עובדין טבין

דברי הימים, משפחות חכמים וסופרים
הודעה
מחבר
דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#41 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' פברואר 26, 2020 4:08 pm

מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע

א.
הרה"ח ר' דוד שאול ברסלואר זצ"ל היה חסיד בעלזא, יש בעיר אשדוד ביהכנ"ס שהונצח על שמו.
הוא סיפר שפעם הוא שבת אצל הרה"ק רבי אהרן, במוצאי שבת הוא לא הספיק להיפרד מהרבי.
ולא ראה אפשרות שייסע בלא להיפרד מרבו, לא היה מושג כזה. לכן הוא החליט להיפרד מהרבי ביום ראשון בבוקר, ואת שנת הלילה הוא הלך לעשות בבית אחיו שהתגורר בסמוך בעיר חולון.
ביום ראשון כאשר נכנס לחדר הרבי, אמר לו הרבי: "לא נפרדים לפני שנותנים 'שלום'. הגבאי ר' שלום פויגל ניסה להסביר שר' דוד שאול היה כאן בשבת.
אך הרבי אמר שוב: "לא נפרדים לפני שנותנים 'שלום'. וכך היה גם בפעם השלישית.
עד ששאלו אותו אם היה בעוד מקום ביום זה, משהשיב שהיה בחולון, אז הבינו שהיה צריך לקבל שלום בבואו מחולון ולהיפרד על שובו לביתו.
ואמר שאז לימד אותו הרבי זי"ע איך נוטלים שלום ואיך נפרדים, והראה לו את התנועות הקדושות.

(כ"ק מרן גאב"ד מאקווא שליט"א מאמרי תורה במדבר תשע"ט עמ' 8)

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#42 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' פברואר 26, 2020 4:19 pm

ב.
הרה"ח ר' יואל וועבער שליט"א ממונטריאול מספר:
בחג השבועות בשנת תשט"ז בעת עריכת השולחן "ובאו כולם" אצל הרה"ק מבעלזא השתתף ציבור גדול והיה דוחק רב. בחורים רבים עמדו על ספסלים ועל שולחנות שהעמידו בצידי השולחן ומשם חזו בעבודת הקודש.
גם אני עמדתי על אחד הספסלים מאחורי הרה"ח ר' אברהם לייב ברגופן ז"ל שעמד סמוך לשולחן.
והנה באמצע ה'טיש' קרא מרן זי"ע לפתע לר' אברהם לייב ואמר לו דבר מה. ר' אברהם לייב חזר למקומו ואמר לנו:
"היודעים אתם מה אמר לי מרן כעת ? מרן אמר שיש לו תפילה מיוחדת שלא יארע דבר ח"ו לאף אחד...".
ויהי אך יצאו דיבורים אלו מפיו של ר' אברהם לייב, נשבר השולחן והספסל שעליו וכולנו נפלנו זה על זה.

והנה קמנו והתעודדנו, ולאחר בדיקה קלה התברר שכולנו יצאנו ללא שום פגע, לא היה אפילו אחד שקיבל איזו מכה או שריטה קטנה. ויהי לפלא.

(הרב שלמה מונד שליט"א "אור הצפון" אייר תשע"ט עמ' מ"ד)

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#43 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' פברואר 26, 2020 4:31 pm

ג.
סיפר הרה"ח ר' אליעזר לנדא ז"ל, שבעת שהותו של הרה"ק מבעלזא זי"ע בגיטו באכניע, הגיע יום אחרון של פסח.
בשעת הקידוש על הקניידלאך (כופתאות) כנהוג, ביקש ממנו לברך את הקהל שינצלו מהקניידלאך (יריות קני השריפה) של הרשעים.
הרה"ק מבעלזא נעתר לכך וחילק לכל הקהל מהקניידלאך ובירכם להינצל מן הרשעים, ואכן כל אלו שהיו שם ניצלו מן המלחמה.

(כ"ק מרן אדמו"ר מטשרנוביל שליט"א קידושא רבה שמיני תשע"ח "דברי תורה" ניסן תשע"ט, עמ' כ"ט)

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#44 שליחה על ידי דוד ריזל » ב' מרץ 09, 2020 11:47 pm

כשהפני מנחם כיהן כראש ישיבת שפת אמת, בתו לימדה באחד הסמינרים החשובים, וביום היארצייט של השפת אמת היא סיפרה עליו ודיברה מתורתו. והיא נקראה לשיחת זימון אצל המנהל.
היא טענה למנהל, שכמו שביארצייט של החזון איש היא מספרת מהחזון איש, כך ביארצייט של השפת אמת, מן הראוי לדבר עליו. המנהל חילק, שהחזון איש היה גדול בתורה, והשפת אמת זה שייך לחסידות, ולא מלמדים חסידות בסמינר.
היא סיפרה זאת לאביה.

