דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

איזהו מקומן, מרפסן איגרי, ראה זה חדש
שלח תגובה
הודעה
מחבר
עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#1 שליחה על ידי עוסק בתורה » ו' פברואר 15, 2019 12:01 pm

כמה מחיבורי רבותינו נכתבו בשפה הערבית ותורגמו בידי אחרים ללשה"ק, למשל פירוש המשניות להרמב"ם, חובת הלבבות, כמה מחיבורי הרס"ג (או כולם?) ועוד. כמדומה שרוב הנ"ל תורגמו ע"י ר"י אבן תיבון.

האם אפשר לדקדק בלשונות התרגומים?
למשל להוציא הלכה מדקדוק בלשון הרמב"ם בפיה"מ, או לחדש חידוש במוסר עפ"י החוה"ל בתרגומו שלפנינו.

זכורני שראיתי איפשהו (כנראה בשם אחד מרבותינו) שאין לדקדק בלשון פיה"מ להרמב"ם כיון שהתרגום אינו לשונו של הרמב"ם עצמו. האם זה מוסכם? ניתן לנחש שיש שיאמרו שכיון שהתרגום היה לפני רבותינו בכל הדורות והם למדו בו הוא 'התקדש'.

לגבי החוה"ל יש להעיר שיש בידינו כמה תרגומים, כגון תרגום קאפח ותרגום של אחד בשם ירושלמי, ולכן אם יש דקדוק ששווה בכולם לכאורה פשוט שניתן לדקדקו. והשאלה בעיקר על חיבורים שיש בידינו רק תרגום אחד מהם, וכן על דקדוק שיש רק בתרגומו של ר"י אבן תיבון לחוה"ל ואינו בשאר התרגומים, כך שכנראה הדקדוק אינו במקור, האם ניתן לומר שאעפ"כ ניתן לדקדק.

הכהן
הודעות: 69
הצטרף: ב' פברואר 04, 2019 12:55 am

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#2 שליחה על ידי הכהן » ו' פברואר 15, 2019 12:10 pm

גם פיה"מ להר"מ יש עם תרגום קאפח

עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#3 שליחה על ידי עוסק בתורה » ו' פברואר 15, 2019 12:14 pm

לא ידעתי, ואכן כעת ראיתי באוצה"ח.
מעניין אם יש שם שינויים משמעותיים. בחוה"ל מעלת תרגומו הוא הפשטנות לעומת הלשון המסורבלת של אבן תיבון.

פשוטו של מקרא
הודעות: 48
הצטרף: ב' פברואר 11, 2019 12:47 am

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#4 שליחה על ידי פשוטו של מקרא » ו' פברואר 15, 2019 1:35 pm

כשהוציאו את התרגום של פירוש המשניות על הרמב"ם של מכון המאור לאחר שבשוק היה שנים רבות רק את של קאפאח,
הם פרסמו שהרב אלישיב אמר שזה התרגום האמיתי.
כמובן אסור להאמין לשום סיפורים אבל כך אמרו.

עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#5 שליחה על ידי עוסק בתורה » ש' פברואר 16, 2019 9:04 pm

הגריש"א ידע ערבית?

אורח

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#6 שליחה על ידי אורח » א' פברואר 17, 2019 2:41 am

עוסק בתורה כתב: הגריש"א ידע ערבית?
הוא ידע שהתרגום של קאפח לא נאמן.. כי הוא הכיר אותו מבי"ד שישב ביחד איתו.. (כ"ז בהנחה שאכן הגרי"ש אמר את הדרבים )

אורח

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#7 שליחה על ידי אורח » א' פברואר 17, 2019 3:14 am

בפשטות התרגום המדוייק ביותר של פירוש המשניות, הוא של קאפח.
[גם יהיו טענות אחרות על קאפח].

אורח

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#8 שליחה על ידי אורח » א' פברואר 17, 2019 3:15 am

פשוט וברור ללומדים ולמבררים, שהתרגום של קאפח הוא הכי טוב.

עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#9 שליחה על ידי עוסק בתורה » א' פברואר 17, 2019 7:50 pm

רבותי, המידע על התרגומים חשוב מאוד, אבל לא קיבלתי שום תשובה/דעה על שאלתי העיקרית כאן:
האם מצאנו למי מרבותינו שדקדק בלשונות התרגומים, או להיפך - שאמר שאין לדקדק בלשונות התרגומים?

דוד ריזל
הודעות: 941
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#10 שליחה על ידי דוד ריזל » א' פברואר 17, 2019 8:15 pm

בספר נתיבות שלום הביא דבר מה מלשון הרמב"ם בפירוש המשניות, ומישהו שלח מכתב להעיר שבתרגום של קאפח זה שונה. והנתיבות שלום ביקש מחתנו רבי ישראל לוריא להשיב למעיר,
אז הוא השיב שגם המתרגם רבי שמואל אבן תיבון, הוא חשוב כאחד הראשונים.
ע"כ מה ששמעתי.
ורציתי להוסיף עוד, הרמב"ם הרי קבע כאחד מהי"ג עיקרים "שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום" והרי התורה שהתקבלה בעם ישראל במשך מאות שנים, זה התרגום של רבי שמואל אבן תיבון.
וכעי"ז מקובל בשם החזו"א על ייחסו לכתבי יד של ראשונים שהתגלו בשנים האחרונות, שיש להם פחות תוקף לקביעת ההלכה.

עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#11 שליחה על ידי עוסק בתורה » א' פברואר 17, 2019 8:22 pm

סוף סוף התייחסות לנושא העיקרי של האשכול.

דברי ר"י לוריא הם חידוש גדול מאוד. יש הכרח שחותנו סבר כמותו?

לגבי דברי הרמב"ם, ברור שכוונתו לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ דהיינו התלמוד (ויתכן שכוונתו רק לתורה שבכתב!), ותו לא. אטו כל ספר הוא חלק מהתורה המצויה בידינו והכופר בו הוא אפיקורס???

ומה ענין דברי החזו"א על כת"י לכאן?

דוד ריזל
הודעות: 941
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#12 שליחה על ידי דוד ריזל » א' פברואר 17, 2019 8:24 pm

אני מעתיק את תולדות התרגום בזמן הרמב"ם והרשב"א מהמכלול:
הפירוש מודפס בתרגום עברי בכל כרך סטנדרטי של ש"ס וילנא; אולם תרגום זה לוקה בחסר מבחינות רבות: התרגום נעשה בידי שבעה אנשים בתקופות שונות, והוא נכתב בעברית מסורבלת ובמקרים רבים קשה להבנה. עוד בחיי הרמב"ם תרגם רבי יהודה אלחריזי את הקדמת הרמב"ם לפירושו, ואת החלק הראשון של סדר זרעים עד סוף מסכת שביעית. גם רבי שמואל אבן תיבון תרגם בחיי הרמב"ם את "שמונה הפרקים" של ההקדמה למסכת אבות, ואת הפירוש למסכת אבות[3]. כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם, לאחר שהרשב"א התבקש על ידי קהילת רומי לשלוח להם העתקה של פירוש המשנה להרמב"ם, שלח הרשב"א שליח לקהילת אראגון, ושם נמצאו מתנדבים שתרגמו את הפירוש. רבי יוסף ב"ר יצחק אלפואל תרגם את החלק השני של סדר זרעים ואת סדר מועד. רבי יעקב ב"ר משה עכסאי תרגם סדר נשים, ועליו כותב פרנקל בספרו שהוא המעולה מבין התרגומים[4]. רבי שלמה ב"ר יוסף את סדר נזיקין (חוץ ממסכת אבות). רבי נתנאל הרופא ב"ר יוסי תרגם סדר קדשים, ולפי עדות עצמו לא למד כמעט גמרא ועיקר עיסוקו ברפואה. לא ידוע מי תרגם את סדר טהרות.

עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#13 שליחה על ידי עוסק בתורה » א' פברואר 17, 2019 8:55 pm

עוסק בתורה כתב: דברי ר"י לוריא הם חידוש גדול מאוד. יש הכרח שחותנו סבר כמותו?
ולהיפך. מדוע הנת"ש עצמו לא השיב? אלא ברור שלא היתה לו תשובה, כיון שהוא לא הוטרד בכלל מהשאלה. כי הנת"ש הבין (ולענ"ד זו הפשטות) שעצם העובדה שהחיבור בצורתו זו התקבל אצל כל רבותינו בכל הדורות בחיבורו של הרמב"ם - זה נותן לו את קדושתו ואת חשיבותו כחיבורו המדוקדק של הרמב"ם, אפילו לענין דקדוקי הלשון.
אלא שהוא היה צריך להשיב למעיר, ולכן שלח את חתנו (וגם ר"י לוריא נראה דדחויי הוא דקא מדחי ליה).

חזקי
הודעות: 293
הצטרף: ד' ינואר 30, 2019 7:07 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#14 שליחה על ידי חזקי » א' פברואר 17, 2019 10:10 pm

ראה מש"כ ר' פרנקל זכריה בספר דרכי המשנה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=332

עוסק בתורה
הודעות: 369
הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#15 שליחה על ידי עוסק בתורה » א' פברואר 17, 2019 10:12 pm

הוא מדבר על הנוסחאות, לא על התרגום.

מתודה
הודעות: 642
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#16 שליחה על ידי מתודה » א' פברואר 24, 2019 2:33 pm

אם כבר דיברו כאן על התרגומים, יש דבר מעניין שבזכותם של חכמי פרובנס זכינו לתרגומים של חיבורי רבותינו מערבית. לבקשת רבינו משולם מלוניל תרגם ר"י אבן תיבון את החוה"ל (כפי שכתב במפורש בהקדמתו), ורבינו יהונתן מלוניל הוא שנתן לר"ש אבן תיבון את המורה נבוכים לתרגום.
מעניין בסיבת מה תורגמו חיבורי הרס"ג.

מתודה
הודעות: 642
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#17 שליחה על ידי מתודה » ו' מרץ 15, 2019 9:53 am

מפורום אוצה"ח


מאת הרב יהודה זייבלד

א.
רבים-רבים מאוצרות הרוח של העם היהודי נכתבו במקורם בערבית, השפה שרווחה בזמן ובמקום חיבורם של כתבים אלו, בניב הקרוי "ערבית יהודית". מהם בתחום ההלכה, כאשר המפורסמים בתחום זה הם פירוש המשניות לרמב"ם וספר המצוות שלו, ומהם בתחום המחשבה, כאשר המפורסמים שבהם הם אמונות ודעות לרס"ג ושאר חיבוריו, חובות הלבבות לרבינו בחיי, הכוזרי לרבי יהודה הלוי ומורה הנבוכים לרמב"ם. המטרה בהזכרת החיבורים המפורסמים היא להציג את אותם החיבורים שכל אחד מאיתנו נפגש בהם באורח-קבע, אך רשימה ביבליוגרפית מלאה של החיבורים שנכתבו בערבית-יהודית על ידי הגאונים והראשונים, תשתרע בעצמה על פני ספר שלם, גם אם לא תכלול את התשובות הרבות, האגרות והקטעים השונים המפוזרים במקומות שונים, כשהגניזה הקהירית משמשת כמקור עיקרי להם, וזכור-לטוב "מפעל הגניזה-פרידברג" המקטלג את כל אותם קטעים, מסדרם ומנגיש אותם לקהל הלומדים והחוקרים.

