נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
בגמ' עירובין (נג ע"ב) איתא רבי יוסי הגלילי הוה אזיל קא באורחא, אשכחה לברוריה, אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד. אמרה ליה: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה? היה לך לומר באיזו ללוד?,עכ"ל.
ובגמ' עבודה זרה (יח, ב) אומרת שהיה "מעשה דברוריא", אבל לא מפרש מה קרה. ורש"י מפרש: "מעשה דברוריא שפעם אחת לגלגה על שאמרו חכמים נשים דעתן קלות הן עלייהו, ואמר לה: חייך סופך להודות לדבריהם, וציוה לאחד תלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה, חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כיסופא (בושה)".
וקשה מה היה צריך להגיע לדבר זה שרבי מאיר ניסה את ברוריה אשתו עם תלמיד אחד כדי להוכיח לה שנשים דעתן קלה. והרי יכול להוכיח לה ממה שאמרה לרבי יוסי הגלילי שהרי רבי יוסי הגלילי ששאל אותה אמר ארבע מילים. והיא כשהוכיחה אותו אמרה שש עשרה מילים שזה פי ארבע ממה שהוא אמר לה, וא"כ ברור הוא שהיא גם כן מרבה שיחה עם איש שמסתבר שמה שאמרו אל תרבה שיחה עם האשה הוא גם על האשה שאין לה להרבות בדיבור עם האיש. ואף אם נאמר שדווקא לאיש אסור להרבות ולה מותר. אבל ברוריה בעצמה היתה אומרת שהיא דעתה לא קלה ואם כן היה לה לא להרבות בדיבור עם רבי יוסי הגלילי. וצ"ע.
ובגמ' עבודה זרה (יח, ב) אומרת שהיה "מעשה דברוריא", אבל לא מפרש מה קרה. ורש"י מפרש: "מעשה דברוריא שפעם אחת לגלגה על שאמרו חכמים נשים דעתן קלות הן עלייהו, ואמר לה: חייך סופך להודות לדבריהם, וציוה לאחד תלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה, חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כיסופא (בושה)".
וקשה מה היה צריך להגיע לדבר זה שרבי מאיר ניסה את ברוריה אשתו עם תלמיד אחד כדי להוכיח לה שנשים דעתן קלה. והרי יכול להוכיח לה ממה שאמרה לרבי יוסי הגלילי שהרי רבי יוסי הגלילי ששאל אותה אמר ארבע מילים. והיא כשהוכיחה אותו אמרה שש עשרה מילים שזה פי ארבע ממה שהוא אמר לה, וא"כ ברור הוא שהיא גם כן מרבה שיחה עם איש שמסתבר שמה שאמרו אל תרבה שיחה עם האשה הוא גם על האשה שאין לה להרבות בדיבור עם האיש. ואף אם נאמר שדווקא לאיש אסור להרבות ולה מותר. אבל ברוריה בעצמה היתה אומרת שהיא דעתה לא קלה ואם כן היה לה לא להרבות בדיבור עם רבי יוסי הגלילי. וצ"ע.
Re: נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
לא הייתה כוונתי שזה מחייב אותה במצות והלכות כאיש אך אם היא אין דעתה קלה לא היה לה להרבות בדיבור כי נראה שלהרבות בדיבור מראה על דעתה קלה.
Re: נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
דעתן קלה הכוונה נוחה להתפתות (קידושין פ: ורש"י). לכאורה זה לא קשור ליצר פטפטנות.
Re: נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
אמת שדעתן קלה הכוונה שנוחה להתפתות אבל הפיתוי מגיע על ידי דיבור וזה מה שאמרו חכמינו אל תרבה שיחה עם האשה (אבות א, ה), וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה, וז"ל: באשתו אמרו - ידוע כי השיחה עם הנשים על הרוב הוא בעניני משגל מפני זה אמר שהרבות השיח עמהן אסור כי הוא גורם רעה לעצמו ר"ל שיקנה פחיתות מדות לנפשו והוא רוב התאוה.
Re: נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
הא שהאריכה בדבריה היתה כדי להוכיחו וזה שאני אפילו מדיבור לצורך, וכן דעתן קלות ודברניות הן ב' דברים והיינו דנשים אפילו לא היו דברניות היה קל לפתותן, וכן לא קשה למה לא הוכיחה ממה שהיא מדברת עם אנשים כי לא מוכרח שהיה יודע מסיפור זה.
Re: נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
פלא הוא שרש"י בפירושו לתהילים מפרש בפשטות יתמו חטאים - חוטאים.
ולכאו' זה ממש להיפך מדברי ברוריא המובא בגמ'.
וראיתי בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש (מהדו"ת מ"ו) שמאריך לסתור את דברי ברוריא מטעם שאין חכמה לנשים אלא בפלך, וכן מביא סייעתא לדבריו מפירוש רש"י.
האומנם? כי לכאורה מרגלא בפומיה דאינשי כאילו הלכה למשה מסיני שיתמו חטאים ולא חוטאים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 928#p29481
ולכאו' זה ממש להיפך מדברי ברוריא המובא בגמ'.
וראיתי בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש (מהדו"ת מ"ו) שמאריך לסתור את דברי ברוריא מטעם שאין חכמה לנשים אלא בפלך, וכן מביא סייעתא לדבריו מפירוש רש"י.
האומנם? כי לכאורה מרגלא בפומיה דאינשי כאילו הלכה למשה מסיני שיתמו חטאים ולא חוטאים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 928#p29481
Re: נשים דעתן קלה - ברוריה אשת רבי מאיר
לא מבין מה הבעיה, דברי ברוריה הם דרש, ורש"י מפרש לפי פשוטו של מקרא.