לא היה יצחק ראוי להרבות בתולדות

[עוסק בתורה]

כתב רבינו חיים ב"ר בצלאל אחי המהר"ל בספר החיים (ספר גאולה וישועה פ"ד)

ספר החיים.png (92.31 KiB) נצפה 945 פעמים

ולא הבינותי, הרי מספר תולדותיו של אברהם הוא בדיוק כמספר תולדותיו של יצחק. ושאר בני אברהם לא היו שייכים לכלל ישראל, וא"כ למי מפריע שיהיה לחיצונים אחיזה בהם. וקצת תמוה לומר שע"י אחיזה בהם יהיה לחיצונים אחיזה במידת אביהם אברהם.

ובאמת זכורני מילדותי שדברי הספר החיים מוסבים על מיעוט תיאורי התורה בתולדותיו של יצחק, שלא הוקצה לו אלא חלק קטן מאוד שעיקרו בפרשתנו פרשת תולדות. ואם זו כוונתו א"ש.

[הצב''י]

לחיצוניים יש אחיזה רק במידת הגבורה - מידתו של יצחק. ולכן, לא הרבה בתולדות כאביו אברהם שהיו לו את בני קטורה וכו'.

כך אני מבין דבריו. תעמידני על טעותי?

[עוסק בתורה]

ע"ז כתבתי שקצת תמוה לומר שע"י אחיזה בבני קטורה יהיה לחיצונים אחיזה במידת אברהם, שהרי לא בהם נקרא לו זרע. ואם קבלה היא נקבל.

[הצב''י]

לא מצליח להבין. האם לא נאמר כאן במידתו של אברהם אין לחיצוניים אחיזה? ורק במידתו של יצחק יכולה להיות להם אחיזה, ולכן לא הרבה בתולדות!

[עוסק בתורה]

הוא מסביר שאין בעיה להרבות בתולדות של אברהם ויעקב כיון שבמדתם חסד ותפארת אין לחיצונים אחיזה, משא"כ יצחק.
וע"ז שאלתי, שריבוי התולדות של אברהם לכאורה אין לו שייכות למידתו, שהרי מדובר בסה"כ בבני קטורה, וריבוי כזה לכאו' יכול להיות גם ליצחק, ולא יהיה עי"ז אחיזה לחיצונים במידת יצחק. וא"כ מדוע לא זכה יצחק לריבוי תולדות ע"י שפחות כקטורה וכיו"ב.

[הצב''י]

כל מה שהוא אומר, שגם לבני שפחות יש אחיזה במידת אביהם. אלא שבמידת חסד ותפארת אין להם אחיזה, כי אם במידת הגבורה. ולכן רק ליצחק לא היה ריבוי תולדות.

אני מנסה להבין איפה הנקודה הבעייתית מבחינתך. אתה חושב שיש מקום לערער על הקביעה, שלריבוי התולדות גם מבני שפחות יש שייכות למידת האב? צריך מקור לכזה דבר. במיוחד, כשבעל ספר החיים כותב מפורש שלא כדבריך.



אגב, באופן כללי בתחום כזה שהוא בגדר 'קבלה', ואין לנו זעירי הדעת כל השגה והבנה אמיתית בו, באמת צריך להיות 'נקבל' על הכל...

[עוסק בתורה]

קיבלתי.
אם כי אכן יש להצביע על נקודת החידוש בכך שגם לבני השפחות יש שייכות עם מידת אברהם. כי לגבי עשו וישמעאל, שמן הסתם מעמדם כ'בני' אברהם ויצחק גדול משל השפחות (לפי התייחסות התורה אליהם, וצ"ע) שנו רבותינו שמדותיהם הם ה'פסולת' של מדות אברהם ויצחק, ישמעאל פסולת חסד דאברהם ולכן היה מצחק בג"ע ולכן הערביים שטופים בזימה כי ג"ע הוא חסד דטומאה (כההיא דויקרא כ יז), ועשו הוא פסולת גבורה דיצחק ולכן היה איש ציד ומדת עשו הוא הרציחה שהוא גבורה דטומאה. ומעתה יש לדון לפי מעמדם של בני קטורה ביחס לישמעאל את שייכותם למדת חסד דאברהם.
ושוב, קבלה היא וקיבלתי...


אגב, לכאו' צריך לתקן בלשון הסה"ח "וכל זה כדי למעט מקום אחיזת הכחות...', ולא 'אחוות'.

[הצב''י]

אם כי אכן יש להצביע על נקודת החידוש בכך שגם לבני השפחות יש שייכות עם מידת אברהם. כי לגבי עשו וישמעאל, שמן הסתם מעמדם כ'בני' אברהם ויצחק גדול משל השפחות (לפי התייחסות התורה אליהם, וצ"ע) שנו רבותינו שמדותיהם הם ה'פסולת' של מדות אברהם ויצחק, ישמעאל פסולת חסד דאברהם ולכן היה מצחק בג"ע ולכן הערביים שטופים בזימה כי ג"ע הוא חסד דטומאה (כההיא דויקרא כ יז), ועשו הוא פסולת גבורה דיצחק ולכן היה איש ציד ומדת עשו הוא הרציחה שהוא גבורה דטומאה. ומעתה יש לדון לפי מעמדם של בני קטורה ביחס לישמעאל את שייכותם למדת חסד דאברהם.

לבני קטורה אין שייכות. כך דברי בעל ספר החיים. אמנם לישמעאל וליצחק יש כן שייכות [עכ"פ לפי דבריך, שלע"ע לא הבאת להם מקור], אך לבני השפחות אין כלל שייכות.

אגב, לכאו' צריך לתקן בלשון הסה"ח "וכל זה כדי למעט מקום אחיזת הכחות...', ולא 'אחוות'.

נראין דבריך.

[עוסק בתורה]

לבני קטורה אין שייכות. כך דברי בעל ספר החיים

???

[הצב''י]

לבני קטורה אין שייכות. כך דברי בעל ספר החיים

???

הכוחות הטומאת החיצניות אשר אין להם יניקה ואחיזה רק במדת הגבורה.

[עוסק בתורה]

התכוונתי שיש לדון על מידת שייכותם של בני קטורה למידת אברהם, ולא על מידת שייכותם של כוחות הטומאה לבני קטורה.

[הצב''י]

בני קטורה נחשבים לכוחות הטומאה. וממילא אין להם שייכות למידת אברהם.

כן נלענ"ד.

[עוסק בתורה]

עכשיו אני מבין את דו-שיח החרשים שהתנהל כאן.

אתה מבין ש"הכחות הטומאת החיצוניות" הכוונה לבנים המרובים עצמם.
דא עקא שהוא מדבר גם על יעקב שאין לחיצונים אחיזה במדתו ולכן התאפשר ריבוי תולדותיו, ויעקב היתה מטתו שלימה וא"כ ודאי שאין הכוונה לבנים עצמם.
ולכן צ"ל כפי שאנכי הק' הבנתי, שהכוונה באופן כללי שבמשפחה ברוכת ילדים יש יותר מקום לחיצונים להאחז, בין אם הבנים עצמם קדושים וטהורים (-יעקב) ובין אם הבנים הם בני שפחות (-אברהם).

[הצב''י]

עכשיו אני מבין את דבריך. ייתכן.