פירוט כל רבני ישיבות סלבודקא - חברון - כנסת ישראל

[אורח]

שלום לכל חברי הפורום היקרים
אני זקוק לעזרה
אני צריך את כל שמותיהם של ראשי ישיבות סלבודקא, חברון, כנס"י,
החל מהסבא מסלבדוקא, המשגיחים כר"א גורדז'ינסקי וכו'
ואת שמות חיבוריהם
אם מישהו יוכל לעזור בזה
יהיה לי לעזר רב
או לחילופין אם יש מישהו שכבר אסף את הכל בצורה מסודרת
אודה לו מאד מאד
כל טוב

[מתודה]

https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7.91.D7.94

[אורח]

https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7.91.D7.94

חסום לי הקישור (אני מוגן גלאט בס"ד)

אודה לך מאד אם תוכל להמציא לי מה שנמצא בקישור הנ"ל

[מתודה]

ראשי הישיבה ומלמדים בה
הרב נתן צבי פינקל - מייסד וראש הישיבה. מראשי תנועת המוסר ידוע בכינויו הסבא מסלבודקה.
הרב יצחק בלאזר - בין המלמדים בישיבה, מראשוני תנועת המוסר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.
הרב אברהם שינקר - ממייסדי הישיבה והמלמדים בה, מאנשי תנועת המוסר.
הרב אברהם אהרן בורשטיין - התפרסם בכינויו "הגאון מטבריג". מהמלמדים בישיבה, היה מבין המתנגדים לשיטת המוסר. בסוף חייו עלה לארץ ישראל ולמשך כתשעה חודשים שימש כראש ישיבת מרכז הרב במקביל לרב קוק, עד לפטירתו.
הרב משה מרדכי אפשטיין - מראשי הישיבה, מייסד וראש ישיבת סלוצק וישיבת כנסת ישראל בחברון.
הרב יצחק יעקב רבינוביץ' (פוניבז') - כיהן בראשות הישיבה בשנים 1888–1895
הרב יצחק אייזיק שר - מהמלמדים בה משנת 1909 וראש הישיבה מ-1928 - 1941.
הרב ברוך הורביץ - מראשי הישיבה בתקופתה בקרמנצ'וג.
הרב אברהם גרודזינסקי - מאנשי תנועת המוסר. כיהן כמשגיח של הישיבה. בשנים האחרונות לפני השואה כיהן גם כראש הישיבה. נרצח על ידי הנאצים בתקופת השואה.
הרב חיים דב זוכובסקי - התפרסם בכינויו "רבי בערל ינובר", חתנו של הרב פסח פרוסקין. כיהן כמשגיח בישיבה, לאחר עלה לארץ ישראל כיהן כמשגיח בישיבת לומז'ה בפתח-תקווה.

[מתודה]

אוי, כמה טעויות אפשר להכניס ברשימה אחת (בבחינת 'נח בשבע שגיאות'):

א. חסר הגרא"ז מלצר
ב. הגרמ"מ אפשטיין אינו קשור לישיבת סלוצק. הטעות מגיעה מכיון שהגראז"מ, ששמו נשמט מהרשימה כנ"ל, היה הוא מייסד וראש ישיבת סלוצק. וכמובן שהגרממ"א היה רה"י כבר בסלבודקא וגם אח"כ בחברון, והגרא"ז היה רק בסלבודקא ולא בחברון.
ג. חסר המשגיח ר' דב צבי הלר, חותנם של המשגיח הגר"א גרודז'ינסקי והגר"י קמנצקי
ד. ר"ב הורביץ כיהן בראשות הישיבה לא רק בקרמנצ'וג
ה. הגר"א גרודז'ינסקי היה ממקימי הישיבה בחברון ואף כיהן בה כמשגיח למשך כמה חודשים, אח"כ חזר לסלבודקא. לא ידעתי שהוא היה בסלבודקא גם רה"י לפני השואה. יש לכך מקור מהימן?
ו. רח"ד זוכובסקי כמשגיח הישיבה זו גוזמא גדולה, לפי מה שמתאר ר"ד כהן זצ"ל בספרו וילכו שניהם יחדיו על תקופת חברון הוא אכן היה המבוגר ביותר בישיבה ומחשוביה ואף נחשב סוכן חרש של הסבא, אבל לא היה לו תפקיד רשמי בישיבה.

[אחד האורחים]

צריך לשלוח גם לאשכול על המכלול לתיקונים
על ר' בערל ינובר הכוונה למשגיח בסלבודקא בליטא ולא בחברון
ובעצם הערבוב כאן של שתי הישיבות הוא שיבוש

[אורח]

צריך לשלוח גם לאשכול על המכלול לתיקונים
על ר' בערל ינובר הכוונה למשגיח בסלבודקא בליטא ולא בחברון
ובעצם הערבוב כאן של שתי הישיבות הוא שיבוש

כבר הוא ציין שם.
ולמה שיבוש?
סלבודקא בליטא, אח"כ נהפכה לחברון, ואח"כ התפצלה (סלבודקא ב"ב), כשהמרכז נהפך לכנסת ישראלף ועודהו עד היום הזה.

