גליונות ההילולא מגליון "אמונה ודעת" שע"י מערכת "השקפה ברורה"

[אייזיק 0]

כ"ק מרן הגה"ק רבי ישכר דוב רוקח זיעועכי"א
אדמו"ר ואבדק"ק בעלזא
נלב"ע כ"ב מרחשון שנת תרפ"ז לפ"ק

הילולא חשון כ''ב תשפ''א מהרי''ד מבעלזא.pdf

(2.44 MiB) הורד 13 פעמים

[אייזיק 0]

הגה"ק רבי ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל
ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ, ובעל ברכת שמואל
נלב"ע ה' כסלו ת"ש לפ"ק

הילולא כסלו ה' תשפ''ב הגרב''ב לייבאוויץ.pdf

(2.44 MiB) הורד 13 פעמים

[אייזיק 0]

הגה"צ רבי חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל זצוק״ל
ראש ישיבת נייטרא בעל תורת חמד ומן המצר
נלב"ע ו' כסלו תשי"ח לפ"ק

הילולא כסלו ו' הגרחמ''ד וויסמאנדל.pdf

(2.18 MiB) הורד 5 פעמים

[כּוֹתָר]

מעניין שכל אלו שראו כך בדעתם, הם לא נאמנים לדרכיהם.
והתלמידים הקרובים אליהם הלכו בדרך אחרת...

[אייזיק 0]

מעניין שכל אלו שראו כך בדעתם, הם לא נאמנים לדרכיהם.
והתלמידים הקרובים אליהם הלכו בדרך אחרת...

אין פה פרשנויות או חשיפות, הוא מביא דברים ממקורם - השומע ישמע והחדל יחדל.
לעצם הענין אני גם לא חושב שאתה צודק בהגדרה שלך.

[אייזיק 0]

הגאון האדיר רבי נתן געשטעטנער זצוק"ל
בעל "להורות נתן", גאב"ד קרית אגו"י
וראש ישיבת פנים מאירות
נלב"ע י"ד כסלו שנת תשע"א לפ"ק

הילולא כסלו תשפ''א הגר''נ געשטעטנער.pdf

(2.38 MiB) הורד 9 פעמים

[אייזיק 0]

כ"ק מרן הגה"ק רבי אברהם יצחק הכהן קאהן זצוק"ל
אדמו"ר דתולדות אהרן ובעל דברי אמונה
נלב"ע כ"ז כסליו תשנ"ז לפ"ק

הילולא כסלו תולדות אהרן.pdf

(2.91 MiB) הורד 9 פעמים

[אייזיק 0]

מרן הקדוש רבי יחזקאל שרגא האלבערשטאם זיעועכי"א
אבדק"ק שינאווא ובעל דברי יחזקאל
נלב"ע ו' טבת תרנ"ט לפ"ק

הילולא טבת תשפ''ב הרה''ק משינאווא.pdf

(2.3 MiB) הורד 3 פעמים

[אייזיק 0]

כ"ק מרן הגה"ק רבי מרדכי חיים זצוק"ל
מסלאנים
נלב"ע י"ב טבת תשי"ד לפ"ק

הילולא טבת י''ב תשפ''ד הרמ''ח מסלאנים.pdf

(2.11 MiB) הורד 6 פעמים

[אייזיק 0]

הגאון האדיר רבי פנחס עפשטיין זצוק"ל
ראב"ד ירושלים עיה"ק ת"ו
נלב"ע י"ז טבת שנת תש"ל לפ"ק

הילולא טבת י''ז תשפ''א הגר''פ עפשטיין.pdf

(2.44 MiB) הורד 8 פעמים

[אורח]

[quote="אייזיק 0" post_id=8440 user_id=673]
[b]הגה"ק רבי ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל
[/b]ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ, ובעל ברכת שמואל
נלב"ע ה' כסלו ת"ש לפ"ק
הילולא כסלו ה' תשפ''ב הגרב''ב לייבאוויץ.pdf
[/quote]
הדברים לגבי הרב קוק הם שקרים מלוכלכים.
הברכת שמואל כן שלח לראי"ה למרכז הרב תלמיד עילוי שלו. ראיתי את תוכן המכתב.
וכן במחלתו האחרונה והקשה של הראי"ה כתב הברכת שמואל לראי"ה מכתב שבו מאחל לו רפואה שלמה מן השמים תוך שהוא מתייחס אליו כ"הגאון האמתי פאר הדור והדרו" ושהבטרא "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... ויאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור.
וכן הצטרף למכתב תודה של מנהל אוצר הספרים של ישיבת קמניץ לרב דוב קוק, אחי הראי"ה וראש מכון הארי פישל, על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מסכת מו"ק. והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.
שלושת המכתבים האלו מוכיחים היטב שהברכת שמואל לא ראה בראי"ה רשע ולא פסלו בלי בדיקה אלא הצייחס אליו כאדם גדול מאוד ווכך רובם ככולם של גדולי החרדים וכל אתו מהם שהכירו את הראי"ה.
גליונות ההילולא מייצגים את הדעה הקנאית הקיצונית ביותר כמו בחסידות סטמר שמתבססים על פסילת כל מי שקשור לציונות בלי בדיקה. וכל מה שכתוב בגליונות אלו לגבי הראי"ה הם שקרים.
וראו בתגובה להלן שבו גם לגבי הברכת שמואל: viewtopic.php?t=490#p8244

