דף 2 מתוך 3

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ש' אוקטובר 05, 2019 10:05 pm
על ידי אליקים
אורח כתב: אבל זה עדיין לא מסביר מדוע לא נשאר מאלכסנדר כמעט כלום (למשל בהשוואה לחצרות ענקיות אחרות כגון ויז'ניץ ובעלזא. האם אדמו"ריהן כן עודדו עליה?

ההבדל הוא שפולין נכחדה כולה כמעט בשואה משא"כ יהדות הונגריה שבה היו חסידים רבים מאד לויזניץ ולבעלז.
אכן באחוזים נהרגו בפולין יותר מאשר בגליציה והונגריה?
ניסיתי לחפש ברשת ולא הצלחתי למצוא מידע בזה. כמובן שבפולין נהרגו הכי הרבה יהודים כי היו שם הכי הרבה יהודים לפני המלחמה, אני שואל באחוזים.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ש' אוקטובר 05, 2019 10:07 pm
על ידי אליקים
אבן יקרה כתב: האיזור שבו התרכזו חסידי אלכסנדר, איזור לודז' ובנותיה, סבל הכי קשה והכי מוקדם בשואה, כך שכבר על התחלת השואה כמעט לא נותר משם זכר.
אי אפשר להשוות זאת ליהדות הונגריה, שהתחילה לסבול רק באביב תש"ד, ורבים חילצו את עצמם משם. גם בבעלזא כהיום יש יותר הונגרים מגליציאיים שורשיים. רק שתמיד היו בהונגריה חסידי בעלזא.
אכן מעוז אלכסנדר היה באזור לודז', ומעוז גור באזור וורשא. אבל כפי הידוע לי המצב היה להיפך, גטו וורשא חוסל לגמרי בשנת תש"ג עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד, ואילו גטו לודז' הוחל בחיסולו רק בשנת תש"ד, וכבר לפני סגירתו ברחו מהעיר 25% מיהודיה (כך לפי המכלול)

אבן יקרה כתב:
ש' אוקטובר 05, 2019 10:00 pm
זה באמת מפליא איך הבית ישראל הצליח, אבל המעלה שלו היתה שהוא עבד בעיקר על הצעירים, וכך הוא יכול היה גם על בנים של חסידי אלכסנדר, שישלחו את ילדיהם לישיבות שלו, וכך עשה עם כל חסידויות פולין, כולל בנים של חסידויות לובלין איזביצא וכיו"ב שהיו באיבה גדולה יותר בהרבה לגור, בהיותה ממשיכת קוצק.
אתה כותב מידיעה? הרי הפילוג של איז'ביצא מקוצק היה בשנת ת"ר! האיבה נשארה גם מאה שנים אח"כ ?????
מאידך האיבה של גור ואלכסנדר נמשכה כל ימיהן על אדמת אירופה.

(אגב, לפי המכלול אפילו האדמו"ר הנוכחי מלובלין הוא חסיד גור..)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ש' אוקטובר 05, 2019 10:25 pm
על ידי מתודה
אבן יקרה כתב: גם בבעלזא כהיום יש יותר הונגרים מגליציאיים שורשיים. רק שתמיד היו בהונגריה חסידי בעלזא.
זה קצת תימה כי כידוע חסידי בעלזא בהונגריה לא ניצלו, וד"ל

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ש' אוקטובר 05, 2019 10:36 pm
על ידי אבן יקרה
אליקים כתב:
אבן יקרה כתב: האיזור שבו התרכזו חסידי אלכסנדר, איזור לודז' ובנותיה, סבל הכי קשה והכי מוקדם בשואה, כך שכבר על התחלת השואה כמעט לא נותר משם זכר.
אי אפשר להשוות זאת ליהדות הונגריה, שהתחילה לסבול רק באביב תש"ד, ורבים חילצו את עצמם משם. גם בבעלזא כהיום יש יותר הונגרים מגליציאיים שורשיים. רק שתמיד היו בהונגריה חסידי בעלזא.
אכן מעוז אלכסנדר היה באזור לודז', ומעוז גור באזור וורשא. אבל כפי הידוע לי המצב היה להיפך, גטו וורשא חוסל לגמרי בשנת תש"ג עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד, ואילו גטו לודז' הוחל בחיסולו רק בשנת תש"ד, וכבר לפני סגירתו ברחו מהעיר 25% מיהודיה (כך לפי המכלול)

