מאה שנה לכנס העולמי הראשון של אגודת ישראל

[לך לך]

הכינוס העולמי הראשון של אגו"י היה אמור להתקיים באלול תרע"ד אך נדחה בגלל מלחה"ע הראשונה והתקיים בתרפ"ג והחל בז' באלול. אחת ההחלטות החשובות ביותר הייתה קבלת הצעתו של הרב שפירא מלובלין ללימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי. החלטות אחרות איני זוכר כרגע.
הייתה תקרית בישיבה בי' באלול שבה הרח"ש שור מבוקרסט השמיע דברי פגיעה חמורים נגד הראי"ה קוק ויו"ר הישיבה, הר"א לוין מרישא הי"ד, היסה אותו ולא נתן לו להמשיך.
הח"ח שמע על כך ואמר שיש לקרוע קריעה על דברים אלו. ישנה טענה שהח"ח עזב את דיוני הישיבה אך אחרים טענו שהוא השתתף בכל הדיונים. בכל מקרה עובדת התקרית היא ברורה ומתועדת בעתונות וכן כותב על על במאמר הרב ישר מחבר "מאיר עיני ישראל" על תולדות הח"ח מתלמידי הח"ח. וכן כותב על כך הרב רבינר בספרו "אור מופלא" על הראי"ה.

בקישור הבא תיאור נרחב על הכנס והתייחסות נרחבת לתקרית הנ"ל.
https://parenches.ovh/topic/2056/%D7%9E ... 7%A0%D7%94

[תשובת ציון]

שלושה תיקונים בפסקה השנייה:

הכינוס העולמי הראשון של אגו"י היה אמור להתקיים באלול תרע"ד אך נדחה בגלל מלחה"ע הראשונה והתקיים בתרפ"ג והחל בז' באלול. אחת ההחלטות החשובות ביותר הייתה קבלת הצעתו של הרב שפירא מלובלין ללימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי. החלטות אחרות איני זוכר כרגע.
הייתה תקרית בישיבה בי' באלול שבה הרח"ש שור מבוקרסט השמיע דברי פגיעה חמורים נגד הראי"ה קוק ויו"ר הישיבה, הר"א לוין מרישא הי"ד, היסה אותו ולא נתן לו להמשיך.
הח"ח שמע על כך ואמר שיש לקרוע קריעה על דברים אלו. ישנה טענה שהח"ח עזב את דיוני הכינוס אך אחרים טענו שהוא השתתף בכל הדיונים. בכל מקרה עובדת התקרית היא ברורה ומתועדת בעתונות וכן כותב על כך במאמר הרב ישר מחבר "מאיר עיני ישראל" על תולדות הח"ח ומתלמידי הח"ח. וכן כותב על כך הרב רבינר בספרו "אור מופלא" על הראי"ה.

בקישור הבא תיאור נרחב על הכנס והתייחסות נרחבת לתקרית הנ"ל.
https://parenches.ovh/topic/2056/%D7%9E ... 7%A0%D7%94

[כּוֹתָר]

חוץ מהסיפור על הראי"ה קוק, נודה לחכמי הפורו שיואילו להעלות עוד פרטים על מה שהיה בכנסיה הגדולה.
אציין, שאז הציע רבי מאיר שפירא את לימוד הדף היומי.

[תשובת ציון]

חוץ מהסיפור על הראי"ה קוק, נודה לחכמי הפורו שיואילו להעלות עוד פרטים על מה שהיה בכנסיה הגדולה.
אציין, שאז הציע רבי מאיר שפירא את לימוד הדף היומי.

בקישור שהבאתי מפורום אחר יש לא מעט פרטים על הכנס הזה.

[כּוֹתָר]

חוץ מהסיפור על הראי"ה קוק, נודה לחכמי הפורו שיואילו להעלות עוד פרטים על מה שהיה בכנסיה הגדולה.
אציין, שאז הציע רבי מאיר שפירא את לימוד הדף היומי.

בקישור שהבאתי מפורום אחר יש לא מעט פרטים על הכנס הזה.

חסום לי.

[תשובת ציון]

בלי נדר אעתיק לכאן במשך היום

[תשובת ציון]

מאה שנה לכנסיית אגודת ישראל בווינה
בחצרות קודשינו 2 4 231

שמואל 1שמואל 1 לפני 17 ימים
תרפ"ג - תשפ"ג: מאה שנה לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה. תיעוד של גדולי הדור מגיעים למעמד ובראשם החפץ חיים זי"ע. תיעוד זה פורסם לראשונה לפני 8 שנים. • צפו

שמואל 1שמואל 1 לפני 17 ימים
תיאור חי מהמעמד המרטיט של הכנסיה הגדולה הראשונה של ‘אגודת ישראל’ בוינה, ודבריו של מרן ה’חפץ חיים’ זי"ע
הרב משה גבירץ, משחזר מתוך ההקלטות הנדירות את דבריו של מרן ה"חפץ חיים" זיע"א
הרב ישראל קוטלר

