הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

איזהו מקומן, מרפסן איגרי, ראה זה חדש
נעול
הודעה
מחבר
ילקוט יוסף
הודעות: 4
הצטרף: ו' דצמבר 04, 2020 10:56 pm

הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#1 שליחה על ידי ילקוט יוסף » ו' דצמבר 04, 2020 11:12 pm

בס"ד
הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו
קובץ בית יוסף.png
קובץ בית יוסף.png (212.05 KiB) נצפה 4504 פעמים
מידי שנה לקראת יום פטירתו של אבינו הגדול, מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, החל בתאריך ג מר-חשוון, מוציא לאור "המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל" ספר זכרון בשם "קובץ בית יוסף", בו מובאים כתבי יד ממרן רבינו הגדול זלה"ה הרואים אור לראשונה, והפעם, בספר של שנת תשפ"א אנחנו חושפים קטעים מתוך דרשת בר המצווה של מרן הרואה אור לראשונה! בדרשה, ניתן לראות את השאיפות ששכנו בליבו הטהור של מרן עוד מימי ילדותו, שאיפות אשר מחמתם גדל וצמח לאיש אשר לא היה כמוהו במשך מאות הדורות האחרונים. אנחנו בטוחים, שעם הבאת הדברים בפני הדור הצעיר, דור העתיד שלנו, הדברים ישפיעו רבות בעזרת ה' יתברך.
חשיבות רבה יש לספר השנתי בחיזוק פסקיו של מרן זיע"א, עליהם עמל במשך כל ימי חייו, ובשימורם לאורך שנות הדורות הבאים, כאשר דנים בעניינים העולים על הפרק במרוצת הזמן, על פי דרכו ומשנתו, ועל בסיס פסקים שכתב בימי חייו. וזאת בתוספת למענה על קושיות שהקשו עליו, ועמידה כחומה בצורה כנגד מי שמנסה לקעקע את פסקיו חלילה, כאשר על גבינו עומד הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א.

מה הם התכנים המודפסים בספר?
בקובץ בית יוסף תשפ"א אנו מפרסמים לראשונה גם חידושים על התורה שכתב מרן רבינו זיע"א בצעירותו, כמו גם מכתב מיוחד במינו, אותו שלח הגאון הצדיק חכם מנצור בן שמעון זלה"ה (חמיו של מרן ראש הישיבה חכם שלום הכהן – ראש ישיבת "פורת יוסף", ונשיא מועצת חכמי התורה), בעקבות קבלת ספר "יביע אומר" אותו חיבר מרן.
בספר של שנת תשפ"א מודפס גם קונטרס "משפטי יוסף – חלק ב", בו מובאים 12 מאמרים של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א בענייני אבן העזר. בין התשובות ניתן למצוא את המאמר המלא בו פרש הראשון לציון את היתר העגונות – נשותיהם של 2 היהודים שנהרגו ל"ע באסון התרסקות המטוס באתיופיה, תרומת ביצית ועוד.
כמו כן, מובאים בספר שאלות נבחרות מתוך מה ששאלו הגולשים היקרים באתר מורשת מרן, ומה שענו להם רבני האתר, וזאת בנוסף למאמרים ותשובות נפלאים מחכמי הדור שליט"א, ביניהם רבני ערים, דיינים, מוצי"ם ואברכים חשובים, מאמרים הדנים בעניינים שונים בהלכה הנוגעים לעניינים אקטואלים, כאשר הם דנים בדברים, ע"פ דרכו ההלכתית שהנחיל לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה.

באופן בלעדי קבלנו את רשות המו"ל להפיץ תשובה חשובה מתוך הקובץ, בביאור תשובת מרן היביע אומר בדין פאה נכרית [מצורף גם בגירסא שיצאה מתח"י המחבר לבקשתו, מפני שבנדפס חלו כמה טעויות]

את הקובץ ניתן לרכוש באתר מורשת מרן https://shops.moreshet-maran.com/%D7%9E ... %9e%d7%95/
קבצים מצורפים
פאה נכריתלפורום.pdf
(141.09 KiB) הורד 58 פעמים
קובץ דוגמא.pdf
(1.19 MiB) הורד 45 פעמים

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#2 שליחה על ידי איש יהודי » ג' דצמבר 08, 2020 6:32 pm

כותב המאמר אכן ניסה לתרץ את הסתירות החזקות בדברי הגר"ע יוסף, אבל לא נראה שהצליח... את הניסיונות לתרץ ואת הדחיות, ניתן לראות בדיון ארוך בפורום "מורשת מרן".

https://forum.moreshet-maran.com/index. ... #post-2810

ילקוט יוסף
הודעות: 4
הצטרף: ו' דצמבר 04, 2020 10:56 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#3 שליחה על ידי ילקוט יוסף » ג' דצמבר 15, 2020 6:43 am

איש יהודי כתב: כותב המאמר אכן ניסה לתרץ את הסתירות החזקות בדברי הגר"ע יוסף, אבל לא נראה שהצליח... את הניסיונות לתרץ ואת הדחיות, ניתן לראות בדיון ארוך בפורום "מורשת מרן".

https://forum.moreshet-maran.com/index. ... #post-2810
אני דוקא חושב שהצליח היטב (עד כדי כך שרוב הסתירות קשה אפילו להבין איך מישהו יכל לחשוב עליהם) [אולם אציין שאני נוגע בדבר]
נערך לאחרונה על ידי ילקוט יוסף ב א' דצמבר 20, 2020 4:25 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#4 שליחה על ידי שניאור » ג' דצמבר 15, 2020 11:11 am

ילקוט יוסף כתב:
איש יהודי כתב: כותב המאמר אכן ניסה לתרץ את הסתירות החזקות בדברי הגר"ע יוסף, אבל לא נראה שהצליח... את הניסיונות לתרץ ואת הדחיות, ניתן לראות בדיון ארוך בפורום "מורשת מרן".

https://forum.moreshet-maran.com/index. ... #post-2810
אני דוקא חושב שהצליח היטב (עד כדי כך שרוב הסתירות קשה אפילו להבין איך מישהו יכל לחשוב עליהם)
הוא כ"כ הצליח עד שרואה אובייקטיבי {ודווקא אובייקטיבי לא מישהו שמוכרח להתיר לעצמו או לאשתו פאה ומוכרח לומר שהוא לא נגד הגר"ע זצ"ל כי הוא ספרדי וכדו'] רואה בעליל שמחבר הסתירות חיפש מתחת לאדמה קושיות.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#5 שליחה על ידי איש יהודי » ד' דצמבר 16, 2020 5:27 pm

שניאור כתב: הוא כ"כ הצליח עד שרואה אובייקטיבי {ודווקא אובייקטיבי לא מישהו שמוכרח להתיר לעצמו או לאשתו פאה ומוכרח לומר שהוא לא נגד הגר"ע זצ"ל כי הוא ספרדי וכדו'] רואה בעליל שמחבר הסתירות חיפש מתחת לאדמה קושיות
אין צורך להכביר במילים ולהפוך את הדיון לויכוח ילדותי, מי הצליח ומי נכשל. אם מישהו חושב שהתירוצים הם טובים, שיבושם לו, הוא לא צריך להשמיץ את מחבר הסתירות שבסך הכל העיר כדרכה של תורה... (ולכן, אתה האחרון שהייתי קורא לו אובייקטיבי, או חברך "ילקוט יוסף").

דבריו של הגר"ע יוסף זצ"ל (שבעצם ליקט את כל הכותבים האוסרים לפניו) כבר נדחו ע"י פוסקי הדור שכתבו תשובות ארוכות בנדון, ולא הותירו אבן על אבן.

ואין נפק"מ כלל בסתירות אלה, ואדרבה אם מישהו יכול ליישבן, תבוא עליו הברכה, אבל מה לעשות שלא הצליחו ליישב שום דבר, והתירוצים חלשים מאוד. ואת זה כל אחד יכול לראות בעיניו - אין צורך להוסיף הסברים. אני מצרף את קובץ הסתירות שיצא לאור בזמנו ע"י המחבר, לפני כשנתיים ליומא דהילולא.
קבצים מצורפים
הערות על יביע אומר חלק א.pdf
(382.74 KiB) הורד 36 פעמים

ילקוט יוסף
הודעות: 4
הצטרף: ו' דצמבר 04, 2020 10:56 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#6 שליחה על ידי ילקוט יוסף » ה' דצמבר 17, 2020 1:57 am

איש יהודי כתב: אני מצרף את קובץ הסתירות שיצא לאור בזמנו ע"י המחבר, לפני כשנתיים ליומא דהילולא.
צ"ל שנה וחודשיים, והוא הקונטרס אשר השיב עליו הרב בקובץ בית יוסף

נדברו
מנהל הפורום
הודעות: 178
הצטרף: ד' אוגוסט 01, 2018 12:11 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#7 שליחה על ידי נדברו » ה' דצמבר 17, 2020 8:49 am

למי ששאל כאן על מחיקת הודעות באשכול הזה - להוי ידוע שאנו מוחקים כל הודעה שמשמיצה כותבים במקום להתייחס לגופו של ענין (ומהסיבה הזו בדיוק נמחקה ההודעה ששאלה על מחיקת ההודעות, כיון שגם היא כללה השמצה).

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#8 שליחה על ידי איש יהודי » ה' דצמבר 17, 2020 7:21 pm

ילקוט יוסף כתב: צ"ל שנה וחודשיים, והוא הקונטרס אשר השיב עליו הרב בקובץ בית יוסף
אכן, היה נדמה לי כשנתיים. טעיתי.

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#9 שליחה על ידי שניאור » א' דצמבר 20, 2020 11:00 am

איש יהודי כתב:
שניאור כתב: הוא כ"כ הצליח עד שרואה אובייקטיבי {ודווקא אובייקטיבי לא מישהו שמוכרח להתיר לעצמו או לאשתו פאה ומוכרח לומר שהוא לא נגד הגר"ע זצ"ל כי הוא ספרדי וכדו'] רואה בעליל שמחבר הסתירות חיפש מתחת לאדמה קושיות
אין צורך להכביר במילים ולהפוך את הדיון לויכוח ילדותי, מי הצליח ומי נכשל. אם מישהו חושב שהתירוצים הם טובים, שיבושם לו, הוא לא צריך להשמיץ את מחבר הסתירות שבסך הכל העיר כדרכה של תורה... (ולכן, אתה האחרון שהייתי קורא לו אובייקטיבי, או חברך "ילקוט יוסף").

דבריו של הגר"ע יוסף זצ"ל (שבעצם ליקט את כל הכותבים האוסרים לפניו) כבר נדחו ע"י פוסקי הדור שכתבו תשובות ארוכות בנדון, ולא הותירו אבן על אבן.

ואין נפק"מ כלל בסתירות אלה, ואדרבה אם מישהו יכול ליישבן, תבוא עליו הברכה, אבל מה לעשות שלא הצליחו ליישב שום דבר, והתירוצים חלשים מאוד. ואת זה כל אחד יכול לראות בעיניו - אין צורך להוסיף הסברים. אני מצרף את קובץ הסתירות שיצא לאור בזמנו ע"י המחבר, לפני כשנתיים ליומא דהילולא.
ג' הערות:
א: למה אני פחות אובייקטיבי ממך? [גילוי נאות: אני שייך לחוג שלא מחוייב כלל לפסקיו של הגר"ע, ובבית כנסת שלנו כמעט אין מספריו כלל, אינני מבני עדות המזרח, ואין לי שום שייכות והכרות עם הגר"ע, מלבד מה שבבחרותי בלמדי בירושלים הלכתי מדי פעם ליזדים לשמוע את דרשתו בגלל הסקרנות והיופי של הדרשה], וכן אני חושב שהתירוצים הם טובים מאוד.
ב: דבריו לא הגר"ע לא נדחו ע"י פוסקי הדור, כי הוא עצמו גם היה אחד מפוסקי הדור, כך שיש כאן מחלוקת בין פוסקי הדור ולא דחייה.
ג: אין לי שום דבר נגדך או נגד המחבר של חו"כ או מי שלא יהיה [בחוג שלנו פאה נכרית מותרת לגמרי, אם כי בביתי לא הולכים כך], אבל לדעתי כשענק שבענקים כמו הגר"ע יוסף כותב משהו לא מפריכים אותו בסתירות וכו', כשכל אחד יודע ש[עכ"פ בדוחק] אפשר ליישבם, אפשר לחלוק עליו כדרכה של תורה, אבל לא לכתוב שהוא עצמו אוחז אחרת ממה שהוא כתב.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#10 שליחה על ידי איש יהודי » א' דצמבר 20, 2020 2:43 pm

א. אתה באמת חושב להתווכח אם התירוצים טובים? כל אחד אמר את דעתו, והבוחר יבחר. מה יועיל הויכוח הזה?

ב. המעיין בתשובותיהם של פוסקי הדור שהתמקדו בדבריו של הגר"ע יוסף (כגון מרן הגר"ש משאש) יראה שדחו את דבריו מכל וכל.

