בענין מאמר רב שאסור לאדם לישון יותר משינת הסוס סוכה דף כו

בירורי הלכות וחקרי מנהגי ישראל
שלח תגובה
הודעה
מחבר
אורח

בענין מאמר רב שאסור לאדם לישון יותר משינת הסוס סוכה דף כו

#1 שליחה על ידי אורח » א' יוני 09, 2019 11:46 pm

הגמ' (פרק הישן דף כו:) מביאה בשם רב שאסור לאדם לישון ביום יותר משינת הסוס שהיא שישים נשימות (ולא נכנס כמה היא שיתין נשמין ונקח את הדעה המקובלת שהיא כחצי שעה) וברי"ף וברא"ש נפסק ג"כ בלשון איסור שאוסר לישון לאדם יותר משינת הסוס. וכן פסק בשו"ע (סי' רלא)
מובן שאסור לאדם לישון היינו שיש איסור בכך וא"כ איך מצינו היום שאדם ישן בצהרים יותר מ30 דקות?

אורח

Re: בענין מאמר רב שאסור לאדם לישון יותר משינת הסוס סוכה דף כו

#2 שליחה על ידי אורח » א' יוני 09, 2019 11:49 pm

ראיתי מישהו שכתב ע"ז
הגמ' (פרק הישן דף כו:) מביאה בשם רב שאסור לאדם לישון ביום יותר משינת הסוס שהיא שישים נשימות (ולא נכנס כמה היא שיתין נשמין ונקח את הדעה המקובלת שהיא כחצי שעה) וברי"ף וברא"ש נפסק ג"כ בלשון איסור שאוסר לישון לאדם יותר משינת הסוס. וכן פסק בשו"ע (סי' רלא)
מובן שאסור לאדם לישון היינו שיש איסור בכך וא"כ איך מצינו היום שאדם ישן בצהרים יותר מ30 דקות? (שאלה א')
ובסי' ד' (סעי' טז) כתב השו"ע שדוד היה נזהר לא לישון יותר משינת הסוס וברמ"א שם כתב שבפרק הישן משמע שרק ביום היה נזהר והקשה שם המג"א שזה רק על האמוראים אך על דוד מי מצינו שכתוב כך והלא בברכות אומרים שדוד היה קם אחרי פחות משישים נשימות מנעימת הכינור ולומד מוכח ממעשה זה שגם בלילה היה נזהר בכך? (שאלה ב')
והמג"א שם כתב עוד (ס"ק טו) שבכתבים מובא שלא לישון ביום והלבושי שרד (שם) כתב שיש לגרוס שלא לישון כלל ביום וא"כ יש להקשות שהרי כל האיסור שאמרנו הוא יותר משינת הסוס אך כלל איפה מצינו? וגם אם לא גורסים שכלל עדיין מי כתב שלא לישון ביום? (אך על זה יש לתרץ שלא לישון ביום הכוונה יותר משישים ונראה שלכן יש החולקים וסוברים לגרוס לא לישון ביום ולא לישון כלל ביום.) (שאלה ג')
והט"ז (שם ס"ק יב) מביא שהזוהר כתב שיותר משישים נשימות זה מהסטרא אחרא וא"כ יש להקשות שהרי האר"י עצמו היה נוהג שבשבת לישון ב' וג' שעות? (שאלה ד').
ולכן יש לתרץ שכל מה שנאמר שאסור לאדם לישון יותר משינת הסוס שהיא שיתין נשימות זה דווקא אם להנאת גופו אך אם נצרך לעבודת הקב"ה מותר וזהו שדייק השו"ע וכתב לצורך עבודת השם ולא לצורך גופו ואף יותר משישים נשימות מותר כמו שכתב המחצית השקל שכמה שנצרך לו לעבוד את הקב"ה וזה לשון האיסור שאם עושה זאת לצורך עצמו אסור לו אך לצורך לימודו מותר ובזה יש ליישב את שאלה א' שמה שישנים היום גם בצהרים זו בכדי צורך לימודם ובזה גם יתורץ שאלה ב' מכיוון שכל פסק השו"ע הוא בגדר לאלה שלומדים וכפי שכתב וכפי שהביא השערי תשובה.
וכן מתורץ מה שכתב הרמ"א על השו"ע שכתב השו"ע שדוד היה נזהר שלא לישון אלא שיתין נשמין כדי שלא יטעם טעם מיתה וכתב עליו הרמ"א שמשמע בפרק הישן שדווקא ביום היה נזהר אלא שהרמ"א הבין שהשו"ע כתב שבעל נפש יחמיר כמו דוד ולכן הוסיף שרק ביום יש להחמיר כך אך בלילה לא ומשמע כך מפרק הישן ולכן גם לא קשה קושיית המג"א על הרמ"א שדוד היה נזהר גם בלילה אלא שדוד היה באמת נזהר גם בלילה אך מה שכתב השו"ע זו המלצה ליפי נפש שהם יעשו כך והרמ"א כתב עליו שרק ביום ההחמרה ואין להחמיר כמו דוד גם בלילה ולכן לא קשה שאלה ג'.
