הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

דברי הימים, משפחות חכמים וסופרים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
כּוֹתָר
הודעות: 1259
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

#1 שליחה על ידי כּוֹתָר » א' אוגוסט 23, 2020 6:46 pm

הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג, חבר בית הדין הגדול, הוא חתנו הגדול של מרן פוסק הדור הגרש"ז אויערבך זצ"ל. כל מכריו מספרים, כי ניחן בכושר זיכרון פינומינאלי נדיר. כשנדרש לשאלה הלכתית, הוא מצטט ראשונים, אחרונים ופוסקים מכל הדורות – מילה במילה בעל פה. חוש הזיכרון הנדיר בלט אצלו עוד בילדותו.

בני משפחתו סיפרו בעבר: "אבא נולד במינסק שבבלארוס ועלה ארצה בגיל חמש. קודם עלייתו, עבר במעונו של הגאון הרוגוטשובע'ר זצ"ל. עד היום, קרוב לשמונים ושמונה שנה אחרי המאורע, אבא זכר את ניגון הלימוד של הרוגוטשובע'ר".

בצעירותו למד בישיבה קטנה 'תפארת צבי' בירושלים ועלה ונתעלה בישיבת פוניבז' וכן בישיבת חברון. ראש ישיבת פוניבז' הגרב"ד פוברסקי סיפר, כי מרן הרב מפוניבז' זצ"ל התבטא אודות סברותיו הדקות של רבי זלמן נחמיה: "יש לו מוח של כינור".

בדרשת האירוסין עם בתו של הגרש"ז, היתה לשיחת היום בעולם הישיבות. אולם רבי שלמה זלמן – למחרת האירוסין – נראה היה מדוכדך. כשנשאל מדוע, השיב הגרש"ז: "החתן דיבר מאד יפה, אבל איך הוא שכח שיש תוספות האומר דברים הפוכים לחלוטין?". בסוף התרצה הגרש"ז: "הקב"ה כנראה השכיח ממנו את התוספות נגד עין הרע"....

במשך חמישים שנה עמד בראש הכולל "שבט ומחוקק" במוסדות אריאל מפעלי תורה בירושלים עיר הקודש הוא שימש כעורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית ולשעבר ראש בית המדרש במכון לב. בעבר היה הרב ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים.

הגרז"נ זצ"ל העמיד אלפי תלמידים השומעים בצמא את שיעוריו העמוקים, ושיעוריו ודברי תורתו פורסמו בספרים רבים שיצאו לאור. רבי זלמן נחמיה מסר שיעורים בישיבת 'כרם ביבנה' וכן בישיבת 'אור עציון' ובירושלים קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת חב"ד הסמוך לביתו שם היה מכובד מידי שנה בהדלקה לכבוד ל"ג בעומר.

הגרז"נ זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך, רעייתו הרבנית שתחי' בנים ובנות חתנים וצאצאים רבים הממשיכים את דרכו.

גיסיו הם: הגר"ע אויערבך רבה של בית וגן, הגר"מ אויערבך רב קהילת 'אביר יעקב' בתל אביב, הגרא"ד אויערבך רבה של טבריה, הגרמ"ש אויערבך רב קהילת דרך שמחה בביתר, והגאון הצדיק רבי יצחק ירוחם בורדיאנסקי, משגיח ישיבת 'קול תורה'.

אבי אמר לי שאביו של הגרז"נ כבר הייתה לו שייכות לליובאויטש. עכשיו ראיתי מכתב זה מהריי"ץ, מעניין מה שכותב אודות הגרז"נ.
מעניינת מאוד השורה שמייעץ לו להתייעץ בדעת החזון איש.
אביו של רבי זלמן נחמיה גולדברג.jpg
אביו של רבי זלמן נחמיה גולדברג.jpg (63.35 KiB) נצפה 408 פעמים

איכא מאן דאמר
הודעות: 124
הצטרף: ד' אוגוסט 12, 2020 7:31 pm

מתוך ערכו במכלול

#2 שליחה על ידי איכא מאן דאמר » א' אוגוסט 23, 2020 7:53 pm

הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 - ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה ראש ישיבה ודיין ישראלי, חבר בבית הדין הרבני הגדול והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.

ממייסדי בית הדין הפרטי לענייני ממונות "הישר והטוב" וראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורה בירושלים. בעבר שימש גם ראש ישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב וראש כולל לדיינות "שבט ומחוקק". רבים מדייני ישראל בארבעים שנה האחרונות הם תלמידיו נחשב אחד מגדולי הדור ופוסקי הדור, מגדולי המשיבים שבדור האחרון נחשב ממשיך דרכו של חמיו הרב שלמה זלמן אוירבך.


תוכן עניינים
1 קורותיו
2 כתביו
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
קורותיו
נולד במינסק לפריידל לבית זייצ'יק ולרב אברהם גולדברג, מחניכי ישיבת נובהרדוק. למחרת ברית המילה שלו אביו נאסר על ידי הבולשויקים ונגזרו על אביו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה במינסק, לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגה שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבו בירושלים. שנתיים הוא למד בתלמוד התורה "מאה שערים" וכמה שנים ב"עץ חיים" ובגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון ה'תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון. בחודש אב תשי''ג בא בברית האירוסין ובחודש אלול תשי"ד נישא לרחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. התגורר בשיכון חב"ד בירושלים.

הרב גולדברג התפרסם כפוסק וכמוסר שיעורים, בישיבות שונות מכל החוגים בין היתר בישיבת אור עציון בישיבת כרם ביבנה וכן בשיעור שבועי קבוע בכולל ארץ חמדה. ציבור השומעים העיקרי שלו היה אברכים לומדי רבנות ודיינות. היה לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי. העביר שיעורים בישיבת קדומים, אשר הקימה מכון להוצאת כתביו לאור. בימי שישי היה מעביר שיעור לתלמידים מישיבת בית אל.

הרב גולדברג השתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י בהסכמת רב מוסמך[1].

בשנת תשס"ה[2] הצטרף למכתבם של רבי נסים קרליץ, רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ורבי חיים קניבסקי בענין איסור לא תחנם בזמן הזה: "הננו לגלות בזה דעתנו דעת תורה שאסור למכור קרקע או בית בארץ ישראל לגוי אפילו שאינו עובד עבודה זרה או לישמעאלי אפילו במקום הפסד גדול ושעת הדחק, שדעת כל הראשונים שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לגוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח."

בשנים האחרונות לחייו נהג להטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו[3], והמשיך כל השנים להתפלל במנין משלו בבית כנסת של חסידות חב"ד, הסמוך לביתו.

בשנת 1965 קיבל כושר לדיינות ולבקשת הרב אויערבאך והרב אלישיב והרב אליעזר גולדשמידט הסכים לעמוד בראשות כולל דיינות 'שבט ומחוקק' שהוקם באותם ימים על ידי הרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, מתוך רצון להעמיד דור חדש של דיינים. בשנת 1998 נתבקש ע''י שר הדתות דאז לכהן כדיין בבית הדין המיוחד לעגונות שהוקם באותו זמן וכעבור כמה שנים נתמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול[4].

בשנת 2014 פורסם שנתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן. לאחר שפורסם הדבר פרסם הבהרה כי אכן שוחחו איתו קודם לפסק ושמע את דעתם של הדיינים אך לא הסכים לבצע את הדבר בפועל[5].

הרב גולדברג היה ידוע כרב שנתן הסכמות ליותר מאלף ספרים[דרוש מקור], הוא התפרסם גם במבחנים הרבים שהיה עושה לכאלו שרצו לקבל תואר סמיכה לרבנות ודיינות, במשך חמישים שנה האחרונות לחייו עברו אצלו כמה אלפי רבנים מבחנים בכתב ובעל פה, אלפי מוסמכים של הרב מהארץ ומהעולם מכהנים כרבנים ומורי הוראה בכל העולם[דרוש מקור].

הרב גולדברג תמך באגודת קדושת ציון[6].

נפטר בל' באב ה'תש"פ לאחר אירוע מוחי[7].

כתביו
חזון קדומים - שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר).
גנזי התורה - שיעורים על מסכתות מסדרי נשים ונזיקין שנמסרו בישיבת כרם ביבנה והוצאו לאור על ידה.
אור המועדים - שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב.
משפט ערוך - ספר המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט. עד ה'תשע"ז יצאו לאור שישה כרכים. יו"ל על ידי מכון משפט ערוך שעל יד ישיבת קדומים בראשות הרב ישראל בן שחר וחבר תלמידי חכמים. בכ' אב תש''פ חגג הרב בביתו את הופעת הכרך השביעי מסדרת ספריו משפט ערוך על סימנים קפ"ט קצ"ח מחושן משפט
בנין אריאל - שאלות ותשובות
דולה ומשקה - בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
נתיב מצוותיך על משמעותם ההלכתית של טעמי המצוות, תשע"ז (מהדורה שנייה תשע"ט), בעריכת הרב ישראל בן שחר.
שירת הכרם - שיעוריו בישיבת כרם ביבנה על מסכתות: פסחים, סוכה, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא ומכות.
לב המשפט ב' כרכים נערכו והודפס על ידי תלמידו הרב אריה קורן זצ"ל, בסוף הספר מודפסת פרקי חיים של משפתו של הרב,
מאות מאמרים בהלכה פרסם במשך השנים בכתבי עת תורניים. בשנה האחרונה נאספו המאמרים לספר ונמצאים בשלבי עריכה כדי להנגישם לציבור הרחב במקום אחד
מכתבי הלכה שלו ששלח לאלפי הפונים נמצאים ג''כ בשלבי איסוף ע"מ להדפיסם.

שלח תגובה