ג. אם כבודו היה מעיין בדיון בפורום 'מורשת מרן' היה רואה שגם בספר חו"כ כבר בהסכמת אחד מהרבנים הביא יישוב פשוט לסתירות, והוא - אצל הגר"ע היתה הפאה בבחינת "הלכה ואין מורין כן", זאת אומרת שלא הורה להיתר ואף זעק על זה בדרשות, ומטרתו היתה שלא יתפשט המנהג, לאחר שראה שגם נכדותיו לובשות פאה. אבל לדינא הבין שיש היתר.

וזה מוכח מכל הסתירות בדבריו, כאשר רואים בחוש שהיה יכול לדחות בנקל כל טעם לאסור פאה.

כמו כן זה מוכח מעל לכל ספק, בזה שהתיר פאה נכרית לנשואות, במקרים רבים שבאו לפניו (כבר במעיין אומר חלק י"ב מנה כמה מקרים, ומטעמים כל דהוא, דהיינו אשה שמתלוננת שכל האיזור שלה חובשים רק פאות או הולכים בגילוי ראש, והשניה אפה ארוך, והשלישית מתלוננת שכל משפחתה נוהגת כך. והרב ינון יונה העיד על עשרות מקרים שהעביר לגר"ע יוסף והתיר) והכיצד אפשר להתיר דבר כזה אם הוא איסור חמור? (וכותב המאמר עוד המציא בשמו שהוא איסור דאורייתא, על סמך מה שכתב ביבי"א )

כמו כן רואים זאת ממה שהשמיט את רוב הפוסקים המתירים, ומנה רק מעט מזעיר, וכמעט לא דן בדבריהם, אלא דחה את הרמ"א ע"פ סברא יחידאה של היעב"ץ (למרות שהאחרונים הפריכוה לגמרי) ודחה את המג"א ע"פ סברא יחידאה דחוקה מאוד של המנחת אלעזר (שתלמיד טועה כתב זאת) למרות שרוב האחרונים פסקו כמו המג"א, וכן הלאה. ואפילו מתירים שהביא בתשובתו הראשונה, לא הביא בתשובתו השניה.

וכתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "הרב משאש היה גאון גדול, בכלל לא במושגים שלנו. אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש".

וכאן תגדל התימה, היכן כל אותם הפוסקים (וכמו שבספר חן וכבוד מנה מאה ושלושים, מסתמא הגר"ע יוסף ידע יותר) ומדוע לא הביאם ולא התחשב בהם?

אלא מוכרח לומר שידע שאליבא דאמת הפאה מותרת אלא "הלכה ואין מורין כן" ולא הורה להתיר אלא אדרבה זעק לאסור, כדי שלא יתפשט המנהג יותר.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#11 שליחה על ידי איש יהודי » א' דצמבר 20, 2020 2:44 pm

וכך כתב הגאון המופלא רבי חנן אפללו שליט"א בהסכמה לספר חן וכבוד, אצטט קטעים מתוך ההסכמה:

"ראיתי גליונות הספר "חן וכבוד" העוסק בהיתר פאה נכרית, לידידי הרה"ג ליאור עזרן שליט"א ראש כולל משכן יוסף באופקים, כל הרואה אומר "ברקאי" שהאיר והבריק סוגיא זו לכל העם היושב בציון ובגולה, וכל כולו מורה על אהבת ישראל לדון לזכות ולטובה אותן הנשים היוצאות לרה"ר בפאה נכרית כדעת גדולי הפוסקים, ובכך מסלק לזות שפתיים מעם הקודש, אשריו ואשרי חלקו וירבו כמותו בישראל.

גם אנחנו בעוניינו כתבנו בזה לא מעט בהלכה ובהשקפה, ובעבר היינו בין האוסרים משמועות והעתקות כצנא מלא ספרא (מגילה כח:) אך משנתתי דעתי שלא יתכן כי רוב בנות ישראל הכשרות יחטאו בפריעת ראש, ולא יתכן כי מהשמים יכשילו עדה שלימה שרובן נשות ת"ח, ואף הסמל היחודי של נשים חרדיות זה דוקא פאה ולא כיסוי בבד, וגם הפוסקים שהתירו, לא יתכן שיכשילו דורות באיסור פריעת ראש וערווה, וכמו שטען בהלק"ט (חאגיז, ח"א סי' ט') בענין אחר: "כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם, ולא יטו העולם אחר היחיד, אילו סברתו דחויה". על כן דקדקתי היטב בסוגיא זו כשור לעול וכחמור למשאוי (ע"ז ה:), ולמסקנת הדברים לא מצאה ידי לאסור הדבר, אלא אף להתירה לכתחילה - וכמ"ש בקצרה בספרי אשר חנן חלק ט (סי' קכ"ז-קכ"ח).

והיא חובת כל מורה הוראה לחפש ולעיין בדיני התורה והמצווה ולהוציא לאור תעלומותיה, ואין אנו רשאים לירא מאיש בהוראותיה ומשפטיה דלא תגורו מפני איש (רמב"ן), ואין לנו הרשות להחביא הדינים המותרים בשביל למצוא חן בעיני חכם או עסקן שמאיים שלא יתן משרות רבניות בגלל פסיקת הלכה הנוגדת את דעתו, והחושש והשותק - מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, בעיקר בחומרות ולעז על ישראל, וכמפורסם בשו"ת הרמב"ם (סי' ש"י): "ראוי להתיר לכל בני אדם כל מה שאפשר להתיר ולא נטריח עליהם". והאדם בינו לבין עצמו יחמיר על עצמו כל מה שירצה.

ולצערנו, סוגיית הפאה הנכרית כבר מזמן איננה סוגיא הלכתית, וקרובה היא לסוגיא רגשית או סמלית ואף פוליטית של מגזר כזה או אחר, על אף שלמעשה היא כשאר המחלוקות ההלכתיות שבישראל, וכדאיתא הללו מטהרין והללו מטמאין הללו מכשירין והללו פוסלין הללו מזכין והללו מחייבין (חגיגה ג:), והעיקר דאלו ואלו דברי אלהים חיים (עירובין יג:) כי בכל אופן כוונת כולם להעמיד התורה והמצוה על הצד היותר שלם שאפשר, ואלו הם שבעים פנים שיש לתורה המתהפכין לכל צד, וכמעט ולא שמענו או ראינו דברי לעג בין הצדדים בכל ההלכות החלוקות שבתורה אלא "חן וכבוד" יתנו אחד לרעהו וכשני אהובים אך האמת אהובה מן הכל. וראה מש"כ בהקדמה לספרי אשר חנן חלק ו-ז ותרווה צמאונך.

והנה רק בסוגיא זו דפאה נכרית בעיקר בדורנו ובעיקר מעדות המזרח נפתחו כל הפיות, קטן כגדול, מבעל בית ועד ת"ח, רבנים ומורי הוראות, המסרבים להכיר בה כשאר המחלוקות ההלכתיות, ולטענתם רק צד אחד צודק, ורק הם כבעל הבית על התורה.

ואם הסירוב היה בדרך המקובלת והבוחר יבחר החרשתי, אך זה מכבר שהמתירים וק"ו האשה ההולכת בה זוכים מהם ל"ברכות" וכינויים כגון מתיר איסורים, מתיר השרץ, מכשיל הרבים, אותו האיש, ועוד כהנה מרעין בישין בכתב ובע"פ, בהפחדות על מחלות קשות והבטחת גיהנום והדומה לזה, ואף מלפפים דבריהם בסיפורי אגדות שלא היו ולא נבראו על מנת להפחיד הנשים והמורים.

וביותר שהמקטרגים נוקמים ונוטרים ובעלי לשון הרע כשהם סמוכים ובטוחים לפי השקפת עולמם שעיצבו לעצמם שמותר לנקום ב"מתיר" על כך שהתיר את השרץ לשיטתם (כלשון המדברים בימינו) ואף מגדילים לעשות לזעוק שהחכמים הללו יצאו מכלל ישראל, עד כדי כך שלא עליהם דיבר הקב"ה שאסר לדבר לשון הרע ולהוציא לעז. והכל לכאורה לשם שמים.

וכמו שראיתי באחד העלונים באיזה חכם שנשאל על אחד השו"תים שכתב להתיר פאה נכרית והסתייע מהפוסקים המקובלים בהוראה, ואותו "חכם" ציווה בכתב למען יראו וישמעו כולם לזרוק הספר לפח ואף לא לגונזו, ובכך בלא שימת לב זלזל במאות פוסקים ראשונים ואחרונים שהתירו הפאה, והכניס ראשו תחת מידת הדין בזלזול הקודש.

וביותר תרגז בטננו על צעיר שבצעירים שכתב ספר שלם נגד המתירים והולכות הפאות, ופתח פיו על מרן המהרש"ם זיע"א בשמ"ש ומגן שכידוע התיר את הפאה בטוב טעם ודעת, וכתב אותו המחבר "ואין אצלי ספק שאף הרבנים גדולי הדור אחרוני זמנינו שלא ביררו את הנידון כלל ותכף מורים היתר לנשים לצאת בפאה נכרית וכו' שגם הם יתנו על כך את הדין, מפני ששגגת ההלכה עולה זדון וכש"כ זדון עולה זדון" עכ"ל, והכל עשה שם להצליף ברבינו זיע"א, ואוי לה לאותה בושה שהנערים ילבינו פני זקנים ובאישור בעלי ההסכמות שתיקה כהודאה.

ועל הכל הזלזול הנורא, אותם מורי הוראות הצווחים השכם וערב "שאין פוסק אחד שהתיר את הפאה" כלומר שהמתירים בעיניהם לא פוסקים, אלא רק האוסרים הם הפוסקים המפורסמים והמקובלים, ומה הנגע הרע הזה, חולי הדור, שאחריהם נמשכים הקטנים מחבלים כרמים המזלזלים שבעתיים בחכמי ישראל בבחינת מה יאמרו אזובי קיר, מה יענו על סילוף הדברים כאשר מפורש מאות פוסקים המתירים את הפאה יותר מן האוסרים.

וזו איוולת, ואין מימרה זו אלא כקוסם ומאחז עיניים בפני עמי הארצות שמאמינים לכל שמועה, וביותר שעושה את כלל הנשים החרדיות והדתיות כפרוצות שלא עושות כרבותיהם, ואין זה יותר ממוציא לעז על ציבור גדול, ובעיני החילוניים זה נראה חילול השם, שהנה גם החרדיות פרוצות ואינן שומעות לרבנים שלהם, וכהנה מרעין בישין.

צא וראה מש"כ הנצי"ב בפתיחה לחומש "העמק דבר" עה"פ הצור תמים וכו', צדיק וישר הוא דשבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן הבית השני שהיה דור עיקש ופתלתול שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו ע"י זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית, וע"ז היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות, ואע"ג שהוא לשם שמים.

והבאנו דבריו בתוספת נופך בענינים אלו בשו"ת אשר חנן ח"ג וח"ד (חו"מ סימן פ"א) ע"ש.
וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח שלמדו היטב את הסוגיא ויצא להם להיתרא, אך הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את פני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו.

ומיום שנתתי דעתי להתיר הפאות, הבנתי שגם הגר"ע יוסף זיע"א יכל להתיר הפאה הנכרית אם רצה בזה, ומסתמנים הדברים שלא אסר את הפאה מדינא אלא למיגדר מילתא, ועשה אותה כאיסור חמור, מה שאין כן באיסורים חמורים בהרבה תמיד תפס להקל בכוחא דהיתרא, ואף פעמים בראיות דחויות אצל רוב הפוסקים, והוא גבר על זה ופסק מה שפסק. ומי שבקי בספרי רבינו יראה שכל הטעמים שנכתבו ביביע אומר חלק ה' (אה"ע סי' ה') נדחו בתשובות אחרות שכתב בעצמו בשאר חלקי ספריו, וכפי שהוכיח המחבר בטוב טעם ודעת בספרו "חן וכבוד" וציין שמונה נקודות יסודיות שבהן ניתן להוכיח את ההיתר מדברי היביע אומר עצמו כנגד מה שהביא מהפוסקים לאסור בתשובתו הנ"ל. ועוד הביא מהספר "מעין אומר" חלק י"ב כמה מקרים שהתיר לנשים נשואות חבישת פאה נכרית, מפני שמתגנה על בעלה או שיש לה לחץ מהסביבה שכולן חובשות פאות...

וביותר תגדל התמיהה שעשו הרבה רעש מהיתר הפאה, והלא מצינו בעניינים סבוכים וחמורים פי כמה מהיתר הפאה, ובכל אופן הכריעו להקל ע"י כמה ספיקות וצירופים, אף במידי דאורייתא: איסור אשת איש, ממזרות, נדה, שבת, וכיו"ב שתלויים באיסורי כרת וסקילה, והעיקר להקל על כלל ישראל בכוחא דהיתרא. וקל וחומר בענין הפאה שכמעט ואין פוסק האוסר שלא מחשיב האיסור לכל היותר דרבנן, וקיימא לן בדרבנן הלך אחר המיקל, וחתמו אחרוני זמננו שאין כאן דת יהודית או חוקות הגוי או מראית העין וכיו"ב אלא לכל היותר בעיה של צניעות דדמיא לבגד אדום המושך עין, וזה רק אצל מיעוטא הלובשות פאות ארוכות מאוד ובולטות, ואדרבה יש לפרסם ההיתר שלא יבואו לידי פאות אסורות, בחושבן שממילא הדבר אסור.

ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח, לברך על המוגמר במהרה, כי זכות הרבים תלוי בו במעשיו, ועוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה".

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#12 שליחה על ידי איש יהודי » א' דצמבר 20, 2020 2:55 pm

שניאור כתב: לדעתי כשענק שבענקים כמו הגר"ע יוסף כותב משהו לא מפריכים אותו בסתירות וכו', כשכל אחד יודע ש[עכ"פ בדוחק] אפשר ליישבם, אפשר לחלוק עליו כדרכה של תורה, אבל לא לכתוב שהוא עצמו אוחז אחרת ממה שהוא כתב
אולי אינך יודע אבל בספר חן וכבוד לא כתב המחבר שום רמז כלשהו שהגר"ע "אוחז אחרת ממה שהוא כתב" (אלא הדברים מובאים בהסכמת הגר"ח אפללו הנ"ל, ועל דעתו האישית).

וגם במאמרו, הוא הביא את הדברים כהערות בעלמא, ואדרבה חיכה למאן דהו שיכתוב תשובות על הסתירות החזקות הללו. ומאוד התאכזב לראות את הדחיות בקש שנכתבו עד כה.

כמו כן ידוע שהוא עצמו אוחז מהגר"ע יוסף ואינו מהמזלזלים בו, ומצביע ש"ס בבחירות ואינו מסתיר את העובדה הזאת, ובביתו יש את כל ספרי הגר"ע יוסף, והוא גם הסכים על ספרו הראשון, ובספרו "חן וכבוד" הביא בעשרות מקומות את הגר"ע יוסף, ואצטט כמה מהם:

בהסכמות (הגר"ח אפללו)

"ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו.

ומיום שנתתי דעתי להתיר הפאות, הבנתי שגם הגר"ע יוסף זיע"א יכל להתיר הפאה הנכרית אם רצה בזה, ומסתמנים הדברים שלא אסר את הפאה מדינא אלא למיגדר מילתא, ועשה אותה כאיסור חמור, מה שאין כן באיסורים חמורים בהרבה תמיד תפס להקל בכוחא דהיתרא, ואף פעמים בראיות דחויות אצל רוב הפוסקים, והוא גבר על זה ופסק מה שפסק. ומי שבקי בספרי רבינו יראה שכל הטעמים שנכתבו ביביע אומר חלק ה' (אה"ע סי' ה') נדחו בתשובות אחרות שכתב בעצמו בשאר חלקי ספריו, וכפי שהוכיח המחבר בטוב טעם ודעת בספרו "חן וכבוד" וציין שמונה נקודות יסודיות שבהן ניתן להוכיח את ההיתר מדברי היביע אומר עצמו כנגד מה שהביא מהפוסקים לאסור בתשובתו הנ"ל. ועוד הביא מהספר "מעין אומר" חלק י"ב כמה מקרים שהתיר לנשים נשואות חבישת פאה נכרית, מפני שמתגנה על בעלה או שיש לה לחץ מהסביבה שכולן חובשות פאות".

בהסכמות (הגר"ע בסיס)

והן אמת כי גאון עוזנו מופת הדור הראשון לציון הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א נטה קו לאסור איסר לגמרי מללכת עם פאה נכרית מגולית, והתיר רק לאלמנות וגרושות, ודחה דברי המתירין בתוקף, ולא נעלמו ממנו דברי המתירין, כמו שיראה הרואה בספרו יביע אומר, וכל סתום לא עממוהו, ואחר שסגר מי יוכל לפתוח.

בהקדמה

וכן כתב הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בפתיחה לשו"ת "יביע אומר" (חלק ג', וכן בפתיחה להלכות עולם חלק ג', שם הוסיף נופך) וזה לשונו: "ועוד רגע אדבר על דברי המצפצפים ומהגים שאין לחלוק על ספרי אחרונים, ובראותם ספר חדש שבא להכריע נגד איזה אחרון, צווחי ככרוכיא ב'דברים הדברים'. וכל היודע ספר עיניו רואות נכוחה שזהו דרך כל רבותינו, מימי התנאים והאמוראים עד אחרוני הפוסקים, וכמש"כ בקידושין (ל) שאפי' הרב ותלמידו נעשים כאויבים זה לזה, ואת והב בסופה. וכן מבואר בפסקי מהרא"י (סי' רל"ח), שאם ההוראות ברורות קצת כדברי התלמיד, והכי אזלא צורתא דשמעתתא, למה לא יחלוק על רבו, והלא כך היתה דרכה של תורה מימי התנאים, ורבינו הקדוש חלק על אביו ורבו רשב"ג, ורבא חולק על רבה רבו, והרא"ש חולק על מהר"ם שהיה רבו מובהק. ע"כ. וכ"כ בתשובות הרדב"ז (סי' תצ"ה). ע"ש. ועיין עוד בתשובת הרא"ש (כלל נ"ה סי' ט') שכתב, ומה שכתבת שמהר"י בן שושן היה בעל סברה ישרה וכו' ומי יהרהר אחריו לבטל פירושו, זו אינה ראיה, כי מי לנו כגדול כרש"י ז"ל שהאיר עיני ישראל בפירושו, ונחלקו עליו יוצאי ירכו ר"ת ור"י וסתרו דבריו בכמה מקומות, כי תורת אמת היא ואין מחניפים בה לשום אדם..."

"והחולקים על זה דבריהם מהבל ימעטו, ולחפש תואנות יבקשו, ולשונם חרב חדה בלשון הרע ורכילות. ועל זה אמרו (בערכין טו) סיפר לשון הרע אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקודש, שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. כי דרך מספרי לשון הרע, בתחילה יפליגו בשבח הרב אשר הושג על דבריו, חלקו מחמאות פיהם בשפתי חנף, וזהו: יכרת ה' כל שפתי חלקות, שבחלקות לשונם ירחיבו פיהם בשבח הרב כנ"ל, וכל כוונתם בכדי שאחר כך יוכלו לדבר גדולות על המחבר החדש שהשיג על הרב שקדמהו. וזהו שאמר, לשון מדברת גדולות. וכן המליצו ע"ז מש"כ בפסחים (קיח.) כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים, משום שבפרשת שירה אמרו, כלבים אומרים: בואו נשתחוה ונכרעה, וכן אלו דרכם מתחילה להשתחוות ולספר בשבח הרב המושג, בכדי שאחר כך יעיזו פניהם לדבר סרה על הרב המשיג. והם לא ידעו ולא יבינו כי זוהי דרכה של תורה... כי רק השנאה והקנאה מדברת מתוך גרונם, ולעפר בכבוד נושאי דגל התורה, ואוי להם מעלבונה של תורה. אולם לא כאלה חלק יעקב המודים על האמת. וכמו שכתוב בירושלמי (סנהדרין פרק חלק הלכה א') אם שמעת דבר מפי קטן מישראל והנייך, לא יהא בעיניך כשומעו מפי קטן, אלא וכו' כשומעו מפי נביא, ולא כשומעו מפי נביא אלא מפי הגבורה". עכ"ל.

וגם בהקדמה לספרו "הליכות עולם" (חלק א') כתב וזה לשונו, "ואף שהיו כמה מבני בבל מתרעמים על שאני פוסק נגד ספר "בן איש חי", החזיק בידי מורי הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל, ועודד אותי להמשיך להורות בהלכה כאשר עם לבבי, ולא להשגיח על דברי ההמון האלה, אשר לא ידעו ולא יבינו. וכמש"כ הגר"ח מוואלוז'ין בשו"ת חוט המשולש (סי' ט') בזה"ל: ואע"פ שאנכי שמשתי את מו"ר הכהן הגדול ומחוייב אני בכבודו ובמוראו כמורא שמים, מ"מ אני שומר מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא דף קל) כד אתי פסקא דדינא קמייכו וחזיתו ביה פירכא לא תגמרו מיניה, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות... וכ"כ בספרו רוח חיים (פ"ק דאבות מ"ד) שאסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו מה להשיב עליהם, כי לפעמים תהיה האמת עמו, כמו שעץ קטן מדליק את הגדול". ע"כ. ועיין עוד להגר"ח פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חלק יו"ד סי' מ"ב), שאין לת"ח לכבוש את נבואתו בפסקי ההלכה, וחייב לגלות דעתו, ונכתב בספר, שאין משוא פנים בדבר". עכ"ל. ואח"כ הביא הרב שם מכתב שכתב לגדול אחד מבני בבל שחלק עליו, בהיותו בן ל"א שנים, ובין הדברים כתב לו: "ואינני מכחיש, שיש לי קונטרס מיוחד, הערות על דברי הרב בן איש חי... וידעתי כי כל מלחמתו של מר עתה היא מכוונת להטיל עלי אימה שלא אדפיס את הקונטרס הלזה, אבל כבר לימדונו רבותינו לא תגורו מפני איש, לא תאגור דבריך מפני איש". עכ"ל.

בהקדמה

והגאון רבי יצחק יוסף שליט"א הביא (בהסכמתו לקונטרס "לברך ולהדליק") מהגרש"ז אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' מ"ד), "שאם בא אדם לשאול שאלה משני חכמים, ואחד מהם אוסר ואחד מתיר, כיוון שאמרו (ע"ז דף ז) "בשל סופרים הלך אחר המיקל", אף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מכל מקום כיוון שגם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, אם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר, יחזור שוב השואל וישאל אותם 'איך עלי להתנהג', מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו שהדבר מותר".

בהקדמה

וראה בתשובת הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), הובאו דבריו בספר "עין יצחק" להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס, שאין לך אדם, אפי' בזמן הזה שהלבבות אטומות, אם נפתחו קצת בתלמוד ויחבר חיבור בו, שלא יהיו רוב פסקיו כדין, ובמיעוטו שטעה יש חורבן עולם להטות משפטים וחוקים ולעבור על כריתות ומיתות בית דין. וראה עוד בלשונו שם, דמשמע שאי אפשר לנהוג בכל ההלכות כחכם אחד, דשמא פעם אחת טעה" [ע"כ לשון "עין יצחק" שם. וכתב שעכ"פ אין ללמוד מזה לפסוק כנגד השו"ע, שהתקבלו הוראותיו].

בהקדמה

בימינו רק פוסקים בודדים החמירו ואסרו לבישת פאה, והמפורסם שבהם הוא הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, ואחריו הלכו בניו ותלמידיו. וגם אצל הגר"ע יוסף מצינו מקרים רבים שהתיר באופן פרטי לשואלים, והובאו מספר דוגמאות בספר "מעין אומר" (שו"ת בקצרה, מפי השואל ששימש אצלו), והועתק בקיצור שולחן ערוך "הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט) - כשהאשה אינה מוצאת חן בעיני בעלה עם מטפחת, או כשהיא נמצאת בלחץ הסביבה והיא בעצבות מזה, ועוד (ראה לקמן בעמ' רמ"ח).

כמו כן מעשים בכל יום, שהתיר לבחורי ישיבה להתחתן עם בחורות המצהירות שבכוונתן ללבוש פאה לאחר הנישואין. ושמעתי מאחד שכתב לו הגר"ע בכתב ידו שמתיר לו להתחתן עמה, ולוקח עליו את האחריות ללבישת הפאה, והזהירו שלא יפרסם [ולכן לא רצה לתת בידי את התשובה], כי לא רצה להתיר פאה כהוראה כללית לרבים. וכן נוהג בנו אחריו, הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א, להתיר להתחתן ולא לעכב השידוך מחמת זה.

ויעויין בספרנו (לקמן בעמ' רל"ו), שהבאנו כשמונה סתירות בדבריו של הגר"ע יוסף ביביע אומר, שדחה לכאורה את כל הטעמים לאסור פאה, כאשר דן בהם במקומות אחרים. ויעויין גם בעדות ראש לשכתו שהבאנו שם (עמ' רט"ז).

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#13 שליחה על ידי איש יהודי » א' דצמבר 20, 2020 2:56 pm

בהקדמה

ומצוי בימינו שבכל ענין שואלים את הרב שהוא מומחה לאותו ענין, וכן כתב הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון "זכור לאברהם" (תשנ"ט, עמ' שי"ב): "מצינו למרן החיד"א בברכי יוסף בשיורי ברכה (יו"ד סי' רמ"ב סק"ח) שכתב, שהמנהג בארצות אשכנז למנות בתי דין לדון דיני ממונות, ומלבד זה ממנים רבנים מורי הוראות לדון ולהורות בדיני איסור והיתר, בענייני כשרות, טהרת המשפחה וכדו', והוא מנהג ותיקין, כי בית דין שמתמנה על חלק פרטי ממקצועות התורה, כל מעיינותיו ומחשבותיו במקצוע ההוא, והוא מומחה מאוד בדינים האלה ובפרטיהם, וחזקה עליו שיורה כהלכה, וכן ייסד הגאון מהרימ"ט בקושטא, שמלבד הבתי דין לדיני ממונות, מינה חכמים לדון בדיני איסור והיתר. ע"כ.