אביה ה'פני מנחם' אמר לה לספר סיפור למנהל.
וכך סיפר:
"כשהייתי ילד אספתי דמי כיס וביקשתי לקנות בהם ספר שפת אמת על 'קדשים'. הגעתי למוכר הספרים וראיתי שאין בידי את הסכום הדרוש.
ביקשתי מהמוכר שישמור לי את הספר עד שאצבור את הסכום הדרוש, וכך הוא הבטיח לי שיעשה.
משהגעתי לסכום הדרוש, באתי לחנות, ולהפתעתי הספר איננו, כמובן טענתי בפני המוכר, איך שכחת אותי ולא קיימת את הבטחת לשמור על הספר עבורי !
המוכר השיב, שהוא אכן עמד בדיבורו, אך הגיע לחנות הרב (רי"ז) מבריסק וביקש את הספר, אמרתי לו שהספר שמור לבן הרבי מגור.
אך הוא אמר לי, שהיות וזה ספר תורני, אי אפשר למנוע ממנו ללמוד בו ומותר לו לקנותו, וכך עשה.

אז אצל הרב מבריסק, כל כך היה ברור ש'שפת אמת' הוא חלק מהתורה, וכלל לא חשש שיש כאן עוון בחטיפת הספר ממי שהוא שמור עבורו.
והמנהל סבור שאינו שייך למוסרי התורה ?!"

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#45 שליחה על ידי דוד ריזל » ד' אוגוסט 26, 2020 4:39 pm

קטע מהקדמת "צבי לצדיק" [זידיטשויב] מהג"ר אשר זעליג מרגליות זצ"ל.
החזון איש בביקור מרגש בבית כנסת הרש"ש


"ובדרך אגב אודיע לידידיי וחביריי אשר שם בישיבה הנז' יש בצדו חדר, ובאמצע החדר יש שם כמו פי הבור, ודרך שם יורדים במדריגות הגבנים שמה, ולמטה יש שם עוד חצר מחב וחדר גדול והוא כמו מערה והכותל שמוטם כנסים להמערה הוא כולו של קלונות כדי להאיר את חדר המערה מהחצר התחתון.
ושם עשו חכמי ורבני החברייא התבודדות עם יחודים ש ם ה י ה,
המעשה הנורא מה שהיה עם הרש"ש החברייא שלא ניתנה לדחס א ל א ל מ ס ו ר ב ס ו ד מ פ ה ל א ז ן.
ויד"נ רבינו הגאוה"צ בעל חזון איש זצוק"ל - שהיה פעם הראשונה בירושלים, בקשני שאלך עמו לכותל המערבי הקדושה ובדרך ספרתי לו מבי כנישתא הדא והמעשה הנורא.
אמר לי אלך ואראה מה נורא המקום המקובל הקדוש הזה.
והלכתי עמו שמה ונכנס לביהכנ"ס הרש"ש, ואמר: "יש לי זכיה גדולה עתה לראות מקום גדולים וקדושים שלמדו והתפללו כאן בסוד ה' לוריאיו זכותם יגן עלינו וע"כ ישראל".
וישב שם מעט וינפש ולמד שם מעט בע"פ.
אח"כ הלכתי עמו אל החצר ומשם להחדר אשר יש שם באמצע ההדר בפי הבור הנז' וירד רבינו דרך פי הבור למטה ונכנס לחדר המערה הקדושה וישב שם רבי בהתרגשות גדולה מאד ואמר לי כאן הוא באמת מקום טוב להתבודד, ב"ד בב"ד קדש, ובצאתו בשלום מן הקדש הודה לי מאד על הליכתי עמו שמה, ורבי היה שמח ושבע רצון מאוד."