וזה מה שכתב העמק המלך וכן המשנ"ב שבשבת אין להחמיר כך אלא לישון גם ביום ולכן גם לא קשה מה שהאר"י ז"ל היה ישן בשבת ב' וג' שעות והרי בזוהר מבואר שאין לישון ביום יותר משיתין שיותר משיתין זה מהסטרא אחרא וכפי שכתב הט"ז אלא שמוכרח כדלעיל שכל האיסור אינו על שבת כי שבת שינה בה תענוג, ולכן מתורצת שאלה ה'. וכן ראיתי בשל"ה (שב, נר מצווה נג) שכתב שינה בשבת תענוג ובלבד שלא ירבה יותר מדאי, וכתב רבנו החיד"א בברכי יוסף (רצ, ב) שרבים אומרים לקיים את מנהג רבנו האר"י שלישן בשבת אך מוטב היה שהיו נזהרים בשאר הזהרותיו.
וגי' הלבושי שרד שכתב שיש לגרוס שלא לישון כלל ביום והרי כל האיסור הוא כשינת הסוס אך כלל איפה מצינו? וכתב שם שהכוונה פחות משישים נשימות ונראה שכוונתו לומר שכמה שיוכל למעט ואין הכוונה באמת כלל וכך מתורץ שאלה ד'.
וראיתי בפלא יועץ (ערך שינה) שכתב לומר לפני שינה נוסח זו: 'הריני שוכב לישן כדי שתהא דעתי צלולה ומיושבת עלי לעבודת השם יתברך שמו. וכתב עוד שבשבת כששוכב לישן מעט יאמר נוסח זה 'הריני שוכב לישן משום עונג שבת כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט ראובני פרשת ואתחנן) שינה בשבת תענוג'.
וראיתי היתר בשדי חמד (מערכת י' כלל לד ד"ה והנה) שלגבי איסור שינה ביום זה דווקא לתלמידי חכמים בגלל שיש להם בעיה של ביטול תורה אבל לדלת העם שיושבים ובטלים מדברי תורה הם כישנים סתם כך ולכן אין בעיה שישנו וכתב כן גם בספרו שו"ת אור לי בשם הפתח הדביר. והנה דבר זה מוכרח מדברי רש"י שכתב משום ביטול תורה מובן שמי ששייך בו ביטול תורה אך זה שאין בו שייך לביטול תורה אין בעיה.
וראיתי ביפה ללב (ח"}ג או"ח סימן רל"א ס"א) שכתב שאם לא יכול ללמוד ללא שינת הצהרים יישן אך אם לא נצרך לא יישן כי מנהג נביאי הבעל לישן שינת צהרים, וראיתי בספר יחי יוסף לרבי יעקב חיים סופר (סימן טו) שכתב שמוכח כן מדברי הנביא (מלכים א' יח כז) 'וַיְהִ֨י בַֽצָּהֳרַ֜יִם וַיְהַתֵּ֧ל בָּהֶ֣ם אֵלִיָּ֗הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ קִרְא֤וּ בְקוֹל־גָּדוֹל֙ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים ה֔וּא כִּ֣י שִׂ֧יחַ וְכִֽי־שִׂ֛יג ל֖וֹ וְכִֽי־ דֶ֣רֶךְ ל֑וֹ אוּלַ֛י יָשֵׁ֥ן ה֖וּא וְיִקָֽץ' ומובן שדרכם לישון בצהריים אז אולי הוא ישן אז עכשיו שתצעקו יקום. ודייק שם הרב יעח"ס שמה שכתב היפה ללב שאין זה איסור אלא טוב שכך כתב היפה ללב. וכת בעוד שמה שכתוב לשון אסור בגמ' הוא אינו סותר לשיטות אלו הסוברים שאין חובה כלל וטוב ורק מידת חסידות והדעה שלדלי העם מותר שכך מצינו בעוד מקומות שדרכם של חכמים לכתוב אסור בגמ' אך הכוונה מידת חסידות.
למסקנא:
א. אם ישן לצורך גופו ביום אין לישון ואסור לישון יותר משיתין נשימות לדעת השו"ע ע"פ דברי קבלה והן ע"פ דברי הלכה, אך השדי חמד התיר דווקא לעמי הארצות ואסר לתלמידי חכמים.
ב. אם ישן לצורך עבודת ה' שאינו מסוגל ללמוד כראוי בלא שינת צהריים ראוי שישן אך יזהר שפחות משישים נשימות אך אם כן ישן יותר יש לו לסמוך בשופי על דברי המחצית השקל, אך ראוי למעט בכדי לחשוש לדברי השדי חמד.
ג. בשבת מותר ויש לישון אפי' יותר משיתין נשימות אפ' לדברי קבלה, אך גם בשבת יש לישון לא בגוזמה שלא יבוא לידי ביטול תורה.


שלח תגובה