ובאמת שגם בתלמוד מצאנו שהיו ממנים מורי הוראה מיוחדים לכל מקצוע בפני עצמו, למשל בגיטין (ה) ר' אחא הוה ממונה אגיטי, ועיין בפרש"י שם, ובשו"ת הריב"ש (סי' שפ"ט). ובחולין (נח.) שאלתינהו לרבנן טרופאי, ופרש"י מורי הוראות על הטריפות (ורמזו בברכי יוסף שם), ועיין בהרא"ש בבא קמא (פ"ד סי' ד'), שכתב שהטעם שפסקו חכמי התלמוד (בכורות מט) הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי, לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק בדיני ממונות, ולכך היה מדקדק בהם ויורד לעומקם ומשכיל על דבר אמת, עד שהתמחה מאוד בהם, לכן קבעו הלכה כמותו בדיני ממונות, וכן רב היה רגיל מאוד בהוראות איסור והיתר ומדקדק בהם לאשורם, לכן סמכו על הוראותיו בענייני איסור והיתר. ע"כ. וכן כתב הגאון מהר"י קורקוס בפרק י"א מהלכות ביכורים (הלכה י"ח). וסמך לדברי הרא"ש בזה, ממש"כ בבא בתרא (סה.) הלכתא כוותייכו (כשמואל ורב נחמן) דמקרביתו לבבא דריש גלותא דשכיחי דיני". עכ"ל.

בהקדמה

וכמש"כ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בהקדמת ספר "עין יצחק" הנ"ל, וזה לשונו: "והנה בספר זה כתבנו להשיב על החולקים... ואחר המחילה מכבוד תורתם זצ"ל, כי זו היא דרכה של תורה, ואסור לכל חכם שהוא לאגור דבריו מפני איש, ואף שכבודו של כל חכם יקר מאוד, אבל האמת אהובה יותר, וכמש"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תט"ו) דראוי לאמת שתהיה אהובה יותר. ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' כ"ג) כתב, תיתי לי דלעולם לא מצערינא לצורבא מרבנן, דחביב עלי כנפשאי, אבל מה אעשה והאמת אהובה יותר. ובשו"ת מהרשד"ם (אה"ע סי' מ"א) כתב, יקוב הדין את ההר, כי עם היות הוא אהובנו, האמת אהובה יותר". עכ"ל.

בהקדמה


וכן הרה"ג ר' מרדכי כהן, ראש ישיבת "אור ודרך", הביא בספרו "הרב עובדיה שלי" (קורות חייו של הגר"ע יוסף), שהגר"ע ראה אחד מעלוני השבת ובו כתוב על הלכה מסויימת "יש להחמיר", והגיה בצידו: "ואין להחמיר, והמחמיר חמור חמורותיים, רובץ בין המשפתיים".

בפרק ז' (הערת המעתיק)

וכן כתב הראשון לציון הרב יצחק יוסף בהסכמה לאחד הספרים, בשם אביו הגר"ע יוסף, ששאל את הגרב"צ אבא שאול כיצד יתכן שדעתו להתיר פאה, וענה לו הגרב"צ שבאמת דעתו להחמיר, אך כיון שנשים רבות יוצאות עם פאה, ראה ללמד עליהן זכות. ע"כ. והדברים מתאימים לכל הנ"ל, שניסה להסתיר דעתו ולא רצה לחלוק בריש גלי על ידידו ורעו הגר"ע יוסף זצ"ל, ולעיתים הראה עצמו כמחמיר בתשובות שענה בע"פ, אך העיקר הוא מה שגילה דעתו בכתב.

בפרק ח' (הערת המעתיק)

ראה בתרומת הדשן סי' רמ"ב, שכתב בדעת הרמב"ם שפריעת ראש איסורה מדרבנן, וזה לשונו: "ואע"ג דרמב"ם כתב דאינו אלא מדברי קבלה הא איהו נמי כתב דפריעת ראש באשה אינו אלא זהירות מדרבנן כדמוכח מלשונו, ומסתמא סבירא ליה הא דפריך תלמודא 'דאורייתא היא' רצונו לומר רמז דאורייתא יש לה". עכ"ל. וראה עוד בדברי הגר"ע יוסף שהבאנו לקמן עמ' רס"ג, שהביא ראיות לכך שלשון "דאורייתא היא" אינו מחייב שהוא איסור דאורייתא.

בפרק ח' (הערת המעתיק)

ראוי לציין כאן, שאע"פ שנחלקו מרן הגר"ש משאש והגר"ע יוסף זצ"ל בהלכה זו ובעוד עשרות הלכות חמורות, היתה ביניהם אהבה גדולה וידידות נפלאה, והתקיים בהם "את והב בסופה". ולרגל הוצאת שו"ת שמש ומגן חלק ב', שלח הגר"ע יוסף מכתב ברכה למרן הגר"ש משאש, וכתב לו בזה הלשון: "שמועה טובה תדשן עצם, שמחנו מאוד לשמוע כי כבוד הרב הגאון הגדול, מבצר עוז ומגדול, המאור הגדול לממשלת התורה, רבה הראשי של ירושלים, כמוהר"ר שלום משאש שליט"א, עומד להוציא לאור את ספרו שמש ומגן חלק שני, על ארבעת חלקי השולחן ערוך, אשר אין ספק שיהיה לתועלת רבה לכל יושבי על מדין ולכל מורי ההוראות בישראל, לדון ולהורות, לשעה ולדורות... וכבר זכה להוציא לאור את חיבוריו הגדולים "תבואות שמש" על ארבעת חלקי השולחן ערוך בארבעה כרכים, בהם הוא צולל בעמקי ים התלמוד והפוסקים בחריפות ובקיאות עצומה ובתוכם בירור להלכה ולמעשה... וסמכות פסיקתו היא בעלת משקל רב בעולם התורה". עכ"ל.

וכן בהקדמה לשו"ת שמש ומגן חלק ד', שיצא לאור לאחר פטירתו של מרן הגר"ש משאש זצ"ל, כתב הגאון רבי עובדיה יוסף בזה הלשון: "נודע בשערים המצויינים בהלכה, הגאון המפורסם בקצוי תבל רבי שלום משאש זצ"ל, שהיה רבה של ירושלים במשך עשרים וחמש שנה... כל באי שער עמי יודעים כי נקשרנו בעבותות אהבה כל ימי חייו של הגאון הצדיק זצ"ל, ובאו לידי ביטוי בדברי הערכה שכתב בספר הנוכחי (עמ' קפח-קפט) בשבח הספרים אשר זכיתי לחבר, ועוד הוסיף לשבח ולפאר את הנהגתי, מרוב ענוותו, ואהבת התורה היוקדת בקרבו. והנה למרות שבכמה עניינים היינו חלוקים בהלכה, אולם נתקיים בנו את והב בסופה (ראה קידושין ל) והיינו תמיד באהבה ואחווה, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".

ובפתח שו"ת יביע אומר חלק י', הביא הרב "מכתב אוהב וידיד נפש רב רבנן רבה של ירושלים הגר"ש משאש זצ"ל", ובמכתב זה משבח מרן הגאון רבי שלום משאש את ספריו הרבים של הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כשהוא מפליא לחרוז את כל שמות הספרים בהערכה ואהבה רבה. וזהו המכתב היחיד שהודפס בפתח יביע אומר חלק י' וחלק י"א.

כמו כן מצינו בשו"ת יביע אומר תשובות בהלכות חמורות של עגונות וממזרים, שמרן הגר"ש משאש כתב פסק הלכה והתנה זאת בהסכמתו של הגר"ע יוסף, וכן להיפך - שהגר"ע כתב "ובתנאי שיצטרפו עמי שניים מגדולי הדור" ולבסוף הביא את הסכמת הגר"ש משאש.

וכן כתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "הרב משאש היה גאון גדול, בכלל לא במושגים שלנו. אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש... מי שהביא את הרב משאש לירושלים, זה מרן זצ"ל, לאחר שנוכח לדעת את גדלותו בתורה. מרן זצ"ל היה מעריכו ומכבדו מאוד מאוד".

בפרק ח' (הרב משאש)

ועיין בזה להגאון יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג') שכתב דליכא בזה לא לאו ולא עשה רק איסור בעלמא, וכמו שכתבנו.

בפרק ח' (הרב משאש)

ושוב ראיתי בספר יביע אומר הנ"ל, שכתב משם הרב ר' אליהו קלאצקין בספר דברים אחדים, שעל גילוי הראש ממש הרעיש על המיקל בדבר אף במקום שנהגו היתר שהואיל ומדאורייתא הוי אין מקום כלל להתיר ע"ש. ועיין בספר וישב יוסף בורלא שגם הוא דעתו כן.

עתה הבא נבוא לדברי ידידנו הגאון שיבדל לחיים, הראשון לציון הרב הראשי לישראל רבינו עובדיה יוסף שליט"א. על ענין פאה נכרית שאסר איסור חמור ללכת בפאה נכרית מגולה.

[כאן מופיעים הרבה איזכורים]

בפרק ח' (הרב משאש)

בענין דין יציאת נשים בפאה נכרית לרשות הרבים. ענין זה כבר הארכתי בו בספרי תבואות שמש חאה"ע סי' קל"ז, והעליתי להתיר בשופי. ושם בסי' קל"ח נשאתי ונתתי בזה בדברי הראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א וחיזקתי את דברי הנ"ל, ע"ש באורך.

בפרק ח' (הרב משאש)

לך נא ראה לגאון עוזינו מופת הדור, הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א בספר יביע אומר חלק ד' אה"ע סי' ג', בענין הרדיד שכתב הרמב"ם שדת יהודית היא אשה היוצאת לשוק ואין עליה רדיד ככל הנשים אע"פ ששערה מכוסה במטפחת. ע"ש. וכ"כ מרן ז"ל בסי' קט"ו סעיף ד'.

בפרק ח' (הערת המעתיק)

וגם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל עצמו כתב שאין לגרשה, ראה בשו"ת יביע אומר חלק ה' (אה"ע סי' ה' במילואים) שכתב בזה הלשון: "ומכל מקום אומר אני שאם הבעל יר"ש וניסה להשפיע על אשתו... לא ימהר לסתור בניינו ח"ו לגרשה כעוברת על דת, אף שכן כתבו כמה אחרונים, אלא עליו להשתדל לפייסה בדרכי נועם, וכ"ש בזה דלא משמע להו איסורא כולי האי. וגדול השלום". עכ"ל.

וגדולה מזו כתב הרב בשו"ת יביע אומר חלק ד' (יו"ד סי' א'), שלא לגרש גם את היוצאת בפריעת ראש לגמרי, ואת ההולכת בבגדי פריצות, וזה לשונו שם: "ועכ"פ יש מקום רב לחלק בין הזמנים, לפי המבואר בהרא"ש (פרק המדיר ס"ס ט') שמשום חשש זנות הוא שמפסידה העוברת על דת את כתובתה. וזה היה שייך בזמנם שכל בנות ישראל הלכו בבגדי צניעות, והעוברת על דת היא יוצאת דופן ופירצה קוראת לגנב להיכשל באיסור זנות. אבל בזמננו זה שבעוונותינו הרבים רוב בנות ישראל אינן הולכות בבגדי צניעות, הן מחוסר ידיעה, הן מפני ההרגל להתנהג כמודרניות, ויש כאלה שעושות זאת מחמת שמתביישות מחברותיהן לשנות ממנהגי לבושיהן, ואין בזה ח"ו כוונת זנות, לכן אין גם חובה לגרשן בגלל זאת... עדיין רחוקה הדרך לומר שחייב לגרשה בזה הזמן". עכ"ל.

וכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ג' (אה"ע סי' כ"א אות י"ג) וזה לשונו, "יש מקום לומר דדוקא בדורות הקודמים דיינינן הכי, שרוב ככל הנשים צנועות בלבושיהן, והפורצת גדר הצניעות ועוברת על דת, ריעא חזקתה, כי נפש יקרה תצוד, ונותנת מקום לחשד של זנות, שפירצה קוראת לגנב, אבל בזה"ז שדשו רבים בלבושים מודרנים כאלה לשמור ארחות פריז (פריץ), ולא ניחא למרייהו למימר אכולהו דחשידי אזנות ח"ו שהרי אינן עושות כן אלא מתוך שיגרא, ולא נחשדו על דברים חמורים של זנות ולמעול מעל בבעליהן.. נראה שיועיל זה במקום הצורך לאיש יר"ש או בעל תשובה, שאשתו הולכת בבגדי פריצות ובראש פרוע, ואינה שומעת בשום אופן לתוכחתו, וקשים לו מאוד הגירושין, ובפרט כשיש להם בנים ובנות, שיוכל לסמוך על הטעם הנ"ל להתיר לו לקיימה. ואף הפוסקים שכתבו דעוברת על דת מצוה לגרשה ואסור לקיימה, אפשר שבזה הזמן הן הן יודו להקל, מטעם הנ"ל". עכ"ל הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל שם].