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#46 שליחה על ידי דוד ריזל » ג' ספטמבר 08, 2020 3:29 pm

סיפור אמיתי שהתפרסם.
יהודי עבר דירה לגור בשכונה מתחרדת. בערב יו"כ ניסו לעניין את שכנתו החילוניה, אשה מרוקאית זקנה - שתעשה "כפרות". אך זו נעלבה ואמרה "יש לי שקית גדולה עם כפרות שעשיתי כבר המון שנים..." היא רצה לביתה והביאה שקית מאובקת והוציאה כמה חליפות ואמרה שאת החליפות הללו היא מסובבת סביב ראשה.... והסבירה "זו החליפה של בעלי ע"ה, זה החליפה של בני הגדול שמת במלחמת לבנון, וזה החליפה של הבן שלי שגר בחו"ל, ואני מסובבת מסביב לראש ואומרת 'זו חליפתי'"...

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#47 שליחה על ידי דוד ריזל » ב' ספטמבר 14, 2020 10:05 am

סיפר המוכר ביפה נוף פתח תקוה:
לקוחה מבוגרת שכחה אצלי ארנק עם כשש כרטיסי אשראי ,ועשר אלף שח מזומן. יצרתי איתה קשר דרך חברת האשראי, היא שאלה איזה ארנק שכחתי ,האדום?? אבל יש בו הרבה כסף....

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#48 שליחה על ידי דוד ריזל » ב' ספטמבר 14, 2020 12:26 pm

אברך שיגר לקובץ התורני 'ווי העמודים' סיפור שמלמד על החיוב הגדול והעצום לדון לכף זכות:

אני אוהב ללמוד בקול ובריכוז, כך נהגתי גם בישיבה, וכך גם נהגתי לאחר נישואי, שהייתי לומד בלילה בבית, למדתי בסלון הבית בקול. והנה כמה שבועות לאחר נישואי הבחנתי ברעייתי שאין פניה אלי כתמול שלשום.

הרגשתי שיש בלבה איזו שהיא תרעומת עלי, התפלאתי מאוד שכן חיינו עד אז במלא האחוה והרעות כפי שראוי להיות בכל בית של תורה כמובן, כפי שלימדוני , לא התעלמתי ולא המתנתי, אלא מיד ניגשתי ושאלתי אותה "מה קרה? והאם הבחנתי נכונה?"


ואכן היא תינתה בפני את אשר בליבה וכך התלוננה : "באחר הלילות נכנסתי לסלון כדי לקחת דבר מה. אתה ישבת ולמדת כדרכך והשתדלתי לא להפריע, אתה הרגשת צורך משום מה להעיר לי בנימה פוגעת: "לכי מכאן! לכי מכאן"! וחזרת שוב ושוב על הבקשה הבוטה הזו. אם כניסתי לחדר הפריעה לך

היה עליך להעיר בצורה עדינה יותר שזה מפריע לך ולא לפקוד עלי בכזו בוטות שעלי ללכת"


נדהמתי למשמע אוזני מעולם לא על דעתי לדבר כך , ובוודאי של לאשתי הטובה והמסורה, לא ידעתי את נפשי ולא הבנתי איך שמעה מפי כדבר הזה, אימצתי את זיכרוני אך לשוא . ניסיתי לחקור ולברר אצלה באיזה יום זה קרה, היתכן שמרוב ריכוז בלימודי לא שמתי לב ונכלשתי בדיבורי?!


לאחר ששיחזרתי את כל סדרי לימודי בלילות האחרונים בדקדוק רב, האיר ה' את עיני ונפתרה התעלומה: הורגלתי מנעורי ללמוד בקול ולהוציא מהפת כל מילה שאני לומד , ובאותו ערב שאירע המעשה, אחזתי בלימודי במסכת שבת בדף ו ע"א "מי שיש לו ב ' בתים בשני צידי רשות הרבים , עושה לחי מכאן ולחי מכאן".


ובדיוק אז נכנסה אשתי ואפילן לא הרגשתי חזרתי בקול חזק "לחי מכאן ולחי מכאן, והיא שמעה ברור את המלים האלו, והייתה בטוחה שאני תובע ממנה שוב ושוב "לכי מכאן! לכי מכאן "! ויצאה מהחדר פגועה ".

לאחר שהראיתי לה את הגמרא בפנים, והסברתי לה שלא אמרתי לכי, אלא לחי , והכוונה לדין בדיני עירובין, שעושים עמוד בסוף הרחוב , וזה נקרא "לחי", והיא תקנה לשבת כדי לזכור שלא לטלטל בשבת נרגעה.