[מתודה]

אכן טעיתי ור' בערל יאנובער היה משגיח בסלבודקא.

[מתודה]

מישהו באמת יודע מקור לנכתב שם שלפני השואה כיהן הגר"א גרודז'ינסקי גם כרה"י?
זה מופיע גם בערך עליו במכלול, אבל זה חידוש גדול בשבילי.

[אחד האורחים]

צריך לשלוח גם לאשכול על המכלול לתיקונים
על ר' בערל ינובר הכוונה למשגיח בסלבודקא בליטא ולא בחברון
ובעצם הערבוב כאן של שתי הישיבות הוא שיבוש

כבר הוא ציין שם.
ולמה שיבוש?
סלבודקא בליטא, אח"כ נהפכה לחברון, ואח"כ התפצלה (סלבודקא ב"ב), כשהמרכז נהפך לכנסת ישראלף ועודהו עד היום הזה.

כאמור זה השיבוש.
הישיבה התפצלה בשנת תרפ"ה, כאשר חלקה נשאר בסלבודקא וחלקה עלה לא"י לחברון. [והיו גם חיכוכים בעניין כידוע ליודעים]
אחרי המלחמה הקים הגר"א שר את הישיבה מסלבודקא מחדש בב"ב.

[אורח]

הישיבה אותה הישיבה. אותם בחורים. סלבודקא וחברון בא"י.
סלבודקא שב"ב היא ישיבה חדשה. עם אותו שם. אבל לא היה לו בחורים.

[אחד האורחים]

משנת תרפ"ה עד ת"ש היו שתי ישיבות, אחת בסלבודקא ואחת בחברון, הנהלות נפרדות ובחורים נפרדים.

[עוסק בתורה]

לא הבנתי מה אתם מתקוטטים. היו שתי ישיבות, אך היה ביניהן הרבה מן המשותף (המייסדים, דרך מוסרית ועוד). אז ביקשו פה פירוט של שניהן. מה הבעיה?

[פרנקל תאומים]

היו כמה גלגולים לישיבת הסבא זי''ע מסלובדקא בימי ראשיתה. בתחילה היתה ישיבת ''אור החיים'' שהחזיק ר' הערשל לוויטן, ואח''כ הקים הסבא את ''כנסת ישראל'' (שהתפצלה אח''כ גם ל''כנסת בית יצחק'' של הג''ר צבי רבינוביץ' ומתנגדי המוסר).



אני לא חושב שרבי אברהם שנקר זי''ע לימד בישיבה. וכמדומה שגם רבי יצחק בלאזער זי''ע לא לימד בישיבות הסבא. הוא כמובן עמד בראש כולל הפרושים שבקובנא, ושם למד גם רבי אברהם.
דווקא רבי נפתלי אמסטרדאם זי''ע היה קשור לישיבת הסבא, אם כי גם הוא לא שימש שם כר''מ.

[אורח]

ר' יצחק בלאזר היה בישיבה לפני הגרמ"מ אפשטיין, ורק אחרי שהלך הסבא קרא לגרממ"א.

[אליקים]

ר' יצחק בלאזר היה בישיבה לפני הגרמ"מ אפשטיין, ורק אחרי שהלך הסבא קרא לגרממ"א.

אין שום קשר ביניהם, לא בתפקידים ולא בתקופות:
בתפקידים - הגרי"ב היה בחלק המוסרי (בזה ודאי היה, ומהיכ"ת שמסר גם שיעורים בלימוד) והגרמ"מ היה ראש הישיבה הלימודי.
בתקופות - לפני הגרממ"א והגראז"מ היה ר' איצל'ה מפוניבז', במשך חמש שנים, ורק אחרי שעזב (ליתר דיוק: אחרי שהסבא העזיבו) הובאו שני הגיסים הנ"ל.

[אורח]

ר' יצחק בלאזר היה בישיבה לפני הגרמ"מ אפשטיין, ורק אחרי שהלך הסבא קרא לגרממ"א.

אין שום קשר ביניהם, לא בתפקידים ולא בתקופות:
בתפקידים - הגרי"ב היה בחלק המוסרי (בזה ודאי היה, ומהיכ"ת שמסר גם שיעורים בלימוד) והגרמ"מ היה ראש הישיבה הלימודי.
בתקופות - לפני הגרממ"א והגראז"מ היה ר' איצל'ה מפוניבז', במשך חמש שנים, ורק אחרי שעזב (ליתר דיוק: אחרי שהסבא העזיבו) הובאו שני הגיסים הנ"ל.

למה שלא ימסור שיעורים בלימוד? עיין בחיבוריו המופלאים פרי יצחק ועוד!
גם הגרממ"א שהתפרסם בעיקר בכח התורה, היה ענק במוסר!
אנשים שוכחים את זה כי רגילים שיש "בעלי מוסר" שזה המצאה של הדור שלנו!
להזכירך הגרממ"א במחלוקת עבר עם הסבא כנגד שיטת מתנגדי המוסר!