אבן יקרה כתב:
ש' אוקטובר 05, 2019 10:00 pm
זה באמת מפליא איך הבית ישראל הצליח, אבל המעלה שלו היתה שהוא עבד בעיקר על הצעירים, וכך הוא יכול היה גם על בנים של חסידי אלכסנדר, שישלחו את ילדיהם לישיבות שלו, וכך עשה עם כל חסידויות פולין, כולל בנים של חסידויות לובלין איזביצא וכיו"ב שהיו באיבה גדולה יותר בהרבה לגור, בהיותה ממשיכת קוצק.
אתה כותב מידיעה? הרי הפילוג של איז'ביצא מקוצק היה בשנת ת"ר! האיבה נשארה גם מאה שנים אח"כ ?????
מאידך האיבה של גור ואלכסנדר נמשכה כל ימיהן על אדמת אירופה.

(אגב, לפי המכלול אפילו האדמו"ר הנוכחי מלובלין הוא חסיד גור..)
אני לא יודע מהמכלול, אני יודע מסיפורי ניצולי השואה. לגור היו הרבה יותר ניצולים תוך כדי השואה, מאשר לחסידויות אחרות שנכחדו כמעט לחלוטין. זה לא רק אלכסנדר, גם מכל חסידויות וורקא, אמשינוב, סטריקוב, לובלין, שמנו אלפים רבים, לא נותר מהם כמעט שריד ופליט. היחידים שכן שרדו, כולם לבסוף מצאו את עצמם בגור.

לגבי האיבה של איזביצא וקוצק, זה משהו הרבה יותר פנימי ועמוק מהאיבה של גור ואלכסנדר שהיתה בעיקרה פוליטית ושליטה על הקהילות. האדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין, וזה עשה בזמנו מהפך שלם בגור, ועדיין דברי תורתם של אדמורי איזביצא ורבי לייבלה אייגר, שבעצמם פרשו מקוצק, לא מוזכרים כלל.
אכן, כל בניו ונכדיו של האדמו"ר הקודם מלובלין זצ"ל, נעשו חסידי גור, ואפילו אחד מהם מחותן של האדמו"ר שליט"א מגור, וזה באמת הרבה יותר מפליא מכך שחסידי אלכסנדר מצאו את עצמם בגור.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: א' אוקטובר 06, 2019 12:43 pm
על ידי מלאך
אליקים כתב:
אורח כתב: אבל זה עדיין לא מסביר מדוע לא נשאר מאלכסנדר כמעט כלום (למשל בהשוואה לחצרות ענקיות אחרות כגון ויז'ניץ ובעלזא. האם אדמו"ריהן כן עודדו עליה?

ההבדל הוא שפולין נכחדה כולה כמעט בשואה משא"כ יהדות הונגריה שבה היו חסידים רבים מאד לויזניץ ולבעלז.
אכן באחוזים נהרגו בפולין יותר מאשר בגליציה והונגריה?
ניסיתי לחפש ברשת ולא הצלחתי למצוא מידע בזה. כמובן שבפולין נהרגו הכי הרבה יהודים כי היו שם הכי הרבה יהודים לפני המלחמה, אני שואל באחוזים.
אכן! בפולין וגאליציה נכחדו באחוזים הרבה יותר יגדולים מאשר בהונגריה, וזה ניתן לבדיקה פשוטה, תשאל היום כל ילד חסידי וליטאי (כן, גם ליטאים!) מהדור השלישי שאחרי השואה, כמה מתוך שמונה זקניו וזקנותיו היו הונגרים, ותראה את המציאות. (אגב שמעתי את זה מאחד שעובד ב'דור ישרים'...)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: א' אוקטובר 06, 2019 2:40 pm
על ידי מתודה
מלאך כתב: אכן! בפולין וגאליציה נכחדו באחוזים הרבה יותר יגדולים מאשר בהונגריה, וזה ניתן לבדיקה פשוטה, תשאל היום כל ילד חסידי וליטאי (כן, גם ליטאים!) מהדור השלישי שאחרי השואה, כמה מתוך שמונה זקניו וזקנותיו היו הונגרים, ותראה את המציאות. (אגב שמעתי את זה מאחד שעובד ב'דור ישרים'...)



