שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
רק שבעוד 20 שנה לא יתפתח כאן נידון למה לאדמו"ר מספינקא גני גד קראו 'גני גד' ולמה לאדמור מנדבורנא 'אופקים' קראו אופקים.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
כעת שמתי לב שבתוס' בשבת מוזכר רבינו פורת עם גרשיים - 'פור"ת', ויותר מפעם אחת (אולי בכל הפעמים, לא בדקתי כי רוכלא). כמובן לא הכוונה לראשי תיבות אלא לסימון של החרגה, אבל צריך לבדוק אם הסימון הזה נמצא גם באיזכורים של כינויים אחרים בתוס' בשבת (אם מוזכרים. ר"ת לא קשור פה כי כינויו התקבל כשמו ממש כמש"נ למעלה ולכן א"צ להחריג). אם זה נכתב רק על רבינו פורת מסתבר שזה לא התקבל ככינויו אלא שנכתב כמליצה.
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
הטעם הפשוט בקריאת שמות של רבינו תם הוא כי בבעלי התוספות יש את ר"י הידוע, שזה רבינו יצחק.
ויש את ר"ת ששמו רבי יעקב אשר ר"ת של שמו הוא ר"י, ולכן קבעו את שמו ר"ת כי שמו היה רבי יעקב תם, וכדי למנוע בלבול השתמשו בשמו השני בקיצור שמו.
אכן יש את החלום הידוע שנכתב ע"י גאון קמאי, ומטעם 'ותם לריק ככחם וכו'.
ויש את ר"ת ששמו רבי יעקב אשר ר"ת של שמו הוא ר"י, ולכן קבעו את שמו ר"ת כי שמו היה רבי יעקב תם, וכדי למנוע בלבול השתמשו בשמו השני בקיצור שמו.
אכן יש את החלום הידוע שנכתב ע"י גאון קמאי, ומטעם 'ותם לריק ככחם וכו'.
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
מאותו מקום שאתה יודע את שמו של הרשב"א.
מהיכן אתה יודע זאת? כי כך התגלגל אלינו שמו. גם ר"ת בספר הישר כך שמו. ואם אינני טועה זה מופיע מפורש באחד התוס'.
מהיכן אתה יודע זאת? כי כך התגלגל אלינו שמו. גם ר"ת בספר הישר כך שמו. ואם אינני טועה זה מופיע מפורש באחד התוס'.
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
רבי יעקב בן מאיר (1100–1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות. כמו סבו, חי רבנו תם בצרפת. כתב את "ספר הישר" וכן ספר על הדקדוק העברי. נודע גם כמשורר ובלשן בעל ידע לשוני רב.
כינויו "רבנו תם" נגזר מהפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז)[1], אם כי קיימת גרסה אחרת והיא שרבנו תם תיקן את תיקון חזרת הנדוניה וביטל בכך את קללת "ותם לריק כחכם"[2].
תוכן עניינים
1 תולדות חייו
1.1 משפחתו ורבותיו
1.2 מסעות הצלב ועלילות הדם
1.3 תקנות
1.4 קשריו עם גדולי ישראל בדורו
1.5 קבורתו
2 חיבוריו
2.1 פיוטיו
3 תלמידיו
4 הערכת הדורות לרבנו תם
5 תפילין דרבנו תם
6 שיטתו בזמן בין השמשות
7 משפחת רש"י
7.1 מקרא
8 לקריאה נוספת
9 קישורים חיצוניים
10 הערות שוליים
תולדות חייו
משפחתו ורבותיו
מוצאו של ר"ת בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רומרוג. לר' מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה בנים: הגדול שבהם רבי שמואל רשב"ם, רבי יצחק ריב"ם שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי ורבי יעקב הידוע יותר כרבנו תם ור' שלמה. בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות. תחילה למד ר"ת אצל אביו, ומאוחר יותר אצל אחיו הרשב"ם. אט אט הפך להיות מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי בעלי התוספות. כמו כן היה למנהיג יהדות צרפת ובעל השפעה גדולה על יהדות אשכנז.
לר"ת נולדו שני בנים רבי יוסף ורבי שלמה.
מסעות הצלב ועלילות הדם
ר"ת חי גם בטרוייש (Troyes) וגם ברמרו (Ramerupt). במסע הצלב השני, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. הרי תיאור המקרה מפי בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:
ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ צרפת אל רמרו, ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו, וקרעו ספר תורה בפניו, ולקחוהו והוליכוהו אל השדה, ודברו אתו משפטים על דתו, ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי (כינוי לישו) ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים.
וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה, ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים, וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם: הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו, ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה.