[אייזיק 0]

הגה"ק רבי ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל
ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ, ובעל ברכת שמואל
נלב"ע ה' כסלו ת"ש לפ"ק
הילולא כסלו ה' תשפ''ב הגרב''ב לייבאוויץ.pdf

הדברים לגבי הרב קוק הם שקרים מלוכלכים.
הברכת שמואל כן שלח לראי"ה למרכז הרב תלמיד עילוי שלו. ראיתי את תוכן המכתב.
וכן במחלתו האחרונה והקשה של הראי"ה כתב הברכת שמואל לראי"ה מכתב שבו מאחל לו רפואה שלמה מן השמים תוך שהוא מתייחס אליו כ"הגאון האמתי פאר הדור והדרו" ושהבטרא "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... ויאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור.
וכן הצטרף למכתב תודה של מנהל אוצר הספרים של ישיבת קמניץ לרב דוב קוק, אחי הראי"ה וראש מכון הארי פישל, על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מסכת מו"ק. והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.
שלושת המכתבים האלו מוכיחים היטב שהברכת שמואל לא ראה בראי"ה רשע ולא פסלו בלי בדיקה אלא הצייחס אליו כאדם גדול מאוד ווכך רובם ככולם של גדולי החרדים וכל אתו מהם שהכירו את הראי"ה.
גליונות ההילולא מייצגים את הדעה הקנאית הקיצונית ביותר כמו בחסידות סטמר שמתבססים על פסילת כל מי שקשור לציונות בלי בדיקה. וכל מה שכתוב בגליונות אלו לגבי הראי"ה הם שקרים.
וראו בתגובה להלן שבו גם לגבי הברכת שמואל: viewtopic.php?t=490#p8244

אילולי שנתקלתי בך כמה וכמה פעמים בפורומים שונים אולי הייתי מנסה לענות לך.
(לתועלת יתר קוראי האשכול אציין שמדובר בבן אדם אחד ויחיד שרואה לעצמו מטרה להפיץ באגרסיביות את משנת מורו ורבו, לאחר כמה נסיונות דיון עקרים עמו במקומות אחרים אינני רואה צורך להתדיין עמו בכלל).

[אורח]

[quote=אורח post_id=8630]
[quote="אייזיק 0" post_id=8440 user_id=673]
[b]הגה"ק רבי ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל
[/b]ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ, ובעל ברכת שמואל
נלב"ע ה' כסלו ת"ש לפ"ק
הילולא כסלו ה' תשפ''ב הגרב''ב לייבאוויץ.pdf
[/quote]
הדברים לגבי הרב קוק הם שקרים מלוכלכים.
הברכת שמואל כן שלח לראי"ה למרכז הרב תלמיד עילוי שלו. ראיתי את תוכן המכתב.
וכן במחלתו האחרונה והקשה של הראי"ה כתב הברכת שמואל לראי"ה מכתב שבו מאחל לו רפואה שלמה מן השמים תוך שהוא מתייחס אליו כ"הגאון האמתי פאר הדור והדרו" ושהבטרא "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... ויאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור.
וכן הצטרף למכתב תודה של מנהל אוצר הספרים של ישיבת קמניץ לרב דוב קוק, אחי הראי"ה וראש מכון הארי פישל, על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מסכת מו"ק. והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.
שלושת המכתבים האלו מוכיחים היטב שהברכת שמואל לא ראה בראי"ה רשע ולא פסלו בלי בדיקה אלא הצייחס אליו כאדם גדול מאוד ווכך רובם ככולם של גדולי החרדים וכל אתו מהם שהכירו את הראי"ה.
גליונות ההילולא מייצגים את הדעה הקנאית הקיצונית ביותר כמו בחסידות סטמר שמתבססים על פסילת כל מי שקשור לציונות בלי בדיקה. וכל מה שכתוב בגליונות אלו לגבי הראי"ה הם שקרים.
וראו בתגובה להלן שבו גם לגבי הברכת שמואל: viewtopic.php?t=490#p8244
[/quote]

וכן ראו בקישור את ההודעה אחרי זו שמקושרת ישירות. שקר לדוגמה בגיליונות ההילולא הוא לגבי הח"ח שעליו כתוב שהתייחס להצהרת בלפור כ"בעל פעור" וזה נגד דברי בנו שכתב בספרו שאביו התייחס אליה בחיוב רב וכמו רובם ככולם של גדולי ישראל.

