ה'יושבים' בבעלזא
ה'יושבים' בבעלזא
א. זה היה קיים גם אחרי השואה?
ב. בערך על בעלזא במכלול כתוב דבר מעניין, שהיושבים בימי האדמורי"ם הראשונים חבשו קאלפיק. עד מתי?
ג. בערך הנ"ל כתוב שהאדמו"ר מנאראל רחמ"י שפירא זצ"ל היה מהיושבים בבעלזא. אכן? בערכו שלו זה לא מופיע. בכלל, בשואה הוא היה בן 33 בלבד, היו 'יושבים' כאלו צעירים?
מאידך חיפוש בגוגל על המילים 'היושבים בבעלזא' מביא תוצאה מפורום בח"ח שחסום לי כמובן, אבל לפי השורות שיש בגוגל נראה שבשנת תשע"א נפטר ישיש בן תשעים בשם ר' דוד מאיר גרינוולד שכונה 'זקן היושבים בבעלזא', ולפי"ז בזמן השואה היה בן 19 ואעפ"כ היה מהיושבים! אלא אם כן הכוונה שהיה מהיושבים אחר השואה, וזה כבר תלוי בשאלה הראשונה ששאלתי.
ב. בערך על בעלזא במכלול כתוב דבר מעניין, שהיושבים בימי האדמורי"ם הראשונים חבשו קאלפיק. עד מתי?
ג. בערך הנ"ל כתוב שהאדמו"ר מנאראל רחמ"י שפירא זצ"ל היה מהיושבים בבעלזא. אכן? בערכו שלו זה לא מופיע. בכלל, בשואה הוא היה בן 33 בלבד, היו 'יושבים' כאלו צעירים?
מאידך חיפוש בגוגל על המילים 'היושבים בבעלזא' מביא תוצאה מפורום בח"ח שחסום לי כמובן, אבל לפי השורות שיש בגוגל נראה שבשנת תשע"א נפטר ישיש בן תשעים בשם ר' דוד מאיר גרינוולד שכונה 'זקן היושבים בבעלזא', ולפי"ז בזמן השואה היה בן 19 ואעפ"כ היה מהיושבים! אלא אם כן הכוונה שהיה מהיושבים אחר השואה, וזה כבר תלוי בשאלה הראשונה ששאלתי.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
סב אבי זצ"ל ר' יוסף דוד גולדווארם (-קויפמאן, לפני השואה), היה מהיושבים בבעלזא באזור גילאי ה20 למיטב ידיעתי.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
קריינא דאיגרתא וכו'אורח כתב: ↑ אפשר לקצר את הדיון, ולהופיע מחר בשטיבלאך בעלזא בירושלים ולשאול.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
לא מדויק. ל'יושבים' היה מעמד מיוחד. הנה מהמכלול:
בנוסף, לפי מה שזכור לי, היושבים לבדם היו משתתפים בטישים הרגילים של מהר"א מבעלזא, ולא שאר החסידים."היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שישבו בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו קולפיק, כובע אדמו"רי".
אבל אין מה לדאוג, אני סמוך ובטוח על האורח דלעיל שיקפוץ לשטיבלאך בעלזא ויחזור עם תשובות.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
זה עתה שמעתי קטע משיעור של הרה"ג רבי מנשה ישראל רייזמאן שליט"א, ואמר שפעם היה כבוד התורה ולומדיה בדרגה נמוכה, והבחורים שלמדו בהתמדה נעשו מבוגרים ולא רצו לקחת אותם כחתנים.
כגון בבעלזא היו "יושבים" בחורים מבוגרים בגיל שלשים שידעו ש"ס בע"פ.
כגון בבעלזא היו "יושבים" בחורים מבוגרים בגיל שלשים שידעו ש"ס בע"פ.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
היושבים היו ת"ח מופלגים. אם זה היה תנאי לידע ש"ס בע"פ כדי להיות קרוי יושב, כנראה שלא. רמ"י רק רצה לבטא כיצד היה כבוד התורה מוזנח ובפרט בין שתי מלחה"ע, עד שבחור אשר הגה בתורה יומם ולילה ולא ידע מן העולם הזה, נעשה בחור מבוגר, שלא רצו אותו כחתן.
נערך לאחרונה על ידי תנא-קמא ב א' יוני 16, 2019 3:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
'יושבים' היו לא רק בבעלזא. זה היה סוג של 'פרושים' שהיו בליטא מקדמת דנא.
אלא שבבעלזא הם תפסו מעמד משל עצמם.
אלא שבבעלזא הם תפסו מעמד משל עצמם.
-
- הודעות: 127
- הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
- עיסוק תורני: חבר פורום נדברו
Re: ה'יושבים' בבעלזא
היה גם היה אם כי בפארנעם קטן יותר.
נתתי דוגמא שגם בליטא זה היה מקדמת דנא, עוד הרבה לפני שהיו "יושבים" כבר היו "פרושים".
-
- הודעות: 127
- הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
- עיסוק תורני: חבר פורום נדברו
Re: ה'יושבים' בבעלזא
קצת מעניין שהפארנעם הגדול היה דווקא בבעלזא ולא בחסידויות שבהן היה יותר דגש על לימוד התורה, כמו למשל קוצק וענפיה גור סוכטשוב וכו'
Re: ה'יושבים' בבעלזא
נראה לי שהיושבים בבעלזא לא היו כמו הפרושים ענין של לימוד בלבד, אלא כחלק מ'החסידות', וזו הסיבה שבגור וסוכטשוב למשל שם החסידות היתה מעט שונה, לא היה מושג כזה (אם כי לדעתי זה היה קיים בעוד חצרות חסידיות רבות אך לא בצורה רשמית ובהיקף כזה כמו בבעלזא.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
כך נראה קצת מהתיאורים שהביא אליקים (שחבשו קאלפיק, והיו טישים שרק הם נכחו בהם). אבל תהיית אינער מענטש במקומה עומדת על הא גופא, מדוע מעמדם של אלו שעסקו בתורה בפרישות היה שייך לעצם החסידות דווקא בבעלזא שלא בלטה בשימת דגש על לימוד התורה.
Re: ה'יושבים' בבעלזא
אני (האורח של המשפט הקודם) חושב שהדגש הוא לא על לימוד התורה בפרישות אלא על השהיה בחצר הרבי.