כמדומה שבשנים קדמוניות היו גדולי תורה לא מעטים ששימשו לפרנסתם כרופאים.
המפורסם מכולם הוא כמובן הנשר הגדול הרמב''ם נ''ע. בדורות המאוחרים יותר מצינו לרבי ברוך משקלוב.
יבואו הבקיאים ויוסיפו מדילם שמות נוספים של חכמי ישראל שנודעו גם כרופאים.
גדולי תורה רופאים.
-
פרנקל תאומים
- מנהל
- הודעות: 26
- הצטרף: א' ינואר 20, 2019 9:02 pm
Re: גדולי תורה רופאים.
אגב, מה הפשט בזה? הלא הרמב''ן הוא שכתב ''מה לרופא בבית יראי השם''...אורח כתב: ↑ באמוראים: שמואל
בראשונים: רמב"ן
Re: גדולי תורה רופאים.
רבי זכריה הרופא מתימן, המכונה הרז"ה
ר"י אבן תיבון (אולי א"א להגדירו כגדול בתורה)
ר"י אבן תיבון (אולי א"א להגדירו כגדול בתורה)
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
כנראה שהיה מספיק פרנסה מאלה שאינם בכלל "יראי ה' "...פרנקל תאומים כתב: ↑אגב, מה הפשט בזה? הלא הרמב''ן הוא שכתב ''מה לרופא בבית יראי השם''...אורח כתב: ↑ באמוראים: שמואל
בראשונים: רמב"ן
ויש לציין למש"כ בחשוקי חמד גיטין נו, ב
סובל מעצירות והולך לרופא, היש בזה חוסר אמונה בה'
שאלה. נאמר ברמב"ן בפרשת בחוקותי (ויקרא כו יא) שהליכה לרופאים יש בה משום קיצור אמונה ובטחון בהשי"ת, כי מה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם, מה דינו של אדם הסובל מעצירות ודורש ברופאים האם עובר על דברי הרמב"ן?
תשובה. נאמר במסכת גיטין דף נו ע"ב שרבן יוחנן בן זכאי ביקש מהמלך שיתן לו רופא, שירפא את רבי צדוק. והקשה בשו"ת שאילת יעקב (סימן ה) שלכאורה הדברים סותרים את דברי הרמב"ן?
ונראה להשיב שדברי הרמב"ן נאמרו על מחלות פנימיות, שהם נעלמים, ולא יודעים מהם, בזה יש לפנות להשי"ת רופא החולים ולא לרופא.
אבל כשישנה עצירות מעיים, באופן כזה שידוע באופן ברור ממה היא הגיעה, ויש לזה תרופות וטיפולים פשוטים, בזה מותר לפנות לרופא, כשם שאם נסתמה אמת המים, פונה לאינסטלטור שילמדו כיצד לטפל בבעיה זו.
וכך עשה רבן יוחנן בן זכאי שדרש ברופא, שיורהו דרכי טיפול טבעיים ופשוטים, כדי להרחיב את מעיו של רבי צדוק, וכך גם בענייננו.
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
יש סתירה בדברי הרמב"ן עצמו, כמו שנראה בציטוט הבא מתוך דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן קידפרנקל תאומים כתב: ↑אגב, מה הפשט בזה? הלא הרמב''ן הוא שכתב ''מה לרופא בבית יראי השם''...אורח כתב: ↑ באמוראים: שמואל
בראשונים: רמב"ן
אחדשכת"ה בהוקרה כיאות, ראשית דבר אפתח באורה זו תורה שעלה בדעתי לומר להכותב להציע לכהדר"ג שליט"א בדברי הרמב"ן על התורה [ויקרא כ"ו י"א] שמתרעם על ההליכה לרופאים, וכתב דמה חלק לרופאים בבית עושי רצון ה' וברצות ה' דרכי איש אין לו עסק ברופאים עיין שם באריכות.
והרמב"ן עצמו כותב בתורת האדם [שער המיחוש ענין הסכנה עמ' מ"ב], והובא בב"י יו"ד ריש סי' של"ו, דהאי רשות לרפאות רשות דמצוה הוא ובכלל פיקוח נפש וכו' וש"מ כל רופא שיודע בחכמה ומלאכה זו חייב הוא לרפאות ואם מנע עצמו הרי זה שופך דמים עיין שם.
