פרשת משפטים - בדברי התרגום יונתן על והוון חדן בקורבניהן

[עוסק בתורה]

"ואל אצילי בנ"י לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו", ובתרגום אונקלוס והוו חדן בקרבניהן דאתקבלו ברעוא כאילו אכלין ושתן, ובתרגום יונתן: והוון חדן בקורבניהן דאתקבלו ברעוא הי כאכלין והי כשתיין.

מה כוונתו ב"הי"?

[מדבר]

ראה בקובץ המצורף

[עמוס חדד]

יישר כח להרב @מדבר
ולמי שעייף ומתקשה להוריד אכתוב בקצרה, שם מתרגם 'הי' - 'כמו'.

[עוסק בתורה]

ייש"כ. ומה זה "הי חסיד הי עניו" הנמצא כמה פעמים בתלמוד?
כמובן יתכנו הבדלים בין הארמית של הש"ס לארמית של תרגום יונתן

[עוסק בתורה]

ייש"כ. ומה זה "הי חסיד הי עניו" הנמצא כמה פעמים בתלמוד?
כמובן יתכנו הבדלים בין הארמית של הש"ס לארמית של תרגום יונתן

כעת ראיתי במילון ארמי עברי ש"הי" יכול להתפרש בכמה משמעויות: הרי, הנה, איזה, הוי. ומסתבר שהי חסיד והי עניו הכוונה הוי (אא"כ כל מקורו של התרגום הנ"ל הוא מהמימרא הזו בגמ', שאז אין ראיה לכך) או הרי, הנה.
ומצאתי שהמילה הי נמצאת פעמים רבות בתרגום יונתן (חפשו בגוגל: תרגום יונתן הי). ונראה שהכוונה "הרי", ובפרט שבכמה מקומות אחרי המילה הי מופיעה כ"ף החיבור וא"כ לא יתכן שהכוונה "כמו".

[חיים שיש בהם]

ונראה שהכוונה "הרי", ובפרט שבכמה מקומות אחרי המילה הי מופיעה כ"ף החיבור וא"כ לא יתכן שהכוונה "כמו", עכ"ד עוסק בתורה.
וצ"ב לפי"ז משמעות התרגום כאן: "הרי כאוכלים הרי כשותים"??
ולכאו' חייבים לפרש כאן 'כמו'. [וזכורני מבארים שהיו כאלו שהיה זה להם בבחינת 'אכילה', ויש שבבחינת 'שתיה', וליודעי בינה ח"ן.]

[עוסק בתורה]

ונראה שהכוונה "הרי", ובפרט שבכמה מקומות אחרי המילה הי מופיעה כ"ף החיבור וא"כ לא יתכן שהכוונה "כמו", עכ"ד עוסק בתורה.
וצ"ב לפי"ז משמעות התרגום כאן: "הרי כאוכלים הרי כשותים"??
ולכאו' חייבים לפרש כאן 'כמו'. [וזכורני מבארים שהיו כאלו שהיה זה להם בבחינת 'אכילה', ויש שבבחינת 'שתיה', וליודעי בינה ח"ן.]

'הרי' לא הכוונה במשמעות של 'דהא', אלא סוג של 'הנה'. ודוק.
לפי דבריך לא מיושב פשר ריבוי כ"ף הדמיון.