נדברו

מתודה כתב: ↑ מאידך, באשכול הנ"ל מובאת רשימה שערך חוקר פולני, ובה מנין השטיבלאך שהיו לכל חצר בפולין. המפה אינה שלימה,

מתודה כתב: ↑ גור - 294
אלכסנדר - 165
קוצק - 74
אמשינוב - 46
רדזין - 45
רדומסק - 42
ווארקא (אטוואצק) - 37
סוכטשוב - 34
ראדזמין - 28
קוזמיר - 28
גרודזיסק - 27
סקרנביץ - 27
סטריקוב - 25
לובלין - 22
סוקולוב - 21
פוריסוב - 19
ביאלא - 18
קוזניץ - 16
אוסטרובצא - 15
חנטשין - 12
קרימלוב - 12
רדושיץ - 12
מודזיץ - 12
מעזריטש - 10
"אחרים" (שמנין השטיבלך שלהם היה נמוך מעשרה] - 192
ס"ה - 1226

פירוט "אחרים" שמנינם מתחת לעשר: פרצוב (9), קולבייל (8), פיאסצנא, ראספשא, מינסק, פילוב (7), גוסטינין, קאלושין, פילץ, פינטשוב, פשיסחא, זוולין, ז'וריק (6), לומאז', ניישטאט, לוקוב, אוז'רוב-טשמילוב, זי'כלין (5), ביכאווא, צ'נסטוחוב, טומשוב-לובלסק, זאוויערצא (4), בלז'יץ, חלם, טשכנוב, לעווערטוב, פשעדבורז', רייביץ, סוכדניוב, וולודבה, וולבורז', וולברום, וולומין, וישקוב (3), ז'לחוב, ביסקופיצא, בלענדוב, קעלץ, קוטנא, ליפסק, מרקישוב, פלאצק, סרוצק, שדליץ, שידלוב, טורבין, וונחוצק, זגיערז, ז'יראדוב (2).

הצב''י כתב: ↑ בעיוני מקופיא, לא מצאתי את 'סלונים', שהיו להם מספר שטיבלאך בפולין.

דוד ריזל כתב: ↑ השאלה היא מה המקור שלהם.

מתודה כתב: ↑ ולגוף השאלה, אולי המקובל בסלונים חל רק על חצרו של הבית אברהם לעומת של ר' יששכר לייב או להיפך?

מתודה כתב: ↑ אנסה לתרגם את הדף הזה:

גליציה ובוקובינה
סדיגורא - 94
טשורטקוב - 73
הוסיאטין -בעלזא - 121
ויז'ניץ - 119
59
צאנז - 34
בויאן - 29
קוסוב - 26
בורשטיין-סטרעטין - 25
זידיטשויב - 25
באבוב - 24
בלאז'וב - 17
שינאווא - 13
דולינא - 12
דז'יקוב - 12
אוטיניא - 11
דינוב - 11
אחר - 134

אוקראינה
טריסק - 115
אוליקה? - 37
טשרנוביל? - 28
מאקרוב - 26
טאלנא - 25
סטפן - 22
בערעזנא - 19
סקווירא - 18
ברסלב - 15
הורונסטייפל - 14
נסכיז - 10
אחר - 63

בלארוס וליטא
ליובאוויטש - 106
קרלין-סטולין - 63
סלונים - 27
קוידינוב - 20
קוברין - 14
אחר - 56

הונגריה ורומניה
סיגעט - 52
ספינקא - 39
אחר - 28

בשיא כוחה מנתה הישיבה 300 בחורים בסניף המרכזי, וכ-2000 תלמידים בלמעלה מ-40 סניפים.

על שריפת אלפי מדרשות ובתי כנסיות
רבבות ספרי תורה ולומדיה. נקונן בשאיות
שלחו באש מקדשי אל, הציתו ועינינו צופיות
ישלם המבעיר את הבעירה, ידין בגוים מלא גויות.