העיר קושטה בדגלים ובשלטים רבים: ‘ברוכים הבאים’ בעברית, באידיש ובגרמנית. העיר שכה זרה היא בימים כתיקונם הפכה באופן זמני ליהודית. יהודים רבים לאלפים מילאו את רחובותיה, סמטאותיה וכיכרותיה. בכל מקום נראו יהודים חרדים הולכים ברחוב ומתפלפלים בלימוד. גם בתי הכנסת היחידים שהיו אז באותה עיר התמלאו במשך היום והלילה בלומדי תורה ותפילה.

המונים הגיעו לוינה מכל קצוות תבל, לקראת הכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל. כולם ידעו שלאירוע זה יגיעו גדולי ומאורי
הדור וענקי התורה והחסידות. הדבר גרם ל’עלייה לרגל’ ממשית, רצו לחזות בהם, להימצא בקרבתם ולשמוע את משאם התורתי, ואולי אף יצליחו לקבל ברכה…

• • •

האולם היה מלא מפה לפה. באותם ימים היה זה מחזה נדיר לראות חמשת אלפים איש שכונסו וקובצו להם מ-4 קצוות תבל. במיוחד
כשפשטה השמועה שהרעידה את אמות הסיפים שמרן ה"חפץ חיים" זיע"א, יישא מדברותיו.

זה לא היה דבר של מה בכך. מרן ה"חפץ חיים" היה בן שמונים ושלוש שנים שכולן עשייה והתקרבות לבורא יתברך. כוחותיו היו דלים, ואף היה לו קשה לדבר, והוא יוציא מילים ספורות מפיו… לא פלא שהוא דיבר בקול חרישי.
האלפים שנכחו במעמד המרעיש כמעט ולא היו מסוגלים לקלוט את דבריו. הוא דיבר בשארית כוחותיו.
מרן הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל מלובלין, מחולל רעיון הדף היומי, אשר באותה כנסיה הכריז על תקנה זו
לאחר היוועצות במרן ה"חפץ חיים" זיע"א וכ"ק מרן ה"אמרי אמת" זיע"א, התבקש לחזור אחרי מרן ה"חפץ חיים" זיע"א ולהסביר את מילותיו המדודות, את המילים שנאמרו מפי כהן גדול אך בקושי.

את התיאור הנפלא על המתרחש באותה כנסיה היסטורית שנחרטה לדורות, סיפר לימים הרב משה גבירץ, המזכיר הראשי של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, חביבם ומקורבם של גדולי ישראל, למוסף שבת קודש של יתד נאמן: בקהל שמנה כחמשת אלפים איש, נכחו גם נציגי העיתונות ובאי – כח הממשלות והארגונים השונים. הקהל הרב שהגיע מכל הארצות עמד על רגליו, מביט נכוחה בדמותו המיוחדת של מרן ה"חפץ חיים", ומבקש להאזין לכל הברה… לכל מילה… גם אם היא בקושי נאמרת. לא פלא שמכל פינה ומקום החלו הדמעות לזלוג והן ניגרות ארצה, איש לא האמין שדמותו של מרן ה"חפץ חיים" תיראה על הבמה.

מפה לאוזן גונבה השמועה כי מרן ה"חפץ חיים", שידע להעריך ערכו של רגע זה, קיבל על עצמו עם שחר את ה’תענית’, באומרו, ש’יום הפתיחה של הכנסיה הגדולה’ הוא עבורו יום תענית. הוא התפלל ממעמקי הלב לבורא העולם, שיברך ויצליח את הכנסיה הגדולה, שכולה התכנסות חשובה של יהודים יראים ושלמים, בראשות מאורי וגאוני הדור שבאו מכל עיר וארץ, לכבודו של
מקום, לשם שמים. הרב גבירץ, איתר חלקים מאותו נאום, מאותו מעמד בראשית מכונן, שמרן ה"חפץ חיים" זיע"א, שיווה לו יקר ותפארת.

את המעמד הנשגב פתח הרב ד"ר פינחס כהן. הוא בירך את גדולי ישראל, האדמו"רים, ראשי הישיבות והרבנים. ברכה מיוחדת הביא לנציגי השלטונות שישבו שעה ארוכה והאזינו לדברים למרות שלא הבינו את שפת האידיש או הגרמנית בחלקה. ד"ר כהן בירך אותם בשפתם. בשם הוועד הפועל העולמי הסביר בקול רוטט ובהתרגשות את יעוד הכינוס ומטרותיו. בשלב זה הגיע הכנס לשיאו, מרן ה"חפץ חיים", זקן וגדול הדור, נתכבד לשאת את דברי הקודש.

כולם ישבו דרוכים והקשיבו לכל מילה שיצאה מפיו. אישיותו שבתה את לב כל השומעים, ללא יוצא מהכלל. העיתונות האידישאית בעולם ציינה שהשתתפותו של מרן ה"חפץ חיים" בכנסיה הגדולה היתה הניצחון של אגודת ישראל.

אלפי זוגות עיניים רותקו לעבר הבמה ברגעים הדרמטיים הללו, בעת שמרן ה"חפץ חיים" הישיש, ששמעו הלך מסוף העולם ועד סופו, פכר את ידיו בענוה: “למה דווקא אני אברך ראשון? וכי אין צדיקים ורבנים גדולים שיוכלו הם לפתוח ראשון”… לבסוף, לאחר שלא ויתרו לו גדולי האומה, והוא בענוותנותו ניאות לקבל עליו את הדין, ניגש אל הדוכן במילים ‘ולא תעלו במעלות על מזבחי’. הכתוב מזהיר את הכהן, כשעולה אל המזבח, שיזכור כי לא מעלותיו וכשרונותיו האישיים זיכו אותו לעלייה זו.
“נתבקשתי לעלות על הבמה בשעה קדושה זו כדי לברך את הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל ואת משתתפיה, וכמובן שלא אסרב לכך”.

הרב משה גבירץ, משחזר מתוך ההקלטות הנדירות את דבריו של מרן ה"חפץ חיים" זיע"א, המובאים בשלמותם, כשלכל מילה קיימת חשיבות עצומה משום שנאמרה מפי הכהן הגדול מאחיו בהדרתם: "נתבקשתי לעלות על הבמה בשעה קדושה זו כדי לברך את הכנסיה הגדולה של ‘אגודת ישראל’. שאלתי, מדוע דווקא אני? השיבו לי, בשביל שאני מפורסם בלמדנותי. אבל אני לא הסכמתי לזה בשום אופן, מפני שאינני למדן. הפצירו בי שנית, מפני שאני מפורסם בחסידות, אבל גם זה אינני. אמרו לי שוב: הלא מר זקן וכהן! כן, עניתי, השי"ת נתן לי זיקנה במתנה, וכהן נולדתי…

"אחים אהובים, התאספנו כאן כדי לבקש תרופה לגוף החלש של היהדות. רוצים אתם לדעת היכן לבקש את הרפואה? הבה ואספר לכם: מעשה בחולה שסבל כאבים באברים שונים, וכשביקשו הרופאים רפואות לאברים השונים, ראה פתאום הרופא שהדופק חדל מפעולתו. מיד ציווה להחיש את התרופה על כנו.

“והנמשל: התרופה הדחופה והראשונה להריץ את מחזור הדם בעורקי היהדות היא התורה. כשהתורה בסכנה, כל קיומנו כעם בסכנה. הצילו נא את הדופק היהודי. בנו מחדש את מוסדות התורה והישיבות, את בתי התלמוד תורה ותינוקות של בית רבן, תנו לילדי ישראל הצעירים להתחנך ללכת בדרכי אבות – זה הדבר אשר ציווה ד’ תעשו, וירא אליכם כבוד ד’”.

עוד אמר מרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל באותו מעמד, כשהאלפים מטים אזנם כאפרכסת לשמוע כל מילה והברה מפיו, כשמרן הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל, חוזר אחריו ומתרגמם לרבים: “לפני יותר מששים שנה ביקר אלכסנדר השני את מחוז וילנא. בהיכנסו אל אזור הפלך הוילנאי הוטלה על שר הפלך האחריות לביטחון חיי המלך ובני לווייתו. בהיכנסו אחר כך בגבול מחוז העיר, הוטלה אותה אחריות על מושל המחוז, ואחר כך על מושל העיר, וגם זקני כל הכפרים היו צריכים לקבל עליהם אחריות זו בעת שהמלך בא בגבולם. ההמון השתומם על כך. אבל באמת נכון הוא מאד. כל נשיא וראש בתחומו נושא באחריות כגדול שבגדולים. לא הדרגה מסמנת את הגדלות, כי אם האחריות”.

"כך הדבר עם שומרי היעוד האלוקי. תפקיד נעלה זה קיבל עליו מקודם משה איש האלקים, אחריו יהושע, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. אחריו השופטים, המלכים. התנאים וכו’.
גם הם היו לפי ערכנו כמלאכים, עד שבדורנו – כל פרט ופרט מישראל נושא חלק באחריות זו. "אבל הדורות מתמעטים והולכים, והאחריות כבדה מנשוא, ולכן צריכים היחידים להתאחד ולמלא את התפקיד הנשגב הזה ביחד, בכוחות משותפים. התאחדות זו היא חותמה של ‘אגודת ישראל’. יש לנו הבטחה, כי הגם ש’ראשיתך מצער’ הרי ‘אחריתך ישגה מאד’, וכמה צריכים אנו לשמוח
אם הראשית היא כבר כנסיה גדולה. אנו צריכים להגיד פה את מה שאנו רוצים, כי מה שישראל רוצים – ירצה גם השי"ת. קיום התורה והמצוה יקלו בשבילנו את דרכי התשובה.

