חזרתו של הראי"ה קוק לארץ ישראל

[לך לך]

לאחר פטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל תרס"ט מינה "הוועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס" את מרן ר"ח ברלין זצוק"ל שנפטר בתרע"ג. ועד זה הוקם בידי רש"ס, מרן הגר"מ אוירבך (האמרי בינה) זצוק"ל והרב יוסף (יושע[ה]) ריבלין זצ"ל כדי לאגד את שומרי המצוות הפחות קנאים לעומת "ועד העיר האשכנזי" שאיגד את היותר קנאים והמשכו בגוף "העדה החרדית", בהנהגת מרן הגאון "השרף מבריסק" זצוק"ל ואחריו בהנהגת תלמידיו מרנן זצוק"ל הגריי"ד בנו והגריח"ז.
בתרע"ח קמו במקביל "ועד העיר ליהודי ירושלים" שאיגד את כל הציונים מכל האמונות והדעות ו"ועד העדה האשכנזית" שאיגד את שומרי המצוות האשכנזיים הפחות קנאים כנגד "ועד העיר האשכנזי" הקנאי יותר, כשהוא מקביל לגוף "וועד הכללי כנסת ישראל" שהיה אחראי על אחזקת הרבנות ובתי הדין ומורי הוראה ופעילות צדקה וחסד ו"ועד העדה האשכנזית" היה אחראי על שאר העניינים של הניהול השוטף של הקהילה, ואמנם חלוקת התפקידים ביניהם לא הייתה ברורה לגמרי כמו למשל לגבי ייצוג קהילה בפני השלטונות. בשלב מסוים הקנאים השתלטו גם על ועד זה והרוב הפחות קנאי פרש ממנו והקימו מחדש. ועד העדה האשכנזית פעל במתכונת כמו ועד העיר האשכנזי כשרב הקהילה עמד בראש הוועד, ולעומת זאת אצל הוועד הכללי תפקיד הרב היה נפרד מהוועד עצמו שמינה את הרב. לכן ר"ח ברלין לא היה ראש הוועד הכללי אך רמייל"ד ואחריו בנו ריי"ד וריח"ז היו ראשי ועד העיר האשכנזי.
מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל פעל להבאת מרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל שהיה אז רב קהילת מחזיקי הדת בלונדון ושלח אליו שני מכתבים בכסלו-טבת תרע"ח שבהם בא לשכנעו לקבל על עצמו את התפקיד ובעקבותיו גורמים אחרים בין שומרי המצוות הפחות קנאים שלחו מכתבים כאלו. בסופו של דבר הראי"ה הסכים ועלה ירושלימה בג' אלול תרע"ט ולאחר התלבטות קיבל על עצמו את המשרה הרמה בטבת תר"פ ולאחר בחירתו עמד בראש ועד העדה האשכנזית. המיעוט היותר קנאי לא קיבל את המינוי ואנשי ועד העיר האשכנזי עם גורמים נוספים שהראי"ה היה יותר מדי מתון בשבילם, הקימו את העדה החרדית והרב זוננפלד נבחר לעמוד בראשו ובחוגי העדה החרדית בלבד הוא נחשב לרבה האשכנזי של ירושלים. ועם אלו שנוספו עדיין חוגי העדה החרדית היו ועודם המיעוט.
לאחר פטירת הריח"ז בתרצ"ב מינתה העדה החרדית את מרן הגרי"צ דושינסקי זצ"ל כיורשו ולאחר פטירת הראי"ה בתרצ"ה מינה הוועד הכללי את רצפ"פ כיורשו.
במכתב אמרי אמת מהאוניה שבו לצד שתוקף את דעות הראי"ה, משבח את אישיותו ובין השאר כותב שמידותיו ניכרות מכך שאף שרוב קהילת ירושלים עומדת למדו חולק כבוד לריח"ז ולריי"ד ומכיר בבית דינם ועוד חושב זאת לדבר מועיל. קישור לדברי הרבי:
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 7%99%d7%9d
יש להעיר שלפי הכתוב יוצא לכאורה שהיחס לראי"ה תלוי בביטול בלשונות בספר "אורות" שהחרדים כעסו מאוד עליהן, אך עובדה היא שהרבי מגור המשיך להיות בידידות עמוקה עם הראי"ה עד פטירת הראי"ה ולמשל כינה אותו "אהובי" בהתכתבות ביניהם. וכן כל הגדולים החרדיים שהכירו את הראי"ה והבינו מראש שאין להתייחס אליו כרשע בגלל דעותיו, התייחסו אליו כאדם גדול מאוד. ראו למשל כאן: viewtopic.php?f=28&t=490#p8244
כאן קישור לאשכול בפורום אחר עם קובץ מצורף שעוסק בבחירת הראי"ה כרבה של ירושלים:
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%91 ... %9F.26092/

