הנה השחוק הוא תופעה פלאית ממש ואני כותב כאן מהזכרון ומקופיא
ואשמח לקבל עזרה במציאת מקורות וטעמים נוספים וגם זויות אחרות לנושא.
א. עובדה היא שפעמים רבות צוחקים גם כשקורה משהו לא טוב.
ב. הצחוק הוא כתוצאה מהפתעה בלתי צפויה.
ג. כתב הגר"א שזה הדבר המבדיל את האדם מבעלי החיים כי הם לא צוחקים (וכמובן מלבד הדעת כמש"ש)
ומשמע קצת שגם שחוק הכסיל שיש עליו כמובן בקורת גלויה - עדיין יש בו מימד של צורת אדם יותר מהחיות.
ד. אז ימלא שחוק פינו - ביאר הגר"א שאנו ממש נצחק בכל רגע כי תמיד יהיו חידושים חדשים!
ה. אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא בשם ה' - ההיפוך הפתאומי זה כידוע הבסיס לכל צחוק.
ואולי אולי הטעם הטוב שמתלווה לכל בדיחה הוא משום שזה נוגע במשהו בתקוה הכמוסה בעומק לפנים מעומק של כל לב (אפילו של כסיל) למהפך הגדול והטוב של הגאולה.
וכמובן אצ"ל שזה תחליף מזוייף...
מקורות וטעמים לטבע השחוק שברא השי"ת (מזויות מגוונות)
Re: מקורות וטעמים לטבע השחוק שברא השי"ת (מזויות מגוונות)
מתאים להגר"י הוטנר לכתוב על זה. צריך לחפש במאמרי חג הסוכות וברשימות לב.אורח כתב: ↑ ואולי אולי הטעם הטוב שמתלווה לכל בדיחה הוא משום שזה נוגע במשהו בתקוה הכמוסה בעומק לפנים מעומק של כל לב (אפילו של כסיל) למהפך הגדול והטוב של הגאולה.
וכמובן אצ"ל שזה תחליף מזוייף...
Re: מקורות וטעמים לטבע השחוק שברא השי"ת (מזויות מגוונות)
שמעתי שלהגר"מ זילבר שליט"א מתולדות יהודה סטוטשין יש מהלך להסביר כך על בעייתיות מלווי בריבית, שמהצפייה לגאולה נובעת ההסתמכות של לווה שיהיה לו להחזיר ומלווים בריבית אינם כן, ולכן אינם קמים בתחיית המתים.
איני יודע היכן המאמר המלא, זכור לי ששמעתי בראשי פרקים את ההסבר הזה
Re: מקורות וטעמים לטבע השחוק שברא השי"ת (מזויות מגוונות)
אנסה בס"ד לפרש את הדברים שהובאו כאן בקיצור.
הציפייה לגאולה, היא חלק מהתקוה והאמונה של יהודי ש"קץ שם לחושך", העולם הזה נברא עם תכלית טובה, ולכן זה צריך לתת תקוה ומבט אופטימי ליהודי, גם כשנותן הלוואה צריך שתהיה לו אופטימיות וביטחון שיהיה ללווה מה להחזיר, המלוה בריבית - זה מתוך הבנה שהוא לוקח סיכון על כספו ולכן הוא סבור שמגיע לו תשלום ריבית על כך. וחסר לו את המבט האפטימי, שמזה נובעת גם האמונה בגאולה.