תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
זכורני שראיתי פעם שהגר"י סרנא דקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי. כעת לא מצאתי בעיוני הגרי"ס על המס"י.
מאן דמשכח לי מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא בל"נ (עי' ב"מ מ"א ע"א וסנהדרין ס"ב ע"ב).
מאן דמשכח לי מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא בל"נ (עי' ב"מ מ"א ע"א וסנהדרין ס"ב ע"ב).
נערך לאחרונה על ידי עוסק בתורה ב ב' פברואר 04, 2019 3:02 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: רבינו יונה חולק על המס"י בתכלית הבריאה?
כעת מצאתי את הדברים בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא. דא עקא שכנראה המובאה אינה העתקת לשונו המדויקת של הגרי"ס כי חיפוש משפטים משם באוצה"ח לא העלה שום תוצאה.
--
לגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.
עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".
--
לגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.
עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
וכעת שאלה השקפתית: אחר שכתבתי למעלה שלענ"ד אין הכרח לדברי הגר"י סרנא שרבינו יונה פליג על הרמח"ל, האם עדיין מותר לומר שדברי הרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב הם מחודשים?
הבה נחשוב מה סברו רבותינו שלא העמידו במרכז חייהם את תורת הנסתר: האם לא הבינו בפשיטות שהאדם בא לעולם כדי לעבוד את הקב"ה ואילו העוה"ב הוא רק התגמול על עבודתו בעוה"ז?
הבה נחשוב מה סברו רבותינו שלא העמידו במרכז חייהם את תורת הנסתר: האם לא הבינו בפשיטות שהאדם בא לעולם כדי לעבוד את הקב"ה ואילו העוה"ב הוא רק התגמול על עבודתו בעוה"ז?
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
סליחה על הסטת הנושא, אבל אם הודעתך האחרונה כנה זה מצטרף לחידוש נוסף של הרמח"ל שקנה שביתה כדבר בסיסי: דבריו בדע"ת על הנהגת המשפט והנהגת היחוד, שמי שקורא אותם סבור שהם יסודות הדת ממש, והגר"ש וולבה כותב בעלי שור שכל ת"ח חייב לדעת את הדעת תבונות. בעוד מדובר בפרשנותו האישית של הרמח"ל לסדר ההאצלה, וכל אלו שפירשו בדרכים אחרות מהיכ"ת שהסכימו עם היסודות האלו בכלל.
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
מה קשה?עוסק בתורה כתב: ↑ זכורני שראיתי פעם שהגר"י סרנא דקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי. כעת לא מצאתי בעיוני הגרי"ס על המס"י.
מאן דמשכח לי מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא בל"נ (עי' ב"מ מ"א ע"א וסנהדרין ס"ב ע"ב).
התכלית בעולם הזה לעבוד את הקב"ה והתכלית לעבוד את הקב"ה להנות מזיו טובו
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
השאלה היא בשביל מה הקב"ה ברא את האדם: האם כדי שיעבוד אותו בעוה"ז, או כדי שיהנה מזיוו בעוה"ב.
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
הקפצה. יש למישהו מה להוסיף בענין יסודי זה?
האם אכן רבותינו ראו את דברי הרמח"ל כדבר פשוט ובסיסי?
האם אכן רבותינו ראו את דברי הרמח"ל כדבר פשוט ובסיסי?
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
האם המושג נהמא דכיסופא הוא חידוש של הרמח"ל?
הרי במגיד מישרים של הב"י מבואר לפ"ז המחלוקת ב"ש וב"ה אם נוח לו לאדם שלא נברא וכו', עיי"ש
וכמדומה שזה מובא בעוד קדמונים
הרי במגיד מישרים של הב"י מבואר לפ"ז המחלוקת ב"ש וב"ה אם נוח לו לאדם שלא נברא וכו', עיי"ש
וכמדומה שזה מובא בעוד קדמונים
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
השאלה עד כמה זה קדום. הב"י זה לא הרבה לפני הרמח"ל, ולכן עדיין יתכן לומר שזה מחודש ורבותינו הבינו בפשיטות לא כך. עד שנמצא את ה"עוד קדמונים".
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
נראה לי פשוט שהרמח"ל אומר את הדברים כמוכרחים. כיוון שהקב"ה שלם ולא חסר דבר, הרי שפעולת השלם היא רק להיטיב משלמותו (זה לא ציטוט מדויק, אבל יש בסגנון הזה הרבה ברמח"ל). וחשוב להדגיש שהדברים אמורים לגבי עצם הקיום של האדם ולא על ירידתו לעוה"ז או על תפקידו בעוה"ז.עוסק בתורה כתב: ↑ השאלה היא בשביל מה הקב"ה ברא את האדם: האם כדי שיעבוד אותו בעוה"ז, או כדי שיהנה מזיוו בעוה"ב.
נוח או לא נוח לאדם שנברא, מדבר על הירידה של הנשמה לעולם הזה.
וכן מסתבר שבכל מקום בו נאמר שתכלית האדם היא לעבוד את הבורא הכוונה שזו התכלית בחייו שבעוה"ז. והעוה"ז הוא פרוזדור והעוה"ב תרקלין נאמר עוד לפני הרמח"ל..
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
אבל הבית יוסף, שמע את זה ממגיד שסיפר לו מה אומרים במתיבתא דרקיעא.עוסק בתורה כתב: ↑ השאלה עד כמה זה קדום. הב"י זה לא הרבה לפני הרמח"ל, ולכן עדיין יתכן לומר שזה מחודש ורבותינו הבינו בפשיטות לא כך. עד שנמצא את ה"עוד קדמונים".
אם זה היה הלכה למעשה, יכולת לטעון "לא בשמים היא". אך כיון שאינה הלכה למעשה, מי יחלוק לחלוק על המגיד ?
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
@דוד ריזל זו קושיא גם על הגר"י סרנא בדעת רבינו יונה.
הרי גם אם נמצאה מחלוקת בין רבותינו, אין לומר שאחד מהם טועה, אלא שאלו ואלו דא"ח, ובכמה בחינות הכתוב מדבר וכיו"ב.
וכידוע המגיד הוא שורש נשמתו של הב"י, א"כ הוא עדיין משקף את דרך האסכולה שהב"י השתייך אליה; ובהיות שהחילוק המוצע כאן הוא בין רבותינו המקובלים לרבותינו הפשטנים, א"כ עדיין אין הכרעה בדברי המגיד על דעתם של רבותינו הפשטנים.
הרי גם אם נמצאה מחלוקת בין רבותינו, אין לומר שאחד מהם טועה, אלא שאלו ואלו דא"ח, ובכמה בחינות הכתוב מדבר וכיו"ב.
וכידוע המגיד הוא שורש נשמתו של הב"י, א"כ הוא עדיין משקף את דרך האסכולה שהב"י השתייך אליה; ובהיות שהחילוק המוצע כאן הוא בין רבותינו המקובלים לרבותינו הפשטנים, א"כ עדיין אין הכרעה בדברי המגיד על דעתם של רבותינו הפשטנים.
Re: תכלית הבריאה - העוה"ז או העוה"ב
יש קונטרס של רא"מ פייבלזון על 'דרוש בענין הקיווי' של הרמח"ל (ניתן להורידו באתר בית מדרש הגר"א). הוא מביא שם קטע מעניין על יחסם של חכמים שונים (בהם החקל יצחק מספינקא) לדברי הרמח"ל על תכלית הבריאה:
(בחיפוש ממוחשב בספרי החקל יצחק לא מצאתי את הדברים)
(בחיפוש ממוחשב בספרי החקל יצחק לא מצאתי את הדברים)
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm