דף 2 מתוך 2

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ד' ספטמבר 23, 2020 3:29 pm
על ידי דוד ריזל
עולם הפוך.
הדבר הכי שלילי זה להיות חיובי,
והאיש הכי מוסרי הולך רעול פנים.

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ד' ספטמבר 23, 2020 4:25 pm
על ידי דוד ריזל
מכופף הבננות.png
מכופף הבננות.png (101.47 KiB) נצפה 150 פעמים

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ד' ספטמבר 23, 2020 10:32 pm
על ידי דוד ריזל
זה התחיל בליל הסגר...
המשיך בל"ג בעוצר
בר"ה היה תקיעה גדולה
וביוה"כ - נעילה.

(מירער מפרוג)

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ד' ספטמבר 23, 2020 10:33 pm
על ידי דוד ריזל
והעירו עליו שם:

ומה הלאה?
רק שלא יגיע עד 'נר איש בביתו'
רגע, קודם יש 'תשבו כעין תדורו' ו'שמיני עצרת'.

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ד' ספטמבר 30, 2020 11:57 am
על ידי איכא מאן דאמר
עוד בשבועות טענו שזה יהיה חג העצרת
ולבסוף דעך הגל הראשון וזה היה חג הביקורים...

מישהו טען לי שהוא כיוון על כך בתפילת "ויעשו כולם אגודה אחת"...

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ד' ספטמבר 30, 2020 12:55 pm
על ידי דוד ריזל
השנה במקום "אני מתירים להתפלל עם העבריינים" ביקשו לשנות
ל"העבריינים מתירים לנו להתפלל".

אמרו, למה בגור רק בתשרי תשפ"א החלו להקל בשמירת התקנות של משרד הבריאות,
שהתקנות כבר כל כך מורכבות, להבין אותם צריך "ללמוד בעיון".

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ה' אוקטובר 01, 2020 9:05 pm
על ידי דוד ריזל
הכנתי עם הילדים קישוט לסוכה:
שרשרת הדבקה

(זעליג אמזלג)
https://mail.google.com/mail/u/0?ui=2&i ... 0585&ser=1

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ש' אוקטובר 03, 2020 11:36 pm
על ידי דוד ריזל
ברוכים הבאים לסוכתנו:
מוזמנים להיקנס!

קודקוד מפרוג

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ה' אוקטובר 15, 2020 7:53 pm
על ידי דוד ריזל
שוטר עוצר רכב בסגר תשרי, לאן נוסעים ?
לברכת האילנות.
השוטר: ולמה לא בעיר שלך?
הנוסע: מה??? אני כהן!!!

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ה' אוקטובר 15, 2020 7:54 pm
על ידי דוד ריזל
שוטר עוצר בן אדם בלי מסכה
השוטר: למה אתה ללא מסכה?
האיש: הרגע עישנתי סיגריה!
השוטר: למה אני לא מריח?
האיש: אתה לא מריח? תתרחק ממני מיד!!!

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ה' אוקטובר 15, 2020 7:55 pm
על ידי דוד ריזל
★★★

*רשימת תירוצים למחסום משטרתי*

בדרך למיון
בדרך להלוויה
הלכתי לאיבוד
בדרך לפסיכולוג
בדרך לבסיס
בדרך לאזכרה
בדרך לסופר
נהרס התמי 4 בדרך לקנות מים
סבתא שלי נפלה בדרך אליה
בדרך להפגנה
אחותי בחדר לידה היא לבד
המשפחה בבידוד
בדרך לקנות כדורים
בדרך לבדיקת קורונה
בחזרה מבדיקת קורונה

ואחרון : "כל הכבוד שוטר! אני מפקח סמוי מטעם "וועד הפיקוח הלאומי של מחסומים משטרתים ישראלים לטובת הסגר ונגד הקורונה"...עברתי 10 מחסומים ואתה היחיד שבדק אותי! אתה כרגע מוקלט כי יצאת צדיק!!!"

(מניק פסגות בפרוג)

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ב' אוקטובר 19, 2020 4:26 am
על ידי אורח
מצו"ב מאמר שערכתי מתוך קובץ בדיחות שנשלח אלי.
קצת ארוך, אבל שווה:

למה קנינו דירה עם מרפסת?!