במהלך מסע צלב זה, בעת שהיה בבלואה (Blois) נכח בעלילת הדם נגד יהודיה בשנת 1171, שבה הוצאו להורג כל ארבעים יהודי הקהילה. לזכר העלילה נקבע צום בכ' בסיון, קביעה המיוחסת לרבנו תם.
תקנות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנות שו"ם
רבנו תם כינס בטרואה-טרוייש באמצע המאה ה-12 את האסיפות שהביאו לקביעת תקנות ליהדות צרפת. ביניהן אחת הנוהגת בדין תורה עד לימינו (בשינויים שנקבעו במהלך הדורות) והקרויה "תקנת הנדוניה". נראה שהיה זה בזמן שישב בה לאחר שירד מנכסיו בראמרו.
קשריו עם גדולי ישראל בדורו
בתקופה שבה חי רבי אברהם בן עזרא בצרפת הוא התיידד עם רבנו תם, וישנה התכתבות ביניהם בה הוא אומר על ר"ת - "אתה מקום מקדש וההראל". ר"ת התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים בדורו. כן עסק בדקדוק, ובמחלוקת בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק תמך רבנו תם במנחם, וכתב ספר 'הכרעות' נגד דונש.
קבורתו
רבנו תם נפטר בד' בתמוז שנת ד' אלפים תתקל"א, ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר רומרוג יחד עם אחיו, הרשב"ם ואחיינו ר"י הזקן ובעלי תוספות נוספים. ב-2005 נעשה מאמץ לשקם את בית הקברות ולתחמו, ואף הוקם בית מדרש סמוך.
תקופת חייו של רבנו תם על ציר הזמן
ציר הזמן
חיבוריו
פירושיו של ר"ת הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות.
ר"ת כתב גם את החיבור "ספר הישר", ובו חידושיו על התלמוד ותשובותיו בהלכה, שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשניות לתלמוד. בספר זה בא ר"ת להחזיר על כנם מסורות עתיקות וגרסאות עתיקות ששובשו על ידי מעתיקים לא זהירים או למדנים ששינו את הספרים בעקבות קושיות, ברבות הימים שורבבו לתוכו פסקיהם וחידושיהם של תלמידיו, ושמועות שמסרו תלמידיו משמו.
ספר בדקדוק ובו מכריע בין מנחם בן סרוק לבין דונש בן לברט.
תיקון ספר תורה ובו הלכות ספר תורה.
סדר הגט ובו צורת כתיבת גט, הלכותיו ותנאיו.
חיבר גם חיבורים על הכתובים, ולא הגיעו אלינו אלא מעט מציטוטים על ספר איוב
מחזור שכלל הלכות תפילה
יוצא דופן במדינת צרפת באותם ימים היה רבינו תם שכתב פיוטים, ואף חירז מכתביו בחרוזים כמנהג גדולי ספרד. וראה להלן במכתבו לאבן עזרא ובתשובתו אליו.
פיוטיו
רבנו תם היה ממעריצי הפיוט, ופסק, שלא רק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל הפיוטים, אלא יש בזה "מצווה מן המובחר ומכוון אדם את לבו למקום על ידיהם". מלבד כתיבת פיוטים משלו, ר"ת גם פירש והגיה (תיקן) פיוטים של פייטנים אחרים. כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה. רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. בזה הוא כנראה הושפע מחכמי ספרד ודרום צרפת שהיה איתם במגע. היום ידועים לנו שלושים ואחד פיוטים המיוחסים לרבנו תם (לגבי ארבעה מהם יש ספק אם אמנם הוא המחבר).
דוגמה לתכתובת בין ר"ת לבין חכמי הספרדים, הנושאת אופי לירי, היא התכתבות בין ר"ת לרבי אברהם אבן עזרא (פרשן התנ"ך והפייטן הספרדי הידוע). לאחר שראה את שיריו, השיב ראב"ע לרבנו תם במכתב-פיוט עוקצני:
"ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קודש ורמס?
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס"
רבנו תם עונה לו בענווה:
"אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו
אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו"
ומשיב לו ראב"ע בשורות שיר שיש בהן הכרה בגדלותו של ר"ת ובמידותיו:
"הנכון אל אביר עם-אל, ורועָם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם
וחלילה למלאך האלוהים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם"
תלמידיו
ר' שלמה לוריא (המהרש"ל) כותב כי "שמונים בעלי תוספות היו בפרק אחד לפני רבנו תם וכל אחד הגיע להוראה .... ותלמידים לרוב בלי מספר". להלן רשימה חלקית של תלמידי רבנו תם. רובם מוזכרים בתוספות או בספר הישר:
ר' אהרן בן ר' יוסף, שקרא לעצמו "קטן מתלמידיו" (כנראה בנו של ר' יוסף בן משה)
ר' יעקב ישראל בן ר' יוסף
ר' חיים מפריז בן ר' חננאל הכהן
ר' משה בן ר' אברהם מפונטייזה (Pontoise)
ר' יוסף דאורליינס (Orleans) שנקרא בכינוי "בכור שור"
ר' אברהם בן ר' יוסף מאורליאנש
ר' יעקב מאורליינש, המכונה גם "רבנו תם מאורליינש", נהרג על קידוש השם ב-1189 בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד לב ארי.