מי אמר לך שר' איצל'ה הועזב ע"י הסבא?
מינו אותו לאב"ד באיזה עיר ולכן הוא לא יכל!
מחוסר ברירה הסבא קרא לגרממ"א!
וגם בשעת המחלוקת הסבא ביקש שוב מר' איצלה לבוא לישיבה ומשלא יכל "הסתפק" בגרממ"א

כל זה אני כותב מקריאת תולדותיהם בעבר הרחוק, ואם שגיתי - נא להעמידני אל טעותי רק עם מקורות!

[אליקים]

קודם תביא אתה מקורות לדבריך, ואח"כ תוכל לדרוש מהמערערים להביא מקורות לדבריהם. אלא אם כן לדעתך "קריאת תולדותיהם בעבר הרחוק" זה מקור רציני.

לגבי ר' איצל בלאזר - אף אחד לא ערער על גדלותו בתורה, השאלה היא אם הוא עסק בהרבצת תורה שבע"פ (מלבד ספרו שבכתב).

לגבי ר' איצל מפוניבז' - יש שני גירסאות בדבר.
גירסא ראשונה: אלו ואלו דא"ח. הוא לא ממש הועזב אלא שהסבא גרם שיעזוב ע"י שגרם ש"ימנו אותו לאב"ד באיזה עיר" כלשונך. כך מעיד הניק 'מבני ציון וירושלים' בפורום אוצה"ח ששמע איש מפי איש מתלמידי הגריי"ר: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3371#p299425 (ראה גם שתי הודעות אח"כ):

ב. ה"סבא" ניסה להשפיע על ר' איצל שהוא עצמו ישתתף בלימוד המוסר, והיה מוכן להוסיף לו על משכורתו לשם כך. אולם ר' איצל לא הסכים.
ג. ה"סבא" החל לשבח באזני מבקרים את גדולתו של ר' איצל עד שהגיע שמעו לקהילת "גרוזד" ומינו אותו לרבם.

גירסא שניה: בספר רבי יעקב על הגר"י קמינצקי מספר שהסבא מאוד חשש שדמותו של הגריי"ר תדביק אליה את הבחורים עד שתפריע להתפתחותם העצמית בבחינת 'על פי דרכו', ולכן הוא העזיבו. (עיי"ש שלכן ר' ברוך הורביץ, גיסם של הגרממ"א והגראז"מ שכיהן גם הוא בראשות הישיבה, ארך שיעורו השבועי רק רבע שעה, בעוד שיעורו של הגרממ"א ארך חצי שעה. כי הגר"ב היה סוחף יותר והסבא פחד שהבחורים יידבקו אחריו). השאלה היא עד כמה הגירסא הזו מוסמכת (צריך לברר אצל ר' נתן קמינצקי אם שמע כן מאביו).



בספר 'וילכו שניהם יחדיו', על הג"ר דב כהן זצ"ל שלמד אצל הסבא בחברון, בעמ' 114 מוזכרים שמות נוספים בין אלו ש"כיהנו בישיבה ומסרו בה בתקופותיה השונות שיעורים בגמרא ושיחות במוסר": ר' אליעזר גורדון, ר' חיים מטלז, וכן ר' משה פינקל בן הסבא וחתן הגרממ"א.

[אורח]

אתה צודק על ענין המקורות, אבל אני אמרתי דברים ידועים, והממע"ה.
עכ"פ, אני כיוונתי על ר' איצל'ה בלאזר.
ובאשר לדבריך, אם מסר תורה גם בתחום שאינו של מוסר, לדידי פשיטא שכך עשה. וצריך לבדוק בספר הנפלא "ר' איצל'ה".

[אורח]

ר' איצלה בלאזר לא כיהן בשום תפקיד בישיבתו של הסבא מסלבודקא

[אורח]

ר' איצלה בלאזר לא כיהן בשום תפקיד בישיבתו של הסבא מסלבודקא

דבריך מראים על חוסר ידע משווע

[מתודה]

אולי הוא לא כיהן בתפקיד רשמי, אבל הוא הרביץ שם יראה ומוסר.

[אורח]

ר' איצלה בלאזר לא כיהן בשום תפקיד בישיבתו של הסבא מסלבודקא

דבריך מראים על חוסר ידע משווע

דבריך מראים על יהירות הנובעת כרגיל מבורות

[אורח]

ר' איצלה בלאזר לא כיהן בשום תפקיד בישיבתו של הסבא מסלבודקא

דבריך מראים על חוסר ידע משווע

דבריך מראים על יהירות הנובעת כרגיל מבורות

נו נו.. מאי נפק"מ, ניתי ספרא ונחזי..

[נדברו]

אני מציע שבמקום לחזור על הטענות שוב ושוב תוך הטחת עלבונות, נתחיל לדון בדברים מתוך המקורות, וכדברי האורח בהודעה שמעלי.