נדברו

בפרשת נצבים (פרק ל' פסוק יג) "וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבׇר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה". ובתרגום ירושלמי: וְלָא מֵעֵבֶר יַמָא רַבָּא הִיא אוֹרַיְיתָא לְמֵימָר אַלְוַוי הֲוָה לָן חַד כְּיוֹנָה נְבִיָא דְיֵיחוֹת לְעוֹמְקֵי יַמָא רַבָּא וְיֵיתֵי יָתָהּ לָן וְיַשְׁמַע יַת פִּקוּדַיָא וְנַעֲבֵד יַתְהוֹן:

ולא הבנתי, הרי הפסוק לא מדבר על בתוך עומקי הים אלא על מעבר לים, ומה קשורה לכאן ירידת יונה הנביא לעמקי הים (לבטן הדג).

אולי עומקי הים מתאים יותר לפסוק הקודם בו הוזכרו השמים, שבשניהם צריך שליח שיקחה לנו, זה למעלה וזה למטה, אבל אם נפרש שזה חוזר על היבשה שמעבר לים אז אפשר לקחת לבד.

לכאורה המילים של הפסוק סובלות את הפירוש הזה , עבר הים כלפי מטה..

דוד כתב: ↑ לכאורה המילים של הפסוק סובלות את הפירוש הזה , עבר הים כלפי מטה..

התרגום מוסיף ימא רבא, ולכאורה אין כמעט משמעות לגודלו של הים אם לא מדובר מעבר לו אלא בתוכו.


כעת נתעוררתי שצריך לבדוק בתרגום ניאופיטי, האי ניהו תרגום ירושלמי השלם שהנדפס הנפוץ הוא רק קטעים ממנו שמועתקים לעתים בשיבושים.
אך לא מצאתי ברשת שום טקסט חינמי שלו, וגם לא בהיברו בוקס (זולת באוצה"ח שאין לי הרשאה אליו. נו, מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו?...)

בויקיטקסט לא מקוון:

וְלָא מִן הַאָל לְעִיבַר יַמָא רַבָּא הִיא לְמֵימָר מַאן יְעִיבַר בְּדִילָנָא לְעִיבַר יַמָא רַבָּא וְיִסְבִינָהּ לָנָא וְיַשְׁמַע יָתָהּ לָן וְנַעַבְדִינָהּ

דוד כתב: ↑ בויקיטקסט לא מקוון:

וְלָא מִן הַאָל לְעִיבַר יַמָא רַבָּא הִיא לְמֵימָר מַאן יְעִיבַר בְּדִילָנָא לְעִיבַר יַמָא רַבָּא וְיִסְבִינָהּ לָנָא וְיַשְׁמַע יָתָהּ לָן וְנַעַבְדִינָהּ

אינני יודע מה זה ויקי' לא מקוון, אבל הציטוט שהבאת אינו מתרגום ניאופיטי (המכונה 'תרגום ירושלמי השלם', והוא מקורו של התרגום המקוטע הנדפס במקראות גדולות) אלא מתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל (ונדפס במקראות גדולות כשלצידו הקטעים הנ"ל מתרגום ירושלמי) שהוא שונה וגם מאוחר הרבה יותר, אף כי גם הוא מכונה לעיתים תרגום ירושלמי.

אני מדבר על התרגום הזה https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 3814494482
חומש בראשית הודפס לאחרונה גם במהדורה תורנית ועברית https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 3814494482 , חושבני ששאר החומשים עדיין לא.

במח"כ אינני יודע מה הקושי לומר שבעל תרגום ירושלמי מפרש מעבר לים - בסוף עומקו של הים. - ואדרבא, ראיה לפירוש זה, שהרי "לא בשמים היא" מסמל מקום שאין אפשרות בדרך הטבע להגיע אליו - ואילו עבר הים ברוחב הוא מקום שבדרך הטבע אפשר להגיע אליו, ולכן שפיר לומד בעל התרגום ירושלמי דמעבר לים הוא בסוף עומק הים, שזה מקום שבדרך הטבע
א"א להגיע אליו דומיא דבשמים, והדברים מאירים.