בפרק י' פסוק כ': וישמע משה וייטב בעיניו. ואונקלוס תרגם בפשיטות - ושפר בעינוהי. אך בתרגום ירושלמי "ושמע משה ושפר פתגמא באפוי".
ומתחילה נתקשיתי איך "בעיניו" נהיה "באפוהי" דהיינו בפניו.
אך נראה ביאור נפלא ביותר, שזהו שפירש רש"י (מהספרא) "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי"; והרי שנינו "למען תראה יראתו על פניכם - זו הבושה", כלומר הבושה היא בפנים, והיינו דאמרינן 'בושת פנים'; ולכן כאשר הודה ולא בוש בפניו - שפר פתגמא באפוי.
ונמצא שהתרגום ירושלמי תירגם לפי הדרש ולא לפי הפשט. ומעניין לדעת אם אכן דרכו בכך.
פרשת שמיני - וישמע משה וייטב בעיניו
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm