נדברו

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קרשביהו הנקדן), חי ופעל בסביבות שנת ה'ק', 1300, ויש המקדימים את זמנו במאה שנים. מדקדק ונקדן, מחבר ספרים ומתרגם ספרים אחרים, בעיקר מצרפתית לעברית. חי ופעל בצרפת, אנגליה או בנורמנדיה. ספרו הנודע ביותר הוא משלי שועלים, ספר משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתוב בחרוזים.

כוחו ביצירה וספרות
כמה אמרות בשמו, בכינוי ר' קרשביהו הנקדן, הובאו בספרי הראשונים, כמו בגיליון ספר הסמ"ג, בספר התרומה, ובספר מנחת יהודה. אמרות אלו עוסקות בעיקר בתחום צורת כתיבת האותיות בספר התורה, ובפרשנות המקרא.

דעות החוקרים חלוקות בדבר כשרונותיו. שלמה יהודה רפפורט סבור שהיה למדן בעל ידיעות מופלגות, ומייחס לו גם את חיבור שיר הייחוד, שני סימנים מתוך ספר חסידים (תריב-תריג), ותשובות שנדפסו בסוף "מדרש שמואל", דפוס קושטא. לעומתו, יש המשערים שתוך כדי עיסוקו במלאכתו כמעתיק ספרים ומנקדם, היה מוסיף בשוליהם הערות, ואלו הן שהובאו בספרים בשמו. כך גם תרגומי ספרים שהעתיק יוחסו לו בטעות, ועיקר כשרונו בא לידי ביטוי בתחום השירה והדקדוק, ולא בענייני הלכה או תרגום (חיים מיכל, אור החיים ערך 650).
יכולתו בתחום הפיוט אינה מוטלת בספק, והיא באים לידי ביטוי בפיוטים הרבים המופיעים בספרו "משלי שועלים".

אליקים כתב: ↑ לא הבנתי מה היה מקצועו של ר' ברכיה, מה בדיוק הוא ניקד? הוסיף פיסוק?

חד ברנש כתב: ↑ נקדן אינו מדקדק (הגם, שכנראה, הוא ידע דקדוק) אלא אומן שידע לנקד את כתבי היד שנוקדו (כמו חומשים וסידורים).
הפקת כת"י נעשה לפעמים בידי כמה אנשים: סופר, נקדן, מסרן ומאייר.
ובכך אזלה ליה תמיהת אליקים.

חד ברנש כתב: ↑ נקדן אינו מדקדק (הגם, שכנראה, הוא ידע דקדוק) אלא אומן שידע לנקד את כתבי היד שנוקדו (כמו חומשים וסידורים).
הפקת כת"י נעשה לפעמים בידי כמה אנשים: סופר, נקדן, מסרן ומאייר.
ובכך אזלה ליה תמיהת אליקים.

חד ברנש כתב: ↑ איני יודע פרק בלשון, עברית ישנה או חדשה, אבל אין ספק ש'נקדן' בימי הביניים פירושו כפשוטו, אדם שניקד טקסטים, ויוכיחו זאת קולופונים רבים.

חוטרא כתב: ↑

חד ברנש כתב: ↑ איני יודע פרק בלשון, עברית ישנה או חדשה, אבל אין ספק ש'נקדן' בימי הביניים פירושו כפשוטו, אדם שניקד טקסטים, ויוכיחו זאת קולופונים רבים.

אשמח מאוד אם יעלה כאן איזה קולפון מסוג זה. בבקשה.