זעקו שמים ואדמה, על אלפי עירות מבצרי תורה
ארצות אירופא וקהילותיה, נוחלי ומקיימי מסורה
צדיקים זקנים וחסידים, דבקי אמונה טהורה
מיום גלינו מארצנו לא היה כזה כליון נורא.

דוד ריזל כתב: ↑ בסלונים מקובל שהיו 15 שטיבלאך באירופה לפני השואה, כאן כתוב 27, השאלה היא מה המקור שלהם.

אליקים כתב: ↑

ג' ספטמבר 17, 2019 2:40 pm

מה זה אוליקה?

שניאור כתב: ↑

א' ספטמבר 22, 2019 11:05 am

מש"כ בענין בויאן, ההיסטוריה ידועה שהם היו מהקטנים בחצרות רוז'ין,

מתודה כתב: ↑

שניאור כתב: ↑

א' ספטמבר 22, 2019 11:05 am

מש"כ בענין בויאן, ההיסטוריה ידועה שהם היו מהקטנים בחצרות רוז'ין,

אז למה חזקת ההדלקה במירון עברה אליהם?

שניאור כתב: ↑ השאלה מה הכוונה "מהקטנים", ברור שלטשורטקוב וסאדיגורא נסעו הרבה יותר, ומצד שני ברור שנסעו לבויאן יותר מלקופיטשניץ ווסלוי למשל.

מלאך כתב: ↑ כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון

אליקים כתב: ↑

מלאך כתב: ↑ כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון

גם שינאווא גארליץ וקשאנוב התפצלו מצאנז כבר בדור הראשון. כמה חסידים הלכו בכלל אל הקרייזער רב???
אז מה ההבדל בין שינאווא גארליץ וכו' לבאבוב, רק בגלל שהוא היה נכד ולא בן?
(הרי בויז'ניץ מאנסי למדנו שכאשר הבן נפטר בחיי אביו - מכתירים את הנכד במקביל לשאר הבנים...)

אבן יקרה כתב: ↑ לכן זה באמת משונה לומר ששטיבלך שנקראו צאנז, היו של באבוב.

איינער מענטש כתב: ↑ לאדמו"ר מקלויזנבורג היו חסידים לפני המלחמה?

אבן יקרה כתב: ↑

אליקים כתב: ↑

מלאך כתב: ↑ כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון

גם שינאווא גארליץ וקשאנוב התפצלו מצאנז כבר בדור הראשון. כמה חסידים הלכו בכלל אל הקרייזער רב???
אז מה ההבדל בין שינאווא גארליץ וכו' לבאבוב, רק בגלל שהוא היה נכד ולא בן?
(הרי בויז'ניץ מאנסי למדנו שכאשר הבן נפטר בחיי אביו - מכתירים את הנכד במקביל לשאר הבנים...)

שינאווא גארליץ וקשאנוב, היו צאנז נטו, חסידי צאנז התחלקו בין כל בני הד"ח, וכולם המשיכו להיקרא צאנז. לקרייזר רב לא היו הרבה חסידים, בוודאי לא בשטיבלך ברחבי פולין וגליציה.
באבוב לעומת זאת, למרות שמשכה יותר מכל בני צאנז, וטוענים אפילו שהיא משכה יותר מכל בני צאנז גם יחד, כלומר שיותר אנשים נסעו למהר"ש מבאבוב, מאשר לכל בני הד"ח גם יחד, אבל היא לקחה שם לעצמה, הבאבובערס לא קראו לעצמם צאנזע חסידים, וגם ברחוב הם היו חסידות לעצמה. אחרים טענו על באבוב שזה לא נטו צאנז, כי מהר"ש מבאבוב היה גם נכד של דז'יקוב, והוא אכן שילב קצת בין דז'יקוב לצאנז.
לכן זה באמת משונה לומר ששטיבלך שנקראו צאנז, היו של באבוב.

איינער מענטש כתב: ↑

איינער מענטש כתב: ↑ לאדמו"ר מקלויזנבורג היו חסידים לפני המלחמה?