[קדוש ישראל]

הגה"ק רבי ברוך בער לייבאוויץ זצוק"ל
ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקאמעניץ, ובעל ברכת שמואל
נלב"ע ה' כסלו ת"ש לפ"ק
הילולא כסלו ה' תשפ''ב הגרב''ב לייבאוויץ.pdf

הדברים לגבי הרב קוק הם שקרים מלוכלכים.
הברכת שמואל כן שלח לראי"ה למרכז הרב תלמיד עילוי שלו. ראיתי את תוכן המכתב.
וכן במחלתו האחרונה והקשה של הראי"ה כתב הברכת שמואל לראי"ה מכתב שבו מאחל לו רפואה שלמה מן השמים תוך שהוא מתייחס אליו כ"הגאון האמתי פאר הדור והדרו" ומאחל לו "הע' ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... ויאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור".
וכן הצטרף למכתב תודה של מנהל אוצר הספרים של ישיבת קמניץ לרב דוב קוק, אחי הראי"ה וראש מכון הארי פישל, על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מסכת מו"ק. והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.
שלושת המכתבים האלו מוכיחים היטב שהברכת שמואל לא ראה בראי"ה רשע ולא פסלו בלי בדיקה אלא הצייחס אליו כאדם גדול מאוד ווכך רובם ככולם של גדולי החרדים וכל אתו מהם שהכירו את הראי"ה.
גליונות ההילולא מייצגים את הדעה הקנאית הקיצונית ביותר כמו בחסידות סטמר שמתבססים על פסילת כל מי שקשור לציונות בלי בדיקה. וכל מה שכתוב בגליונות אלו לגבי הראי"ה הם שקרים.
וראו בתגובה להלן שבו גם לגבי הברכת שמואל: viewtopic.php?t=490#p8244

אילולי שנתקלתי בך כמה וכמה פעמים בפורומים שונים אולי הייתי מנסה לענות לך.
(לתועלת יתר קוראי האשכול אציין שמדובר בבן אדם אחד ויחיד שרואה לעצמו מטרה להפיץ באגרסיביות את משנת מורו ורבו, לאחר כמה נסיונות דיון עקרים עמו במקומות אחרים אינני רואה צורך להתדיין עמו בכלל).

אתה האגרסיביות בא להפיץ את הקנאות הקיצונית שהיא שקר בפסילה הגורפת של כל מי שקשור לציונות הדברים שהבאתי מוכיחים שהברכת שמואל התייחס בהערצה אישית לראי"ה ולא התייחס אליו כרשע ואי אפשר לטעון שזה מכתב של בקשה הכרוכה בפיקוח נפש... ורק אל גדול מאוד בישראל בעיניו הברכת שמואל היה כותב:
"הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת.... נרו יאיר שיח' לאורך ימים טובים אמן כהן צדק האב"ד בירושלים...
הע' ית"ש שמו יאיר ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה... ויאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור."
וכן רואים שהתייחס בכבוד רב לאחי הראי"ה ולבנו של הראי"ה.

[קדוש ישראל]

הגאון האדיר רבי פנחס עפשטיין זצוק"ל
ראב"ד ירושלים עיה"ק ת"ו
נלב"ע י"ז טבת שנת תש"ל לפ"ק
הילולא טבת י''ז תשפ''א הגר''פ עפשטיין.pdf

דוגמה נוספת לשקרים של הקנאים הקיצוניים כי רפ"ע העניק את ספרו במתנה לראי"ה עם הקדשה 'לכבוד הגאון הרב הראשי לא"י'.
וכן ראיתי סריקת מכתב שלו לראי"ה שבו מבקש את חוות דעתו של הראי"ה בעניין הלכתי מסוים. המעניין הוא שבפנייה אליו כתב 'רב דפה עה"ק' אף שהיה מהעדה חרדית שראתה בריח"ז את רבה של ירושלים. אלא שאף שראה בריח"ז את רבה של ירושלים ראה בראי"ה אדם גדול מאוד שמבחינת גדלותו ראוי להיות רבה של ירושלים ולכן םנה אליו כך אף שבפועל ראה בריח"ז את רבה של ירושלים.
כאן בתגובה זו מופיע תוכן מכתבו של רפ"ע (הוא השני מהסוף כשהאחרון הוא רמ"מ ז'ק מריגה):
viewtopic.php?f=9&t=1130#p8359
שער העותק של ספרו שהעניק לראי"ה:
download/file.php?id=1269&mode=view
הכבוד הרב של מרן הגרפ"ע לגאון ר"י פורת תלמיד הראי"ה:
download/file.php?id=1270&mode=view

[קדוש ישראל]

הגרפ"ע היה מרבני העדה"ח וכיהן כראב"ד כמה שנים. מרנן הגאונים ריח"ז וריי"ד היה שני הרבנים הבכירים של העדה"ח כשריח"ז היה גאב"ד וריי"ד לא נשא תפקיד רשמי. ראו כאן במספר 12 שבניגוד לדברים בגיליונות ההילולא לגביהם, הם חלקו כבוד רב לראי"ה כש'הרב הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' הוא משמעותית יותר מתארי כבוד מינמליים כשהתואר המינימלי כאן הוא 'הרב/הראי"ה קוק': https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/win ... A7?lang=he

לאלו שאולי חסום להם אעתיק כאן את הדברים כשלא יכולתי להעתיק רק את הקטע של מס' 12 אלא רק למחוק ומםני הטריה מחקתי רק חלק:

פריט 9:
ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק ראשון: כ-100 מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים.

עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל הוקם 'ועד העיר', מוסד שמטרתו הייתה לייצג את כלל הציבור היהודי אל מול הרשויות. כעבור תקופת מה נוכחו ראשי הציבור החרדי-אשכנזי שקולם אינו נשמע בהנהלת הועד והקימו מוסד חילופי בשם 'ועד העיר האשכנזי' (לימים ה'עדה החרדית'). הועד החדש ייצג את האינטרסים החרדיים אל מול השלטון הבריטי. הארכיון החשוב שלפנינו מקפל בתוכו את תקופת האיחוד, ואת תקופת הפיצול, החל מראשיתה ועד לשלב הפירוד והקמת וועד העיר האשכנזי, וממנו ל'עדה החרדית'. עשרות רבות של מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים (כ-100 דפים), ביניהם תגליות היסטוריות ומסמכים בכתב ידם ובחתימתם של ענקי ירושלים.

פירוט המסמכים (המספור תואם למספור התיקיות בארכיון):

1. מכתב ראשי הכולל הבוכרי :
בקשה אל 'ועד העיר' מחודש ניסן תרע"ט, היות ועד עתה היה 'ועד הצירים' מעניק לעדה ולרבניה תמיכה, ומשום מה, כעת הפסיקו עם המענקים, ובעקבות זאת: הגיעו חכמי העדה לרעב ממש: 'וחסרון כיס קשה מכולם'. חותמים: אברהם אמינוב, שמואל איזכיוף, יונתן מוסאיוף. רקע: בשלהי שנת 1917, לאחר הצהרת בלפור, התכנסו מספר עסקנים ציונים (בעיקר בלונדון) והחלו לגבש רעיון להקים ועד שמטרתו לדאוג לחינוך, עבודה, ביטחון לאומי והפעלת מוסדות ציבוריים בארץ. הועד נקרא בשם 'ועד הצירים' והוא פעל עד ראשית שנת 1920.

2. ראשי ה'וועד הכללי לעדת התימנים' - 2 תעודות :
היות שועד העיר ממלא את הפער שנוצר בעקבות אי ההתרמה של 'ועד הצירים', ואילו ועד העיר החליט לחלק את הכספים, באותו האופן שהיה אצל ועד הצירים, דהיינו: למוסדות ולא ליחידים. ברם, חכמי עדת תימן מבקשים "להתחשב עם המוסדות שלנו בתור יוצא מן הכלל, לא לפי תקציבים שנתנו 'ועד הצירים' ביען שהתקציבים היו לקויים ובפרט של שתי ישיבות 'תורת משה' ו'חיי שלום'. המוסדות של הקהילה הם חמש: שתי הישיבות הנז' והת"צ הכללי 'תורה אור' ושני סניפיו (האחד במשכנות והשני בסילואן). בד"ץ דקהלתינו ובית היתומים שאינו מקבל לע"ע שום תקציב משום צד..." חותמים: ר' שלום יוסף אלשיך, רבי אברהם אלנדאף, רבי יהודה ב"ר אברהם חבשוש, רבי חיים שלמה עיראקי, רבי דוד ב"ר סעיד קאפח, רבי אברהם צארום.
ר' שלום יוסף אלשיך: נולד בצנעא בשנת תרי"ט. ב-תרנ"ה עלה ארצה עם בני משפחתו ובני קהילה נוספים, והתיישב בשכונת 'נחלת צבי' בירושלים (סמוך לשכונת מאה שערים). ב-תרנ"ג נבחר לעמוד בראש קהילת יוצאי תימן בירושלים, יחד עם חברו מארי 'אברהם אלנדאף'. לאחר עלותו ירושלימה למד בישיבת 'בית אל'. השתתף בהקמת תלמודי התורה המוזכרים במכתב לבני קהילתו. נפטר בשנת תש"ד.
רבי אברהם אלנדאף: כידידו הרב אלשיך, גם הוא נולד בצנעא (תרכ"ו), עלה ירושלימה ב-תרנ"א והתגורר בעיר העתיקה, הוא היה ממקימי 'כפר השילוח', וביחד עם הרב אלשיך ניהל את העדה, והקים את מוסדותיה, ושימש כאב"ד בבית דינם. נפטר ב-ת"ש.
רבי יהודה חבשוש: כיהן כחבר בבי"ד, והיה ראש ישיבת 'תורת משה'.
רבי חיים שלמה עיראקי: נולד בירושלים בשנת תרמ"ז, וכבר בצעירותו נמנה עם עסקני העדה התימנית בעיר. ב-תרפ"ג ייסד בעיר את שכונת 'נחלת אחים', בה הקים, בין השאר, 'בית לעולים' ותלמוד תורה ובית כנסת 'מקור חיים'. ב-תרפ"ט מונה לשמש כחבר בבי"ד של העדה, ובהמשך שימש כראש ישיבת 'חיי שלום' המוזכרת במכתב. בשנת תש"ה שימש כחבר באספה הבוחרת למועצת הרבנות הראשית. נפטר ב-תשל"ב
אברהם צארום: (תרל"ט-תש"ב). מראשי 'התאחדות התימנים', ומחושבי עסקני העדה. חבר אסיפת הנבחרים 'וועד הלאומי'.