ר' יום טוב בן ר' יצחק מיואני (Joigny) נהרג על קידוש השם בפרעות יורק (York) בשנת 1191.
ר' מנחם בן ר' פרץ
ר' יעקב מקורביל (Corbeil) נהרג על קידוש השם במגנצא בשנת 1192.
ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל)
ר' אברהם מבורגויל (Bourgueil)
ר' יצחק בן ברוך (אולי היה מזכירו של ר"ת כשחי. הוא ענה לשואלים בשם ר"ת)
ר' אליעזר בן ר' שמואל ממיץ (הרא"ם)
ר' משה בן ר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה)
ר' יצחק בן מרדכי מפראג (ריב"ם האשכנזי, להבדיל מריב"ם הצרפתי אחי ר"ת), פעיל ברגנשבורג
ר' אפרים הגדול בן ר' יצחק בן ר' אברהם הזקן מרגנשבורג הידוע גם כרבי יקיר
ר' אליעזר בן ר' יצחק מביהם (פראג)
ר' יצחק בן יעקב "הלבן" מבוהמיה
ר' פטר בן יוסף (חי בקארינטייה שבאוסטריה) – נהרג על קידוש השם בימי מסע הצלב השני.
רבי משה מקייב
ר' יצחק הגר מהונגריה
רבי יוסי מטרינטו
הערכת הדורות לרבנו תם
במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, הר"י הזקן, "כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית". תלמידו ר' חיים הכהן אמר: "אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מיטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה", (כלומר שר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא סבר שצדיקים אינם מטמאים במיתתם כדוגמת רבי הקדוש בדברי הגמרא בכתובות)[3].
ביטוי לדעת הדורות הבאים על רבנו תם נמצא בדברי ר' יצחק בן ששת, הריב"ש, אשר הביע בכמה מקומות את הערכתו הרבה לחכמי הצרפתים בכלל ולרבינו תם בפרט, באמרו (תשובה שצ"ד):
"והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור".
ובהמשך התשובה כתב: "דשאני ר"ת דרב גובריה, והיה כאחד מהם (כוונתו לר"ח רי"ף ורש"י) ואולי יותר מהם בחריפות ובקיאות לפי מה שנראה ממה שחידש בתלמוד. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום כולם כקליפת השום וכגרגר שומשום נגד אחד מתלמידיו הקטנים".
ועוד כתב (בתשובה שע"ו) "מה שהפלגת לספר בכבוד החכמים הצרפתים והאשכנזים מה עזרת ללא כח ומי אור כהתה עיני מראות פני חכמתם. עדיין לא הגעת לחצי כבוד לשליש ולרביע כי מצרפת תצא תורה ודבר ה' מאשכנז". בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה. ותלמידיו הכירו בו את המורה, שהראה להם דרך חדשה בלימוד התלמוד.
האגדה העממית (מהמאה ה-16) מבטאת את מידת ההערכה שהיה לר"ת על עצמו וגם את מידת ההכרה שהוא זכה לה, בסיפור זה: "וקבלתי ששמע ר"ת קול בכייה כשמת רש"י ושאל מה קול הבכי? ואמרה לו אמו, כמדומה לי על שכבה נר ישראל, אמר אני אחזור ואדליקהו". אגדה נוספת[4] מספרת על ויכוח שערך עם משה, לאחר מותו, בעניין מחלוקת שהייתה לו עם רבי אליהו מפריז בעניין קשירת תפילין[5].
תפילין דרבנו תם
את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".
שיטתו בזמן בין השמשות
בהלכה מוזכרת שיטתו בזמן בין השמשות כ"שיטת רבינו תם" ולדעתו צאת השבת 72 דקות לאחר השקיעה, כדעתו פסקו עוד ראשונים וכן השולחן ערוך.
כינויו "רבנו תם" נגזר מהפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז)[1], אם כי קיימת גרסה אחרת והיא שרבנו תם תיקן את תיקון חזרת הנדוניה וביטל בכך את קללת "ותם לריק כחכם"[2].