איינער מענטש כתב: ↑ אז מאיפה צצו כל אלפי החסידים דהיום?

אליקים כתב: ↑ החבר'ה שם מענפים אחרים של טשערנוביל או לא קשורים לטש' בכלל?
בכלל, לפני המלחמה היה קשר בין חצרות בית טשערנוביל (כמו בבית רוז'ין) או לא?

למעשה בשנים שלפני המלחמה איזה חצרות נחשבו ההמשך הישיר של צאנז?
סטרופקוב?
או אולי בני זקוניו של הד"ח רי"י מטשחויב ורש"א מראצפערט?

-

מה פשר ירידתה הכמותית הדרסטית של חסידות אלכסנדר, שלפני המלחמה היתה ענקית ממש וכיום אין לה אפי' מאית מזה. לכאורה נראה בפשיטות בטעם הדבר כיון שהאדמו"ר העקידת יצחק הי"ד לא ניצל מהמלחמה, וגם לא אף אחד ממשפחתו באופן ששרידי החסידים היו יכולים לראות בו את ההמשך הטבעי של חצר אלכסנדר, ולכן הם התפזרו לכל עבר מלבד בודדים שהכתירו את רי"מ טיברג חתנו של ר' בצלאל יאיר אחיהם של הישמח ישראל והתפארת שמואל (ויש בזה תרתי לגריעותא: א' אינו צאצא אלא חתן, ב' אינו חתן של שום אדמו"ר אלא של אחיהם של האדמורי"ם, כך שזוגתו היתה בת דודתו של העקיד"י, וזה רחוק ממש, והייחוס היחיד שלה שהיא נכדת האדמו"ר הזקן מאלכסנדר). זאת בשונה משאר החצרות הגדולות (גור, בעלזא, ויז'ניץ) שהאדמו"ר ניצל ובאופן טבעי שרידי החסידים חזרו אליו (או באבוב שניצל מי שכבר לפני המלחמה נחשב יורש העצר), בנוסף לחסידים מחצרות אחרות שנספחו אליהם.
(יוצאות מן הכלל קרלין וסלונים שהיו להן מרכזים גדולים בארה"ק הרבה לפני המלחמה ומהם נתייסדו החצרות לאחר המלחמה. לשניהם בטבריה ולקרלין גם בירושלים).

אבן יקרה כתב: ↑ אלכסנדר נכחדה כולה בשואה. והפולנים היחידים שנשארו ועלו לארץ, נשאבו כולם במשאבה רבת העוצמה של הבית ישראל מגור.

אליקים כתב: ↑

אבן יקרה כתב: ↑ אלכסנדר נכחדה כולה בשואה. והפולנים היחידים שנשארו ועלו לארץ, נשאבו כולם במשאבה רבת העוצמה של הבית ישראל מגור.

זה נכון שביחס לגור זה מובן שנשארו מאלכסנדר הרבה פחות, כי האמרי אמת עודד עליה לארץ והעקידת יצחק לא עודד. אבל זה עדיין לא מסביר מדוע לא נשאר מאלכסנדר כמעט כלום (למשל בהשוואה לחצרות ענקיות אחרות כגון ויז'ניץ ובעלזא. האם אדמו"ריהן כן עודדו עליה? וכי היו להם מרכזים בארה"ק לפני המלחמה?)

כמובן שאלכסנדר היא לא היחידה שירדה משמעותית מגודלה לפני המלחמה. אלא שאצלה הירידה היא דרסטית ממש בלי שום פרופורציות לאף חצר אחרת.


והקושיא החזקה יותר, איך יתכן שחסיד אלכסנדר יהפוך לחסיד גור אחרי האיבה המפורסמת ששררה ביניהם בפולין???

(סיפרו שהיה בב"ב נהג מונית חילוני שסיפר שלפני המלחמה היה חסיד אלכסנדר, והדבר היחיד שנשאר לו מהיהדות זה השנאה לגור...)