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#14 שליחה על ידי איש יהודי » א' דצמבר 20, 2020 2:56 pm

בפרק ח' (הערת המעתיק)

מרן הרב זצ"ל העיר על הסתירה לכאורה בשו"ת יביע אומר בענין "דת יהודית", ואמרתי אענה אף אני חלקי, ואציגה נא עוד סתירות לכאורה בדברי הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהוקשו לי אחר העיון בדבריו הקדושים שם, כאשר מאותם הטעמים שאסר פאה נכרית, התיר בענין אחר, והוא פלא. וכל זה אחר המחילה רבה מכבוד תורתו ומעלתו, ונשיקת עפר רגליו, כי תורה היא וללמוד אני צריך, ולא באתי אלא להציע את הדברים לפני המעיינים. וזה החלי בעזר צורי וגואלי.

[בקטע זה יש איזכורים רבים, ונדלג עליהם]

בפרק ח' (הערת המעתיק)

ובענין גילוי הראש, ראה עוד מש"כ בזה הראשון לציון הגר"ע יוסף זצ"ל, בשו"ת יחוה דעת (חלק ה' סי' ס"ב): "והנה אע"פ שהגמ' מקשה בפשיטות דאורייתא היא, אין מזה הוכחה גמורה שאיסור תורה הוא, וכמו שכתב כיוצא בזה המאירי (בכתובות קג), שזה שהקשו בגמרא שם, כיבוד אשת האב דאורייתא, אינו אלא מדברי סופרים וסמכוהו על המקרא, וכן מצאנו בהרבה מקומות כיוצא בזה, כמו בתענית (כח) הלל דראש חודש לאו דאורייתא, מכלל דשל מועדות דאורייתא? ובמועד קטן (יא) שמלאכת חול המועד אסורה מדאורייתא. וכן בהרבה מקומות (וציין הרה"ג המו"ל ר' אברהם סופר לראש השנה לב ע"ב אין עולין באילן, דאורייתא. ועיין בפירוש רש"י שם). וכן כתבו התוספות חגיגה (יח.) ד"ה חולו של מועד, והרא"ש בפסקיו (ריש מועד קטן), ובספר יראים (סוף סימן קי"ג), ובמאירי (מועד קטן ב.). ע"ש. ובמאירי ראש השנה (ט.) כתב, ותוספת של יום הכפורים אינו אלא מדברי סופרים וקראי אסמכתא בעלמא. ויש חולקים ממה שאמרו בביצה (ל.) תוספת יוהכ"פ דאורייתא, ואין הכרח בכך, שכבר מצינו בכמה מקומות בש"ס שקורא דברי סופרים דאורייתא, כשהוא דבר שיש לו לעיקר שלו סרך מן התורה, אף על פי שאותו ענין אינו מן התורה". עכ"ל, וע"ש שהכריע לבסוף שהוא איסור דאורייתא.

בפרק ח' (הערת המעתיק)

וכן כתב הגר"ע יוסף בפתיחה לספרו "יביע אומר" (חלק ט'), וזה לשונו: "וראיתי לנכון להעיר כאן ולהתריע על תקלה חמורה, אודות כמה מצעירי הצאן, בחורי ישיבה, שלא הגיעו להוראה, ולא הוסמכו מגדולי הדור, ומעיזים פניהם לכתוב כמה מאמרים בהלכה, וחולקים על רבותיהם, אע"פ שלא הגיעו לקרסוליהם, ולא ירדו לסוף דעתם. ומפרסמים את דבריהם ברבים, באיזה ירחון להלכה ולמעשה, ולא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו, ואין הכרעתם מכרעת, כי יסוד כל דבריהם ע"פ סברת הכרס, ללא הוכחות מדברי הפוסקים אשר מדבריהם אנחנו חיים. וישנם טועים וחושבים שדבריהם הלכה למעשה, וילכו אחרי ההבל ויהבלו... ואלו התלמידים הצעירים שלא הרבו תורה "כראוי" ומבקשים להתגדל בפני עמי הארץ וקופצים ויושבים בראש להורות לישראל, הם המחריבים את העולם ומכבים נרה של תורה, ומחבלים כרם ה' צבאות, ועליהם נאמר, אחזו לנו שועלים, שועלים קטנים מחבלים כרמים".

בפרק ח' (הרב משאש)

וגם גאון הדור הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א נשמר מזה, ורק בדברי נועם כיאות לגדול שכמותו בירך את הנשים הזהירות לכסות את ראשם בבני סמיכי ומזוני רויחי ויזכו לראות זרע קודש, עכ"ל, שפתים ישק, וגם סיים הנלע"ד כתבתי, זאת אומרת שהניח פתח לכל מי שירצה ללמוד בזה. וה' יתקננו בעצה טובה מלפניו, וישיב שופטינו כבראשונה, אמן.

בפרק ח' (הרב משאש)

בענין פאה נכרית, ראיתי בספר הליכות עולם להגר"ע יוסף שליט"א חלק רביעי, פרשת ויקהל אות י"ג, הביא את דברי הרב בן איש חי (שם)

בפרק ט' (הרב זילבר)

כבודו צודק מאוד, וגם אני טוען כך, גם בנוגע למנהג של ספרדים שכתב היביע אומר (אה"ע חלק ה' סי' ה'), שמנהג הנשים הספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות. ועוד, שהרי ראש המתירים היה ספרדי, ולא הזכיר שיש בזה איזה מנהג. והפריז שם על המדה לאסור באופן החלטי, עד שאוסר גם על העתונות החרדית לפרסם מודעות, שלא כדרכו בקודש תמיד להשתמש בכוחא דהיתרא, ובפרט בדבר שכבר נהגו בזה רבים וכן שלמים.

בפרק ט' (הרב זילבר, הערת המעתיק)

ומה שיש אומרים שיש לעשות היכר בין אשת איש לבתולה שלא יבוא להיכשל באשת איש, כבר מחו ליה המוחים בהרבה ספרים (ומובא ביביע אומר שם) שאין גוזרים גזירות מעצמנו, וגם אצלנו גם הפנויות בכלל עריות, וגם בארצות המזרח היה המנהג שגם הבתולות מכסות ראשן.

[אמר המעתיק: כוונת הרב היא למש"כ בשו"ת יביע אומר חלק ה' (סי' ה' אות ו'), וזה לשונו: "ובהיותי בזה ראיתי בספר מקרי דרדקי (בראשית אות ל"ה) שכתב... איסור תורה הוא שתצא אשה בפאה נכרית, כיוון שע"י כך אין היכר בין נשואה לפנויה, ותוכל לבוא לידי קריבה דגילוי עריות, מפני שנראית שהיא פנויה. ע"כ. ולענ"ד אין דבריו מחוורים כלל... ועוד שאפי' לדבריו אין בזה אלא גזירה מדרבנן, שמא יבואו לידי קריבה באשה נשואה בחשבם שהיא פנויה, וברור שאחר התלמוד אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, וכנודע מדברי הרא"ש (שבת כד.) וכ"כ הרב המגיד (פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ'), והר"ן בתשובת הריב"ש (סי' ש"צ), והבית יוסף (או"ח סי' תס"ב). וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים..."

"ומכל שכן בזמן הזה שכל הפנויות הן בחזקת נדות, שאינן טובלות אלא סמוך לחופתן, ומשום גדר וסייג נהגו כן, וכמש"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תכ"ה). וע"ע באה"ע (סי' כ"ו). נמצא שגם בפנויות יש לאו דקריבה דגילוי עריות, ואיסור כרת בביאה. ומה לי איסור כרת או איסור סקילה. והן אמת שמצאתי להחוות יאיר (סי' קצ"ו) שכתב כיו"ב בדין ארוסה (בקידושין) שצריכה לכסות ראשה בצאתה לרה"ר מכמה טעמים, ואחד מהם, כי מנהג הבחורים לנהוג קלות ראש עם הפנויות, ויש לחוש פן יכשלו בה ח"ו, משא"כ עם הנשואות דגדרו גדר ואין מי שינהג בהו קלות ראש. ע"ש. אך בשו"ת נחלת דוד (סי' ל') כתב על דעת החוות יאיר דלא נהירא, שאין בידינו לגזור גזירות מה שלא גזרו חז"ל". ע"כ לשון הגר"ע יוסף זצ"ל שם.

בפרק יא (הערת המעתיק)

וכן העיר הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), וזה לשונו: בסוטה (ח' סוף ע"ב), "היא פירסה לו סודרין נאין על ראשה, לפיכך היה הכהן נוטל כיפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה". ע"ש. וע"פ זה גם כן יש לפרש כוונת רש"י, שכיון שהיא כיסתה ראשה בשיראין להתנאות על בועלה, הכהן היה מנוולה ע"י פירוע ראש. והוה ליה מדה כנגד מדה. ומכיון שנחשב לניוול, אלמא דאסור. וכן משמע בתוס' רי"ד".

בפרק יג (הערת המעתיק)

וכמו כן הובא בחוברת "אוצר המזרח", ושם נשאל הרב דניאל ביטון "מהי דעתו של מרן (הגאון רבי עובדיה יוסף) בענין כתבי יד חדשים המתגלים ואינם עומדים בקנה אחד עם ההלכה המקובלת כיום?" וענה: "אכן קרה לנו שמצאנו כתב יד של מרן הבית יוסף שלא תאם את המקובל בשמו בימינו. ומרן אמר לי אז שמכתב יד לא משנים הלכה" (וזאת למרות ששיטת הגר"ע יוסף היא שפוסקים כהשו"ע גם נגד אלף פוסקים, ולכאורה היה צריך להתחשב בדעתו בכל אופן, גם אם התגלתה לאחרונה). וממילא פשוט שאין להביא ראיה מ"אם לבינה" כלל ועיקר.

בפרק יג (הערת המעתיק)

וכן כתב הגר"ע יוסף בספר הליכות עולם (חלק א'): "באמת טעמי המצוות האמיתיים ידועים רק לפני ה' יתברך נותן התורה. כאמור: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ואין לנו להסתמך על טעמי המצוות שכתבו המפרשים, להוציא על פיהם מסקנות להלכה, שאין הלכה כר' שמעון דאמר דרשינן טעמא דקרא, אלא כחכמים שחולקים עליו בזה, וכסתם משנה בבבא מציעא (קטו.), וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות מלוה ולוה הלכה א') והטור ושולחן ערוך חושן משפט". עכ"ל.

בפרק יג (הערת המעתיק)

ומה שהביא הרב הכותב ראיה מהמג"א שאסר לבתולות ללכת בשערות סתורות, הנה האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז: "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

בפרק טז (הרב ויספיש)

והנה בספר יביע אומר חלק ה' אה"ע סי' ה' [להגר"ע יוסף זצ"ל] הביא את דברי הכנסת הגדולה באות ז' הנ"ל בשינוי לשון, והוציא ממנו להיפך, שדעתו לאסור, זה לשונו שם

בפרק טז (הערת המעתיק)

וראה לעיל (עמ' רע"ז) בדברי הגר"ב זילבר זצ"ל והגר"ע יוסף זצ"ל, שאין ענין להבדיל בין נשואה לפנויה, ולא זה מטרת כיסוי הראש, ובארצות המזרח היו גם הפנויות מכסות ראשן ולא היה ניכר כלל בין נשואה לפנויה,

בפרק יח (הערת המעתיק)

ולמרות שהדברי חיים נקט לשון חריפה וכתב ש"לא יחלוק על זה זולת חסר דעת", כתב עליו הגאון רבי שלמה קלוגר שדבריו תמוהים, ופסק שגם כאשר המוכר שולח אל הלוקח הרי זה בגדר כל דפריש מרובא פריש, "וזה ברור לכל יודעי דת ודין". והוי כעין מה שאמרו (זבחים עג) "ונכבשינהו דניידי". והביאו הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו' יו"ד סי' כ"ד), והביא סייעתא לדבריו מהרשב"א בתורת הבית הארוך

בפרק יח (הרב קליין)

ומצאתי לידיד נפשי, הגאון הגדול מוה"ר עובדיה יוסף שליט"א (שו"ת יביע אומר חלק ב' יו"ד סי' י"א ד"ה ועדיין), שנגע בהא הלכתא דעובדי כוכבים שבחו"ל

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#15 שליחה על ידי שניאור » א' דצמבר 20, 2020 6:03 pm

איש יהודי כתב: ג. אם כבודו היה מעיין בדיון בפורום 'מורשת מרן' היה רואה שגם בספר חו"כ כבר בהסכמת אחד מהרבנים הביא יישוב פשוט לסתירות, והוא - אצל הגר"ע היתה הפאה בבחינת "הלכה ואין מורין כן", זאת אומרת שלא הורה להיתר ואף זעק על זה בדרשות, ומטרתו היתה שלא יתפשט המנהג, לאחר שראה שגם נכדותיו לובשות פאה. אבל לדינא הבין שיש היתר.
אני באמת לא מבין את הגישה הזאת של הלכה ואין מורין כן, אם הגר"ע חשב שפאה איננה אסורה, מה איכפת לו שהמנהג יתפשט?
נ. ב. ראיתי גם ראיתי את הדיון בפורום מורשת מרן, ואותי זה שכנע שאין סתירות בדברי הגר"ע, אבל כאמור הבוחר יבחר.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#16 שליחה על ידי איש יהודי » ב' דצמבר 21, 2020 7:58 am

"הלכה ואין מורין כן" זו לא גישה אלא מושג הלכתי שיסודו בחז"ל ומופיע בכמה מקומות בש"ס.