תוכן עניינים
1 תולדות חייו
1.1 משפחתו ורבותיו
1.2 מסעות הצלב ועלילות הדם
1.3 תקנות
1.4 קשריו עם גדולי ישראל בדורו
1.5 קבורתו
2 חיבוריו
2.1 פיוטיו
3 תלמידיו
4 הערכת הדורות לרבנו תם
5 תפילין דרבנו תם
6 שיטתו בזמן בין השמשות
7 משפחת רש"י
7.1 מקרא
8 לקריאה נוספת
9 קישורים חיצוניים
10 הערות שוליים
תולדות חייו
משפחתו ורבותיו
מוצאו של ר"ת בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רומרוג. לר' מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה בנים: הגדול שבהם רבי שמואל רשב"ם, רבי יצחק ריב"ם שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי ורבי יעקב הידוע יותר כרבנו תם ור' שלמה. בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות. תחילה למד ר"ת אצל אביו, ומאוחר יותר אצל אחיו הרשב"ם. אט אט הפך להיות מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי בעלי התוספות. כמו כן היה למנהיג יהדות צרפת ובעל השפעה גדולה על יהדות אשכנז.
לר"ת נולדו שני בנים רבי יוסף ורבי שלמה.
מסעות הצלב ועלילות הדם
ר"ת חי גם בטרוייש (Troyes) וגם ברמרו (Ramerupt). במסע הצלב השני, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. הרי תיאור המקרה מפי בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:
ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ צרפת אל רמרו, ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו, וקרעו ספר תורה בפניו, ולקחוהו והוליכוהו אל השדה, ודברו אתו משפטים על דתו, ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי (כינוי לישו) ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים.
וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה, ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים, וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם: הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו, ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה.
במהלך מסע צלב זה, בעת שהיה בבלואה (Blois) נכח בעלילת הדם נגד יהודיה בשנת 1171, שבה הוצאו להורג כל ארבעים יהודי הקהילה. לזכר העלילה נקבע צום בכ' בסיון, קביעה המיוחסת לרבנו תם.
תקנות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנות שו"ם
רבנו תם כינס בטרואה-טרוייש באמצע המאה ה-12 את האסיפות שהביאו לקביעת תקנות ליהדות צרפת. ביניהן אחת הנוהגת בדין תורה עד לימינו (בשינויים שנקבעו במהלך הדורות) והקרויה "תקנת הנדוניה". נראה שהיה זה בזמן שישב בה לאחר שירד מנכסיו בראמרו.
קשריו עם גדולי ישראל בדורו
בתקופה שבה חי רבי אברהם בן עזרא בצרפת הוא התיידד עם רבנו תם, וישנה התכתבות ביניהם בה הוא אומר על ר"ת - "אתה מקום מקדש וההראל". ר"ת התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים בדורו. כן עסק בדקדוק, ובמחלוקת בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק תמך רבנו תם במנחם, וכתב ספר 'הכרעות' נגד דונש.
קבורתו
רבנו תם נפטר בד' בתמוז שנת ד' אלפים תתקל"א, ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר רומרוג יחד עם אחיו, הרשב"ם ואחיינו ר"י הזקן ובעלי תוספות נוספים. ב-2005 נעשה מאמץ לשקם את בית הקברות ולתחמו, ואף הוקם בית מדרש סמוך.
תקופת חייו של רבנו תם על ציר הזמן
ציר הזמן
חיבוריו
פירושיו של ר"ת הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות.
ר"ת כתב גם את החיבור "ספר הישר", ובו חידושיו על התלמוד ותשובותיו בהלכה, שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשניות לתלמוד. בספר זה בא ר"ת להחזיר על כנם מסורות עתיקות וגרסאות עתיקות ששובשו על ידי מעתיקים לא זהירים או למדנים ששינו את הספרים בעקבות קושיות, ברבות הימים שורבבו לתוכו פסקיהם וחידושיהם של תלמידיו, ושמועות שמסרו תלמידיו משמו.
ספר בדקדוק ובו מכריע בין מנחם בן סרוק לבין דונש בן לברט.
תיקון ספר תורה ובו הלכות ספר תורה.
סדר הגט ובו צורת כתיבת גט, הלכותיו ותנאיו.
חיבר גם חיבורים על הכתובים, ולא הגיעו אלינו אלא מעט מציטוטים על ספר איוב
מחזור שכלל הלכות תפילה
יוצא דופן במדינת צרפת באותם ימים היה רבינו תם שכתב פיוטים, ואף חירז מכתביו בחרוזים כמנהג גדולי ספרד. וראה להלן במכתבו לאבן עזרא ובתשובתו אליו.
פיוטיו
רבנו תם היה ממעריצי הפיוט, ופסק, שלא רק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל הפיוטים, אלא יש בזה "מצווה מן המובחר ומכוון אדם את לבו למקום על ידיהם". מלבד כתיבת פיוטים משלו, ר"ת גם פירש והגיה (תיקן) פיוטים של פייטנים אחרים. כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה. רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. בזה הוא כנראה הושפע מחכמי ספרד ודרום צרפת שהיה איתם במגע. היום ידועים לנו שלושים ואחד פיוטים המיוחסים לרבנו תם (לגבי ארבעה מהם יש ספק אם אמנם הוא המחבר).