[כּוֹתָר]

יש להעיר שלפי הכתוב יוצא לכאורה שהיחס לראי"ה תלוי בביטול בלשונות בספר "אורות" שהחרדים כעסו מאוד עליהן, אך עובדה היא שהרבי מגור המשיך להיות בידידות עמוקה עם הראי"ה עד פטירת הראי"ה ולמשל כינה אותו "אהובי" בהתכתבות ביניהם. וכן כל הגדולים החרדיים שהכירו את הראי"ה והבינו מראש שאין להתייחס אליו כרשע בגלל דעותיו, התייחסו אליו כאדם גדול מאוד.

שמעתי שהאמרי אמת העיר לראי"ה על דבר בספרו, הראי"ה אמר לו: לא הבנת כלל מה שכתוב שם.
אמר לו האמרי אמת, אמת. אך אומרים עלי שאני העילוי של פולין, ואם גם אני לא מבין זאת, עבור מי כן כתבת זאת ?

[לך לך]

יש להעיר שלפי הכתוב יוצא לכאורה שהיחס לראי"ה תלוי בביטול בלשונות בספר "אורות" שהחרדים כעסו מאוד עליהן, אך עובדה היא שהרבי מגור המשיך להיות בידידות עמוקה עם הראי"ה עד פטירת הראי"ה ולמשל כינה אותו "אהובי" בהתכתבות ביניהם. וכן כל הגדולים החרדיים שהכירו את הראי"ה והבינו מראש שאין להתייחס אליו כרשע בגלל דעותיו, התייחסו אליו כאדם גדול מאוד.

שמעתי שהאמרי אמת העיר לראי"ה על דבר בספרו, הראי"ה אמר לו: לא הבנת כלל מה שכתוב שם.
אמר לו האמרי אמת, אמת. אך אומרים עלי שאני העילוי של פולין, ואם גם אני לא מבין זאת, עבור מי כן כתבת זאת ?

כל זה לא משנה את העובדה שהתייחס אליו כאיש קדוש ככל גדולי החרדים שהכירוהו כי מתוך ההיכרות עימו ראו לפניהם את גדולתו.

[כּוֹתָר]

אבל לרובם הייתה ביקורת חריפה על דרכו, והזהירו שלא לטעות אחריו.

[לך לך]

אבל לרובם הייתה ביקורת חריפה על דרכו, והזהירו שלא לטעות אחריו.

אך הנקודה החשובה ביותר שעובדתית ומעשית הוא היה צדיק אמת וכל מי שהכירוהו ראו בו איש קדוש וכל אלו שזלזלו בו עשו זאת כי היו בטוחים שבעל דעות כמו שיש לו חייב להיות רשע וטעו הענק ואף האחים הקדושים מבלז ובילגוריי שמתחילה היו כמו סאטמר שינו דעתם מסיבה שאיני יודע ובסופו של דבר תפסו את הדרך של אגו"י (ולא הסניף הירושלמי באותן שנים...) והבינו שלא כל רב ציוני פסול והראי"ה ציס"ע. ויש בזה שקרים רבים של הקנאים הקיצוניים.
ובכל מקרה היו לא מעט גדולים וצדיקים שתמכו בדעותיו ואף ממתנגדי הציונות היו שתמכו במשנתו כמו הפחד יצחק שהתייחס לספר "אורות" כתורת א"י ואדמו"רים מבית רוז'ין שמהם היו ממש ציוניים כמו הרבי מדרוהוביץ' שהוא המקור ל"מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם" ורבי שלמה חיים מסדיגורה ור"י מהוסיאטין וחתנו האוהלי יעקב ורבי יצחק מבויאן, אך ר"י מצ'ורטקוב לא היה ציוני אך תמך במשנת הראיה וקנה את "אורות" במאה כתרים מהרצי"ה בביקורו בווינה בתרפ"א.
דוגמאות לאיש קדוש ציוני וצומך בדעותיו של הראי"ה הם אלו שהזכרתי לעיל בהקשר ל"אורות", גדול תלמידי הראי"ה מרן הגאון הרב חרל"פ זצ"ל שמרן הגרי"ז זצ"ל אמר עליו שהוא עבד ה', מרן הגאון הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סג"ל זצ"ל שהחזו"א אמר עליו שהוא ארי בן אריות כשהיה בן פחות מ-30 (החזו"א נפטר כשהוא היה בן 30), מרן הגאון המקובל הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל שהיה מייסד סניף המזרחי בירושלים, מרן הגאון הרב משה שמואל גלזנר זצ"ל, מרן הגרצפ"פ זצ"ל שהיה יורשו של הראי"ה ברבנות ירושלים, מרן הגאון המקובל הרב יוסף אריה ליב זוסמן זצ"ל שהיה מגדולי תלמידי הרב חרל"פ, מרן הגאון הרב משה-כלפון הכהן (הרמ"ך) מג'רבה, מרן הגאון הרב שלום יצחק הלוי זצ"ל מתימן, מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ועוד לא מעטים מכל התפוצות והחוגים, למעט חוגי העדה החרדית.