3. ישיבת 'שער השמים' ללימודי קבלה:
רשימת תלמידי הישיבה מסלתה ושמנה של ירושלים , סיון תר"פ [1920].
כתב יד ע"ג בלנק רשמי.

4. כרוז של בית-דין של 'עדה החרדית':
אזהרות בקשר לשומרי שביעית, שלא להיכשל במאכלים שונים שלכאורה אין בהם איסור שביעית. אייר תש"ה [1945].

5. ישיבת מאה שערים:
רשימת תלמידי הישיבה. מסלתה ומשנה של העיר.
כתב יד ע"ג בלנק רשמי.

6. כתב-חוזה בין הרב יוסף לוי חגיז ב"כ של ועד העיר לבין ר' יוסף סולומון:
האחרון היה אחראי לנהל את התנור לאפיית מצות השוכן בבית יתומים – דיסקין. אדר תרע"ט [1919].

7. מכתב בקשה לשנות את מהלך הבחירות ל'ועד העיר' בכך שלע"ע הכולל ההונגרי יקופח:
כ-חמישים חתימות, רובם מבני כולל הונגריה, ביניהם: ר' דוד יונגרייז, ר' מנחם מאניש שיינברגר, ר' צבי הירש בלוי, ר' צבי בלעדי, ר' בן ציון הויזמן, ר' נפתלי צבי הרצל.

8. בקשה מוועד 'עדת הספרדים':
היות והגיע לרשותם כספי צדקה מאמריקה המיועד עבור המוסדות לעדת הספרדים, לכן בהקדם עליהם להעבירם לבעליהם. חתימת נשיא הועד שמואל לופו, ניסן תרע"ט [1919].

9. מכתב ארוך מאת 'ועד איחוד חכמי ורבני הישיבות':
וועד זה היה מוסד שאיחד את רוב תלמודי התורה והישיבות בעיר. לאור המצב הדחוק והעלוב של בני-התורה בעיר, ולאחרונה ראשי 'ועד הצירים' אינם נענים לבקשתינו, לכן על ו'עד העיר' לייסד משרד מיוחד לצורך תמיכה בבני תורה. לאחר דיונים נבחרו ארבעה צירים מבני הישיבה: ר' זאב שחור, רי"מ טוקצינסקי, ר' מאיר אדלר ור' שמחה ווינוגרד. חותמים בכתב-ידם: ראשי ישיבת 'חיי עולם': ר' ישראל יצחק רייזמן, ר' בנימין חיין הכהן סאסובר, ר' זלמן ליב לווינטל ור' יוסף אדלר. ראשי ישבת עץ חיים: ר' יהושע ויינגרטן ור' נחמיה חשין. נציגי ישיבת אהל משה: ר' שניאור זלמן גרוסמן. נציגי ישיבת תורת חיים: ר' חיים שלמה רוזנטאל.
[4] דפים.

10. תיאור פגישת ראש 'ועד העיר' עם הנציב העליון [הרברט סמואל]. תיעוד היסטורי.
[1] דף בכתב יד, עם מחיקות ותיקונים, חותמת הועד.

11. בקשת ועד העיר לעיריית ירושלים:
בקשה לקבלת רישיון על התקנת עמודים לעירוב עבור לשכונות החדשות.
[1] דף סטנסיל, לא חתום.

12. מכתב של 'וועד העיר לקהלת האשכנזים' בנשיאות הרבנים זוננפלד ודיסקין אל הנהלת ישיבת 'עץ חיים':
היות ונשמע קול בעיר שהישיבה אמורה להכנס "תחת נשיאותו של הרב הגאון מוהרא"י קוק שליט"א, והרבה מהורי התלמידים בקשו מאתנו למחות נגד זה, בנימוק כי רבים מההורים רוצים דווקא בשיטת החינוך אשר היה עד כה, ואין להם האומן ע"ז רק בנשיאות זקני הגאונים". כתב יד וחתימת ר' ראובן שלמה יונגרייז. סיון תר"פ [1920]. מסמך היסטורי!

13. רבי יצחק ירוחם דיסקין. מתנצל לחברי 'ועד העיר':
הגריי"ד מתנצל על שאין בכוחו להשתתף באסיפה, וממנה אותם שידם כידו ופיהם כפיו. חתימת ידו. תמוז תרע"ט [1919].

14. כולל זיבנברגן, מסמך היסטורי:
מכתב מחאה נגד ר' זנוויל שפיצר [מנהל כולל הונגריה] על כך שחותר תחת ישיבתם, ומנסה לבטלה. במכתבם הם מגוללים את מסירות נפשם להחזקת הישיבה, שגם בשנות המלחמה, הייתה הישיבה היחידה שפעלה בעיר. וכעת עם השלטון הבריטי, מנסים המתחרים שלהם לבטל את מעמדם. חתימת המנהלים: יוסף חיים שווארץ, אלימלך גולדברגר.

