נדברו

ראשית, אינו מדויק ש"המבוגרים" היו עם הרש"ג בדוקא; רבים מראשוני מציעי מינויו של הרמ"ש היו מהזקנים [ולדוגמא בעלמא: ר"י דובאוו, ר"א פאריז, רש"י זעווין, ועוד ועוד].
הראשון שהעלה את ענין הצורך למנות את הרמ"ש דוקא (הר"י דובאוו) - עשה זאת עוד בתוך ימי ה'שבעה'!

רש"ג אכן קיבל את מרות גיסו רק כעבור כמה שנים. עם זאת, הוא כמובן הקריב רבות עבור כך.

סערצע כתב: ↑ ראשית, אינו מדויק ש"המבוגרים" היו עם הרש"ג בדוקא; רבים מראשוני מציעי מינויו של הרמ"ש היו מהזקנים [ולדוגמא בעלמא: ר"י דובאוו, ר"א פאריז, רש"י זעווין, ועוד ועוד].
הראשון שהעלה את ענין הצורך למנות את הרמ"ש דוקא (הר"י דובאוו) - עשה זאת עוד בתוך ימי ה'שבעה'!

רש"ג אכן קיבל את מרות גיסו רק כעבור כמה שנים. עם זאת, הוא כמובן הקריב רבות עבור כך.

מה הרב זוין קשור לליובאוויטש? הוא לא היה חסיד קאפוסט?

למה רש"ג "הקריב רבות". הרי אם לא היה מקבל מרות הוא היה נמחק לגמרי בחב"ד.


עוד שאלה, למה הרבנית של הריי"צ תמכה דווקא ברש"ג? (אולי כשנבין למה היו יותר זקנים שתמכו ברש"ג נבין גם את זה. אא"כ סערצע התכוון לשלול זאת).

עה"ס: הרב זוין הי' קאפוסט'ער במקורו, אך לאחר הסתלקות אחרון אדמו"רי קאפוסט (בתרפ"ג?) - 'עבר' לליובאוויטש (כעוד בודדים מחסידי קאפוסט), והי' מקושר במאד אף לכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע [דבר שהתבטא, בין השאר, גם בפעילות המחתרתית ברוסיא הסובייטית].
בהחלט הי' נחשב מזקני חסידי חב"ד באה"ק ת"ו.
עם זאת, הי' ענינים שבהם לא כפף עצמו למרות אדמו"רי ליובאוויטש, כבענין הציונות (אף שגם בזה לא היתה עמדתו כפי שמקצינים לתאר).
[אגב, קהילת זקני חסידי חב"ד שבת"א צידדו, כמובן, ברמ"ש].

רש"ג הקריב רבות בעצם אי-הכניעה ללחץ המשפחתי, שגדול הי' מכמה בחינות. וכעבור שנים, אף הקריב עבור זאת את שלום ביתו ובריאותו הגשמית כפשוטה.

'הרבנית הזקנה' סברה שבכ"מ על החתן המבוגר לכהן כאדמו"ר. לפי הידוע לי, אין קשר רב בין סיבה זאת לתמיכת חלק מהזקנים ברש"ג.

[quote=סערצע post_id=4569 user_id=164]
[אגב, קהילת זקני חסידי חב"ד שבת"א צידדו, כמובן, ברמ"ש].
[/quote]

למה 'כמובן'?
(ואגב, דבריך מעניינים ומרתקים, תודה!)

כי הרב זוין נחשב לחלק מקהילה זו.

ואגב, ל'אליקים' שטען לעיל כי 'אילו הרש"ג לא הי' מקבל מרות הי' נמחק לחלוטין מחב"ד' - המציאות הראתה, שעל-אף זאת היו שבחרו לעשות כך.

[בנוגע לרש"ג ספציפית, נראה שבכל מקרה לא הי' 'נמחק', משום שה'רמ"ש' לא הי' מניח לכך לקרות - כשם שמנע זאת בשנים הספורות המדוברות].

סערצע כתב: ↑ ואגב, ל'אליקים' שטען לעיל כי 'אילו הרש"ג לא הי' מקבל מרות הי' נמחק לחלוטין מחב"ד' - המציאות הראתה, שעל-אף זאת היו שבחרו לעשות כך.

הם לא 'בחרו לעשות כך' אלא שהמרמור על שהפסידו את הנשיאות גבר אצלם על שיקול הדעת. אני טועה?