אותה תקופה, בשליש הראשון של האלף השני לסה"נ, היתה תור הזהב ליהדות בבל, ספרד וצפון אפריקה, והיא גידלה את מרבית גדולי האומה באותה עת. השפה הערבית, שהיתה השפה המדוברת באותן ארצות, היתה שפת ההמון שעבורם כתבו גדולי הדור את חיבוריהם, והיא היתה גם שפת העילית היהודית, שבה נכתבו רבות מיצירות הפרוזה הנעלות שלה, בתחומי המחשבה, פילוסופיה ולשון, אסטרונומיה, ואף חיבורים הלכתיים, פירושים ושאלות ותשובות. החיבורים נכתבו באותיות עבריות, אך בשפה הערבית.
החשובים שבין החיבורים הללו תורגמו לעברית, ובמקרים רבים – אף יותר מפעם אחת, על ידי מתרגמים רבים. החשובים שבין המתרגמים הם בני משפחת אבן-תיבון, שהידע העצום שלהם בפילולוגיה ובפילוסופיה אפשר להם להעמיד מן המסד ועד הטפחות את מפעל התרגום מערבית לעברית, מפעל הכולל כללי-תרגום, חידוש מילים ומושגים שטרם היו להן מקבילות בעברית, וסגנון שפה אופייני. בזמנינו, כשהשפה ה"תיבונית" הפכה לארכאית, תורגמו חיבורים שונים ללשון עדכנית. אך ניתן לקבוע ללא ספק, שלמרות כל התרגומים, סיבות שונות גורמות לכך שכל אותם אוצרות-רוח לעולם לא יהיו נגישים באופן מלא ללומד שאינו מכיר את השפה הערבית, ובדגש על הניב הערבי-יהודי.

ב.
חשיבות הכרת השפה הערבית אינה מוגבלת לצד הבלשני בלבד. לא ניתן לרדת לעומקו של טקסט בלי הכרת השפה, השימושים השונים במילים מושאלות ובהומונימים, וכללי התחביר ומשמעותם. כל מתרגם גדול מקדים בתחילת תרגומו את הרעיון לפיו כל תרגום שהוא אינו יכול לבוא במקום המקור, ואינו יכול למצות את מלוא משמעותו בדייקנות. על אחת כמה וכמה בטקסטים שנכתבו על ידי ראשונים-כמלאכים שדייקו בלשונם, והלומד, המבקש לדייק בלשונם ולמצות את הדיוק הפילולוגי, עומד חסר אונים נוכח טקסט שתורגם על ידי מתרגם שלא תמיד עמד על משמעותו המדויקת של המושג, והטקסט המקורי, הכתוב ערבית, אינו נגיש עבורו.
להלן יוצגו דוגמאות מספר למקומות שבהם משתקף קושי זה, הן כאלו שכבר נתקלו בהם חכמי הדורות, והן כאלו שנתקלתי בהם בעצמי. למותר לציין שרשימה זו היא מדגמית ואקראית, ויש להניח שמקרים כדוגמת אלו מצויים לאלפיהם.

ג.
החזון איש (אורח חיים, קח, ב) עוסק באחת השאלות המעשיות בעירובין במקומות המוקפים בגשרים שאפשר לראותם מסיבות הלכתיות שונות כמחיצות המקיפות את הרשות ומוציאות אותה מכלל "רשות הרבים" דאורייתא, וכך מאפשרים להתיר את הטלטול בשבת על ידי עירוב. בשו"ת שערי ציון (ד) סמך על הגשרים כמחיצות, כיון שהמחיצות שתחת הגשרים נחשבות כעולות אף מעליהן מדין "גוד אסיק", אף על פי שהאנשים עוברים על הגשר כדרכם ו"דורכים על המחיצה". והחזון איש דוחה את דבריו בתוקף. אחת השאלות העומדות בעין הויכוח, היא השאלה כיצד להכריע בין שלושה מסורות שהובאו בגמרא (עירובין פט, ב) בדברי רב יוסף, החולקות ביניהן בדיוק בשאלה זו. ה"שערי ציון" מוכיח מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות (עירובין ט, ב) שהוא פוסק כלשון השני בגמרא, המיקל, ודן "גוד אסיק" גם במחיצות כאלו. את לשונו של הרמב"ם הוא הביא מתוך התרגום הראשון, בו מדובר על "גג גדול וגג קטן כשיש כותל מקיף בגגות", והוא מסיק שאין המדובר במחיצות העומדות על הגג ומקיפות אותו, אלא בכתלי הבית עצמו, שהנחשבות כהיקף רק משום "גוד אסיק", ואף על פי כן מחיצות הן לכל דבר וענין.