“נתאספנו כאן לחשוב מחשבות כדי לרפא את שבר בת עמנו ולהציע תרופה לגוף החולה של עם ישראל!”. הס הושלך באולם, הסבא קדישא בקושי יכול להמשיך. לאחר מכן חזר והדגיש: “הדופק של עם ישראל הינו תורתנו הקדושה, ובשעה שהתורה הקדושה נמצאת בסכנה, עלינו להתרכז על הדרכים והאמצעים המובילים להרמת קרן התורה, ולהשמיע את ‘קולו של יעקב’ בכל תפוצות ישראל: להציל את הישיבות, להקים מחדש את הריסות התלמודי תורה, לחנך את הבנים והבנות בדרכי התורה – זה הדבר אשר צווה ד’ תעשו, וירא עליכם כבוד ד’”.

לאחר מכן עבר מרן ה"חפץ חיים" זיע"א לנושא החזקת הישיבות, באומרו: “עץ חיים היא למחזיקים בה, לא נאמר ללומדים, אלא למחזיקים את התורה. בואו וראו מכובדיי האהובים והנעימים, עד היכן כוחה של תורה מגיע. נטכס עצה ביחד כיצד לחזק ולבסס את הישיבות הגדולות והקטנות, יש לעשות הכל כדי להעמיד תלמידים הרבה, לייסד תלמודי תורה בכל עיר וכפר כדי להאדיר את קול התורה, ובזכות זה נוושע תשועת עולמים במהרה בימינו אמן!”
לסיום דבריו שנאמרו אך בקושי, אמר מרן ה"חפץ חיים": “אנו צריכים לדעת את חובתנו ותפקידנו בשעה זו במיוחד, יתכן מאד שדורנו החלש הנוכחי יפליא לעשות יותר מכל הדורות הראשונים, והוא זה שיקרב את הגאולה!”

• • •

הדברים עוררו רושם עז. האולם היה כמרקחה. ואחד משיאי המעמד היה כאשר כולם שילבו ידיים, אלה באלה, ושרו במשך שעה ארוכה: “ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלב שלם, ולעשות רצון אבינו שבשמים”.

(‘במה’ גליון 74)

2
שמואל 1שמואל 1 לפני 17 ימים
סרט באי הכנס העולמי הראשון של אגודת ישראל, וינה


סרט ישן נושן זה התפרסם לא מזמן וחושף תמונות וידאו נדירות של החפץ חיים וגדולי ישראל רבים נוספים שהתקבצו ל”הכנסייה הגדולה” של אגודת ישראל, שהתקיימה באלול תרפ”ג (1923) בווינה. בכנסייה השתתפו כ-900 צירים.
בין המשתתפים: החפץ חיים, האדמו”ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב אברהם מנדל שטינברג אב”ד ברודי, הרב אליהו קלאצין אב”ד לובלין, הרב אהרן כ”ץ מנייטרא, הרב חיים עוזר גרודז’ינסקי מווילנא, האדמו”ר הרב ישראל פרידמן מצ’ורטקוב, האדמו”ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו”ר מנחם מנדל לאנדוי מסטריקוב, האדמו”ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי בעל ה”כלי חמדה”, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב מאיר אריק אב”ד טראנא, הרב משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה, הרב מאיר אטלס משאוויל, הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב איסר זלמן מלצר מסלוצק, הרב עקיבא סופר אב”ד פרשבורג, הרב קלמן וובר אב”ד פישטיאן, הרב שלמה זלמן ברוייאר אב”ד פרנקפורט, הרב טוביה הורביץ אב”ד סאנוק, ועוד.
קול קורא של הכנסייה הגדולה הראשונה
f43ad83e-07b7-4845-8843-7080b1074c56-image.png

0

[תשובת ציון]

מדוע עזב החפץ חיים את כנס הרבנים?

השבוע התפרסם באינטרנט סרטון ובו תיעוד של כמה מגדולי ישראל בדור הקודם. הראל כהן מביא את הסיפור שמאחורי הסרטון.
הראל כהן
ז’ באדר תשע"ה 26.02.15, 12:59
בשבע 633
“הכנסייה הגדולה” (בעברית של היום: כנס) של “אגודת ישראל” הראשונה אמורה היתה להתקיים בגרמניה בקיץ ה’תרע"ד לפני 101 שנה.

