הווארט שלי - במה לחידושים עצמיים לשיתוף הלומדים

[כּוֹתָר]

כאן באשכול זה כל אחד יכול לכתוב את החידושים שלו.

ועכשיו לווארט שלי,
בפרשת 'כי תצא' מובאת הפרשה של בן סורר ומורה, שאמרו חכמים שאף פעם היא לא היתה וגם לא יתכן שתהיה בעתיד, כיון שיש הרבה פרטים שמעכבים בקיום הלכה זו, שלא יתכן במציאות שכולם יחד יבואו באותו במקרה.
חשבתי לומר בדרך דרש, שיש כאן לימוד לבעיה חינוכית מוכרת.
יש את החינוך הרגיל, שמתאים לרוב הילדים, ויש מקרים קשים שאותם צריך להביא לפני ה'חכמים רופאי הנפשות'. ועל זה אומרת התורה, 'כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, וייסרו אותו ואיננו שומע בקול אביו ואמו. ותפשוהו אביו ואמו והביאוהו אל זקני עירו ושער מקומו', כיון שהם רואים שהוא לא מתאים לחינוך הרגיל, הם צריכים להביא אותו לחכמים רופאי הנפשות שיקבעו עבורו תכנית טיפול מיוחדת.
ולפי זה 'ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת', זה המשך של סיפור המקרה שההורים מתארים לבית דין, שאם הוא יישאר בחינוך הרגיל, הוא כל הזמן ייתקל בעבירות ויכעיס את כל הסביבה, יענישו אותו (ירגמוהו באבנים) 'ומת' - הוא יאבד את הדימוי העצמי שלו, ויאבד כל תקוה להשתקם.
ואז פונים ההורים לבן ואומרים לו, עכשיו כשאתה נמצא במקום טוב שיבינו אותך, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם. עכשיו תוכל בהדרכתם לטפל במידותיך הרעות 'וביערת הרע מקרבך', ואז 'כל ישראל ישמעו ויראו' - הם יבינו ממקרה ההצלחה שלך, איך שפרחת וצמחת בניגוד לכל היגיון, שאף פעם אין לאבד תקוה משום נער.