ונראה שהגר"ע יוסף זצ"ל נטה לבו לאסור, למרות שמדינא מותר, היות ולא הורגל בזה ולא ראה אצל אמו ואשתו וחמותו, והיה זר בעיניו. ולכן לא הורה כן.

ומאידך גיסא בהיתר "שתי אצבעות" למרות שהוא מפוקפק מאוד (עשרות אחרונים יצאו נגד זה בחריפות לא מצויה ומצינו רק להגר"מ פיינשטיין שהתיר בדיעבד) בכל זאת הורה להתיר ולמרות שעיניו ראו ששתי אצבעוך נמשך ומגיע לחמש אצבעות שהוא איסור דאורייתא.

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#17 שליחה על ידי שניאור » ב' דצמבר 21, 2020 9:42 am

איש יהודי כתב: "הלכה ואין מורין כן" זו לא גישה אלא מושג הלכתי שיסודו בחז"ל ומופיע בכמה מקומות בש"ס.

ונראה שהגר"ע יוסף זצ"ל נטה לבו לאסור, למרות שמדינא מותר, היות ולא הורגל בזה ולא ראה אצל אמו ואשתו וחמותו, והיה זר בעיניו. ולכן לא הורה כן.

ומאידך גיסא בהיתר "שתי אצבעות" למרות שהוא מפוקפק מאוד (עשרות אחרונים יצאו נגד זה בחריפות לא מצויה ומצינו רק להגר"מ פיינשטיין שהתיר בדיעבד) בכל זאת הורה להתיר ולמרות שעיניו ראו ששתי אצבעוך נמשך ומגיע לחמש אצבעות שהוא איסור דאורייתא.
גם אני מכיר את המושג של הלכה ואין מורין כן, אני פשוט לא מבין למה לומר כן לגבי פאה נכרית, כי אם יצא לו ע"פ הלכה שמותר למה לאסור? [כשכתבתי "גישה" התכוונתי שאני לא מבין איך אפשר לומר שלזה התכוון הגר"ע].

בנושא של שתי אצבעות, אמרתי פעם לאשתי כי שמעתי רב אחד שאומר שפאה עדיפה על מטפחת כי שם הכל מכוסה ואילו במטפחת הרבה פעמים יש קצת שיער גלוי, ואמרה לי אשתי לך תגיד לרב שהוא לא מכיר את הרחוב כי רוב הנשים שהולכות עם פאה גם יוצאות עם מטפחת ביתית לרחוב, וגם הן לא נזהרות לא לגלות שיער, אם כבר אז הפוך בגלל שהן לא רגילות ללבוש מטפחת רק בבית ושם הרי לא נזהרים לא לגלות כלום, אז ממילא גם ברחוב כשהן הולכות עם מטפחת הן נזהרות פחות, חוץ מזה היא אומרת שיש היום אופנה חדשה שפאה לא מכסה את כל הראש, כך שאין פה שחור לבן.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#18 שליחה על ידי איש יהודי » ב' דצמבר 21, 2020 11:02 am

הסברתי מדוע הוא הורה בפועל לאסור, וגם מדוע הוא הורה להקל בשתי אצבעות.

בענין פאה עדיפה על מטפחת, לא מדובר ברב אחד אלא בגלריה רחבה של רבנים מכל קצוות הקשת. חלקם הורו כך כדי שלא תתגנה על בעלה, ורובם משום שהפאה מכסה היטב והמטפחת מחליקה כל רגע מהראש.

אצטט קצת מדבריהם:

החזון איש: "לפאה יש יתרון"

החזון איש סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

הגר"ח קניבסקי: "יש מעלה בפאה"

הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

וכן בספר מאחורי הפרגוד (עובדות וסיפורים מהגראי"ל שטיינמן והגר"ח קניבסקי, עמ' שנ"ה) מובא: "סיפר אברך מנאמני רבינו הגאון ר' חיים, הרב אליעזר ליברמן. שנים ארוכות אני בבית מרן הגר"ח, ולא ראיתי ששייכת מציאות שרבינו יגביה את קולו מול הרבנית הצדקנית. גם בזמנים קשים ולחוצים ביותר, עם מאות אנשים שונים הצובאים על הבית ומפריעים את סדר היום. אבל פעם אחת, ראיתי שרבינו כאילו יצא משלוותו.

הדבר היה כאשר באו קבוצת נשים גדולה, וציערו את הרבנית כדי שתברך את הנשים שיזרקו את הפאה ויעברו לכיסוי ראש במטפחת. והיא מיאנה לברך, אבל הסכימה שיאמרו איזה ברכה שהיא בשמה. היא נכנסה לרבינו וסיפרה לו. הוא הרים קול רם בתרעומת: "מדוע הצליחו להשתמש בברכותייך? חייבים להשיג אותן ולמנוע מהן את התעמולה עם דברים מפיך!" ולא התקררה דעתו של רבינו עד שהשיגו אותן, החזירו אותן ואמרו להן: אין לכן שום רשות לדבר בשם הרבנית קניבסקי נגד הפאות".

הגרב"צ אבא שאול: "העדיף את הפאה וכך הורה לנשים אחרות"

דעת מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, הובאה בחוברת "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח ע"י הרב דוד קורן):

"יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

מרן הגר"ש משאש: "לא להתנוול ע"י מטפחת"

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז), כתב בנדון ששה תשובות עמוסות, ובדבריו כתב להעדיף פאה על מטפחת או כובע:

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

הגר"מ שטרנבוך: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד"!

מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בספרו דת והלכה (סי' א'):

"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

ועוד כתב במודעה שפירסם בשנת תש"ל:

"לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה.

הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים".

הגרמ"י לפקוביץ: "בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות"!

בשמו של הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', פורסם "פשקוויל" בחתימתו (ואפילו בכתב ידו, כי הוסיף שם שורה וחצי) ובחתימת עוד רבנים מגדולי הדור. בפשקוויל נאמר כי ראוי להתחזק ולחבוש מטפחת, ורוב הפאות פרוצות, וכו'. פשקוויל זה מתפרסם עד עצם היום הזה!

במכתב יד קודשו, שהובא בקובץ בית הלל י"ט, יצא הגרמ"י בחריפות נגד מנסחי אותו פשקוויל, שרימו אותו והטעו אותו, וכתב את דעתו האמיתית - ההיפך הגמור ממה שכתוב בפשקוויל:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

הגר"מ פיינשטיין: "פאה נכרית יותר טוב ממטפחת"!

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), העיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".

הגר"י טשזנר: "עדיף ללבוש פאה"!

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#19 שליחה על ידי איש יהודי » ב' דצמבר 21, 2020 11:07 am

הגר"מ גרוס: "ללכת עם פאה גם בבית"!

מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

הגר"ג ציננער: "יש מעלה לחבוש פאה"!

הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

הגר"י קאפח: "הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה"!

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

מוהרא"ש: "טוב מאוד לחבוש פאה"!

הגאון רבי שלמה אליעזר שיק זצ"ל, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט':

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".

ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה".

ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד".

וכתב עוד שם, "ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה).

הגרש"ז אויערבאך: "תקני פאה ותהיי נורמלית כמו כולן"

כאשר אמי התחתנה הוא קנה לה פאה נכרית. גם לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן" (ספר "ועלהו לא יבול" ח"ג).

"הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".

(תימלול משיחת הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, עם הרב יואל שילה שליט"א).

הגאון רבי יהודה שפירא: "יש חיזוק הדת בפאה"

הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל היה ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש. בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה), הובא:

שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת".

תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".

[שאלה זו הסתפקו העורכים אם לפרסמה, ושאלו על כך בזה הלשון:

"ב"ה, כ"א אדר ב' התשע"א, מעלת כבוד מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א.

בעידודו של מרן שליט"א אשר כתב שמצוה לפרסם, אנו עסוקים בעריכת תשובותיו של מרן הגר"י שפירא זללה"ה, ושוב נסתפקנו על כמה תשובות אם להביאן ובכדי לקצר לא פירטנו למה הסתפקנו, ונא יודיענו חוות דעתו על הדברים, אם אפשר לפרסמם".

וענה הרב: "אפשר לפרסם הכל, וצריך לפרסם"].

הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!


"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

יש לבחור את הפאה היפה ביותר

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..." (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

הגאון רבי ניסים קרליץ: "אין הידור במטפחת"

הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם", אמר בשם הגרנ"ק:

"מרן הגר"נ קרליץ אמר לי שכל ההידור ללבוש מטפחת זה דוקא אם האשה לובשת את המטפחת באופן כזה שלא מגלה את שערותיה שבצדדים, אבל אם היא מגלה את שערותיה שבצדדים, בכהאי גוונא אין הידור בלבישת מטפחת יותר מפאה, והוא אף התבטא על זה ש"יצא שכרה בהפסדה".

הגאון רבי פנחס ברונפמן: "מותר וצריך ללכת עם פאה"


הגאון רבי פנחס ברונפמן שליט"א, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס (תמצית דרשתו בפסח תשע"ח):

"החזו"א אמר שמותר וצריך ללכת עם פאה נכרית, בגלל שזה מכסה יותר (ככה אומרים תלמידיו הקרובים, וקרובי משפחתו).. הגריש"א התיר לכתחילה ללכת עם פאה.. המשנה ברורה כותב שהגוזרת שערות של עצמה ועושה מזה פאה, זה מותר.. יש לי תמונה מהסבתא שלי, שהיתה אשת רב חשוב מאוד ברוסיה, ראיתי אותה עם פאה וזה היה נראה כשיער.. הרבה נשים שהולכות עם מטפחות צריך לגרש אותן, הן הולכות שלא כדין, חצי ראש פתוח, המטפחת זזה.. התעמולה לעבור מפאה למטפחת היא תעמולת הבל ממש.. האשה שרוצה ללכת עם פאה - זכותה ללכת עם פאה, ואין בעלה יכול לכפות אותה נגד רצונה.. ר' שמואל אויערבאך זצ"ל היה שואל את האשה אם זה מפריע לה או לא, אם היא רוצה להחליף או לא.. לעשות מזה תעמולה, לפי דעתי זה לא הגון... כתוב בגמ' שהמלך לא יכול לדון, כי לא דנים אותו, ולכן אינו יכול לדון מישהו אחר. אתה, את החומרות תחמיר על עצמך, אל תלך ותזרוק את הפאה של אשתך בזמן שאתה לא יודע אם אולי זה פוגע בה, אם היא תתבייש לצאת לרחוב".

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#20 שליחה על ידי איש יהודי » ב' דצמבר 21, 2020 11:55 am

שניאור כתב: ואמרה לי אשתי לך תגיד לרב שהוא לא מכיר את הרחוב כי רוב הנשים שהולכות עם פאה גם יוצאות עם מטפחת ביתית לרחוב, וגם הן לא נזהרות לא לגלות שיער
אין שום קשר, הן מהדרות לכסות ראשן פאה כשיכולות, ולא כל הזמן הן יכולות, אז נאמר להם שלא יכסו כלל בפאה בגלל שלא כל הזמן הן עם פאה?

לכל הפחות, זמן קצר הן יכסו את ראשן כהלכה!

ואכן הרה"ק מליובאוויטש הורה לכסות בפאה בכל יציאה לרחוב, ונשי חב"ד מקפידות בזה, וכל אשה תכסה כפי יכולתה.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#21 שליחה על ידי איש יהודי » ב' דצמבר 21, 2020 12:00 pm

שניאור כתב: חוץ מזה היא אומרת שיש היום אופנה חדשה שפאה לא מכסה את כל הראש, כך שאין פה שחור לבן.
על ה"אופנה החדשה" הזאת שמעתי לפני שנים רבות, זו לא אופנה חדשה אלא תירוץ נבוב, 99.9 אחוז מלובשות הפאה לא מוציאות שיער וגם אין להן שום סיבה הגיונית להוציא, והשיער המכוסה הוא בדרך כלל יבש ומכוער (כי התייבש תחת הכיסוי).