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 97
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: עובדין טבין

#49 שליחה על ידי הצב''י » ב' ספטמבר 14, 2020 6:06 pm

דוד ריזל כתב: אברך שיגר לקובץ התורני 'ווי העמודים' סיפור שמלמד על החיוב הגדול והעצום לדון לכף זכות:

אני אוהב ללמוד בקול ובריכוז, כך נהגתי גם בישיבה, וכך גם נהגתי לאחר נישואי, שהייתי לומד בלילה בבית, למדתי בסלון הבית בקול. והנה כמה שבועות לאחר נישואי הבחנתי ברעייתי שאין פניה אלי כתמול שלשום.

הרגשתי שיש בלבה איזו שהיא תרעומת עלי, התפלאתי מאוד שכן חיינו עד אז במלא האחוה והרעות כפי שראוי להיות בכל בית של תורה כמובן, כפי שלימדוני , לא התעלמתי ולא המתנתי, אלא מיד ניגשתי ושאלתי אותה "מה קרה? והאם הבחנתי נכונה?"


ואכן היא תינתה בפני את אשר בליבה וכך התלוננה : "באחר הלילות נכנסתי לסלון כדי לקחת דבר מה. אתה ישבת ולמדת כדרכך והשתדלתי לא להפריע, אתה הרגשת צורך משום מה להעיר לי בנימה פוגעת: "לכי מכאן! לכי מכאן"! וחזרת שוב ושוב על הבקשה הבוטה הזו. אם כניסתי לחדר הפריעה לך

היה עליך להעיר בצורה עדינה יותר שזה מפריע לך ולא לפקוד עלי בכזו בוטות שעלי ללכת"


נדהמתי למשמע אוזני מעולם לא על דעתי לדבר כך , ובוודאי של לאשתי הטובה והמסורה, לא ידעתי את נפשי ולא הבנתי איך שמעה מפי כדבר הזה, אימצתי את זיכרוני אך לשוא . ניסיתי לחקור ולברר אצלה באיזה יום זה קרה, היתכן שמרוב ריכוז בלימודי לא שמתי לב ונכלשתי בדיבורי?!


לאחר ששיחזרתי את כל סדרי לימודי בלילות האחרונים בדקדוק רב, האיר ה' את עיני ונפתרה התעלומה: הורגלתי מנעורי ללמוד בקול ולהוציא מהפת כל מילה שאני לומד , ובאותו ערב שאירע המעשה, אחזתי בלימודי במסכת שבת בדף ו ע"א "מי שיש לו ב ' בתים בשני צידי רשות הרבים , עושה לחי מכאן ולחי מכאן".


ובדיוק אז נכנסה אשתי ואפילן לא הרגשתי חזרתי בקול חזק "לחי מכאן ולחי מכאן, והיא שמעה ברור את המלים האלו, והייתה בטוחה שאני תובע ממנה שוב ושוב "לכי מכאן! לכי מכאן "! ויצאה מהחדר פגועה ".

לאחר שהראיתי לה את הגמרא בפנים, והסברתי לה שלא אמרתי לכי, אלא לחי , והכוונה לדין בדיני עירובין, שעושים עמוד בסוף הרחוב , וזה נקרא "לחי", והיא תקנה לשבת כדי לזכור שלא לטלטל בשבת נרגעה.
על סיפורים כגון דא, אמר רבי יואל'יש מסאטמאר, 'מי שמאמין - פתי'...

מרן קודש קודשים
הודעות: 12
הצטרף: ב' ינואר 11, 2021 11:52 am

Re: אשכול מה המסר?

#50 שליחה על ידי מרן קודש קודשים » ד' ינואר 13, 2021 12:07 am

פשוטו של מקרא כתב: המסר הראשון הוא לא להאמין לסיפורים כלל וכלל, לא היה ולא נברא- זה התגובה הראשונה שצריכה להיות ממספרי סיפורים.
המסר השני הוא, אם כן שמעת סיפור לחשוב הייטב מה שמעתי כאן, לא כסיפור כי זה הרי לא היה, אלא מה המסר ששמעתי ע"י הסיפור הזה.
המסר השלישי הוא: שכשאתה מעביר את המסר ששמעת מהסיפור אל תעביר אותו כסיפור אלא כמשל בעלמא שהרי הסיפור לא היה, אבל את מהסר תעביר כי שמעת אותו בתוך הסיפור שסופר על אף שהוא לא היה.
המסר הרביעי הוא לדעת לדון לכף זכות שמספר הסיפור אינו שקרן וכדו' במה שיספר סיפור שלא היה, אלא דמיונו ורצונו לראות את השגחת האלוקים בכל דבר והתרגלותו לראות אותה בסיפורים מיוחדים מביאה אותו לראות בכל דבר סיפור בשינוי כמה פרטים שוליים מבחינתו אשר היו הופכים את הסיפור למשהו אחר לגמרי.
המסר החמישי והגדול הוא שבכל מה שקורה סביבך יש מסר גם אם לא תשנה את הסיפור, ואדרבא אם שינית את הסיפור ויצרת מסר חדש, בוודאי שעל הדרך פספסת את המסר העיקרי של הסיפור אותו התכוונו להעביר אליך.
א"אגם לומר בוודאות שלא היה כי סיפורים רבים יכולים להיות נכונים ובפרט אלו שהמספרים אותם הם גדולי ישראל.