לפי הרשימה שהעליתי בתחילת האשכול דבריך עונים על ויז'ניץ שהיו רוב החסידים בהונגריה ורומניה (79 שטיבלאך) ומיעוטם בגליציה (37). אבל בעלזא היו כמעט לגמרי בגליציה (87 שטיבלאך) ומיעוטם בפולין (20), ורק מיעוט קטן ביותר בהונגריה ורומניה (9 שטיבלאך), וא"כ מה שכתבת לא מסביר איך נשארו כ"כ הרבה מבעלזא.

אבל כמובן שהרשימה לא בהכרח מדויקת.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: א' אוקטובר 06, 2019 8:17 pm
על ידי מלאך
מתודה כתב:
מלאך כתב: אכן! בפולין וגאליציה נכחדו באחוזים הרבה יותר יגדולים מאשר בהונגריה, וזה ניתן לבדיקה פשוטה, תשאל היום כל ילד חסידי וליטאי (כן, גם ליטאים!) מהדור השלישי שאחרי השואה, כמה מתוך שמונה זקניו וזקנותיו היו הונגרים, ותראה את המציאות. (אגב שמעתי את זה מאחד שעובד ב'דור ישרים'...)



לפי הרשימה שהעליתי בתחילת האשכול דבריך עונים על ויז'ניץ שהיו רוב החסידים בהונגריה ורומניה (79 שטיבלאך) ומיעוטם בגליציה (37). אבל בעלזא היו כמעט לגמרי בגליציה (87 שטיבלאך) ומיעוטם בפולין (20), ורק מיעוט קטן ביותר בהונגריה ורומניה (9 שטיבלאך), וא"כ מה שכתבת לא מסביר איך נשארו כ"כ הרבה מבעלזא.

אבל כמובן שהרשימה לא בהכרח מדויקת.
הוא אשר אמרתי, בבעלזא אכן לא נשארו הרבה, וחלקם הגדול כיום הם הונגרים שהסתפחו באיזשהו שלב לבעלזא אחרי השואה.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ב' אוקטובר 07, 2019 12:56 am
על ידי אורח
והסיבה שהסתפחו לבעלזא היתה משום שמהר"א היה נערץ קודם השואה על יהודי הונגריה, ואף שלא היו חסידיו בהגדרה. כפי שנראה ממספר השטיבלאך אולם, היו כולם מעריצי דיקי בעלז ורבני הונגריה הגדולים בחלקם היו נוסעים אליהם.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ב' אוקטובר 07, 2019 2:17 pm
על ידי עוסק בתורה
אבן יקרה כתב:
לגבי האיבהאדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין,
מעניין. היכן ניתן לקרוא את תורותיו? (בהנחה שאין לי כח לקפוץ לשטיבל הגוראי הסמוך לביתי)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' אוקטובר 10, 2019 3:39 pm
על ידי אליקים
שתי חצרות יצאו מצאצאיו של היהודי הק' מפשיסחא, ביאלא ופוריסוב. ושתיהן בגדו בארץ מוצאן פולין ועזבו את הספודיק. מדוע?