מתודה כתב: ↑הם לא 'בחרו לעשות כך' אלא שהמרמור על שהפסידו את הנשיאות גבר אצלם על שיקול הדעת. אני טועה?

לא היתה כוונתי לרש"ג ולמשפחתו, כ"א לאחרים - שבמעשיהם מחקו את עצמם מחב"ד, אף שידעו כי לא ישיגו בכך מאומה מ'דרישותיהם'. ואכ"מ.
בכל מקרה, אף לו יהא מדובר בהם - גם אם נבע הדבר מתוך מרמור, הרי נעשה בבחירתם, והינם ה'אשמים' היחידים בכך.

מתודה כתב: ↑ רדצ"ה?

ממש לא...
מתי בדיוק נחשב לחסיד חב"ד? הי' 'מגזע' חסידי חב"ד (חשובים ביותר, אגב).
וגם לא היו לו 'דרישות'.

אם רבו הגרא"ח נאה נזף בו על שהוא למד מדרכי הביטוי של המתנגדים, כנראה לפחות הוא ציפה ממנו לילך בדרכי החסידות...

ואעפ"כ, מעולם לא נחשב לחלק אינטגרלי מחסידי חב"ד; כמו"כ, כמדומני שלא הי' לו מה להפסיד בעזיבתו (מלבד הקשר הקהילתי והמשפחתי, ככל חסיד ממוצע - וכקרוביו הרבים צאצאי משפחת חן ודוברוסקין).

בכל אופן: לא אודותיו רמזתי לעיל.

לי יש רשימה של קרוב ל80 שטיבלאך של פאריסוב בפולין לפני המלחמה, הכוונה גם לשטיבלאך של קאלביעל.
ר' אלעזר ביין מסר שהיה כ200 שטיבלאך, כפי הנראה גוזמא בעלמא.

אורח כתב: ↑ לי יש רשימה של קרוב ל80 שטיבלאך של פאריסוב בפולין לפני המלחמה, הכוונה גם לשטיבלאך של קאלביעל.
ר' אלעזר ביין מסר שהיה כ200 שטיבלאך, כפי הנראה גוזמא בעלמא.

לא יודע אם זה גוזמא, כנראה זה תלוי באיזה שנים, כי היו שינויים גדולים בשנים האחרונות ממש לפני המלחמה.

הרשימה המדוברת בראש האשכול, היא הרשימה המופיעה כאן?
https://amhasefer.wordpress.com/

כנראה

ככל הידוע לי - אכן.

אגב כך, אתקן את שנכתב לעיל:

פרנקל תאומים כתב: ↑ . . וכמדומה שגם החזיק בתפקידים הבכירים בחסידות (מנהל ישיבות תות''ל וראשות אגודת חסידי חב''ד). אגב, הרש''ב מליובאוויטש הוא שבחר בר''ש גוראריה כחתן לנכדתו הבכורה. תכל'ס, במשך השנה הראשונה לפטירת הריי''צ רש''ג נהג בגינונים שונים שהיו מקובלים בחב''ד כגינוני אדמו''רות וכמדומה שגם אמר מאמרים . .

א) הרש"ג לא כיהן כיו"ר אגו"ח.
ב) גם בכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בחר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחתן, באמרו לרעיתו הרבנית נ"ע (התוכן) כי 'עבור מוסיא יש לחשוב אודות בנו של לוי'ק'.
ג) הרש"ג אמר מאמרים בעת רעוא דרעוין מדי שבת, בהוראת כ"ק חותנו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע. הוא המשיך במנהגו זה עד שנותיו האחרונות ממש.
ד) מי שהופקד על ניהולם השוטף של עניני ה'חצר' החל משנת תש"א ואילך, הי' כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע [עד אז לא שהה במשך זמן ארוך בקרבת כ"ק חותנו נ"ע].

מתודה כתב: ↑ הוסיאטין - 59

מצאתי כעת כאן בעמודים ו-ז רשימת 88 קלויזען של הוסיאטין.