אבל אצל הנשים המכסות במטפחת (וגם אצל אשתי) רואים בחוש איך המטפחת מחליקה מהראש מידי פעם וצריך להחזיר כשבינתיים הראש מגולה (היעלה על הדעת להתיר חצאית כזאת??) וחלקן הגדול מגלות לכתחילה שתי אצבעות ונמשך בקלות לחמש אצבעות.

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#22 שליחה על ידי שניאור » ב' דצמבר 21, 2020 1:03 pm

איש יהודי כתב:
שניאור כתב: חוץ מזה היא אומרת שיש היום אופנה חדשה שפאה לא מכסה את כל הראש, כך שאין פה שחור לבן.
על ה"אופנה החדשה" הזאת שמעתי לפני שנים רבות, זו לא אופנה חדשה אלא תירוץ נבוב, 99.9 אחוז מלובשות הפאה לא מוציאות שיער וגם אין להן שום סיבה הגיונית להוציא, והשיער המכוסה הוא בדרך כלל יבש ומכוער (כי התייבש תחת הכיסוי).

אבל אצל הנשים המכסות במטפחת (וגם אצל אשתי) רואים בחוש איך המטפחת מחליקה מהראש מידי פעם וצריך להחזיר כשבינתיים הראש מגולה (היעלה על הדעת להתיר חצאית כזאת??) וחלקן הגדול מגלות לכתחילה שתי אצבעות ונמשך בקלות לחמש אצבעות.
אם כבר נכנסנו לאישי, אז אצל אשתי שהולכת במטפחת זה עוד לא קרה אף פעם, וגם אצל אמי ואחיותי אני לא רואה שזה קורה, ואני לא מבין למה זה תירוץ נבוב, מישהו חיפש כאן תירוצים?
אם זה לא נכון אז לא, אבל אולי באזור שלך זה אחרת מבאזור שלנו?

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#23 שליחה על ידי איש יהודי » ב' דצמבר 21, 2020 2:18 pm

בנושא הזה אין טעם להתווכח על אשתי או אשתך, פוק חזי מאי עמא דבר.

לדוגמא, עסקינן באשכול זה בהגר"ע יוסף זצ"ל - צא וראה בתמונת אמו, אשתו ובנותיו.

נחפשה דרכינו
הודעות: 2
הצטרף: ה' מאי 20, 2021 3:09 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#24 שליחה על ידי נחפשה דרכינו » ה' מאי 20, 2021 4:33 pm

דעתם הברורה של גדולי הפוסקים הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ואזנר, הגר"נ קרליץ, הגר"ש אויערבך, ועוד רבים, שלמרות שהפאה מותרת לכתחילה, ישנה עדיפות גדולה לכסות במטפחת [חלק השתמשו בלשון 'הידור', חלקם בלשון 'ראוי'], ומי יבוא להרהר אחר דבריהם.
הדברים הפשוטים הנ"ל באו שוב לידי ביטוי לאחרונה במכתבם של גדולי ההוראה הגר"ע אויערבך, הגר"י גנס, הגר"ש רוזנברג, הגרמ"מ לובין, הגר"צ ובר, שליט"א, ועוד מגדולי ההוראה שעוסקים בעניני צניעות עשרות שנים.
גדולי הפוסקים בכל הדורות שהתירו פאה נכרית לכתחילה, לא העלו בדעתם להתיר את רוב המוחלט של הפאות הקיימות כיום. גם זה נאמר ע"י גדולי ישראל כהגר"נ קרליץ ועוד.
ומי שחושב שיכול לחלוק מסברתו על כל הגדולים הנ"ל, טעון בדיקה אחריו.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#25 שליחה על ידי איש יהודי » ג' יוני 01, 2021 11:50 am

לא הבנתי, כל אותם גדולים שהזכרתי אינם בכלל "גדולי הפוסקים"? אז מה הם? ולמה לא נאמר עליהם "ומי יבוא להרהר אחר דבריהם"? או שהדמגוגיה היא רק לאידך גיסא?

[יש לציין גם את גדולי תלמידי החזו"א שאוחזים כמותו שפאה עדיף ומנהיגים כך בביתם, כהגרח"ק, הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן זצ"ל, הגר"י מאיר, ועוד)

כמו כן יש הרבה דמגוגיה באמרה הסתמית "עדיפות גדולה לכסות במטפחת", כשאנו רואים בעינינו בדיוק איך נראה כיסוי המטפחת אצל רוב הנשים המכסות במטפחת. והדבר בא לידי ביטוי בדברי הפוסקים שהזכרת.

לדוגמא, הגר"נ קרליץ הדגיש את האיסור גילוי מקצת הראש, "ודוקא כשכל השערות מכוסות היטב", וסיים "ואשרי מי שמדקדקת בצניעותה לכסות את ראשה לפי כל הדעות" (ולא נקט במטפחת וד"ל).

והגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, אמר:

"מרן הגר"נ קרליץ אמר לי שכל ההידור ללבוש מטפחת (ולא פאה השנויה במחלוקת) זה דוקא אם האשה לובשת את המטפחת באופן כזה שלא מגלה את שערותיה שבצדדים, אבל אם היא מגלה את שערותיה שבצדדים, בכהאי גוונא אין הידור בלבישת מטפחת יותר מפאה, והוא אף התבטא על זה ש"יצא שכרה בהפסדה".

אבל הדמגוגים מתעלמים לגמרי מכך, ורק כותבים בשמו ש"עדיף מטפחת"...

כמו כן הגרש"ז אויערבאך, שמעולם לא כתוב בשמו בשום מקום שעדיף מטפחת על פאה, אבל כן יש לנו עדות ברורה מנכדתו, שהמליץ לה הלכה ולמעשה לחבוש פאה:

[מנכדו של הרב]: "שמעתי את סבא מתבטא, שכאשר יבוא המשיח, אין לו ספק שנשים לא תלבשנה פאות נכריות. אמנם כאשר אמי התחתנה הוא קנה לה פאה נכרית. גם לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן" (ספר "ועלהו לא יבול" ח"ג).

יש לציין שבציבור הרחב נפוץ רק תחילת הקטע הזה...

אז איך אפשר לכתוב בצורה כל כך דמגוגית שדעתו של הגרש"ז אויערבאך ש"יש עדיפות גדולה לכסות במטפחת" ועוד לסיים "מי יבוא להרהר אחר דבריו"?

(ומה שיש פשקווילים שממחזרים שוב ושוב את הענין הזה עם חתימות חדשות, כבר ידוע מדת מהימנותם. ולמשל הפשקוויל האחרון מיחזר דברים מתוך הפשקוויל הקודם שחתום עליו הגרמ"י לפקוביץ שהכחיש חתימתו בתוקף וטען שרימוהו והחתימוהו על פשקוויל אחר לגמרי, ראה לעיל דבריו).

כמו כן, מעיון בספרי הפוסקים האחרונים החל מלפני 500 שנה ועד היום, בכל הנדון בפאה, יראה שהנדון הוא על פאה יפה, שמוסיפה יופי לאשה, ונראית טבעי לחלוטין. ולא רק בדברי האחרונים אלא אפי' בדברי הראשונים, מובא שהפאה נועדה לקישוט וליופי ונראית כשערה של האשה.

הרמב"ם כתב שפאה היא "שיער נאה והרבה", בספר המספיק (לאחד מהראשונים שביאר את הרמב"ם) תיאר זאת כ"מחלפות שער שנשים מרכיבות על ראשן להתיפות בהן אם אין להן שער רב, וכל מי שרואה אותן חושב שהוא טבעי"... (כך ראיתי שהעתיקו בשמו, אני עדיין צריך לראות בפנים). גם רבינו חננאל (שבת נ.) כתב "פאה נכרית והוא שיער שעושה בקפח והקרח נותנן בראשו ונראה כי אותו שיער שבקפח שיער ראשו הוא".

ועוד הרבה לשונות המוכיחים שאין שום נפק"מ בין הפאה דהיום לפאה דאז, שהיתה עשויה משיער טבעי ונראית טבעית לחלוטין.

ובאשר לאורך הפאה וכיו"ב, גם זה תלוי במנהג, וכדברי הגרש"ז אויערבאך (ומי יבוא להרהר אחר דבריו??)

"אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים.
יש ענין של מנהג נשים כשרות, דהיינו אם כך נוהגות נשים כשרות, יש להחמיר כמותן, ויש גם מקום להקל כמותן. לדוגמא, במקום שנשים כשרות, נשות בני תורה וכדומה, נוהגות ללכת עם שרוולים עד המרפק ממש, זה בסדר, ומותר לנהוג כמותן. כתוב שנשים כשרות נהגו ללכת עם סרט נוסף על כיסוי הראש, ואז זה היה חובה ללכת כך. לעומת זה יש במשנה (חלה פרק ב' משנה ה') "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" - לפעמים יש מציאות כזאת שהראשונים שפורצים את הגדר לא נהגו כשורה, אבל סוף סוף השתנה המנהג ונוהגים אחרת, ואי אפשר לחייב את כולם לשוב למנהג הראשון" (ועלהו לא יבול חלק ג).

אורח

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#26 שליחה על ידי אורח » ג' אוגוסט 10, 2021 1:55 am

אחת המעלות המיוחדות של מרן הגר"ע יוסף זה היה שאיננו מגמתי
תמיד הוא היה עניני ואוביקטיבי. ואכמ"ל בדוגמאות.
הקבצים הנ"ל שמשתדלים ללדכת בדרכו, ובשיטתו, וכו', שכחו פרט זה משום זה.
ופעמים רבות שבא לידי גיחוך.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#27 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 10:59 pm

דעת גדולי מורי ההוראה בדורנו על פאות זמנינו


מכתב הרבנים אייר תשפא.jpg
מכתב הרבנים אייר תשפא.jpg (272.69 KiB) נצפה 3845 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שמעון ב ה' אוגוסט 12, 2021 11:17 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#28 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:03 pm

דעת מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל

https://youtu.be/zoYUOncf62U

תמלול הדברים
כבוד הרב ערב טוב.
רציתי לשאול את כבודו מה דעתו על העניין של פאה, אחרי שאנחנו שומעים זה כשבועיים הרבה מחלוקות בעניין של פאה, יש כאלה כמו הרב משאש שמצטט קצת להתיר, ועוד חכמים גדולים אוסרים, מה דעת כבודו על הדבר הזה של הפאה, כל הסיפור הזה של הפאה?
תשובת מרן הראשון לציון זצוק"ל :
פאות נוכריות היו בדורות הקודמים, איזה פיאות נוכריות? איזה יופי להם? איזה הדר להם? היו חושבים כאילו האשה שמה קש על ראשה. לא היו להם לא יופי ולא הדר.
היום מצד אחד אני אומר, יש פיאות נוכריות יפות וגדולות וארוכות עד הגב, וכשאשה הולכת השערות של האשה הזאת מתנדנדות וכל אחד מסתכל עליה, וכי זה מותר זה?!? אדרבה! הפיאות הנוכריות האלה הגדולות האלה, זה מעוררות תשומת לב מהאנשים והאנשים לא יודעים להבחין בין פאה נוכרית לפאה לא נוכרית, מאיפה הם יודעים את הדבר הזה?!
אלה בנות ישראל הנמצאים בהתנחלויות אשריהם ואשרי חלקן, עוד מלפני כמה שנים היתה בעיה כן כיסוי ראש לא כיסוי ראש, היו אומרים אלה המתנחלים האלה בלי כיסוי ראש… בהתחלה שאלו אותנו, אמרנו להם תלכו עם צעיף, זאת הגבורה שלכן, הסמל של ההתנחלויות יהיה עם צעיף!
וברוך ה' היום הרבה נשים הולכות עם צעיף ככה בצורה מכובדת וטובה, וזה היה הדגל שלהן.
בכל אופן, אישה שלא יכולה ללכת עם צעיף, מתביישת, אז בבקשה מותר לה ללכת לספרית ולגזור שערות ראשה שיהיו קצרים, ועל זה תשים פאה נוכרית שתראה נאה, ועל הפאה הנוכרית צריכה לשים או צעיף או כובע. ללכת רק עם פאה נוכרית זה לא. למה? הפאות הנוכריות היום זה כעין שער, ועד כדי כך שיש מי שאומר שאסור גם לברך מול הפיאות הנוכריות זה נקרא שיער ואסור לברך! והלכה היא, שאם אדם נקלע למקום כזה הוא יכול לעצום עיניו והוא יכול לברך.
ועל כן, "נוכריות נחשבנו לו כי מכרנו", אדם אם יש לו פיאה נוכרית מותר לו למכור את זה לאחרים, ולא תגיד שהיא מכשילה את האחרים, ואחרת תקח פאה נוכרית ותשים על זה צעיף או תשים על זה כובע ואין בזה בעיה.
ואם יש מחלוקת בין בעל ואשה ואשה מתעקשת ללבוש פיאה והבעל לא, ויש מקרים הפוכים, יש לי מקרה שאשה מתעקשת ללבוש צעיף והבעל מתעקש והבעל רוצה פיאה! אז במקרים כאלה, אני מייעץ לבעל או אני מייעץ לאשה שלא להתקוטט, אלא הבעל והאשה ילכו לרב, ומה שרב יפסוק להם הם צריכים לקיים. הבעל יפסוק מה שיפסוק, ההלכה היא שמהשמים יתנו בדעתו של הרב לפסוק וזה יביא שלום ו"שלום על ישראל".
ויהי רצון שנזכה אנחנו בזכות הצניעות, נזכה לגאולה שלמה בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.
נערך לאחרונה על ידי שמעון ב ה' אוגוסט 12, 2021 11:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#29 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:06 pm

דעת מרן הגר"מ שטרנבוך
מכתב-ר-משה-שטרנבוך. jpg
קבצים מצורפים
מכתב-ר-משה-שטרנבוך.jpg
מכתב-ר-משה-שטרנבוך.jpg (289.08 KiB) נצפה 3839 פעמים

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#30 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:07 pm

דעת הגר"א דינר והגר"ע אוירבך ובכללו דעת מרן הגרש"ז
הרב-עזריאל-אויערבך-001-745x1024.jpg
הרב-עזריאל-אויערבך-001-745x1024.jpg (107.95 KiB) נצפה 3838 פעמים


שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#32 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:10 pm

דעת הגר"י ליס מבית דינו של הגר"מ גרוס(מכתבו מצוי בתוך קונטרס סגלה מכל העמים שהובא לעיל

לכבוד הרה"ג שליט"א בעל הקונטרס…
כבודו הראה לי את דבריו אשר הם דברים פשוטים בתכלית,
ובוש אני ונכלם לחוות דעתי בנדון אשר כל גדו"י אשר אנו
נשענים עליהם כבר כתבו דעתם כמש"כ בקונטרס, ומי יבוא אחר
המלך מלכי רבנן כי לשחוק ייחשב שהאזוב אשר בקיר גם כתב
דעתו אחריהם. אך מ"מ שמא יש ענין להטפל לעושי מצוה אף
לפשוטים שבעם בגדר ליתן שכר למביאיהם, אף שמגוחך הדבר
שנטפלים הם לאדירים שבעם זיע"א ושיבדלח"ט מ"מ
בהטפלותם לעושי מצוה יזכו גם הם שיערה עליהם רוח טהרה
ממרום והיה זה שכרם.
הנה באמת כ"א יודע בעצמו שלא נתכוונו המתירים לאלו
של היום שאין ביניהם לגילוי הראש ולא כלום
, אך
מכניסים הראש ומטמינים אותו בקרקע וצועקים "הא
מותר פאה נכרית", והלב יודע אם לעקל… והנה אם
טורחים להוציא בענין הזה מפוסקים הקדמונים אם מותר
פאה נכרית או לא, הרי יאמרו רבו הפוסקים המתירים
ושלום עלי נפשי, וע"כ העיקר לצעוק כמו שכתבתם
בקונטרס דגם המתירים לא נתכוונו כלל לאלו שמושכים
העיניים
וכל אחת ואחת יודעת המטרה, ומתעלמים מזה,
ויענשו ע"ז כמש"כ רבינו יונה, על כל מה שנכשלו אנשים
על ידה.
והיה מקום לעמוד ולזעוק ללא חת, אין שום פאה כשרה
מפאות שהולכות נשים צעירות
, וכל המדידות הנעשות אם
מגיע עד כאן או כאן זה רק תירוצים להרגיע המצפון. וכל
דורנו בונה את יהדותו רק לפי יחסית לזה או לזה, אם אני
יותר טוב מזה הפחות ממני כבר די והותר, וצריך לצעוק
קבל עם ועדה – אין יחסית! יש רק תורה כנתינתה ותו לא.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#33 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:11 pm

דעת מרן הגרי"ש אלישיב מספרי תלמידיו

וישמע משה, עמוד שסז
להוריד מטפחת בגלל חשש לאיבוד פרנסה
הייתי נוכח כששאל הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בענין מורה בסמינר מסוים שהולכת עם מטפחת על הראש, והחברות מנסות להסביר לי שטוב שתוריד את המטפחת ותלך כמו שרגילות לילך במקום ההיא. עם פאה נכרית בלי מטפחת, וגם בשכונה איפה שהיא גרה אומרים לה כך, ומתחלת לחשוש שתאבד פרנסתה בגלל המטפחת האם מותר לה להורידה.
והשיב: חס ושלום ובזכות זה תזכה לפרנסה בריווח ולכל מילי דמיטב.

אשרי האיש פרק ט"ז
א. נוהגים להתיר פאה נכרית לנשים אבל עדיף שיהיה כובע על הפאה לחשוש לדעת הבאר שבע שהביא ראיה חזקה לדבריו וכן עדיף לבישת מטפחת על פאה כי פאה נכרית הלא היא מחלוקת בעיקר ההלכה אבל מטפחת זה גלאט והוסיף רבינו שפאות של היום גרועות יותר ופאות הרגילות של ימינו ’אשה צנועה’ תחמיר בזה.
ב. נשאל רבינו הרי מצוי שיוצאות קצת שערות במטפחת והשיב דמנלן שבפאה נכרית אינו כן והוסיף שאף אם יהיה כן שהמטפחת זזה ולא הפאה מ"מ מטפחת עדיף כי בדרך כלל מה שמתגלה מהמטפחת הוא רק השערות שבצדדים שזה רק חומרא אבל פאה נכרית הוא מחלוקת בעיקר ההלכה. וסיים שהאומרים שפאה נכרית עדיפא על מטפחת ’ הם דברים בטלים’.
ג. ואם נהגו הורי האשה והורי בעלה להחמיר שלאר ללכת עם פאות הוי בכלל "אל תטוש" אבל רק אם אחת מהאמהות הולכות עם פאה הנה אם זו האמא של האשה ודאי שיכולה הבת ללכת עם פאה ואם זו אמו של האיש (ואמא שלה הולכת עם מטפחת) יכול הבעל לדרוש מאשתו שתלך עם פאה.
ד. הזוהר החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מהאשה דגרמא מסכנותא לביתא וכו’ הביא רבינו שהחת"ס בסי’ ל"ו כתב שאחרי דברי הזוהר זה נהפך לדת יהוידית אך רבינו אמר שהשער שבצדעיים לא נכלל במה שנהגו להחמיר כחת"ס.

הרב משה ישראלזון – מפי האיש
אמרתי לרבינו: כל העולם רועש מדברי הסבא כנגד הפאות הנכריות של ימינו התקשרו נשים מודרניות לשאול ואמר רבינו לא מדברים רק ממודרניות מדברים גם על הבני תורה, ובתוך הדברים אמר רבינו : הולכות עם פאות ארוכות עד פה – והצביע רבינו על כתפיו. ושאלתי לרבינו: האם הבעיה היא רק הפאות הארוכות?. והשיב רבינו: כל המראה של זה, זה פריצות. (י"א מרחשון תשס"ט)

באו לרבינו "רבנים" לשמוע דעתו בענין ה"פאות הנכריות" וזה הוא אמר להם בתוך דבריו: ה"צרה" של של הפאות אינני יודע איך אפשר לתקן את זה, זה כבר מושרש בין גדולים וטובים והולכים עד כאן [הצביע רבינו על כתיפו] זה ממש פריצות שאין כמוהו ואינני יודע איך אפשר לעקור את זה זה התחיל מהגדולים לא סתם ממאן דהו אנשים חשובים… כולם נכשלים בזה ומה אתם יכולים לעשות.
וחזר שוב ואמר זה פרוץ מאוד כי זה לא כאלו סתם מן השוק נכשלים, ממש צדיקים גמורים, וממילא הצדקניות הם גם כן גמורות, גם האשה היא צדקנית אינני יודע איך מתקנים את זה לכל הפחות להקטין זאת. יותר מכך אין זה בידינו.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#34 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:12 pm

דעת מרן הרב שמואל אויערבך ובכללו דעת מרן הגרש"ז
פעיה"ק ירושלים תובב"א
ב"ה, יום שנכפל בו כי טוב- אין טוב אלא תורה
ערב חג השבועות זמן מתן תורתינו ה' תשס"ד
הן בעניי כבר פירסמתי מכבר בדבר הגדול והנשגב ביסוד קדושת
וטהרת ישראל נועם וחן הצניעות בבנות ישראל בדבר הפירצה הגדולה
בחומת קדושת הצניעות.
וכבר העדתי עדות נאמנה אשר כן היה דעתו ורצונו של אאמו"ר גאון
ישראל זללה"ה אשר נשי ישראל יכסו ראשן במטפחת
, וגם ראיתי בעיני
צערו הגדול של אאמו"ר זללה"ה על הפאה ה"נכרית" שנתפשטה בקרב
שלומי אמוני ישראל, ד' ירחם.
והן עתה אשר זכינו להתעוררות גדולה בזה, ואשר יש בזה גם גדר
למכשול של תקרובת עבודה זרה, ומיאוס של עבודה זרה ועובדיהם,
וגם תהילה לד' יתברך אשר זה גרם להתעוררות גדולה לחזור למנהג
ישראל מקדמת דנא – להחזיר עטרת ראשינו של בית יעקב נשי
ישראל, וחס ושלום לא לבוא לקרר ולצנן בדבר נשגב כזה באמתלאות
שונות
.
בנות ישראל חזקו ואמצו ולא ליבוש מפני המלעיגים והמקררים,
החזירו עטרת יופי הצניעות על ראשיכם! ותתברכו בשובע נחת
דקדושה מבניכם ובנותיכם תוך בריות גופא ונועם ד' ותתברכו
בזה ובבא בכל מכל כל.
הכותב וחותם ביום ערב זמן מתן תורתנו, לחיזוקה וקיומה
של התורה והיהדות ודת יהודית והטהרה והצניעות
שמואל בן אאמו"ר גאון ישראל מוה"ה
שלמה זלמן זללה"ה אויערבאך

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#35 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:13 pm

דעת מרן הגרח"ק על פאות זמנינו ועדות הגרב"צ מוצפי

https://media.yofi-yehudi.net/video/pea ... ki.mp4?_=1
נערך לאחרונה על ידי שמעון ב ה' אוגוסט 12, 2021 11:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#36 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:14 pm

דעת רבים רבים מגדולי זמנינו זצוק"ל ושליט"א
דעת-גדולים-6.pdf
(8.36 MiB) הורד 28 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שמעון ב ה' אוגוסט 12, 2021 11:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#37 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:20 pm

דעת הגר"ג נדל מגדולי תלמידי החזו"א(ומדבריו ומדברי מרן הגרח"ק שליט"א הנ"ל הרי לנו עדות גדולי תלמידי החזו"א על פאות זמנינו)
מילי דהספידא ודברי הערכה על הגר''ג נדל זצ''ל - עמ' קיד - אסר הפא''נ.png
מילי דהספידא ודברי הערכה על הגר''ג נדל זצ''ל - עמ' קיד - אסר הפא''נ.png (13.59 KiB) נצפה 3826 פעמים
וכולנו יודעים לפני כמה שנים הוא דיבר, ואם כך בפאות זמנו, מה היה אומר על פאות ימינו?!
נערך לאחרונה על ידי שמעון ב ו' אוגוסט 13, 2021 12:06 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמעון
הודעות: 17
הצטרף: ג' יוני 22, 2021 9:55 pm

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#38 שליחה על ידי שמעון » ה' אוגוסט 12, 2021 11:33 pm

דעת מרן הגרב"צ אבא שאול

תלמידו הגר"פ מוסבי שליט"א בהסכמתו לספר שמחנו בישועתך(מצורף צילום בקונטרס סגולה מכל העמים הנ"ל עמ' 37) "מורי ורבי הגאון הגדול הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל אמר לנו שאף המתירים האומרים שפאה נוכרית הוי כיסוי – מודים שהפיאות בימינו אינן צנועות ואסור לילך אתם ברחוב".

לתשומת לב: הגרב"צ אבא שאול זצ"ל נלב"ע בשנת תשנ"ח! ומאז ועד היום, מצב הפאות
לא נהיה טוב יותר, בלשון המעטה...

וע"ע בדעת גדולים הנ"ל עמ' 41 ציטוטים מעוד מכמה וכמה תלמידיו.

נדברו
מנהל הפורום
הודעות: 178
הצטרף: ד' אוגוסט 01, 2018 12:11 am

Re: הופיע ויצא לאור - קובץ בית יוסף גיליון מו + ביאור דעת מרן היבי"א בעניין פאה נכרית

#39 שליחה על ידי נדברו » ד' ספטמבר 01, 2021 2:29 pm

האשכול הזה חורג מהייעוד של הפורום. הפורום לא נועד להוות במה לאוסף מודעות בנושא כלשהו, אלא לעורר דיונים בין החכמים דפה. ובלא"ה, בהיות שנושא הפאות מעורר כנראה אמוציות רבות, וכמעט כל הדיונים בו נגררים אל מעבר לגבולות הטעם הטוב, נבקש להמנע מהעיסוק בנושא הפאות ע"ג הפורום, וכמו"כ אשכול זה ננעל.
בתקוה להבנה.

נעול