15. ועד עדת המערבים:
בקשה שיעניקו גם להם מכספי הצדקה. חותמים רבני העדה: ר' יוסף חיים הכהן, ר' אליהו עג'מי ור' שמעון אשריקי. ניסן תרע"ט [1919].

16. בית היתומים הספרדי:
היות והנהלת 'ועד הצירים' מיאנה לקבל את בקשתם "מפני שדרישתם בענין החינוך לא הייתה מתאמת לפי רוחנו אנחנו האורתודוכסים". לכן הם פונים לועד העיר לבוא לעזרתם. חותם אברהם פילוסוף. ניסן תרע"ט [1919].

17. מכתבם של הפלג הקנאי בתוך העדה האשכנזית:
לחזק את וועד העיר שלא להיגרר אחרי ראשי הציונות המכוונים להשתלט על בתי החינוך. חותמים: ר' פנחס עפשטיין, ר' חיים מן, ר' זלמן שפירא, ר' מרדכי ברקוביץ, ר' נחום רוטמן, ר' גדליה ניימן, ר' בנימין הכהן, ר' בן ציון יאדלר, ר' רפאל קצ"ב. ניסן תרע"ט [1919].

18. כולל מונקאטש, בקשה לעזרה כלכלית:
המכתב מגולל את המתרחש בתוככי הכולל. חותמים: ר' ברוך פעלדבראנד ור' מנחם בן ציון שפירא. תרע”ט [1919].

19. רבי יוסף חיים זוננפלד, תקנת כולל הונגריה:
תשע תקנות. כתב-ידו באידיש. ללא חתימה. כנראה טיוטה.

20. מכתב מהפירמה של 'קופת הרבנים' תחת נשיאות רי"ח זוננפלד:
נשלח אל ר' משה שמעון זיוויץ אב"ד פיטסבורג, ללא חתימה. מתוכן המכתב נראה כי מדובר באחד מתושבי פיטסבורג, שהחליט לעלות ארצה ולהתיישב בירושלים, והוא מודיע לרבו שהגיע ירושלימה בשלום "ומצאתי את כל הרבנים והת"ח בחיים ובעבודת הקודש, שוקדים על התורה ועושים מלאכת ד' באמונה, ועליהם נוספו רבנים גדולים מכל קצות הגולה..." לקראת סוף המכתב הוא פונה אל רבו בבקשה שישתדל להתרים עבור 'קופת הרבנים' של הרב זוננפלד. תרפ"ו [1926].

21. פסק-דין מבהיל של רבי יוסף חיים זוננפלד:
הרב זוננפלד קובע שאסור לערוך נישואין במקרה שידוע שהזוג לא ישמרו על טהרת המשפחה.
[1] דף סטנסיל, לא חתום.

22. ועד העיר:
רשימה של רבנים נצרכים, מחשובי העיר.
[3] דפים.

23. מכתב התקשרות בין וועד העיר להרב הגאון הצדיק רי"מ בידרמן שליט"א (זצ"ל):
מכתב בו הם מגוללים את רקע הפירוד מהוועד המאוחד עם הציונים. וכעת עם הופעת 'הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר בידרמן', מצאו חברי הנהלה לנכון למנותו כחבר העדה החרדית. עם התחייבות לתשלום משכורת.
רבי יעקב מאיר בידרמן, מגאוני פולין, חתן בעל 'שפת אמת', וחותן בעל 'אמרי אמת'. עד שנות מלחמת העולם הראשונה היה שקוע ראשו ורובו בתורה ועבודה. בעקבות החורבן שהותירה אחריה המלחמה, אזר חלציו להרמת קרן התורה וגם בעסקנות ברוחניות וגשמיות. הוא נבחר למזכירות 'מועצת גדולי התורה'. בשנת תרפ"ה ביקר בארץ כדי לפשר בין המחנות, וכאן מצאו לנכון למנותו כחבר עדה"ח. תגלית בלתי ידועה ממקורות נוספים.

24. ההכנות הראשונות להכרזה על ההפרדות מ'הוועד הלאומי':
חותמים הרבנים והעסקנים: ר' יעקב חנוך סנקוויץ [ראש ישיבת שפת אמת], ר' זלמן סולובייצ'יק, ר חיים שלמה רוזנטל, ר' יצחק דוד ברינשטין ור' אהרן הלטובסקי.

25. מכתבו של רי"ח זוננפלד אל 'חבר הלאומים' שמשרדם הראשי היה בז'נבה:
במכתבו הוא מגולל את ההבדלים המהותיים בין התנועה הציונית לבין הקהל החרדי. והוא מבקש מהם אישור להכרה בלעדית בתור עדה יהודית נפרדת. 'חבר הלאומים' היה ארגון בינלאומי אשר הוקם אחרי המלחמה הראשונה, ומטרתו הייתה: מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, פירוק מנשק, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה. מסמך היסטורי!
[3] דפי סטנסיל, חותמת

כך לגבי רפ"ע וריח"ז וריי"ד וכך לגבי רובם ככולם של גדולי החרדים וכל אתו מהם שהכירו את הראי"ה שמתוך היכרותם את הראי"ה הבינו שלפניהם אדם גדול מאוד.