דוגמה לתכתובת בין ר"ת לבין חכמי הספרדים, הנושאת אופי לירי, היא התכתבות בין ר"ת לרבי אברהם אבן עזרא (פרשן התנ"ך והפייטן הספרדי הידוע). לאחר שראה את שיריו, השיב ראב"ע לרבנו תם במכתב-פיוט עוקצני:
"ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קודש ורמס?
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס"
רבנו תם עונה לו בענווה:
"אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו
אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו"
ומשיב לו ראב"ע בשורות שיר שיש בהן הכרה בגדלותו של ר"ת ובמידותיו:
"הנכון אל אביר עם-אל, ורועָם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם
וחלילה למלאך האלוהים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם"
תלמידיו
ר' שלמה לוריא (המהרש"ל) כותב כי "שמונים בעלי תוספות היו בפרק אחד לפני רבנו תם וכל אחד הגיע להוראה .... ותלמידים לרוב בלי מספר". להלן רשימה חלקית של תלמידי רבנו תם. רובם מוזכרים בתוספות או בספר הישר:
ר' אהרן בן ר' יוסף, שקרא לעצמו "קטן מתלמידיו" (כנראה בנו של ר' יוסף בן משה)
ר' יעקב ישראל בן ר' יוסף
ר' חיים מפריז בן ר' חננאל הכהן
ר' משה בן ר' אברהם מפונטייזה (Pontoise)
ר' יוסף דאורליינס (Orleans) שנקרא בכינוי "בכור שור"
ר' אברהם בן ר' יוסף מאורליאנש
ר' יעקב מאורליינש, המכונה גם "רבנו תם מאורליינש", נהרג על קידוש השם ב-1189 בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד לב ארי.
ר' יום טוב בן ר' יצחק מיואני (Joigny) נהרג על קידוש השם בפרעות יורק (York) בשנת 1191.
ר' מנחם בן ר' פרץ
ר' יעקב מקורביל (Corbeil) נהרג על קידוש השם במגנצא בשנת 1192.
ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל)
ר' אברהם מבורגויל (Bourgueil)
ר' יצחק בן ברוך (אולי היה מזכירו של ר"ת כשחי. הוא ענה לשואלים בשם ר"ת)
ר' אליעזר בן ר' שמואל ממיץ (הרא"ם)
ר' משה בן ר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה)
ר' יצחק בן מרדכי מפראג (ריב"ם האשכנזי, להבדיל מריב"ם הצרפתי אחי ר"ת), פעיל ברגנשבורג
ר' אפרים הגדול בן ר' יצחק בן ר' אברהם הזקן מרגנשבורג הידוע גם כרבי יקיר
ר' אליעזר בן ר' יצחק מביהם (פראג)
ר' יצחק בן יעקב "הלבן" מבוהמיה
ר' פטר בן יוסף (חי בקארינטייה שבאוסטריה) – נהרג על קידוש השם בימי מסע הצלב השני.
רבי משה מקייב
ר' יצחק הגר מהונגריה
רבי יוסי מטרינטו
הערכת הדורות לרבנו תם
במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, הר"י הזקן, "כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית". תלמידו ר' חיים הכהן אמר: "אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מיטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה", (כלומר שר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא סבר שצדיקים אינם מטמאים במיתתם כדוגמת רבי הקדוש בדברי הגמרא בכתובות)[3].
ביטוי לדעת הדורות הבאים על רבנו תם נמצא בדברי ר' יצחק בן ששת, הריב"ש, אשר הביע בכמה מקומות את הערכתו הרבה לחכמי הצרפתים בכלל ולרבינו תם בפרט, באמרו (תשובה שצ"ד):
"והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור".
ובהמשך התשובה כתב: "דשאני ר"ת דרב גובריה, והיה כאחד מהם (כוונתו לר"ח רי"ף ורש"י) ואולי יותר מהם בחריפות ובקיאות לפי מה שנראה ממה שחידש בתלמוד. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום כולם כקליפת השום וכגרגר שומשום נגד אחד מתלמידיו הקטנים".
ועוד כתב (בתשובה שע"ו) "מה שהפלגת לספר בכבוד החכמים הצרפתים והאשכנזים מה עזרת ללא כח ומי אור כהתה עיני מראות פני חכמתם. עדיין לא הגעת לחצי כבוד לשליש ולרביע כי מצרפת תצא תורה ודבר ה' מאשכנז". בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה. ותלמידיו הכירו בו את המורה, שהראה להם דרך חדשה בלימוד התלמוד.