החזון איש, החולק עליו ופוסק כלשון הראשון שבגמרא לפיו אין אומרים "גוד אסיק" באופן זה, כותב: "ואמנם מלשון הרמב"ם בפירוש המשניות משמע טפי דס"ל כלישנא מציעתא דכתב הלשון כותל, אך מ"מ גם מזה אין להביא ראיה, דאין לסמוך על ההעתק".

הוא מסכים עם ה"שערי ציון" שאם היה הרמב"ם כותב "כותל" היתה מכך הוכחה שהוא פוסק כלשון השני, אך הוא מסתייג מהדיוק בתרגום ("העתק"), שהרי יתכן שבמקור נכתבה מילה שיש לתרגמה כ"מחיצה", ופירושה יהיה מחיצה הבנויה על הגג ולא כותלי הבית, ומכך תהיה ראיה להיפך, שהוא פוסק כלשון הראשון בגמרא, לפיו כתלי הבית אינם מועילים באופן זה, אלא רק מחיצות הבנויות על הגג.

לפנינו איפוא דוגמא בה שאלת תרגומה של מילה אחת גורמת לשאלה הלכתית – האם הרמב"ם פסק כלשון הראשון בגמרא או כלשון השני, ומשם להשלכה המעשית, על עירובין בערים המוקפות בגשרים.

הלומד שאינו מצוי בערבית, יפתח את תרגומו של הר"י קאפח למשנה, ויראה שהוא אכן מתרגם כפי שהיה החזון איש רוצה: "גג גדול וגג קטן אם היו הגגות מוקפים מחיצות". אך מי ידע מי דייק יותר, המתרגם הראשון או הר"י קאפח?

לפנינו נמצא כתב ידו המקורי של הרמב"ם בפירוש המשניות למשנה זו:
ללא שם.JPG
ללא שם.JPG (47.12 KiB) נצפה 4524 פעמים


הרמב"ם כותב: "גג גדול וגג קטון, אד'א כאן [=כשיש] חיט' דאיר באל סטוח [=גג שטוח, בלאו, מילון, 295]".

המילה הגורלית לענייננו היא חיט', והיא נזכרת במשנה גם קודם, לענין מחיצת החצר שנפלה בשבת. הר"י קאפח מתרגם מילה זו בחוסר עקביות: בפעם הקודמת הוא מתרגם "קיר", וכאן, כפי שהיה רוצה החזון איש: "מחיצה" (!). המתרגם הקדום ויתר בפעם הראשונה כליל על תרגום המילה, ואילו בפעם השניה תרגם, כאמור, "כותל".

בלאו (מילון, 153) מתרגם חיט: 'קיר, חומה', 'wall'. ניתוח פילולוגי של המילה מוביל לשורש 'חוט', שמשמעותו היקף סביב, ובהשאלה – היקף הנועד לשמירה. כשהרמב"ם מדבר על "חיט דאיר באל סטוח", הוא מדבר על קיר או חומה המקיפים את הגגות, וכדעת החזון איש, ולא על כתלי הבתים שלמטה שנחשבים כאילו הם מקיפים את הגג. היכרות עם השפה מובילה איפוא באופן חד-משמעי לפרשנות המצדיקה את פסיקת החזון איש, בניגוד לפסיקת ה"שערי ציון", המסתמכת על התרגום הישן!

תרגום, טוב ככל שיהיה, יבחר במילה מחיצה, קיר או כותל, אך לא יוכל למצות את השאלה אם מדובר בכתלי הבתים או בגדרות שעל הגג, ובפרט כשאינו מודע לפולמוס ההלכתי העלול לצמוח מתוך בחירת מילה זו או אחרת. רק היכרות עם המקור, המאפשרת לבחון באופן עיוני-פילולוגי כל מקרה לגופו, יכולה להכריע שאלה כזו באופן חד-משמעי.