[תשובת ציון]

(לא הוספתי לתגובה הקודמת בגלל מגבלת תווים) לגבי ריח"ז ישנן עדויות רבות על הכבוד הרב שרחש לראי"ה נוסף על המכתב המשותף עם ריי"ד ולכתוב בגליון ההלילולא עליו שהתיחחס לראי"ה כרשע זו עזות מצח דאין כדוגמתה, כמו דברים לא מעטים בגיליונות ההילולא לגבי הראי"ה או לגבי דברים אחרים בהשקפה כמו לכתוב על מרן הגאון הח"ח שהתייחס להצהרת בלפור בשלילה וכינה אותה "בעל פעור" כשבנו העיד בספרו שאביו התייחס אליה בחיוב רב.

[קדוש ישראל]

(לא הוספתי לתגובה הקודמת בגלל מגבלת תווים) לגבי ריח"ז ישנן עדויות רבות על הכבוד הרב שרחש לראי"ה נוסף על המכתב המשותף עם ריי"ד ולכתוב בגליון ההילולא עליו שהתייחס לראי"ה כרשע זו עזות מצח שאין כדוגמתה, כמו דברים לא מעטים בגיליונות ההילולא לגבי הראי"ה או לגבי דברים אחרים בהשקפה כמו לכתוב על מרן הגאון הח"ח שהתייחס להצהרת בלפור בשלילה וכינה אותה "בעל פעור" כשבנו העיד בספרו שאביו התייחס אליה בחיוב רב.

ביצעתי כאן תיקוני מילים. אין כבר אפשרות עריכה.
בכל מקרה בין העדויות הרבות על יחס ריח"ז לראי"ה הסותרות את הנכתב בגליון ההילולא עליו או ב"מרא דארעא דישראל" (ביטוי שנאמר או נכתב גם על הראי"ה ע"י גדולים מתוך היכרותם עימו או ביטויים דומים כמו "מרא דארעא קדישא" שכתב עליו מרן הגרשז"א) וכו':
דברי נכדו בכרך השלישי של "האיש על החומה" שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם במחלוקות הקשות;
דברי הרב איסר פרנקל ב"יחידי סגולה" במאמר על ריח"ז שהיא אמר "הרב קוק הוא צדיק גמור אך דרכינו הן נפרדות!"
עדות ה"פחד יצחק" על מפגש מאוד ידידותי ברחוב כשריח"ז בא מהכותל והראי"ה הלך לכותל;
עדות הרבי מסטרטין-ירושלים, רבי שמואל יוסף מוריה (ברנדויין), על שיחה ידידותית ביותר ביניהם בברית של בנו;
עדות מרן הגרי"מ חרל"פ על שיחה ידידותית מאוד בסעודת פדיון בן;
עדות סבו ואבי אמו של הרג"א קניג שריח"ז שם כפות ידיו תחת כוס היין שבירך עליו הראי"ה וליקק את הטיפות שנטפו כל ידיו ומאז סבו של הרב קניג לא קיבל יותר לשון הרע על הראי"ה כי הוא כעד למעשה ראה את התנהלותו של ריח"ז כהערצה גדולה לראי"ה.
גם לגבי הח"ח רואים היטב ממכתב חתנו ה"עבודת הקרבנות" בתרפ"ח וממכתב בן חתנו זה, הרב אברהם, בתרצ"ב ששלח לרצי"ה, את הכהוד הרב שרחש הח"ח לראי"ה.
הדברים שהבאתי לגבי הח"ח והברכת שמואל ורפ"ע וריח"ז וריי"ד, הם כמה דוגמאות טיפוסיות המוכיחות היטב שהדברים לגבי הראי"ה במקורות כמו גליונות ההילולא הם שקרים ועובדתית ומעשית הראי"ה היה צדיק אמת ומהגדולים ביותר בתקופתו.

[אייזיק 0]

השרף הנורא
הגה"ק רבי משה יהושע לייב דיסקין זיע"א
רבה של בריסק, ואח"כ רבה של ירושלים ומגינה
נלב"ע כ"ט טבת תרנ"ח לפ"ק

הילולא טבת כ''ט תשפ''א מהרי''ל דיסקין.pdf

(2.17 MiB) הורד 4 פעמים

[אייזיק 0]

הגה"ק רבי בנימין ראבינאוויטץ זצוק"ל
חבר בד"ץ העדה החרדית – ואדמו"ר דק"ק משכנות הרועים
נלב"ע ר"ח שבט תשס"ב לפ"ק

הילולא שבט א' תשפ''א ר''ב ראבינאוויטץ.pdf

(1.91 MiB) הורד 2 פעמים

[אייזיק 0]

מרן הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים זיע"א
אבדק"ק סיגעט ובעל עצי חיים
נלב"ע ו' שבט תרפ"ו לפ"ק