האגדה העממית (מהמאה ה-16) מבטאת את מידת ההערכה שהיה לר"ת על עצמו וגם את מידת ההכרה שהוא זכה לה, בסיפור זה: "וקבלתי ששמע ר"ת קול בכייה כשמת רש"י ושאל מה קול הבכי? ואמרה לו אמו, כמדומה לי על שכבה נר ישראל, אמר אני אחזור ואדליקהו". אגדה נוספת[4] מספרת על ויכוח שערך עם משה, לאחר מותו, בעניין מחלוקת שהייתה לו עם רבי אליהו מפריז בעניין קשירת תפילין[5].
תפילין דרבנו תם
את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".
שיטתו בזמן בין השמשות
בהלכה מוזכרת שיטתו בזמן בין השמשות כ"שיטת רבינו תם" ולדעתו צאת השבת 72 דקות לאחר השקיעה, כדעתו פסקו עוד ראשונים וכן השולחן ערוך.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
כבר דיברו כאן שהיו אצל בעלי התוס' הרבה כינויים מקראיים, ולאו דווקא לר"ת, ולא בגלל שזה היה שמם האמיתי.
בתוך הטקסט של ספר הישר (מילות פתיחה לתשובות שנוספו ע"י העורך) ר"ת נקרא לפעמים ר"ת ולפעמים רבינו יעקב. האם מצאת מקום שבו ר"ת עצמו חותם את שמו 'יעקב תם' או אפילו 'תם' לבד? כמובן שהרשב"א בתשובותיו חותם את שמו 'שלמה'. וגם בלא"ה אין שום סיבה ש'שלמה' יהיה כינוי, משא"כ 'תם'.
ואיפה זה מפורש בתוס'?
ומה תוספת מצאת בערך מויקיפדיה/המכלול מעבר למה שכבר נכתב כאן? (אולי יש, אדרבה תמקד אותי)
בתוך הטקסט של ספר הישר (מילות פתיחה לתשובות שנוספו ע"י העורך) ר"ת נקרא לפעמים ר"ת ולפעמים רבינו יעקב. האם מצאת מקום שבו ר"ת עצמו חותם את שמו 'יעקב תם' או אפילו 'תם' לבד? כמובן שהרשב"א בתשובותיו חותם את שמו 'שלמה'. וגם בלא"ה אין שום סיבה ש'שלמה' יהיה כינוי, משא"כ 'תם'.
ואיפה זה מפורש בתוס'?
ומה תוספת מצאת בערך מויקיפדיה/המכלול מעבר למה שכבר נכתב כאן? (אולי יש, אדרבה תמקד אותי)
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
שאלת מהיכן אני ידוע ששמו רבי יעקב, לא הבנתי מה בסיס העירעור שלך על שמו של רבינו תם רבי יעקב, מלבד הרצון לומר 'אולי'.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
איפה שאלתי על שמו יעקב?פשוטו של מקרא כתב: ↑ שאלת מהיכן אני ידוע ששמו רבי יעקב, לא הבנתי מה בסיס העירעור שלך על שמו של רבינו תם רבי יעקב, מלבד הרצון לומר 'אולי'.
שאלתי מנין לך מה שכתבת (בהודעה 43) ש'תם' היה חלק משמו האמיתי.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
תם אינו שמו אלא כינויו והאומר אחרת עליו הראיה
-
- הודעות: 48
- הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
למה ככה, כי ככך החלטת, הא?
זו גם גישה שראויה להעקר מן העולם, אצל חדודי השכל היא כבר נעלמה מזמן.
ככלל כל דבר שאינו מבוסס ואינו 'מוחזק' אין המעמיד נגדו צריך להביא ראיה, אלא המוציא מפשטות עליו הראיה.
זו גם גישה שראויה להעקר מן העולם, אצל חדודי השכל היא כבר נעלמה מזמן.
ככלל כל דבר שאינו מבוסס ואינו 'מוחזק' אין המעמיד נגדו צריך להביא ראיה, אלא המוציא מפשטות עליו הראיה.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
אין ספק, שלפשוטו של מקרא (תרתי משמע), שמו העצמי של רבינו תם היה 'תם' והוא רק נתכנה 'יעקב'. וכעת צריך להסביר מדוע הוא זכה לכינוי כזה משונה!
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
מתוך מה שהובא לעיל מדברי הריב"ש בשו"ת סימן שצ"ד כתב: והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור ע"כ.
קצת משמע ששמו הוא יעקב ותם הוא כינויו.
קצת משמע ששמו הוא יעקב ותם הוא כינויו.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
@חזקי, לא מתאים לך.
באמת היה לך צד אחר? ("קצת משמע"...)