לכנס הוזמנו גדולי ישראל ורבנים משפיעים מרחבי אירופה. ביניהם היה אף רבם של יפו והמושבות מרן הראי"ה קוק, שלאחר לבטים גדולים נענה להפצרות המארגנים וגלה מיפו לברלין על מנת לנסות ולהשפיע על ההנהגה התורנית באירופה לפעול למען עלייה לארץ ולמלא בתוכן של קודש את ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. זה היה בדיוק 25 שנה לפני חורבן יהדות אירופה.

אלא שהשתבשו הזמנים ופרצה מלחמת העולם הראשונה והכנס כמובן בוטל. מלחמת העולם הראשונה הביאה להריסת תשתית הקהילות היהודיות וחצרות החסידים באירופה. הערכת החוקרים היא כי כמיליון וחצי יהודים נהרגו במלחמת העולם הראשונה. לנין שלט ביד רמה בברית המועצות. חיים יהודיים במזרח אירופה הפכו בלתי אפשריים. העוני היה מחפיר. אדמו"רים נאלצו לגלות למערב אירופה ובפרט לוינה. 82%(!) מן הילדים היהודים בפולין(!) למדו בבתי ספר נוכריים. לא חילוניים אלא נוכריים.

בחלופת אגרות שבין שניים בולטים במיוחד בין זקני מנהיגי יהדות אירופה באותה עת – הגאון החפץ חיים והגאון ר’ חיים עוזר גרודזינסקי – האחיעזר, נמצא כי הם קוראים לאסוף תרומות, בעיקר מיהדות אמריקה, לצורך קיומם של 5,000 בחורי הישיבות במזרח אירופה. ללא ספק מספר מפתיע לאור העובדה שזהו בערך מספר הבחורים הלומדים כיום בישיבת מיר בירושלים, במדינת ישראל של שנת ה’תשע"ה.

מכתב החפץ-חיים אל הרב צבי-יהודה קוקמסך מלא
מכתב החפץ-חיים אל הרב צבי-יהודה קוק
ליקוק פצעי המלחמה ארך זמן רב ורק כעבור 9 שנים הוכתר בהצלחה הניסיון לשחזר את הכנס הגדול שבוטל ערב המלחמה. הנושאים הבוערים היו כמובן גורלם הפיזי של יהודי מזרח אירופה וקיומם הרוחני הירוד מאד. באותו הכנס הניח רבי מאיר שפירא מלובלין את תוכניתו המהפכנית של לימוד הדף היומי, ומאז הכל 92 שנות היסטוריה.

הכנס נפתח בג’ באלול ה’תרפ"ג, ונמשך 8 ימים. זקן הרבנים הבאים היה החפץ חיים והוא שפתח את הכנס. הוא נראה בסרט בסוף הדקה הראשונה מלווה מימינו ומשמאלו כנראה בבנו ובנכדו. מלבדו השתתפו האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור, הרב חיים עוזר גרודז’ינסקי מווילנא, האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ’ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמד", הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה, הרב מאיר אטלס משאוויל, הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב איסר זלמן מלצר מסלוצק.

רבים רבים הגיעו לכנס אף שלא נמנו על 900 צירי הכנס המוזמנים הרשמיים שהגיעו מרחבי היבשת כולה. הם התעניינו פחות בתוכן הדיונים ויותר חפצו לפגוש בענקי עולם, הזדמנות חד פעמית.

בכנס הוחלט על הקמת קרן התורה לשיקום עולם התורה. בקול קורא שחתמו עליו רבני הכנס נאמר: “בלב מלא יגון ומרירות עמדנו על המצב המעציב של דורנו זה בארץ ובגולה ונוכחנו לדעת כי אלפי נשמות ילדי בני ישראל נספחו אל תהום הבערות וההפקרות… המלחמה הקשה עם כל תוצאותיה הכלכליות והרוחניות גזלה מאתנו דור שלם… לא נדבות אנו דורשים מכם אלא תשלום חוב קדוש לחזק את מוסדות התורה… הלוו אתם מטבעות חומריות ואנו נשיב לכם כפלי כפליים-יהודים מחונכים לתורה ותעודה, הלוו אתם מטבעות של נייר ואנו נשיב לכם מטבעות של אש - ילדי ישראל שיהיו לתפארת עמנו”.