(בפוריסוב אולי זה חלק מהצ'אלמערקייט, בביאלא אני מכיר חסידים שורשיים עם ספודיק אבל האדמורי"ם עם שטריימלאך)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' אוקטובר 10, 2019 5:38 pm
על ידי כּוֹתָר
עוסק בתורה כתב:
אבן יקרה כתב:
לגבי האיבהאדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין,
מעניין. היכן ניתן לקרוא את תורותיו? (בהנחה שאין לי כח לקפוץ לשטיבל הגוראי הסמוך לביתי)
בגור מחביאים את השיחות בשטיבל, אם יש לך חבר גוראי, יתכן והוא מקבל במייל.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' אוקטובר 10, 2019 8:22 pm
על ידי עוסק בתורה
וואס הייסט מחביאים?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' אוקטובר 10, 2019 9:24 pm
על ידי מתודה
@אליקים, שושלת רבינוביץ' דמשכנות הרועים ופוריסוב עוברת דרך בויאן וכנראה זה לא קשור רק לירושלמיות.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ו' אוקטובר 11, 2019 2:20 pm
על ידי כּוֹתָר
עוסק בתורה כתב: וואס הייסט מחביאים?
לא אוהבים לפרסם את ענייני החצר והאדמו"ר.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' אוקטובר 24, 2019 6:42 pm
על ידי איינער מענטש
דוד ריזל כתב:
עוסק בתורה כתב:
אבן יקרה כתב:
לגבי האיבהאדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין,
מעניין. היכן ניתן לקרוא את תורותיו? (בהנחה שאין לי כח לקפוץ לשטיבל הגוראי הסמוך לביתי)
בגור מחביאים את השיחות בשטיבל, אם יש לך חבר גוראי, יתכן והוא מקבל במייל.
היתה תקופה שהתפללתי בקביעות בשטיבל של גור וראיתי תמיד את דפי השיחות על הבימה או השולחנות

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' נובמבר 05, 2019 1:31 am
על ידי איינער מענטש
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ד' נובמבר 06, 2019 8:00 pm
על ידי אבן יקרה
איינער מענטש כתב:
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?
בוודאי שהיה גרודז'יסק.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא, בן רבי חיים מאיר יחיאל שנפטר בצעירותו, בן רבי אלימלך מגרודז'יסק, ומצד אמו נכד רבי יצחק מבוהוש. היה נשוי לבתו של רבי אשר מסטולין. היה מנהיג לאלפים, ואחרי מלחה"ע הראשונה התיישב בוורשה. יצאו ממנו בחייו הספרים אמונת ישראל ובינת ישראל.
בנו היה ר' אברהם אלימלך מגרודז'יסק

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ד' נובמבר 06, 2019 8:37 pm
על ידי מתודה
אבן יקרה כתב:
איינער מענטש כתב:
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?
בוודאי שהיה גרודז'יסק.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא, בן רבי חיים מאיר יחיאל שנפטר בצעירותו, בן רבי אלימלך מגרודז'יסק, ומצד אמו נכד רבי יצחק מבוהוש. היה נשוי לבתו של רבי אשר מסטולין. היה מנהיג לאלפים, ואחרי מלחה"ע הראשונה התיישב בוורשה. יצאו ממנו בחייו הספרים אמונת ישראל ובינת ישראל.
בנו היה ר' אברהם אלימלך מגרודז'יסק

אגב גרודזיסק וסטולין, עומד לי איפשהו בראש שיש שם קשר משפחתי נוסף, משהו בסגנון שר' ירחמיאל משה מקוזניץ (נכדו של ר' אלימלך וחותנו של בנו מפיאסעצנא) היה קרובו של ר' ישראל מסטולין הפרנקפורטר. אולי היו אחים מאם?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' נובמבר 07, 2019 12:25 am
על ידי אבן יקרה
מתודה כתב:
אבן יקרה כתב:
איינער מענטש כתב:
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?
בוודאי שהיה גרודז'יסק.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא, בן רבי חיים מאיר יחיאל שנפטר בצעירותו, בן רבי אלימלך מגרודז'יסק, ומצד אמו נכד רבי יצחק מבוהוש. היה נשוי לבתו של רבי אשר מסטולין. היה מנהיג לאלפים, ואחרי מלחה"ע הראשונה התיישב בוורשה. יצאו ממנו בחייו הספרים אמונת ישראל ובינת ישראל.
בנו היה ר' אברהם אלימלך מגרודז'יסק