מתודה
הודעות: 642
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#18 שליחה על ידי מתודה » ו' מרץ 15, 2019 9:54 am

ד.

דוגמא נוספת, מה מחבר בן זמנינו למד הלכה מדקדוק לשונו של הרמב"ם, כאשר היכרות עם המקור, ורק היא, היתה מונעת ממנו לדייק הלכה זו.

בספר והארכת ימים (פיש, ירושלים תש"ס, עמוד סג) מחדש שהאיסור להסתכל בפני אדם רשע (ראה מגילה כח, א) אינו תקף במקרה שבו מתבקשת הסתכלות כזו לשם קירובו של הרשע והחזקתו למוטב. הוא לומד זאת מתוך דברי הרמב"ם בפירושו למשנה (אבות א, יב, להלן לפי תרגום הר"י שילת):
"אמרו, שאהרן עליו השלום, כשהיה מרגיש או כשהיו מספרים לו על אדם שתוכו רע, ושבידו עברה, היה מקדים לו שלום, ומתחבר עמו, ומרבה לספר עמו. והיה ההוא מתביש, ואומר: אוי לו, אילו ידע אהרן צפוניו ומה שיעשה, לא היה מתיר לעצמו להסתכל בי, כל שכן לדבר עמי".

לפי תרגום זה, שבדומה לו תרגמו גם שאר המתרגמים, נראה בבירור שאהרן היה מסתכל בפניו של אותו רשע שאותו היה רוצה להחזיר למוטב, שהרי כך היה אותו רשע אומר לעצמו: "לא היה מתיר לעצמו להסתכל בי".

והנה, במקור כתב הרמב"ם: "מא אסתחל [לא היה מרשה לעצמו, לא היה מתיר לעצמו] אן ינט'רני". מעניינת אותנו אם כך המילה "נט'ר": האם פירושה הוא הסתכלות כפשוטה, ומכאן יש ללמוד שמותר להסתכל בפניו של אדם רשע כדי להחזירו למוטב, או שמא אין מדובר כאן על הסתכלות כפשוטה אלא על דבר מה אחר?

בלאו (מילון, עמוד 701) מראה שלמילה זו שימושים רבים. החל מ'עיין בו, בדק אותו, בחן אותו'; דרך 'ראה אותו, הביט בו, הסתכל בו', עבור ל'דאג לו, היה ממונה עליו, פיקח עליו, השגיח עליו', ועד ל'התדיין עמו' או 'טען טענות בשם מישהו'. מדובר אם כך במילה שכוללת בתוכה גם משמעויות אחרות של התייחסות לאחר, וההסתכלות הפשוטה, בעיניים, אינה מובנה היחיד; מעתה, אין לדייק מדברי הרמב"ם שגם הסתכלות ממשית מותרת בפניו של אדם רשע. השימוש במילה "להסתכל" בהקשר זה דומה לשימוש הרווח היום בשפת היום יום: "הוא לא היה מסתכל עלי", המקביל ל"הוא לא היה רוקק לכיווני", שאת שניהם אין לפרש באופן מילולי.

מתרגם, שאינו אמור להעלות על דעתו אלו דיוקים ידוייקו על ידי בעלי ההלכה מהטסקט אותו הוא מתרגם, אינו אמור להציע פירושים אחרים או נוספים למילה "נט'ר". רק הנגיש למקור ומכיר את רוחב משמעויותיו ידע, במקרה הצורך, אם אפשר לדייק משהו מהטקסט או לא.

ה.
הדוגמא הבאה היא למדנית, ומשקפת עיון לשוני הרחוק מתחום עיסוקו של המתרגם.