מרן קודש קודשים
הודעות: 12
הצטרף: ב' ינואר 11, 2021 11:52 am

Re: עובדין טבין

#51 שליחה על ידי מרן קודש קודשים » ד' ינואר 13, 2021 12:19 am

הצב''י כתב:
דוד ריזל כתב: אברך שיגר לקובץ התורני 'ווי העמודים' סיפור שמלמד על החיוב הגדול והעצום לדון לכף זכות:

אני אוהב ללמוד בקול ובריכוז, כך נהגתי גם בישיבה, וכך גם נהגתי לאחר נישואי, שהייתי לומד בלילה בבית, למדתי בסלון הבית בקול. והנה כמה שבועות לאחר נישואי הבחנתי ברעייתי שאין פניה אלי כתמול שלשום.

הרגשתי שיש בלבה איזו שהיא תרעומת עלי, התפלאתי מאוד שכן חיינו עד אז במלא האחוה והרעות כפי שראוי להיות בכל בית של תורה כמובן, כפי שלימדוני , לא התעלמתי ולא המתנתי, אלא מיד ניגשתי ושאלתי אותה "מה קרה? והאם הבחנתי נכונה?"


ואכן היא תינתה בפני את אשר בליבה וכך התלוננה : "באחר הלילות נכנסתי לסלון כדי לקחת דבר מה. אתה ישבת ולמדת כדרכך והשתדלתי לא להפריע, אתה הרגשת צורך משום מה להעיר לי בנימה פוגעת: "לכי מכאן! לכי מכאן"! וחזרת שוב ושוב על הבקשה הבוטה הזו. אם כניסתי לחדר הפריעה לך

היה עליך להעיר בצורה עדינה יותר שזה מפריע לך ולא לפקוד עלי בכזו בוטות שעלי ללכת"


נדהמתי למשמע אוזני מעולם לא על דעתי לדבר כך , ובוודאי של לאשתי הטובה והמסורה, לא ידעתי את נפשי ולא הבנתי איך שמעה מפי כדבר הזה, אימצתי את זיכרוני אך לשוא . ניסיתי לחקור ולברר אצלה באיזה יום זה קרה, היתכן שמרוב ריכוז בלימודי לא שמתי לב ונכלשתי בדיבורי?!


לאחר ששיחזרתי את כל סדרי לימודי בלילות האחרונים בדקדוק רב, האיר ה' את עיני ונפתרה התעלומה: הורגלתי מנעורי ללמוד בקול ולהוציא מהפת כל מילה שאני לומד , ובאותו ערב שאירע המעשה, אחזתי בלימודי במסכת שבת בדף ו ע"א "מי שיש לו ב ' בתים בשני צידי רשות הרבים , עושה לחי מכאן ולחי מכאן".


ובדיוק אז נכנסה אשתי ואפילן לא הרגשתי חזרתי בקול חזק "לחי מכאן ולחי מכאן, והיא שמעה ברור את המלים האלו, והייתה בטוחה שאני תובע ממנה שוב ושוב "לכי מכאן! לכי מכאן "! ויצאה מהחדר פגועה ".

לאחר שהראיתי לה את הגמרא בפנים, והסברתי לה שלא אמרתי לכי, אלא לחי , והכוונה לדין בדיני עירובין, שעושים עמוד בסוף הרחוב , וזה נקרא "לחי", והיא תקנה לשבת כדי לזכור שלא לטלטל בשבת נרגעה.
על סיפורים כגון דא, אמר רבי יואל'יש מסאטמאר, 'מי שמאמין - פתי'...
מה בלתי מתקבל על הדעת במעשה זה?