אגב גרודזיסק וסטולין, עומד לי איפשהו בראש שיש שם קשר משפחתי נוסף, משהו בסגנון שר' ירחמיאל משה מקוזניץ (נכדו של ר' אלימלך וחותנו של בנו מפיאסעצנא) היה קרובו של ר' ישראל מסטולין הפרנקפורטר. אולי היו אחים מאם?
אכן, היו אחים מאם, ורבים ממנהגי סטולין נכנסו לקוזניץ.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' נובמבר 07, 2019 2:18 pm
על ידי מתודה
זאת אומרת שהרי"מ מקוזניץ גדל אצל הרא"ש הצעיר מסטולין. אבל הוא נפטר בשנת תרל"ג, כשהרי"מ היה כבן י"ג, האם אמם נישאה שוב?
הרי את הפ"פ גידלו מן הסתם החסידים בתוך החצר וייעדוהו למלוכה, משא"כ הרי"מ. האם מאז נפרדו דרכיהם?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' נובמבר 28, 2019 7:43 pm
על ידי איינער מענטש
סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 03, 2019 10:59 pm
על ידי שמואל ראזען
אבן יקרה כתב:
אליקים כתב:
מלאך כתב: כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון
גם שינאווא גארליץ וקשאנוב התפצלו מצאנז כבר בדור הראשון. כמה חסידים הלכו בכלל אל הקרייזער רב???
אז מה ההבדל בין שינאווא גארליץ וכו' לבאבוב, רק בגלל שהוא היה נכד ולא בן?
(הרי בויז'ניץ מאנסי למדנו שכאשר הבן נפטר בחיי אביו - מכתירים את הנכד במקביל לשאר הבנים...)
שינאווא גארליץ וקשאנוב, היו צאנז נטו, חסידי צאנז התחלקו בין כל בני הד"ח, וכולם המשיכו להיקרא צאנז. לקרייזר רב לא היו הרבה חסידים, בוודאי לא בשטיבלך ברחבי פולין וגליציה.
באבוב לעומת זאת, למרות שמשכה יותר מכל בני צאנז, וטוענים אפילו שהיא משכה יותר מכל בני צאנז גם יחד, כלומר שיותר אנשים נסעו למהר"ש מבאבוב, מאשר לכל בני הד"ח גם יחד, אבל היא לקחה שם לעצמה, הבאבובערס לא קראו לעצמם צאנזע חסידים, וגם ברחוב הם היו חסידות לעצמה. אחרים טענו על באבוב שזה לא נטו צאנז, כי מהר"ש מבאבוב היה גם נכד של דז'יקוב, והוא אכן שילב קצת בין דז'יקוב לצאנז.
לכן זה באמת משונה לומר ששטיבלך שנקראו צאנז, היו של באבוב.
כידוע היו חסידות באבוב נחשבת קצת מודרני ועיר באבוב היתה קו''ר ארט (מקום מנוחה) ועיקר טעם מה שנשאר הרה''ק מבאבוב שם כדי לא ליכנס למחלוקת בסאנז כידוע ואכמ''ל וגם הי' לרבני באבוב כח מיוחד לקרב ולחזק

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 03, 2019 11:05 pm
על ידי שמואל ראזען
אליקים כתב: רשימות מעניינות מאוד, ואכן מעציבות כמש"כ @הצב''י.
יש כמה פרטים מחודשים (עכ"פ לי היו מחודשים).
גודלה העצום של אלכסנדר זה פשיטא, החידוש כאן שגור היתה הרבה יותר גדולה בלי השוואה בכלל.
קוצק, יש אח"כ את כל ענפי קוצק (סוקולוב פילוב לומאז לוקוב), ובהכרח שנשאר השם הישן מימות ר' דוד מקוצק או עוד מימות אביו.
קוזמיר זה מסתמא של ר' מרדכי מקוזמיר בנו של המגיד מטריסק, ולכן אולי יש להוסיף את השטיבלאך של טריסק ברשימה של אוקראינה.
ביאלא, אחרי שנות התר"ס לא היתה שום חצר בשם זה, ובהכרח שהכוונה לחצרות שלושת בניו של הדברי בינה מביאלא רנ"ד מפארציווא רמ"ש ממעזריטש וראי"ה מלובלין, ואח"כ יש גם את מעזריטש וגם את פרצובה וממשיכתה לברטוב (הגה"ק מזליכוב היה חסיד לברטוב).
מעניין שברשימה זו בויאן היא הקטנה ביותר מחצרות בית רוז'ין כאשר סדיגורא צ'ורטקוב והוסיאטין גדולות ממנה, ואילו כיום היא החצר הרוז'ינית הגדולה ביותר, האם זה אומר ששרידי חסידי צ'ורטקוב והוסיאטין עברו לבויאן?
צאנז הכוונה מן הסתם לצאצאיו של הדברי חיים אלא שהשמות נשארו עוד מימיו.
מה זה אוליקה?
כמובן חסרות חצרות רבות וחשובות כמו למשל מונקאטש, זוועהיל ועוד.
אם נקבל שפארציווא נכלל בביאלא מובן שפיר האימרא ששמעתי מהרב מדינוב שליט''א שזקינו ר' נתן דוד מפארציווא הי' לו 40 עיירות ששלחו מידי חודש דמי מעמדות ורמז לזה הפסוק "חבל" הכסף