[כּוֹתָר]

כאן זה פורום חרדי, ויש לשמור על הגבולות, ולא לנסות לפורצם פעם אחר פעם.

[לך לך]

כאן זה פורום חרדי, ויש לשמור על הגבולות, ולא לנסות לפורצם פעם אחר פעם.

מה הקשר לשם האשכול ולעובדה שהראי"ה מונה למשרת רבה של ירושלים והרוב, של החרדים, ראו בו את רבה של ירושלים? והאמרי אמת מעיד במכתבו הנודע מהאוניה לאחר ביקורו הראשון בארץ שרוב קהילת ירושלים עומדת לצדו. וראיתי מכתבים של גדולים חרדיים אליו שפונים אליו כרבה של ירושלים (גם במכתבי ידידות ותורה שלא קשורים לבקשות ממנו). אביא דוגמה אחת: ראיתי סריקת מכתב של בעל ה"לשם" שבו מברך את הראי"ה לבחירתו לרבה של ירושלים ("הרב הכולל" כלשונו). וכן ראיתי את כתב הרבנות של רצפ"פ לרבה של ירושלים ונכתב שהוא ירש את כסאו של הרב קוק. חוץ מחוגי העדה החרדית, הרוב הגדול של קהילת ירושלים ראתה הרב פרנק את רבה של ירושלים וכך בדיוק היה אצל הראי"ה.
זה שזה אתר חרדי, זו לא סיבה לסלף את היסטוריה ואת העובדות. להפך, דווקא מאתר כזה נדרש לדייק בעובדות ההיסטוריות ולנהוג ביושר מוחלט.

[כּוֹתָר]

נגיד שאני טועה. יש בעלים לפורום, ואין לך רשות לשנות את כללי וגדרי הפורום.

[תשובת ציון]

נגיד שאני טועה. יש בעלים לפורום, ואין לך רשות לשנות את כללי וגדרי הפורום.

זה שצריך להקפיד על כללי הפורום זה ברור ואיני חולק על כך, אך מה ההוספה בשם האשכול לגבי בחירתו של הראי"ה הרבה של ירושלים, מנוגד לכללי הפורום???

[כּוֹתָר]

זה שאינך מבין, כי נשאר לך ללמוד עוד דבר ושניים, על עולמו של יהודי חרדי.
לפני שהנך בא לאלפנו בינה.

[תשובת ציון]

אין קשר להשקפה חרדית כי השקפה חרדית אמתית לא מעלימה את האמת ולא מעוותת את האמת. והעובדה היא שחזרתו של הראי"ה לארץ הייתה כדי להתמנות כרבה של ירושלים (אמנם הייתה התלבטות עד טבת תר"פ) רוב קהילת ירושלים תמכה הראי"ה, ואף הרוב המכריע, כולל חרדים.

[תשובת ציון]

כאן זה פורום חרדי, ויש לשמור על הגבולות, ולא לנסות לפורצם פעם אחר פעם.

מה שכתבתי בתגובה 5 שהגבת על זה כאן שיש בה פריצת גבולות של פורום חרדי, היא תשובה לשאלתך בתגובה קודמת ולא כי באתי לפרוץ גבול מסוים אך בדברים אלו התשובה לשאלתך.