יעקב על קבורת רחל מצבה בדרך על קבורתה.
[/quote]

כתוב כאן 'בעשירי' - לא בי"א.

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#13 שליחה על ידי אורח » ג' נובמבר 12, 2019 1:29 pm

גם בספר היובלים וגם במדרש כתוב בנימין נפטר בחודש השמיני. באיזה יום יש אומרים י ויש אומרים יא ואנן כדברי חז"ל

אורח

Re: תאריך פטירת רחל אמנו

#14 שליחה על ידי אורח » ד' נובמבר 13, 2019 9:59 pm

לסיכום המקור הוא מדברי מדרש תדשא. ילקוט שמעוני. מדרש רפב"י. רבינו בחיי. וכן נקט גם גדולי האחרונים כמו רבי חיים פלאג'י ועוד רבים וטובים

שלח תגובה