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 03, 2019 11:12 pm
על ידי אליקים
מה הפשט פארציווא נכלל בביאלא??? פארציווא היא היא ביאלא! (רוב חסידי ביאלא היו בפארציווא, ומיעוטם במעזריטש ולובלין)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 03, 2019 11:12 pm
על ידי שמואל ראזען
מלאך כתב:
איינער מענטש כתב: אז מאיפה צצו כל אלפי החסידים דהיום?
תשאל שמה כל אחד אם אבא שלו ידע להגיד את המילה 'צאנז' בלי שגיאות...
הוא הגיע לארץ ואסף סביבו יהודים שרידי חרב (בעיקר הונגרים) ללא הבדלי דת מוצא וגזע...

אגב זה נכון גם לחלקה הגדול של בעלזא דהיום וגור ועוד.
גם וויזניץ כידוע רובם בא ע''י הישיבה שניהל הישועת משה זצ''ל כבר משנות התשי וגם האמרי חיים הי' בעל רגש מאד והרבה נתקרבו לו גם סקווירא בארה''ב כידוע בעיקר מאונגרין והרה''ק זי''ע בנה דירות מחוץ לעיר בזול

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 03, 2019 11:15 pm
על ידי שמואל ראזען
אליקים כתב: מה הפשט פארציווא נכלל בביאלא??? פארציווא היא היא ביאלא!
כוונתי למה שכתב שהשטיבלאך של ביאלא שייכים לבני הדברי בינה משום שלאחר תר''ס לא הי' חסידות בשם ביאלא

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ד' דצמבר 04, 2019 7:46 am
על ידי אליקים
ואגב, חסידי ביאלא הם שטיפלו וגידלו את האחים האדמורי"ם ממונקאטש ודינוב שליט"א בילדותם כאשר אמם היתה חולה ואביהם ר' ברוכ'ל היה צמוד למיטתה.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ד' דצמבר 04, 2019 9:31 pm
על ידי כּוֹתָר
איינער מענטש כתב: סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?
בהתחלה החסידים התלבטו את מי להכתיר, ר"ש גוראיה אמר "חמי לא לימד אותי את סודות ההנהגה". הפצירו ברמ"מ שינהיג ורק במלאות שנה הסכים, ויש תיאורים ביומני החסידים איך שחסיד זקן עלה על השולחן ואמר שמבקשים לשמוע מאמר ועוד ועוד.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 05, 2019 9:45 pm
על ידי מלאך
שמואל ראזען כתב:
אבן יקרה כתב:
אליקים כתב:
מלאך כתב: כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון
גם שינאווא גארליץ וקשאנוב התפצלו מצאנז כבר בדור הראשון. כמה חסידים הלכו בכלל אל הקרייזער רב???
אז מה ההבדל בין שינאווא גארליץ וכו' לבאבוב, רק בגלל שהוא היה נכד ולא בן?
(הרי בויז'ניץ מאנסי למדנו שכאשר הבן נפטר בחיי אביו - מכתירים את הנכד במקביל לשאר הבנים...)
שינאווא גארליץ וקשאנוב, היו צאנז נטו, חסידי צאנז התחלקו בין כל בני הד"ח, וכולם המשיכו להיקרא צאנז. לקרייזר רב לא היו הרבה חסידים, בוודאי לא בשטיבלך ברחבי פולין וגליציה.
באבוב לעומת זאת, למרות שמשכה יותר מכל בני צאנז, וטוענים אפילו שהיא משכה יותר מכל בני צאנז גם יחד, כלומר שיותר אנשים נסעו למהר"ש מבאבוב, מאשר לכל בני הד"ח גם יחד, אבל היא לקחה שם לעצמה, הבאבובערס לא קראו לעצמם צאנזע חסידים, וגם ברחוב הם היו חסידות לעצמה. אחרים טענו על באבוב שזה לא נטו צאנז, כי מהר"ש מבאבוב היה גם נכד של דז'יקוב, והוא אכן שילב קצת בין דז'יקוב לצאנז.
לכן זה באמת משונה לומר ששטיבלך שנקראו צאנז, היו של באבוב.
כידוע היו חסידות באבוב נחשבת קצת מודרני ועיר באבוב היתה קו''ר ארט (מקום מנוחה) ועיקר טעם מה שנשאר הרה''ק מבאבוב שם כדי לא ליכנס למחלוקת בסאנז כידוע ואכמ''ל וגם הי' לרבני באבוב כח מיוחד לקרב ולחזק
מה הקשר?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 05, 2019 10:11 pm
על ידי אליקים
הכוונה למחלוקת צאנז-סא"ג?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 05, 2019 10:27 pm
על ידי מלאך
אין לי מושג מה הוא התכוון (בכל מה שכתב).