[quote="אבן יקרה" post_id=4153 user_id=146]
מאיפה צצו כל חסידי סקווירא דהיום?
אין שם גם אחד שסבא שלו היה קשור לגזע טשרנוביל סקווירא מאיזה צומת.
[/quote]

אין שם גם אחד?!... נכון שאין שם הרבה, אבל יש! אני ממשפחה כזו. יש כמה מאות חסידים [כהיום, ממשפחות גדולות קע"ה] שנמנים בין המשפחות המתייחסים לחסידי סקווירא מאוקריינא, שנסעו למרנן הרה"ק ר' דוד'ל והרה"ק ר' איציק'ל זי"ע

אין התייחסות לגדולן של החסידויות מבחינה מספר החסידים?
זה מדד יותר משקף כי יכול להיות דלחביגות מסוימת יהיו מספר שטיחים גדול יותר מאחרת אך לחגיגות האחרת יותר חסידים כי לראשונה יותר שטיבלים קטנים.

[quote=אורח post_id=7844]
אין התייחסות לגדולן של החסידויות מבחינה מספר החסידים?
זה מדד יותר משקף כי יכול להיות דלחביגות מסוימת יהיו מספר שטיחים גדול יותר מאחרת אך לחגיגות האחרת יותר חסידים כי לראשונה יותר שטיבלים קטנים.
[/quote]
*לגודלו
*שלחסידות מסוימת יהיו מספר חסידים גדול יותר... אך לחסידות האחרת

שניאור כתב: ↑ לאליקים:
מש"כ ההבדל בין גור לאלכסנדר אינני יודע אם זה ראיה מוכרחת, כי בגור כמדיניות פתחו שטיבלאך גם לכמות מועטת של אנשים [כנהוג אצלהם גם היום].
מש"כ בענין בויאן, ההיסטוריה ידועה שהם היו מהקטנים בחצרות רוז'ין, ורק בארץ ישראל הם היו הגדולים, וחוץ מזה ההשערה שלך נכונה שרוב שיירי צ'ורטקוב והוסיאטין עברו אליהם, כי היתה להם ישיבה כבר מסוף שנות התש"י.

וגם אלכסנדר לא מוכיחה כהיום שיש לה מדיניות בכלל לפתוח שטיבלך גדולים עי' ערך לונדון וציריך.

[quote=אורח post_id=7875]
[quote=אורח post_id=7844]
אין התייחסות לגדולן של החסידויות מבחינה מספר החסידים?
זה מדד יותר משקף כי יכול להיות דלחביגות מסוימת יהיו מספר שטיחים גדול יותר מאחרת אך לחגיגות האחרת יותר חסידים כי לראשונה יותר שטיבלים קטנים.
[/quote]
*לגודלו
*שלחסידות מסוימת יהיו מספר חסידים גדול יותר... אך לחסידות האחרת
[/quote]

צ"ל "לגודלן"

[quote=אליקים post_id=4181 user_id=58]
שתי חצרות יצאו מצאצאיו של היהודי הק' מפשיסחא, ביאלא ופוריסוב. ושתיהן בגדו בארץ מוצאן פולין ועזבו את הספודיק. מדוע?

(בפוריסוב אולי זה חלק מהצ'אלמערקייט, בביאלא אני מכיר חסידים שורשיים עם ספודיק אבל האדמורי"ם עם שטריימלאך)
[/quote]

הסיבה מדוע אדמור"ים מביאלא שליט"א ואביו החלקת יהושע וסבו השדליצער וכן הדברי בינה לבשו שטריימלאך ולא ספודיקעס משום שהרבי הדברי בינה קיבל את כס האדמורות מהשווער שלו התולדות אדם רבי יהושע מאוסטרבא בנו של רבי שלמה יהודה ליב מלענטשנע זי"ע שהיה בגלציה ולא בפולין ושם לא לבשו ספודיקעס אלא שטריימלאך

מה עם ליובאוויטש בפולין. אדמו"ר הריי"צ לאחר י"ב י"ג תמוז תרפ"ז עבר לוורשא ועדיין היה באירופה עד ת"ש ובחב"ד מקובל גם שהצליח שם עד שהיה ענין של יוסף הצדיק של וימררהו ורובו וכו' איפה השטיבלאך? גם באוקראינה מתוארים רק בשם ליובאוויטש מה עם של שאר ענפי חב"ד שהיו רבים מאוד האם כבר לפני המלחמה כינו את עצמם בשם ליובאווטש? לא סביר בכלל!