המשנה (חולין ד, א) עוסקת באיסור "יוצא" לפני שחיטה: בהמה מעוברת שנשחטה, ששחיטתה מתירה גם את העובר שבמעיה באכילה, ואינו טעון שחיטה בפני עצמו, אם קודם שנשחטה האם הוציא העובר את ידו – או את רגלו, או את אחד משאר אבריו – חוץ למעי אמו, ואחר כך נשחטה האם, אותו האבר אסור באכילה, ואפילו אם לאחר שנשחטה אמו נולד הולד, וחי כמה שנים, ואף שחיטת הולד אינה מועילה להתיר את האבר. שנאמר (שמות כב, ל): "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר, שאם בטרפה ממש הכתוב מדבר, הרי בכל מקום שנטרפה אסורה, ולמה פרט הכתוב "בשדה", אלא "בשדה" משמעו מקום גלוי בלא מחיצות, ובא הכתוב לומר שבשר שיצא למקום שהוא – אצלו – כשדה, היינו חוץ למחיצתו, נעשה בכך כטריפה .

בהיכלי הישיבות רווחת השאלה: האם גדרו של איסור "יוצא", מחמתו נאסרה היד שיצאה גם אחרי שכבר חזרה פנימה, הוא משום שנידון הוא עדיין כאילו הוא בחוץ, כאילו אינו חלק מגופה של אמו, ולכן שחיטתה אינה מתירה אותו; או שמא איסור חדש הוא, שכיון שיצא הרי הוא כטריפה ואסור באכילה. בנוסף, ישנו דיון אודות "מקום החתך" עצמו מפני מה הוא נאסר, ושיטה מחודשת יש לתבואות שור (יד, ט) המיוסדת על דברי הלבוש (שם ס"ב), שהטעם שיש במקום חתך משום "ובשר בשדה טרפה", לסוברים כן, הוא לפי שאילו היה האבר נחתך קודם שחיטה, היה מקום חתך רואה פני השדה, וביאר התבואות שור, שבשעת שחיטה מקבל היוצא שם אוכל, והרי זה כאילו רואה הוא את פני השדה ולכן הוא נאסר, ולדעה זו העומד על שפת הרחם אסור אף אם האבר כולו בפנים .

אחת השאלות היא מהי דעתו של הרמב"ם בבעיות אלו. ראשי הישיבות הביאו ראיות מתוך דבריו ב"משנה תורה", אך לכאורה נראה שיש להביא ראיה לשיטתו מדבריו בפירוש המשניות. אלא שהתרגומים השונים חלוקים בתרגום לשונו בפירוש המשניות:

התרגום הישן (חולין ד, א) כותב ביחס למקום החתך: "ואסור מקום החתוך גם כן, מפני שיצא לאויר". מלשון זו נראה שסיבת האיסור היא כיון שבעבר יצא מקום החתך לאויר, ואף על פי שכעת הוא בפנים אינו חוזר וניתר. לעומת זאת, מתרגומו של הר"י קאפח (ודומה לו גם התרגום של הר"ש קורח, בהוצאת "המאור") נראה כדברי ה"תבואות שור", שהאיסור הוא כיון שמקום החתך נחשב כעת כגלוי לאויר, שכן כך תרגם: "ונאסר גם מקום החתך שהוא גלוי כנגד האויר", משמע גלוי בהווה, ולא רק היה גלוי בעבר; וגלוי לאויר, ולא משום שיצא החוצה.

עיון במקור מוביל להבנת הבעיה שעמדה לפני המתרגמים. במקור כתב הרמב"ם: "אלד'י הו בארז ללהוי" (או לאלהוי). פירוש המילה 'ברז' הוא משורש הוצאה, כמו בהוצאה מרשות, הוצאה מן הכוח אל הפועל, הפלגה והבלטה (בלאו, מילון 39), ו'האוי' הוא אווירי, מאוורר, פתוח לרוח (שם 739). אם נתרגם מילולית את דברי הרמב"ם יצא לנו משפט סתום: שמקום החתך מוּצא לאויר. אך הרי בהווה הוא אינו בחוץ, ולמה הרמב"ם קורא לו "מוצא לאויר"? המתרגם מימי הביניים העדיף לשמור על המילה שבמקור, אך היטה אותה מלשון הווה לעבר; הר"י קאפח והר"ש קורח (שאף שיתף אותי בלבטיו אלו) העדיפו לתרגם "גלוי", למרות שאין זה פירושו של "בארז", כיון שהם התקשו בשאלה זו, ובסופו של דבר גם "בארז" יכולה לשמש אחרי מספר גלגולים כ"גלוי", כיון שהיא משמשת גם במובן של "בולט", והרי הבולט החוצה גלוי הוא לכל מה שסביבו.