היה זה לפני שבוע, בתקופת הסגר.
כמו כולם, נאלצתי להתפלל במניין מהמודה החדשה: מניין מרפסות.
לתומי חשבתי שזה יהיה נוח. לקום ישר מהמיטה אל המרפסת, בלי לצאת מהבית, בלי לכתת רגליים, ובשקט בשקט יהיה מי שיאמר: גם בלי להתלבש במיוחד...
אבל הסתבר, שמבחינה הלכתית, זה כל כך מסובך...
רק קמתי מהמיטה, וכבר התחילו השאלות. האם מותר להתפלל ישר אחרי שאני קם מהמיטה, או שצריך להמתין כדי שיעור ד' אמות?
לא ידעתי מה לעשות, אז החלטתי להחמיר. חיכיתי שיעור ד' אמות.
יצאתי למרפסת, והתיישבתי בפיהוק קל על הנדנדה.
אבל אז שוב צצה בעיה: אולי יש בנדנדה חסרון של 'קובע מקום לתפילתו'?
קמתי ליתר בטחון, התיישבתי על כיסא כתר פשוט, והתבוננתי בשכן זינגר.
השכן זינגר הוא עוד אחד מהגבאים-החדשים של תקופת הקורונה, אלו שגילו כישרונות גבאיים נמרצים בתקופה הזו...
השכן זינגר הלז, שרבב את ראשו לכל הכיוונים, והכריז בקול-עז שיש עוד 9 ראשים שמבצבצים מהמרפסות השכנות, ואפשר להתחיל.
'אפשר להתחיל' הכוונה, להתחיל בוויכוח הנפוץ בהלכה שהייתה לה עדנה בצוק-העיתים, בגדר 'רואין אלו את אלו': האם המרפסות נחשבים 'רואין' ומצטרפים למניין, וכו' וכו'.
בלהט הוויכוח קפץ יושע בער השכן הבריסקער עם צד חדש בנידון הזה: הרי אנחנו לובשים מסיכה! ממילא, גם אם זה נחשב 'רואין אלו את אלו' - בפועל אנחנו לא רואין אלו את אלו...
מה נאמר ומה נדבר. פרצה מהומה. חברוני השכן החברונר היה קרוב ממש מטר מהרמת-יד על יושע בער הבריסקער, נס שהמטר הזה היה מטר בגובה 4 קומות בין המרפסות, כך שזה לא יצא לפועל...
בסוף איכשהו נמצאה הפשרה, כשהחלפנו למסכות השקופות...
נו. רצינו להתחיל להתפלל סוף-סוף, אלא שאז קפץ עלינו רוגזו של קפולוביץ'. קפולוביץ' הוא השכן המעצבן של הבניין שלנו. אתם יודעים, לכל בניין יש שכן מעצבן משלו, זה שיש לו בן-דוד-של-סבתא בעייריה, והוא מרשה לעצמו להרחיב את הדירה שלו לארבע קצוות הארץ.
מיודענו יושע בער הבריסקער נזעק פתאום, שניה לפני שהש"ץ התחיל את התפילה: רגע, אולי קופולוביץ' לא יכול להצטרף למניין מהמרפסת שלו! הרי היא נבנתה בלי רישיון - יש בזה משום 'הקריבהו נא לפחתך'!
וכך, ברח לו הבריסקער אל הבית פנימה, ואנחנו נשארנו בלי מניין. נאלצנו לחכות עד 9:30, כשקרוייזר השכן החסיד קם מהשינה והצטרף אלינו.
רק אז, סוף כל סוף, התחלנו את התפילה.
כשהגענו לישתבח, התחלתי להרגיש משהו מדגדג לי בראש. זה הרגיש כמו רטיבות מאיזה עוף הפורח, מחילה מכבודכם...
הסתפקתי, האם זה סימן רע, 'כעבר ששפך לו רבו קיטון על פניו', או שמא אדרבה, זה קרוב למדרגת רבי יוחנן בן זכאי. עוף הפורח מעל ראשי אמנם לא נשרף, אבל הוא נכנס ללחץ...
ואז הבנתי שזה טפטוף של גשם. ושוב הסתפקתי: כשיורד גשם באמצע התפילה מתי יכנס לביתו, משתסרח-המקפה או משתסרח-המסיכה? ואם לא נכנס לביתו, האם הוא בגדר 'הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט'?
בסוף נפסק הטפטוף, והמשכתי להתפלל בשקט.
אבל אז, באמצע שמו"ע, פתאום אני שם לב בזווית העין, שהשכן החברונר שכבר סיים את התפילה, מתקרב אל הגדר של המרפסת שלו בצורה מחשידה. מתקרב ומתקרב, עד שהוא ממש נצמד לקיר!
עכשיו תבינו, כאן זה בני-ברק. אם יש מטר של רווח בין המרפסות - זה כבר בגדר פינוק. נתקפתי בלחץ. מה עושים? אין רווח של שתי-מטר! אולי צריך לזוז באמצע שמו"ע מפני ספק-פיקוח-נפש?
ואולי בעצם יש כאן עניין של 'רשויות-מחלקות'?
התנחמתי בזה שלפחות לא קרה לי את מה שקרה לשכן מהבניין הסמוך, שבאמצע שמו"ע נכנס בתוך השתי מטר שלו חתול. כידוע המחלה עוברת גם על ידי בעלי חיים, ולכן השכן מהבניין הסמוך נכנס ללחץ היסטרי.
בסוף, אגב, הוא לא זז, אבל כן הרשה לעצמו לומר לחתול 'מחול לך, מחול לך', בתקווה שזה יעזור...
איכשהו סיימנו את התפילה.
נכנסתי הביתה, כבר התחלתי לחלוץ את התפילין, אבל אז קפצה לי לראש המחשבה: הרי יש לנו שתי-מרפסות בבית! אולי צריך להתפלל פעמיים בשתיהן, 'מפני החשד'???
אחרי עוד שעה וחצי מתישה, כשסוף סוף התיישבתי עייף ויגע על הכורסה בבית, הבנתי כמה גדולים דברי חכמים. עד כמה רואים רבותינו ברוחב מבטם.
לדוגמא, כשהרב אמר להחמיר ולהתפלל בבית בלי מניין...

Re: הקורונה בהומור

נשלח: ג' אוקטובר 27, 2020 8:37 am
על ידי אורח
מתוה הרמזור:
יש ערים אדומות
יש כתומוח
ויש ערים ירוקות
וגם - -
כשיש פקק
כולם מצפצפים...