א. בנוגע לחב"ד הרמ"ש קיבל הוראה מחמיו להתוועד בשבת מברכין בנוסח של התוועדות ושיחות והמשיך בזה אם כי לעתים הדבר נגס באמירת התורה של של"ס שכידוע די נעקרה בליובאטוויטש. ראיתי פעם שמצאו בכת"י הרש"ג כחמישים "מאמרים" מוכנים באם יקבל את הנשיאות. אם כי קשה לקבוע בזה כי גדולי החסידים כתבו בעצמם בנוסח של מאמרים ולפעמים גם אמרו ממש מאמרים (ע"ע פלח הרימון לר"ה מפאריטש, חנה אריאל ועוד להרי"א מהאמיל, וגם בסוף שו"ת דברי נחמי' וכמדו' יש עוד). ברור שהרש"ג היה חניך "תומכי תמימים" בעצמו וע"כ "ינק" ליובאוויטש בסגנון המקובל לפנ"כ, לעומת זאת הרמ"ש. ולכן (אולי) באמת בחיי הריי"ץ בארה"ב היה הרש"ג יותר כעין "שר הפנים" והרמ"ש "שר החוץ". ומובן החילוק בין הזקנים לצעירים היותר אמריקאים (וואס "איז ניט אנדערש" שהם היו זקוקים לאמירה כזו).
ב. בנגע לבאבוב וצאנז וגם המודרניות המדוברת לעיל, היה מקובל אצל חסידים בגליצי' (צאנז לענפיה ובעלז) שחסידות לא שייכת לבחורים (בצאנז כמדומני שאפי' הניחו תפילין בחוה"מ כיון שהענין לא להניח נפסק ע"פ הזוה"ק) ובזמן שהתחילו תנועות הנוער לסחוף היה מאוד קשה בעקבות כך. בובוב התחילה להשקיע בצעירים ופתחה רשת ישיבות כנזכר בהודעות דלעיל. כמו"כ התחילו להשקיע בנגינה דבר שלא היה כלל במקומות הללו ואכמ"ל.
ג. מה עם ברסלב בפולין? ה"קיבוץ" שלהם בר"ה בשנים המאוחרות היה בהיכל ישיבת לובלין ע"פ הידוע. וכמו"כ מוכרים רבים מפולין שנהיו ברסלבר'ס (ר' לוי"צ בנדר, ר' מרדכי יגלניק ועוד רבים שנספו בשואה ר"י ברייטער וכל המפיצים הגדולים של הספרים, רב"צ אפטר, ר' אפרימ'ל, משפחת בארסקי נכדי מוהר"ן ועוד) היכן בתי הכנסת שלהם? שלא נמנו כלל. (גם בתי כנסת סתם שאינם חסידים לא נמנו ברשימה המוזכרת)

הרש"ג חזר מאמר חסידות (בהוראת כ"ק חותנו אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע) מדי שבת בשבתו בעת רעוא דרעוין, אף אחר עלות כ"ק גיסו אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע על כסא הנשיאות, עד שלהי ימיו ממש (שנחלש במאד).

אמירת ה'תורה' בשל"ס לא 'נעקרה' בחב"ד, אלא שלא היתה מעיקרא.
המציאות היא שזקנים כצעירים נכרכו בנפש חפצה אחר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (שמלכתחילה היתה סברא כי הוא שימונה למנהל־פועל דישיבות תות"ל, וגם לאחר שנשללה אפשרות זו - מטעמים טכניים גרידא, לאחר שכיהן בתפקיד כחודש ימים - עסק רבות ב'שררת הפנים', אף שכ"ק חותנו אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע אכן כינהו 'שר־ההסברה שלי').

אורח כתב: ↑איפה השטיבלאך?

כמדומה שבד"כ המשיכו הגעווארענער'ס דפולין להתפלל במניניהם כמקדם (או בישיבת תות"ל שנוסדה בעירם, שלא 'נספרה' כשטיבל).

זרעים וטהרות

האם ישנן מקורות לגודל החסידויות מבחינה מספרית לפני השואה ואחריה?

[quote=אורח post_id=8242]
האם ישנן מקורות לגודל החסידויות מבחינה מספרית לפני השואה ואחריה?
[/quote]

הכוונה למספר החסידים בכל חסידות.

מי יודע היכן היו שטיבלך של קולביעל - פוריסוב mshgwldbrg5@gmail.com,