אולם המכיר את המקור ואת משמעותו, ועל ידי כך מבין את הבעיה שעמדה לפני המתרגמים, ובנוסף גם נחשף לשאלות הלמדניות של הסוגיא, יעדיף אולי לפרש בכוונת הרמב"ם באופן אחר: גם אחרי שחזרה היד פנימה, מחשיבים אנו אותה כמוצאת לאויר ואינה נחשבת עוד כחלק מגופו של העובר הנחשב בתורו כחלק מגופה של האם, ולכן אין שחיטת האם מתירה אותו באכילה. אך תרגום, טוב ככל שיהיה, לא יביא אותו להבנה זו בדברי הרמב"ם. לשם כך עליו להכיר את המקור עצמו.

איינער מענטש
הודעות: 127
הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
עיסוק תורני: חבר פורום נדברו

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#19 שליחה על ידי איינער מענטש » ג' אפריל 02, 2019 2:46 pm

זהו הרב יהודה זייבלד מהדיר חיבורי הרס"ג?


אליקים
הודעות: 362
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2018 11:40 am

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#21 שליחה על ידי אליקים » ג' אפריל 02, 2019 10:32 pm

כמדומני שהוא בקי בשפה הערבית-יהודית

דוד ריזל
הודעות: 941
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#22 שליחה על ידי דוד ריזל » ג' אפריל 09, 2019 6:53 pm

עוסק בתורה כתב:



ומה ענין דברי החזו"א על כת"י לכאן?
הקשר לדברי החזו"א, שלספר פירוש המשניות יש את הספר המקורי שהתקבל בעם ישראל, ע"י מתרגם שהרשב"א סמך ידו עליו.
ויש יהודי בן דורנו (שפקפקו על טהרת עסקו בתורה - כידוע) שביקש לתרגם בתרגום יותר מדוייק לפי הבנתו בעומק המושג ובשפה הערבית.

הכלל הוא, שהתורה המצויה בידי עם ישראל מדורות קודמים, ו'תגליות הדורות האחרונים' ערכם מועט.

העצמות היבשות
הודעות: 5
הצטרף: א' ינואר 31, 2021 11:29 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#23 שליחה על ידי העצמות היבשות » ב' פברואר 01, 2021 11:47 am

אגב, באתר הגניזה של פרידברג יש כעין מילון ערבית-יהודית - עברית, חפשי לגלישה.
חשוב לציין שעיקר חידושו של הר' קאפח במהדורותו זה הנוסח, שהוא שונה ביותר ממה שלפנינו, ולפעמים בצורה קיצונית [לא מזמן ראיתי שנ"ס משמעותי ביותר בפיה"מ לשבת פכ"ב מ"ד, שבנדפס לפנינו אי' בפירוש תיבת "נשרו" שבמשנה: מלשון משרה ושורין (ותוס' חולק על פירוש זה), ואצל קאפח: נפלו!].
דוגמא לשינוי משמעותי בתרגום, נמצאת בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע א, שבדפוסים שלפנינו איתא שהמצוה היא "להאמין" בקב"ה, ואצל קאפח המצוה "לידע". והנפק"מ קוטבית וקשורה במחלוקות הראשונים במהות המצווה והאם למנותה בכלל במנין המצוות.

העצמות היבשות
הודעות: 5
הצטרף: א' ינואר 31, 2021 11:29 pm

Re: דקדוקים בלשונות תרגומיהם של חיבורי רבותינו

#24 שליחה על ידי העצמות היבשות » ב' פברואר 01, 2021 11:50 am

שמעתי פעם מיהודי שמבין קצת בערבית שהמילה המקורית בפיה"מ היא "אתעקדת", שזה אכן שלב כלשהו בין ידיעה לאמונה ואין לו מקביל בלה"ק.

שלח תגובה