מהו חטא הנשיאים

[חיים שיש בהם]

רש"י בפר' ויקהל (לה, כז) כותב: כיון שהשלימו ציבור את הכל, שנאמר (להלן לו, ז) "והמלאכה היתה דים", אמרו נשיאים מה עלינו לעשות וכו'.
נתקשיתי בזה, שהלא כאן כתוב שהם הביאו דברים רבים: אבני שוהם ואבני מילואים, בושם ושמן למאור ולשמן המשחה ולקטורת הסמים, ומהו שכתב רש"י:"שהשלימו ציבור את הכל".
והפסוק שרש"י מביא "והמלאכה היתה דים", נכתב בהמשך הפרשה, וכולל לכאו' אף את נדבת הנשיאים עצמם.
אשמח ביישוב.
נ.ב. ראיתי יישוב חלקי בזה בחומש 'מקרא מפורש', אך עדיין אינו מיושב על דעתי לגמרי.

[אליקים]

נ.ב. ראיתי יישוב חלקי בזה בחומש 'מקרא מפורש', אך עדיין אינו מיושב על דעתי לגמרי.

מהו היישוב החלקי?

[חיים שיש בהם]

זה לשונם: כלומר, לפי שראו שלא היה כהוגן מה שהמתינו במעשה נדבת המשכן, שהרי לא נשאר להם להביא אלא את אבני השוהם, שקדושתם מועטת מקדושת המשכן, שקדושת המשכן הוא בגדר תשמישי קדושה וקדושת בגדי כהונה הן בגדר תשמישי מצוה, לכך כיון שנגמר המשכן הקדימו והביאו קרבן בזריזות לתקן מה שפגמו במעשה נדבת המשכן (תולדות אדם על פי ש"ך יו"ד סי' רנט סקי"א, ראה במדב"ר יב טז, וראה חת"ס גיטין לה. ד"ה דאשתרשי), עד כאן לשונם בחומש "מקרא מפורש" (עוז והדר).
וכעת כשהצגתי את השאלה לפני יושבי בית המדרש (=שאינו וירטואלי...) אמרו לי בשם הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל, שג"כ חילק בין המשכן לבגדים, אך באופן אחר, שעיקר נדבת ישראל היתה לבניית המשכן - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ואילו בגדי הכהונה ושמן המשחה והבשמים, אלו דברים שנצרכים כסדר, ואי"ז עיקר מצוות בניית המשכן.
אמנם נתקשיתי בזה, שהלא בריש פר' תרומה כתובים ט"ו חומרים שנצרכו לתרום, וביניהם: אבני שהם ואבני מילואים... שמן למאור ובשמים וגו'. ויעוין בזה.

[עוסק בתורה]

לא הבנתי מה הקושיא מריש פרשת תרומה. הם הוצרכו לתרום גם את בגדי הכהונה, למה זה מוכיח שהבגד"כ הם מעיקר מצות המשכן?

[חיים שיש בהם]

הקושיא היא, שהתורה מסכמת שם (כה, ח): "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ומשמע דקאי אף על השמן, הבשמים והאבנים שמוזכרים בסמוך ממש. ויש ליישב.

[עוסק בתורה]

זה ודאי שגם בגדי הכהונה הם חלק מהמקדש וכליו. השאלה היא אם הם מהעיקר.

[חיים שיש בהם]

כעת מצאתי בדברי החתם סופר (פר' ויקהל), וז"ל:
והנשאם הביאו. פירש"י שאחרו מלהביא עד שהיה דים ורק הביאו אבני שהם. ושוב כתב [ובהגהות למטה: לא מצאתי ברש"י, אבל הוא בשמות רבה פ' לג אות ט', וע"ש בעץ יוסף] שע"י ענני המן מצאו אבני שהם. ונראה שישראל הביאו דים לכל המלאכה, ויען כי לא היה בנמצא אבני שהם הביאו נדבת זהב וכסף כדי שיווי לקנות מהם ולא היה לנשיאים להביא, ומיד באו הגזברים ואמרו די, ולמחר בלקיטת המן לקטו הנשיאים אבני שהם, וממילא היה די והותר כי נתותר סך מה שהביאו ישראל לקנות מהם אבני שהם, וק"ל. עכ"ל החתם סופר.
ונראה שבדבריו תיושב קושייתנו שהפסוק "והמלאכה היתה דים" כתוב לאחר נדבת הנשיאים, משום שרק לאחר שהם הביאו את האבנים בפועל, נתייתר מהכסף שהעם הביאו, ודו"ק.