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#52 שליחה על ידי דוד ריזל » ג' ינואר 26, 2021 3:58 pm

"יום אחד הגיע אלי אברך שהיה מנהגו לקבץ אורחים מבית החולים שבשכונתו, ונתקעו שם לשבת קדש.
הוא אמר שראה מחזה שלא נראה כמותו.
יש שם אשה ש'שוכבת' כבר זמן רב, ועל ידה יושב אברך משי שנראה כאחד העובדים.
האשה מכנה את בעלה בתארים נבזיים ונוראיים ומניטה אותו ממש כמו התיאורים בגמ' על אשתו של ריה''ג, והוא יושב על ידה ומפייסה, כך כבר כמה שבועות!
הוא מבקש שאברר מי הוא זה, כי לית דין בר נש!
הלכתי לברר ונתברר שהוא בנש''ק ממשפחה מפוארת, ושמרתי את הדבר בלבי.
לימים נתמנה אותו אברך משי לאדמו''ר.
באחד הימים סיפר לי מישהו עלן שלום ביתו שנמצא במצב איום ונורא.
שלחתי אותו להתייעץ עם אותו אדמו''ר...
האדמו''ר הקשיב לו במשך שעה ארוכה, וניסה לפייסו.
משהתעקש יותר מידי,
אני עברתי הרבה בחיי. לא התגרשתי, כי האמנתי באמונה שלימה שאם מגיע לי עגמ''נ זה יגיע מכל מקום ואנה מפניך אברח.
תפסו האדמו''ר בידו ואמר לו ''דו גלייבסא אז סאיז פון גאט''? [אתה מאמין שזה מהקב''ה?]
אם כן תוכל לעמוד בזה".

(יערב שיחי)

דוד ריזל
הודעות: 1023
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: עובדין טבין

#53 שליחה על ידי דוד ריזל » ה' יוני 10, 2021 4:04 pm

ידידי סיפר מעשה מופלא שהיה לו אתמול שראה בעיניו 'השגחה פרטית':
הוא רכש לעצמו משקפי קריאה חדשות חצי מסגרת, אח"כ צצה לו אותה הכרזה שהכריז 25 שנה קודם,
היה זה בעת ויכוח סוער בהיותו בישיבה, שהכריז: "אני לא יקנה בחיים משקפיים של חצי מסגרת ! ",
והתעוררה לו שאלה אולי יש בזה משום נדר.
הוא עצמו משמש כמו"צ וגם ידידו לכולל הוראה כך, הוא העלה לפני ידידו את כל הסיפור ודנו והעלו צדדים להיתר, אבל מהיות טוב הוחלט שיעשו התרת נדרים.
ידידי התבייש לספר את פרטי המעשה בפני שלושה, אבל להלכה סגי שרק אחד הדיינים ידע את הפרטים, וכך הם צירפו עוד שני אברכים והתירו לו את הנדר.
בצהריים אחרי הכולל, היו לו 'סידורים' בכמה חנויות, הוא ניגש למלתחה של הכולל, בדרך כלל רק הוא מניח שם את חליפתו ואכמ"ל,
לקח את החליפה ויצא לרחובות העיר.
אחד מהיעדים היה לקחת את משקפי הקריאה החדשות, בדרך פוגש אותו בנו, ומברך אותו "תתחדש' אבא על החליפה החדשה, ואז הוא שם לב שהיא אינה שלו. הוא בודק בכיסים ורואה כרטיס אשראי, עליו רשום שם של אחד מהלומדים באותו בית כנסת בכולל אחה"צ.
הוא כמובן היה צריך לעשות את כל הדרך חזרה לכולל, כדי להחזיר את החליפה.
ורק אחרי שחזר לביתו גילה שאין לו את משקפי הקריאה...
עכשיו הוא עשה חשבון שיש 2 אפשרויות: או ששכח אותם באחת החנויות ואז צריך לעשות סיבוב ולברר בכל חנות, או שזה בחליפה שלבש בטעות. ואז רק בכולל אחה"צ הוא יגלה את זה, וכנראה יפרסם מודעה של השבת אבידה ויתחיל תהליך ארוך ומייגע כדי למצוא אותם.
בשעה 16.30 הוא מקבל צלצול טלפון מידידו בכולל בוקר, נאבד לך משקפיים חדשות ?
מה שקרה שבעל החליפה מצא את זה, וה' זימן לו בדיוק את אותו אחד ומיוחד שהתגלה לו בסוד הסיפור של משקפי החצי מסגרת.
והוא זה שתיווך ביניהם.

שלח תגובה