ונראה דברמב"ן עה"ת שם מבואר להדיא שהמדובר בזמן שיש נביא בישראל, ואז בודאי מה לרופא בבית יראי ה' דהדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים, דהלא אם יאמר לו שיחיה בודאי יחיה ואם ח"ו לא גם הרפואה לא יועיל, ובאם יש צורך באיזו פעולה כבר יאמר הנביא לעשותו שבנבואה שלו בודאי יודע יותר מהרופא. והחיוב לשמוע בקולו אפילו בנוגע לדבר הרשות וכמו שפסק הרמב"ם בפ"ט ה"ב מיסודי התורה, ועיין בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות [וע"ע לעיל סימן פ"ח].
אמנם כשאינו מצוה מפי ה' רק אומר מפי עצמו ידוע מחלוקת התוס' ביבמות צ' ע"ב [ד"ה וליגמר] וסנהדרין פ"ט ע"ב [ד"ה אליהו] והרמב"ם הנ"ל, והובא במנחת חינוך ריש מצוה תקט"ז, שלדעת התוס' חייב לשמוע בקולו ולדעת הרמב"ם רק כשזה על פי הדיבור. ולדעת התוס' בודאי דכשהולך לנביא צריך לשמוע בקולו וממילא אין להתרפאות על ידי רופא, ואפי' לשיטת הרמב"ם נהי דאינו עובר אבל עכ"פ הנביא יודע בידיעה הברורה ביותר מה עליו לעשות, ועיין בלשון החינוך שם, וא"כ לכו"ע אין ללכת לרופא.
Re: גדולי תורה רופאים.
לפי ערכו בהמכלול לא ברור אם היה גדול בתורה ולא ברור אם היה רופא...פרנקל תאומים כתב: ↑ בדורות המאוחרים יותר מצינו לרבי ברוך משקלוב.
-
פרנקל תאומים
- מנהל
- הודעות: 26
- הצטרף: א' ינואר 20, 2019 9:02 pm
Re: גדולי תורה רופאים.
היה דיין ורופא בסלוצק (ובימי חורפו במינסק). נכדיו היו רבותינו ה''משכנות יעקב'' וה''קרן אורה'' נ''ע.מתודה כתב: ↑לפי ערכו בהמכלול לא ברור אם היה גדול בתורה ולא ברור אם היה רופא...פרנקל תאומים כתב: ↑ בדורות המאוחרים יותר מצינו לרבי ברוך משקלוב.
ראה אודותיו גם ב''הגאון'' של אליאך ובמקורות שציין שם.
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
אם בגדולי תורה רופאים עסקינן, מעשה היה נדמה לי עם הגר"י אייבשיץ ששאל אותו משכיל מדוע בימיהם היו גדולי ישראל מתעסקים גם ברפואה ועיסוקים חיצוניים למרות שקיעותם בתורה וכיום אין הדבר מצוי, השיב לו הגר"י ואני איני מבין מדוע בימיהם היו רופאים שלמרות עיסוקם עסקו בתורה ושקעו בה וכיום אין מצוי רופאים ששקועים בתורה?
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
הרמב"ן בכותבו שם הדברים הוסיף שהוא דווקא "בהיות ישראל שלמים ורבים" וכדביארו האחרונים מש"כ דבי ר' ישמעאל מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.פרנקל תאומים כתב: ↑אגב, מה הפשט בזה? הלא הרמב''ן הוא שכתב ''מה לרופא בבית יראי השם''...אורח כתב: ↑ באמוראים: שמואל
בראשונים: רמב"ן
ותו, גם לשי' הרמב"ן אין כל איסור לרופא, כל העניין במידת ההשתדלות הוא דווקא גבי החולה שצריך שיבטח בה' אבל אם כבר הכיע אליו החולה וודאי שמחוייב להצילו.
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
ואגב, שכחתי לשאול, מניין שהרמב"ן היה רופא?אורח כתב: ↑הרמב"ן בכותבו שם הדברים הוסיף שהוא דווקא "בהיות ישראל שלמים ורבים" וכדביארו האחרונים מש"כ דבי ר' ישמעאל מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.פרנקל תאומים כתב: ↑אגב, מה הפשט בזה? הלא הרמב''ן הוא שכתב ''מה לרופא בבית יראי השם''...אורח כתב: ↑ באמוראים: שמואל
בראשונים: רמב"ן
ותו, גם לשי' הרמב"ן אין כל איסור לרופא, כל העניין במידת ההשתדלות הוא דווקא גבי החולה שצריך שיבטח בה' אבל אם כבר הכיע אליו החולה וודאי שמחוייב להצילו.