תקרית קשה העיבה על הכנס כאשר אחד הרבנים שהגיע מרומניה נשא דברים שהיתה בהם פגיעה במרן הראי"ה קוק, אז כבר רבה של ירושלים ורבה הראשי של ארץ ישראל, ומי שהיה במובנים רבים בן טיפוחיו של החפץ חיים. החפץ חיים הוא שהפציר ברב בצעירותו, כי בבוא לפניו הצעת רבנות לא יסרב לקבלה. לשאלת הרב את הגאון הצדיק: “לשם קבלת רבנות עלי לעסוק ב’פוסקים’, והרי כבר הבטחתי למר לעסוק ב’קדשים’”, השיב החפץ חיים: “מוותר אני על הבטחתך הראשונה, רבנותך חשובה יותר…”. החפץ חיים אף עקב במשך השנים אחרי גידולו של הרב ושלבי רבנותו. כשבא הרב צבי יהודה זצ"ל להקביל פני ה"חפץ חיים" בביקורו בוורשה שנה קודם לכנס בוינה, והציג את עצמו כבנו של הרב, נהרו פניו של הח"ח ואמר בשמחה: בן רבה של ירושלים?! מה שלום אבא? מיר זיינען דאך גאר אלטע גוטע פריינד (הלא אנחנו ידידים מאוד ותיקים!) והתחיל למנות לפי הסדר את מקומות כהונתו של הרב: “זוימלער רב, בויסקער רב, יפו’ער רב, ירושלים’ער רב!”.

כעבור שנתיים אנו מוצאים באגרת בכתב ידו של החפץ חיים אל הראי"ה קוק שהוא כותב בהם פעמיים: “הגאון הגדול האב"ד הראשי בא"י”.

ידוע שהחפץ חיים העיד על עצמו שבמשך ארבעים שנה הצליח להישמר מדיבור לשון הרע, ולא עוד אלא שמתוכן עשרים שנה שגם לא שמע לשון הרע מפי אחרים. אך הנהגה זו הופרה בכנס ולתדהמת 900 הצירים עזב ממרן החפץ חיים את שולחן הנשיאות שבכנס בהפגנתיות ולא הסכים לשוב. לא רק שהסתגר באכסניה שלו, אלא שהכניסה אליו כמעט שלא התאפשרה. רבים רבים שהגיעו לבירת אוסטריה רק כדי לחזות בזיו פניו של הגאון-הצדיק הישיש בן ה-85 שהתפרסם במשך 40 שנה כפוסק הדור בספרו המ"ב וכצדיק וטהור בספריו המהפכניים שמירת הלשון וחפץ חיים התאכזבו מרה. אותם רבים קיוו אולי לזכות בברכתו אך לא עלה הדבר בידם.

כפי המסופר בספריו של הרב נריה זצ"ל שהופיעו לאחרונה מחדש, אחד מאלו היה הצעיר הירושלמי בן ה-30 הרב שלום זלוטניק שבעצמו נתפס לקנאים, מתנגדי הרב בירושלים. אשתו שרה רבקה נזקקה לרופאים בוינה וביקש בעלה לראות את פני החפץ חיים. אף שנתקל בסירוב בשל הסתגרותו של החפץ חיים הסתפח לצירים ירושלמים הנמנים על חברי אגודת ישראל וכך עלה בידו להכנס אל החפץ חיים ולבקש ברכתו. בין החברים הבאים היו צעירים כרבי רפאל קצנלנבוגן, אך גם מבוגרים יותר כרבי בן-ציון יאדלר.

וכה העיד לימים הרב שלום זלוטניק: “ה’חפץ חיים’ סירב להושיט ידו לאנשי המשלחת באמרו: ‘צוא דיא וואס מאכען מחלוקת קעגן דעס ירושלימ’ער רב, גבי איך ניט קיין שלום’ (‘לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים, אין אני נותן שלום!’) והח"ח הוסיף ואמר: ‘איהר זאלט וויסן אז ער איז א קדוש וטהור (דעו לכם, שהוא קדוש וטהור), וכל הנוגע בו לא יינקה!’”.

עוד אמר הרב שלום זלוטניק: “אז דער חפץ-חיים האט אויף זיי מרעיש-עולמות גיווען (שהח"ח הרעיש עולמות עליהם), איך הם מעיזים לפגוע בגאון וצדיק קדוש-ד’”. והוסיף עוד שאמרו לח"ח ז"ל, הרי כתב (=הראי"ה קוק) בספריו כך וכך וכו’, וענה בתוקף ובחריפות “איך וויל ניט וויסן” (אינני רוצה לדעת!)
הרב זלוטניק, אשר לימים הפך לאחד מגדולי רבני ירושלים החליט לדבריו מאותה עת לפרוש מן הקנאים ומפעולותיהם והקדיש עצמו רק לעבודת ד’.