הילולא שבט ו' תשפ''ב העצי חיים.pdf

(2.11 MiB) הורד 2 פעמים

[קדוש ישראל]

השרף הנורא
הגה"ק רבי משה יהושע לייב דיסקין זיע"א
רבה של בריסק, ואח"כ רבה של ירושלים ומגינה
נלב"ע כ"ט טבת תרנ"ח לפ"ק
הילולא טבת כ''ט תשפ''א מהרי''ל דיסקין.pdf

מרן הגאון השרף מבריסק זצוק"ל היה בעיני המיעוט היותר קיצוני רבה של ירושלים. הרוב הגדול ראו במרן הגרש"ס זצוק"ל את רבה של ירושלים. לאחר פטירתו מונה מרן הגר"ח ברלין זצוק"ל כיורשו בידי "הוועד הכללי כנסת ישראל [לצדקת רבי מאיר בעל הנס]" שהקים רש"ס ולאחר שנפטר בתרע"ד חלפו כשש שנים עד ש"הוועד הכללי" מינה כיורשו את מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל. המיעוט הקנאי התאגד במסגרת "העדה החרדית" וריח"ז מונה על ידם כרבה של ירושלים. וכותב ברבי מגור במכתבו הנודע מהאוניה שרוב קהילת ירושלים עומדת לצד הראי"ה שמידותיו ניכרות מכך שלמרות זאת חולק כבוד לריח"ז וריי"ד ומכיר בבית דינם ועוד חושב זאת לדבר מועיל.
מה שמפתיע הוא שראש שוחטים של השחיטה שבהשגחת רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין, הרב שמעונוביץ זצ"ל, היה ראש השוחטים של השחיטה שבהשגחת הראי"ה דווקא ולא שבהשגחת ריח"ז, תלמיד השרף מבריסק.

שקר נוסף לגבי ריח"ז שבגליון ההילולא הוא שדעתו לגבי העברית לא הייתה כדעת רבו אף שלא הייתה כדעת הציונים.
הרב זוננפלד אמנם נלחם נגד הנהגת השפה העברית כשפת הוראה במוסדות החינוך וניהל מאבק בנושא נגד הד"ר ויצמן, והוא סבר שהדבר יגרום לחורבן בתי הספר. למרות זאת לא התנגד לעצם הדיבור השפה, ואף סבר כי גזירת רבני ירושלים שלא ללמד שפות, לא כוללת את השפה העברית ("על חומותייך ירושלים", עמ קט"ו). הוא אמר שאולי שגו החרדים בכך שלא הנהיגו בעצמם את הדיבור בלשון הקודש, ובכך היו נוטלים נשק זה מידי החילונים (האיש על החומה, ח"ב עמ' 270; על חומותיך ירושלים, משה בלוי, עמ' קט"ו).
בספר "על חומותייך ירושלים" מתאר משה בלוי, כי בעת שיחה עם הרב זוננפלד על אב"י אמר לו הרב זוננפלד: "כלום אתה חושב שאין לו שום צד זכות, בזה שהנהיג את הדיבור בלשון הקודש? אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ואפילו שכר שיחה נאה, אין עבירה מכבה מצווה, וזכות אינה בטילה אפילו באלפי אלפים חובות" ("על חומותיך ירושלים", עמ' קט"ו).

"מרא דארעא דישראל" אינו מקור אמין לדמותו של ריח"ז המוצג שם כדעת הקנאים הקיצוניים ביותר כמו האדמו"רים ממונקץ' וסטמר וכדומה, וזה שקר. דמותו האמתית היא כפי שעולה מ"האיש על החומה" מנכדו ו"על חומותייך ירושלים". ולגבי הראי"ה ישנם כאמור עדויות רבות לכבוד הרב שרחש לראי"ה מתוך ההיכרות עימו וביניהן של נכדו שכותב בפרק "האמת והעימות" בחלק השלישי שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם במחלקות הקשות ביותר.


בהקשר לשרף מבריסק והראי"ה, תמונת מרן הגרמייל"ד הייתה מתמונות גדולי ישראל שהיו התלויות בבית הראי"ה (לפי זכרוני הן היו תמונות מרנן הגאונים זצוק"ל: הבעש"ט והגר"א יחד, בעל התניא, השרף מבריסק, רש"ס והאדר"ת, חותנו בזיווג ראשון של הראי"ה).

[קדוש ישראל]

בעניין ראי"ה וריח"ז ובהקשר לפורים:

פעם שמע ריח"ז מישהו המכנה אותו "רבה של ירושלים". ריח"ז אמר לו שהוא כמו רב פורים של ירושלים כי הרעיון של רב פורים הוא שהוא בא במקום הרב הרגיל שמתבסם ומי שהוא שתוי יין לא יכול להורות (אמנם יש על הדברים קושיה חזקה כי הרי גם רב פורים מתבסם). והמשיך ריח"ז ואמר שהראי"ה הוא הגאון והצדיק הראוי לרבנות ירושלים אך הוא שיכור מאהבת ישראל וארץ ישראל ועד שיתפכח מיינו הוא, ריח"ז, הרב כאן.