-
עוסק בתורה
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
-
עוסק בתורה
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: גדולי תורה רופאים.
לפי הרשימה המתארכת הזו, כבר יותר קצר למנות את גדו"י שלא היו רופאים...
אני מציע שכל אחד ששואל כאן על X אם היה רופא, יכתוב קודם לכן את הסיבה שגרמה לו לחשוב שהנ"ל אכן היה רופא.
אני מציע שכל אחד ששואל כאן על X אם היה רופא, יכתוב קודם לכן את הסיבה שגרמה לו לחשוב שהנ"ל אכן היה רופא.
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
היו הרבה גדולי ישראל שעסקו במקצועות שונים לפרנסתם.
אולי אפשר לפתוח אשכול: "גדולי תורה נפחים" וכן "גדולי תורה סנדלרים".
אולי אפשר לפתוח אשכול: "גדולי תורה נפחים" וכן "גדולי תורה סנדלרים".
-
פרנקל תאומים
- מנהל
- הודעות: 26
- הצטרף: א' ינואר 20, 2019 9:02 pm
Re: גדולי תורה רופאים.
לא מסכים. לענ''ד רפואה שאני. נדמה לי (ואת זה אני מנסה לברר) שהיו באמת קדמונים רבים שעסקו דווקא ברפואה, ובאמת אין לך מקצוע יהודי יותר ממנו, איזו עוד פרנסה נפלאה כמותה יש, לעסוק בהצלת חייהם של הבריות ובהקלה על מכאוביהם? איזו עוד ''פרנסה'' ישנה שמותר ומצווה וחובה לחלל עבורה את יום הכיפורים?אורח כתב: ↑ היו הרבה גדולי ישראל שעסקו במקצועות שונים לפרנסתם.
אולי אפשר לפתוח אשכול: "גדולי תורה נפחים" וכן "גדולי תורה סנדלרים".
אין זו רק פרנסה, כ''א זו מלאכת קודש ממש, מלאכת מצווה.
גם הרשב''א בתשובתו כשהוא מחרים מלעסוק בחכמות חיצוניות עד גיל עשרים וחמש, הוא מחריג מן החרם את לימוד חכמת הרפואה.
-
עוסק בתורה
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: גדולי תורה רופאים.
@פרנקל תאומים, זה תלוי קצת בנידון באשכול סמוך על הנפה"ח ור"ב מקוסוב...
כלומר, שלפי החזו"א והגראי"ל זה מובן עוד יותר.
כלומר, שלפי החזו"א והגראי"ל זה מובן עוד יותר.
-
עוסק בתורה
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: גדולי תורה רופאים.
מעניין אם היו גדו"י רופאים אחרי שהרפואה התמסדה והיה צריך ללומדה ולקבל הכרה רשמית כרופא.
-
אורח
Re: גדולי תורה רופאים.