באמת היה לך צד אחר? ("קצת משמע"...)
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
אני הבנתי מדברי הריב"ש, ששמו העצמי של ר"ת הוא "יעקב איש", ו"תם" הוא כינויו. כך פשוטו של מקרא.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
ואני חושב שכינויו של ר"ת היה "רבינו יעקב איש תם", אך שמו האמיתי אשר נקרא בו בבריתו של אאע"ה הוא "כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם".
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
מעניין שגם רבי תם ן' יחיא בעל אהלי תם, שחותם שמו פעמים רבות בשם 'תם', נטען שהיה שמו האמיתי יעקב, כמבואר בהקדמת אהלי תם הוצאת מכון הכתב: https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=10
אמנם עיקר הראיות המובאות שם בהערה אינן מוכרחות לגמרי, ואולי בגלל שמו תם כתבו מליצות סביב השם יעקב המתקשר לזה (וכמובן שאין להקיש לר"ת, וזה א"צ לפנים כפי שכבר ביארו כאן). ושלשלת הקבלה, שהוא המקור המפורש היחיד, כבר נודע באי-מהימנותו. וצ"ע.
אמנם עיקר הראיות המובאות שם בהערה אינן מוכרחות לגמרי, ואולי בגלל שמו תם כתבו מליצות סביב השם יעקב המתקשר לזה (וכמובן שאין להקיש לר"ת, וזה א"צ לפנים כפי שכבר ביארו כאן). ושלשלת הקבלה, שהוא המקור המפורש היחיד, כבר נודע באי-מהימנותו. וצ"ע.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
ואני הבנתי מדברי הריבש שהשם יעקב איש תם הוא לא של חד ברנש אלא של שני אנשים שונים..........
Re: השמות המעניינים של חכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים
מצאתי שבתוס' שבת כא: ד"ה דאי הביאו את 'הר"י פורת', והיינו רבינו יוסף פורת, והרי דוגמא נוספת לכינוי שלא החליף את השם האמיתי אלא התווסף אליו.
עוד בענין הכינוי פורת, בשלשלת הקבלה כתב שלר"י "היה בן חכם גדול נקרא בן פורת חריף מאוד". ואילו הבן היחיד הידוע לנו הוא רבינו אלחנן.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
יש קשר משפחתי בין ר' גדליה ן' יחיא בעל שלשלת הקבלה לבין ר' תם ן' יחיא?אליקים כתב: ↑ מעניין שגם רבי תם ן' יחיא בעל אהלי תם, שחותם שמו פעמים רבות בשם 'תם', נטען שהיה שמו האמיתי יעקב, כמבואר בהקדמת אהלי תם הוצאת מכון הכתב: https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=10
אמנם עיקר הראיות המובאות שם בהערה אינן מוכרחות לגמרי, ואולי בגלל שמו תם כתבו מליצות סביב השם יעקב המתקשר לזה (וכמובן שאין להקיש לר"ת, וזה א"צ לפנים כפי שכבר ביארו כאן). ושלשלת הקבלה, שהוא המקור המפורש היחיד, כבר נודע באי-מהימנותו. וצ"ע.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
לא הוזכר כאן רבינו פטר, שיש אומרים שכונה כן ע"ש היותו בכור.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
כינוי נוסף של חכם צרפתי: רבי יוסף קרא, שנקרא כך בגלל עיסוקו בפרשנות המקרא.
ויל"ע בטעם כינויו של רבי אביגדור קרא.
רבי יוסף בכור שור - ע"ש הפסוק בכור שורו הדר לו.
ויל"ע בטעם כינויו של רבי אביגדור קרא.
רבי יוסף בכור שור - ע"ש הפסוק בכור שורו הדר לו.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
מבלי לבדוק את הדברים בכל זאת אציע רעיון נחמד. קרא בארמית פירושה דלעת, וכמו שמצינו התבטאות של כבוד בהקשר של דלעת על אביי ורבא "בוצין בוצין מקטפתיה ידיעה" שהוא תואר מכובד. רעיון ותו לא מידי.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
דלעת זה תואר מכובד לצעיר שניכר עליו עתידו המבטיח (מה שהבאת מברכות מ"ח ע"א על אביי ורבא זה כשהיו בקטנותם). ואם רעיונך הנחמד נכון צ"ל שהוא כונה כך מקטנותו.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
אמשיך באותה הדרך - קרא זה גדול ובוצינא זה קטן (עי'מגילה יב)
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
אפש"ל ממה שהגמ' במעשה אביי ורבא הנ"ל דמתה אותם לדלעת ולא לפרי אחר בהנחה שגם הוא ניכר משעת חניטת השרף ראה שם רש"י הרי שהדמוי לדלעת יש בו מן הכבוד.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
אגב האשכול הזה.