הרב אהרון כהן זצ"ל בעל “עבודת הקרבנות” חתנו של הח"ח העיד כי לפני עלייתו לארץ על מנת להשתקע בירושלים אמר לו חותנו הצדיק: “הלא אני יודע מה מתחולל שם… אבל אני מכיר אותו (=את הראי"ה קוק) מימי היותו אצלנו, וגם ידעתי כי כשלמד בוולוז’ין, הנה כשנמצא בישיבה בחור שהתחיל ‘להחמיץ’ היה הרבי ר’ הרש-לייב (כך קראו בליטא להגאון הנצי"ב ז"ל) שולח אותו אליו, שהוא יתקן אותו. לומר שבעלותו לא"י נשתנה מכמות שהיה – זאת אינני מאמין. ולכן איעצך – כל מקום שתשמע דיבורים עליו, ברח ממנו!”. מסיבה זו החליט לבסוף חתן הח"ח להשתקע בפתח תקוה ולא בירושלים.

בסרטון הנדיר שנמצא והועלה אתמול ליוטיוב נראים כמה מגאוניה הגדולים של יהדות אירופה בשנים שטרום חורבנה. שועים וגבירים בודדים בני הזמן הצליחו באותן שנים לשים ידם על מצלמות הסרטה ולתעד אירועים מיוחדים. מכיון שלא היה לאותם אנשים מה לעשות בסרטים, שכן לא יכלו לחלוק אותם עם הציבור בהעדר תשתיות הסרטה ולמעשה גנזו את הסרטים בכספותיהם. כך נמצאים בעזבונם מדי פעם תגליות ואלו מתפרסמות ביוטיוב. אחד הרבנים הנראים בסרט נראה כמי שלאחר שהסבו את תשומת לבו לכך שמצלמים אותו, הוא נעמד זקוף למשך שניות אורכות בסוברו כי מדובר במצלמת תמונות סטילס. הדבר מוכיח כי הסרטה לא היתה בתודעת בני התקופה.

טענה רווחת בשם תלמידי הח"ח שעד לפני כמה שנים בודדות עוד היו מהם חיים בינותנו היא שתמונת הציור המפורסם מאד של הח"ח כלל אינו משקף את מראהו האמיתי והרבה יותר מייצגת היא התמונה בה נראה מביט הצידה ביושבו ליד ביתו. נראה כי סרטון הוידאו הזה בו לראשונה נראה החפץ חיים בסרטון, 82 שנה לאחר פטירתו מאששת את טענה זו.

עוד נראים בסרטון לפי הסדר: הרב אברהם צבי פרלמוטר אב"ד ורשא. האדמו"ר מצ’ורטקוב. החפץ חיים כשלצידו בנו ונכדו הר"א קפלן הי"ד. האדמו"ר מסוקולוב הי"ד. הרב ד"ר אשר מיכאל [ארתור] כהן רבה של באזל. הרב יהודה ליב צירלסון הי"ד רבה של קישנב הי"ד. הרב אלחנן וסרמן הי"ד. הר"ר אשר מנדלסון מראשי אגו"י בפולין. הרב ד"ר פנחס קאהן רבה של אנסבך. הרב טוביה הורויץ רבה של סנוק. ר’ יעקב רוזנהיים נשיא אגודת ישראל. הרב ד"ר אליהו (ליאו) יונג מניו-יורק. הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר מברלין. הרב שפיצר נציג אגו"י מהונגריה. הרב יחזקאל סרנא. ר’ משה בלוי נציג אגו"י מירושלים. הרב ד"ר טוביה לוונשטיין רבה של ציריך.

הכותב הוא מנהל הוצאת ‘מאבני המקום’ בישיבת בית אל וחוקר כתבי יד תורניים.

[תשובת ציון]

באשכול במערכת הפורומים של אוצר החכמה הובא שהח"ח השתתף בכל דיוני הכנס אך שאכן נאמרו דברי פגיעה כנגד הראי"ה ע"י הרב חיים שמואל שור מבוקרסט, ויו"ר הדיון, הרב אהרן לוין מרישא הי"ד, מחה והיסה את הרב שור ולא נתן לו להמשיך בדבריו. הח"ח שמע על הדברים ואמר שיש לקרוע קריעה. כך כתב הרב משה מאיר ישר, הביוגרף הנודע של הח"ח ובעצמו מתלמידי הח"ח בראדין, במאמר שפרסם אודות הראי"ה קוק כבר בניו יורק תרצ"ו: “לפני חמש עשרה שנה, בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בקיץ תרפ"ג, סוּפּר, שהחפץ חיים שמע בהזדמנות איך שאחד התחיל להתקיף את הרב קוק - הוא הגיב בחרדה: צריך לעשות קריעה כששומעים מילים כאלה!” (תרגום חופשי מאידיש, המסילה שנה א’ חוברת י"ב, תרצ"ו, עמ’ 19).
אחת העדויות שמביא הרב נריה היא של הרב רפאל קצנלנבויגן. עדות זו הביא שנים לפניו הרב זאב רבינר בספרו על הראי"ה “אור מופלא”, תשל"ב, עמ’ קמ"א-קמ"ב.
כן מזכיר מקרה מצער זה הרב ה"זקן אהרן" מפינסק-קרלין הי"ד במכתב לראי"ה שעסק בעיקר בעניינים האישיים אך הזכיר בו שעלה בידו לסתום את פיהם של דוברי שקר נגד הראי"ה:

*'אהרן במהרי"ץ ז"ל וואלקין אב"ד דאמציסלעוו פלך מולוב

בעה"י יום ב’ י"ט לחודש מרחשון תרפ"ד

אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב
תיטיב נא עתירתי מאת כ"ג ידידי שליט"א בעד הני תרי אחי ילידי עירנו, הנמצאים כעת באה"ק, איום ונורא מצבם, על תומתם וישרתם באתי להעיד במכתב מיוחד הנשלח בזה, כאשר עיני כ"ג רואות. ולא באתי בזה כי אם לעורר את כ"ג לרחמם בעת צרתם אשר הגיע עד סכנת נפשות, ולדרוש טוב עבורם באיזה מקום ממקומות העבודה נוצרי תאנה מילדותם עד עתה, במסירת נפש, מהראוי שיאכלו גם את פרי הארץ ותבואתה. בידעי היטב את נפש כ"ג כי ישיש לעשות חסד על כל אדם ישר הולך, אבטח כי דבריי הנאמרים ברגש ימצאו מסלות בלבבו הטהור להיות בעזרתם בכל האמצעים אשר בידו.
כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי’ בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק. פרטי הדברים אוכל להודיע לכ"ג במכתב מיוחד, אם ימצא חפץ בזה.
מצבי אני נבוך כעת הנני עומד על פרשת דרכים ולא אדע מה לעשות… ולזה אבקש את שאהבה נפשי הוא כ"ג שליט"א שיואיל להתענין במצבי ולשלוח לי עצתו הנאמנה להשיבני על ספקותי הללו. א) לצאת לגמרי מפה, או אולי לא טוב אנכי מיתר שלשת מליונים יהודים הנמצאים פה, ואשר בתוכם נמצאו עוד כמה גדולים ויראי ה’, ואיני רשאי לעת זקנתי כמעט בלי מצב קבוע מראש. ב) אם לדעתו מחויב אני לברוח אם אקבל הרבנות בעיר קטנה הזאת. או יותר טוב להתישב דירת ארעי, בלא מצב, ולחכות עד שיזמין לי ה’ מקום הגון ביותר, כי בהיותי פנוי לגמרי אהי’ פנוי יותר להשיג מקום. אחכה לתשובתו.
והנני יוצא מאת כ"ג ברגשי ידידות ואהבה נאמנה ובברכת שלו’ וברכה לכ"ג וכאש"ל כנפש ידידו עוז המוקיר רום ערכו מברכו,
בברכת אהרן וואלקין החופ"ק*
Screenshot_20230831-115554.jpg

[תשובת ציון]

אולי לאתר של דרשו אין חסימה:
https://www.dirshu.co.il/%D7%94%D7%A6%D ... %93%D7%99/

[תשובת ציון]

קישור לסרטון מהכנס הזה אך נראה לי שיחסם בנטפרי:
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... KXfItWjS_L
גיליון מיוחד של המבשר לכבוד 100 שנה לכנס העולמי הראשון של אגו"י עם ההחלטות והמסקנות: https://www.google.com/url?sa=t&source= ... 2TJRkLwoM8
תמונות מהמעמד: https://www.google.com/url?sa=t&source= ... a3u9XAZrPa

[כּוֹתָר]

קישור לסרטון מהכנס הזה אך נראה לי שיחסם בנטפרי:
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... KXfItWjS_L
גיליון מיוחד של המבשר לכבוד 100 שנה לכנס העולמי הראשון של אגו"י עם ההחלטות והמסקנות: https://www.google.com/url?sa=t&source= ... 2TJRkLwoM8
תמונות מהמעמד: https://www.google.com/url?sa=t&source= ... a3u9XAZrPa

הבאת ממקורות חרדיים, המשך כך !
סרטים כשרים מיוטיוב פתוחים בנטפרי, רק ישנם כאלה שחסום להם יוטיוב.

[תשובת ציון]

קישור לסרטון מהכנס הזה אך נראה לי שיחסם בנטפרי:
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... KXfItWjS_L
גיליון מיוחד של המבשר לכבוד 100 שנה לכנס העולמי הראשון של אגו"י עם ההחלטות והמסקנות: https://www.google.com/url?sa=t&source= ... 2TJRkLwoM8
תמונות מהמעמד: https://www.google.com/url?sa=t&source= ... a3u9XAZrPa

הבאת ממקורות חרדיים, המשך כך !
סרטים כשרים מיוטיוב פתוחים בנטפרי, רק ישנם כאלה שחסום להם יוטיוב.

אז לאלו שחסום להם יוטיוב הקישורים שהבאתי לא יועילו!