מעניין לצייןל
:שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן לו
וידע מע"כ ידידי, שמה שרוצה בדורותינו ואף בדורות הקודמים זה יותר ממאתים שנה שיהיה פרנסתו ממה שיהיה רופא, אינו מצד שתכונת נפשו מסוגל לזה, אלא יותר הוא משום שהוא מכובד אצל סתם אינשי יהודים ונכרים, ורפואה בדרך הטבע היא גם פרנסה כבודה וגדולה. שלכן לא שייך זה להא דבחובת הלבבות בפ"ג דשער הבטחון (ד"ה וכיוון שהתברר חיוב הגלגול) איתא שכתב ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה כבר הטביע השי"ת לה בטבעו אהבה וחיבה, ומסיק ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבול את טרחה יחזור עליה וישים אותה סיבה להבאת מזונו. שזה שייך רק בדבר שיש לו מטבעו כוסף ורצון למלאכה זו מצד טבעת מידותיו, ולא כשהוא מחמת שידוע לו שהעוסק במלאכה הוא מכובד והריוח מזה הוא גדול. שלכן אין תאווה וכוסף זה כלום
ובעצם משמע לי שמלאכת רפואה אין לה מצד טבעיות האדם שום נטיה לה. דהא בזמן המחבר ספר חובת הלבבות היתה חכמת הרפואה מלאכה המצויה לחכמי התורה, ובפרט לחכמי ספרד שרבנו בחיי המחבר היה מהם, ולא הזכיר מלאכת הרפואה בכלל המלאכות שהזכיר שם בתחילת דיבור זה. ולכן נראה שהוא מטעם שמלאכת הרפואה אין שייך לעניין זה, משום שאין נטייה לאדם אליה מצד הטבעיות. והטעם נראה פשוט, שלא הייתה עניין רפואה דבר טבעי מתחילת הבריאה - שלא היה הכרח לאדם שיחלה, אף שנגזרה המיתה עוד ביום ראשון דהבריאה תיכף אחר אכילת אדם הראשון מעץ הדעת, מ"מ לא היה חולי עד יעקב דבעא רחמי והוה חולשא. אבל עד אלישע לא הוה אינש חליש דמיתפח, אתא אלישע ובעא רחמי ואיתפח, כדאיתא בב"מ דף פ"ז ע"א ובסנהדרין דף ק"ז ע"ב. ולכן לא שייך שיהיה זה בטבע אדם הרצון והכוסף למלאכת הרפואה. וכל הרצון והכוסף למלאכת הרפואה הוא רק מצד הידיעה שהיא מלאכה מכובדת וגם פרנסה גדולה. ואם היתה מלאכה אחרת כבודה ויש ממנה פרנסה גדולה לא הי"ל רצון להיות רופא ולהתעסק בחולים
:שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן לו
וידע מע"כ ידידי, שמה שרוצה בדורותינו ואף בדורות הקודמים זה יותר ממאתים שנה שיהיה פרנסתו ממה שיהיה רופא, אינו מצד שתכונת נפשו מסוגל לזה, אלא יותר הוא משום שהוא מכובד אצל סתם אינשי יהודים ונכרים, ורפואה בדרך הטבע היא גם פרנסה כבודה וגדולה. שלכן לא שייך זה להא דבחובת הלבבות בפ"ג דשער הבטחון (ד"ה וכיוון שהתברר חיוב הגלגול) איתא שכתב ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה כבר הטביע השי"ת לה בטבעו אהבה וחיבה, ומסיק ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבול את טרחה יחזור עליה וישים אותה סיבה להבאת מזונו. שזה שייך רק בדבר שיש לו מטבעו כוסף ורצון למלאכה זו מצד טבעת מידותיו, ולא כשהוא מחמת שידוע לו שהעוסק במלאכה הוא מכובד והריוח מזה הוא גדול. שלכן אין תאווה וכוסף זה כלום
ובעצם משמע לי שמלאכת רפואה אין לה מצד טבעיות האדם שום נטיה לה. דהא בזמן המחבר ספר חובת הלבבות היתה חכמת הרפואה מלאכה המצויה לחכמי התורה, ובפרט לחכמי ספרד שרבנו בחיי המחבר היה מהם, ולא הזכיר מלאכת הרפואה בכלל המלאכות שהזכיר שם בתחילת דיבור זה. ולכן נראה שהוא מטעם שמלאכת הרפואה אין שייך לעניין זה, משום שאין נטייה לאדם אליה מצד הטבעיות. והטעם נראה פשוט, שלא הייתה עניין רפואה דבר טבעי מתחילת הבריאה - שלא היה הכרח לאדם שיחלה, אף שנגזרה המיתה עוד ביום ראשון דהבריאה תיכף אחר אכילת אדם הראשון מעץ הדעת, מ"מ לא היה חולי עד יעקב דבעא רחמי והוה חולשא. אבל עד אלישע לא הוה אינש חליש דמיתפח, אתא אלישע ובעא רחמי ואיתפח, כדאיתא בב"מ דף פ"ז ע"א ובסנהדרין דף ק"ז ע"ב. ולכן לא שייך שיהיה זה בטבע אדם הרצון והכוסף למלאכת הרפואה. וכל הרצון והכוסף למלאכת הרפואה הוא רק מצד הידיעה שהיא מלאכה מכובדת וגם פרנסה גדולה. ואם היתה מלאכה אחרת כבודה ויש ממנה פרנסה גדולה לא הי"ל רצון להיות רופא ולהתעסק בחולים