השם טודרוס מוכר מתקופת הראשונים אצל משפחת אבולעפיה, ספרדית כמובן. היו במשפחה זו שלושה בשם זה: ר"ט בן יהודה בעל גן המשלים והחידות, ר"ט בן יוסף אבי הרמ"ה, ר"ט בן יוסף מקסטיליה.
ואילו בדורות האחרונים השם טודרוס הוא אשכנזי מובהק, וכמדומה שלא מצאנו אף ספרדי בשם זה (נכון שגם אשכנזים לא מצאנו הרבה...)
ראיתי באיזהו מקומן איזכור של חכם צרפתי מתקופת הראשונים בשם יצחק בן טודרוס, אבל לא הצלחתי למצוא שום בדל מידע עליו. ואפשר שהיה בדרום צרפת היא פרובנס, שמבחינה תרבותית (יהודית) נחשבה ספרדית וא"כ הדק"ל.
בפירוש שם זה ראיתי כותבים שהוא כנראה כמו תיאודורס, שהוא תרגום של מתנת אל ויתכן שמקורו הוא השם נתנאל.
השם טודרוס מוכר מתקופת הראשונים אצל משפחת אבולעפיה, ספרדית כמובן. היו במשפחה זו שלושה בשם זה: ר"ט בן יהודה בעל גן המשלים והחידות, ר"ט בן יוסף אבי הרמ"ה, ר"ט בן יוסף מקסטיליה.
ואילו בדורות האחרונים השם טודרוס הוא אשכנזי מובהק, וכמדומה שלא מצאנו אף ספרדי בשם זה (נכון שגם אשכנזים לא מצאנו הרבה...)
ראיתי באיזהו מקומן איזכור של חכם צרפתי מתקופת הראשונים בשם יצחק בן טודרוס, אבל לא הצלחתי למצוא שום בדל מידע עליו. ואפשר שהיה בדרום צרפת היא פרובנס, שמבחינה תרבותית (יהודית) נחשבה ספרדית וא"כ הדק"ל.
בפירוש שם זה ראיתי כותבים שהוא כנראה כמו תיאודורס, שהוא תרגום של מתנת אל ויתכן שמקורו הוא השם נתנאל.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
במחשבה שניה, אם מצאנו חכמים בשם טודרוס רק ממשפחת אבולעפיה - אולי למשפחה זו היה קשר לשם זה.
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
כעת ראיתי כאן שטודרוס -תיאודורס פירושו אוהב אל, והוא השם העברי ידידיה, וזהו פשר שמו של רבי ידידיה טיאה וייל בן הקרב"נ, כי טיאה הוא קיצור של תיאודורס.
-
- מנהל
- הודעות: 26
- הצטרף: א' ינואר 20, 2019 9:02 pm
Re: השמות המעניינים של חכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים
בכל הנוגע לתוספת שמות/כינויים שאינם עבריים, הלא עסק בכך המבורגר ב''שורשי מנהגי אשכנז'', האין זאת?
-
- מנהל
- הודעות: 26
- הצטרף: א' ינואר 20, 2019 9:02 pm
Re: שמות וכינויים אצל חכמי אשכנז וצרפת בתקופת הראשונים
תיאודור פירושו מתנת א-ל. תיאו= א-ל, דורוס= מתנה. א''כ התרגום המדוייק הוא: "מתתיהו".
כמובן שאין בכך סתירה לפירוש שמו של רבי ידידיה טיאה בן הקרב''נ כדבריך, היות שכשם ש''טיאה'' יכול להיות קיצור של טיאה+ דור, כן הוא יכול להיות קיצור של טיאה + ידיד.
אבל לענ''ד, רבי ידידיה טיאה נקרא כך על שם אביו, כמקובל בשעתו לצרף לשם הפרטי גם את שם האב, והלא לאביו קראו ''נתנאל'' שהוא זהה ל''מתתיהו'', ולפיכך התכנה בנו רבי ידידיה, גם על שם אביו ''טיאה'', דהיינו ''תיאודור"= נתנאל.
Re: השמות המעניינים של חכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים
דא עקא שהספר אינו נמצא בשום מאגר תורני. ומעניין אם באמת יש שם חידושים.פרנקל תאומים כתב: ↑ בכל הנוגע לתוספת שמות/כינויים שאינם עבריים, הלא עסק בכך המבורגר ב''שורשי מנהגי אשכנז'', האין זאת?
Re: השמות המעניינים של חכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים
בכרך הראשון של 'שורשי', בפרק על ההולקרייש.פרנקל תאומים כתב: ↑ בכל הנוגע לתוספת שמות/כינויים שאינם עבריים, הלא עסק בכך המבורגר ב''שורשי מנהגי אשכנז'', האין זאת?