נראה שהיקף התלמידים שהיו לר' צדוק (ואני מדבר על תלמידים שנודעו בתורתם או ביראתם) אינו מתקרב להיות מקביל לרמת ההשפעה שיש לכתביו של ר' צדוק על עולם המחשבה החסידית. היחיד שידוע לי מתלמידיו של רבי צדוק הוא ממלא מקומו בהנהגת החסידים הרה"ק רבי אברהם משה ממרקישוב זיע"א.
אנסה לרכז כאן את מה שמצאתי על הרה"ק ממרקישוב, תוך בקשה מכל היודע דברים נוספים הן על תלמידים נוספים של רבי צדוק, והן על הרה"ק ממרקישוב, לצרף את מציאותיו לכאן.
לפי המכלול הרה"ק ממרקישוב נולד כנראה סביבות שנת תרט"ו. היה תלמידו של ר' לייבל'ה אייגר, ואח"כ של מ"מ ר' צדוק מלובלין. אחרי פטירת רבי צדוק בשנת תר"ס, ללא זש"ק, נסעו החסידים אל הרה"ק ממרקישוב.
אודות הרה"ק רבי אברהם משה עצמו לא מצאתי כמעט כלום באוצה"ח והיברו בוקס, זולת הדברים הבאים, מספר מלאכי עליון של ר' אברהם יצחק רבינוביץ מוורשה:
- מרקישוב 1.PNG (149.51 KiB) נצפה 732 פעמים
- מרקישוב 2.PNG (151.98 KiB) נצפה 732 פעמים
לא מצאתי אם נשארו כתבים מהמארקישובער, או אם יש מכתבי חסידיו שתיעדו את דברי תורתו.
יהיה מרתק לדעת האם הרה"ק ממרקישוב המשיך את הסגנון הייחודי של רבי צדוק.
מעניין לדעת את היקף החצר של רבי צדוק והמארקישובער, מה היתה כמות החסידים שנסעו אליהם, ואם אכן כל חסידי ר' צדוק נסעו אח"כ למרקישוב. בפורום אוצה"ח יש משתמש שידיו רב לו בכל פרטי תולדות החסידות בפולין, והוא כותב (באשכול הזה) כי באזור מזרח פולין שלטו שלוש חסידויות: קוצק לענפיה, איז'ביצא-ראדזין ולובלין-מרקישוב. אינני יודע אם כוונתו לשתי החצרות לובלין ומרקישוב, כלומר החצר של שושלת משפחת איגר (צאצאי ר' לייבל'ה) וחצר ר' צדוק-מרקישוב, או רק לחצר של לובלין-מרקישוב (כלומר ר' צדוק ור' אברהם משה). בכל אופן נראה מזה שהיה מדובר בכמות חסידים בלתי מבוטלת.
מאידך, באשכול הנ"ל מובאת רשימה שערך חוקר פולני, ובה מנין השטיבלאך שהיו לכל חצר בפולין. המפה אינה שלימה, להערכת החוקר הפולני היא מכילה כשני שליש של השיטבלאך, ולהערכת הכותב באוצה"ח היא מכילה עוד פחות. לפי המפה הזאת למרקישוב היו שני שטיבלאך בלבד. למרות שכנ"ל המפה אינה משולמת, נקל לשער כי אם במפה רשומים שני שטיבלאך אז לא היו יותר מעשרה שטיבלאך של מרקישוב ברחבי פולין. אמנם, במפה רשומים 22 שטיבלאך של לובלין. נקל לשער כי לא כולם היו של שושלת משפחת איגר, ומסתבר שחלקם (או אף רובם או כולם) היו של החסידים שנסעו לר' צדוק, ששכן בלובלין, ואח"כ נסעו למרקישוב, אך השטיבלאך נותרו בשם לובלין גם בתקופת מרקישוב (אולי היו גם שטיבלאך של ר' אברהם יהושע העשיל מלובלין בן הדברי בינה מביאלא, ואולי היו עוד אדמורי"ם ששכנו בעיר לובלין ונקראו על שמה).
לפי הספר מלאכי עליון הנ"ל הרה"ק ממרקישוב נסתלק בח"י שבט תרע"ה, ולא בשנת תרע"ח כמופיע במכלול.
אחריו מילא את מקומו בנו רבי יהושע עוזיאל, שנפטר בגטו וורשה בשנת תש"ג.
תמונות כמה ממצבות משפחתם (ב'אוהל מרקישוב' בוורשה) כאן https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=27787