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ב' דצמבר 09, 2019 9:26 pm
על ידי איינער מענטש
דוד ריזל כתב:
איינער מענטש כתב: סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?
בהתחלה החסידים התלבטו את מי להכתיר, ר"ש גוראיה אמר "חמי לא לימד אותי את סודות ההנהגה". הפצירו ברמ"מ שינהיג ורק במלאות שנה הסכים, ויש תיאורים ביומני החסידים איך שחסיד זקן עלה על השולחן ואמר שמבקשים לשמוע מאמר ועוד ועוד.
אז למה הוא נהג גינוני אדמורות? מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 12, 2019 1:06 am
על ידי איינער מענטש
בויקיפדיה ערך רש"ג: במשך שנים נחשב הרב גוראריה למועמד ה"טבעי" לתפקיד היורש של חותנו, משום שהיה נשוי לבתו הגדולה, ומשום ששני החתנים האחרים חיו במערב אירופה ולא בחצרו של האדמו"ר. לאחר פטירת חותנו אכן עלתה על הפרק מועמדותו לתפקיד אדמו"ר, בתמיכת חמותו, הרבנית נחמה דינה שניאורסון. כעבור כחודשיים נפלה ההחלטה בין החסידים כי המנהיג יהיה רבי מנחם מנדל שניאורסון.
ובערך על האדמו"ר רמ"מ: בשנת ה'תש"י (1950), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב שמריהו גוראריה. עם חלוף הימים הסתמנה מגמה לראות ברב שניאורסון את האדמו"ר הבא, וגברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. בי' בשבט ה'תשי"א (1951), ביום השנה הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרב שניאורסון מאמר חסידות שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה" ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר.
אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא נתמנה לאדמו"ר.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 17, 2019 12:40 am
על ידי פרנקל תאומים
דוד ריזל כתב:
איינער מענטש כתב: סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?
בהתחלה החסידים התלבטו את מי להכתיר, ר"ש גוראיה אמר "חמי לא לימד אותי את סודות ההנהגה". הפצירו ברמ"מ שינהיג ורק במלאות שנה הסכים, ויש תיאורים ביומני החסידים איך שחסיד זקן עלה על השולחן ואמר שמבקשים לשמוע מאמר ועוד ועוד.
היום מסתמא מציגים את הדברים כך. אך בשעתו היתה מתיחות גדולה, היות שהיורש "החוקי" והטבעי היה החתן הגדול ר''ש גוראריה שגם ליווה את חותנו והיה יד ימינו במשך עשרות שנים, וכמדומה שגם החזיק בתפקידים הבכירים בחסידות (מנהל ישיבות תות''ל וראשות אגודת חסידי חב''ד). אגב, הרש''ב מליובאוויטש הוא שבחר בר''ש גוראריה כחתן לנכדתו הבכורה. תכל'ס, במשך השנה הראשונה לפטירת הריי''צ רש''ג נהג בגינונים שונים שהיו מקובלים בחב''ד כגינוני אדמו''רות וכמדומה שגם אמר מאמרים. לו ולגיסו הרמ''מ היו מניינים נפרדים בבית חמיהם (אמנם זה כנראה גם מחמת העובדה ששניהם שמרו את ה''שנה'' של חמיהם כש''צים). המבוגרים והשמרנים תמכו ברש''ג, והעיקר- חמותו אלמנת הריי''צ תמכה בכל תוקף בכך שרש''ג הוא האדמו''ר היורש ולא רמ''מ, אבל כנראה שהצעירים והדומיננטים שבחסידים עמדו על סגולותיו היחודיות של רמ''מ ותמכו בכך שהוא יהיה האדמו''ר.
למעשה, ההכרעה היתה רק עם תום שנת האבל על הריי''צ, ואז אמר רמ''מ את המאמר הראשון המפורסם שלו ''באתי לגני''.
חמותם הרבנית אשת הריי''צ לא השלימה עם כך וכמובן שגם רעייתו של רש''ג הרבנית חנה בתו הבכורה של הריי''צ לא השלימה עם כך ונוצר נתק. ברבות השנים התפתחה מכך פרשיית הספרים המפורסמת ו''דידן נצח'' עם בארי (שלום דובער..) גוראריה (בנם היחיד של רש''ג והרבנית חנה). אמנם רש''ג עצמו קיבל את מרותו של גיסו הצעיר אך כמדומה שרק כעבור כמה שנים.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ג' דצמבר 17, 2019 7:59 pm
על ידי אליקים
עובדת היותו של הרמ"מ חוטר מגזע משפחת המלוכה לא היתה שיקול כאן?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 19, 2019 12:02 am
על ידי שלום למד
איינער מענטש כתב:
דוד ריזל כתב:
עוסק בתורה כתב:
אבן יקרה כתב:
לגבי האיבהאדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין,
מעניין. היכן ניתן לקרוא את תורותיו? (בהנחה שאין לי כח לקפוץ לשטיבל הגוראי הסמוך לביתי)
בגור מחביאים את השיחות בשטיבל, אם יש לך חבר גוראי, יתכן והוא מקבל במייל.
היתה תקופה שהתפללתי בקביעות בשטיבל של גור וראיתי תמיד את דפי השיחות על הבימה או השולחנות
לא מחביאים את השיחות, אך במייל אי אפשר לקבל.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 19, 2019 12:23 pm
על ידי שמאטשקע
יש אפשרות למי שיש לו חבר גוראי...

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 19, 2019 8:10 pm
על ידי מתודה
פרנקל תאומים כתב: המבוגרים והשמרנים תמכו ברש''ג, והעיקר- חמותו אלמנת הריי''צ תמכה בכל תוקף בכך שרש''ג הוא האדמו''ר היורש ולא רמ''מ, אבל כנראה שהצעירים והדומיננטים שבחסידים עמדו על סגולותיו היחודיות של רמ''מ ותמכו בכך שהוא יהיה האדמו''ר.
ומה הסיבה לחלוקה הזו?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 19, 2019 8:19 pm
על ידי שמאטשקע
מתודה כתב:
פרנקל תאומים כתב: המבוגרים והשמרנים תמכו ברש''ג, והעיקר- חמותו אלמנת הריי''צ תמכה בכל תוקף בכך שרש''ג הוא האדמו''ר היורש ולא רמ''מ, אבל כנראה שהצעירים והדומיננטים שבחסידים עמדו על סגולותיו היחודיות של רמ''מ ותמכו בכך שהוא יהיה האדמו''ר.
ומה הסיבה לחלוקה הזו?
המבוגרים עם המבוגר והצעירים עם הצעיר

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

נשלח: ה' דצמבר 19, 2019 10:06 pm
על ידי מתודה
ברצינות?